אורפאו נגרו
| אורפאו נגרו | |
|---|---|
 כרזת הסרט |
|
| שם במקור: | Orfeu Negro |
| בימוי: | מרסל קאמי |
| הפקה: | סשה גורדין |
| תסריט: | מרסל קאמי ויניסיוס דה מוראיס |
| עריכה: | אנדרה פיי |
| שחקנים ראשיים: | ברנו מלו מרפסה דואן לאורדס דה אוליברה ליה גרסיה |
| מוזיקה: | לואיס בונפה אנטוניו קרלוס ז'ובים |
| צילום: | ג'ן בורגואה |
| חברת הפצה: | GAGA Communications |
| הקרנת בכורה: | 12 ביוני 1959 |
| משך הקרנה: | 100 דקות |
| שפת הסרט: | פורטוגזית |
| פרסים: | פרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר |
| דף הסרט ב-IMDb | |
אורפאו נגרו (בפורטוגזית: Orfeu Negro, "אורפאוס השחור") הוא סרט ברזילאי/צרפתי/איטלקי משנת 1959 של הבמאי הצרפתי מרסל קאמי. הסרט מבוסס על מחזה של ויניסיוס דה מוראיס Orfeu da Conceição. זהו עיבוד מודרני לסיפור אורפיאוס ואורידיקה מהמיתולוגיה היוונית, המתרחש בריו דה ז'ניירו בתקופת הקרנבל.
אורפאו כהה העור הוא כרטיסן בחשמלית ונגן גיטרה שמככב באחד מבתי הספר לסמבה המשתתפים בקרנבל. הוא מאורס למירה אך מתאהב באורדיקה היפה. אורידיקה נמלטת מהכפר שלה בפחד מפני מישהו העוקב אחריה ורוצה להרוג אותה. היא מגיעה אל בת-דודתה סרפינה בריו דה ז'ניירו, פוגשת את אורפאו ומתאהבת בו ממבט ראשון. במהלך ליל הקרנבל נרדפים האוהבים על ידי מירה המקנאה לארוסה ועל ידי דמות המייצגת את המוות (אדהמר דה סילבה שגילם את דמות המוות בסרט, היה פעמיים ברציפות אלוף אולימפי בקפיצה משולשת).
הסרט מפורסם גם בזכות פס הקול בסגנון הבוסה נובה שחיבר המלחין אנטוניו קרלוס ז'ובים, והשיר "הבוקר של הקרנבל" של לואיס בונפה.
הסרט עטור השבחים זכה בפרס "דקל הזהב" בפסטיבל קאן, בפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר ובפרס גלובוס הזהב לשנת 1960.
ב-1999 הופקה גרסה קולנועית מחודשת של "אורפאו נגרו" בשם "אורפאו" שביים קרלוס דיאגוס, את המוזיקה לסרט חיבר הזמר והמלחין קייטנו ולוזו.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- "אורפאו נגרו", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
