ברט פרימן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ברט פרימן
Bert Freeman.jpg
מידע אישי
שם מלא ברטראם קלולי פרימן
תאריך לידה 1 באוקטובר 1885
תאריך פטירה 11 באוגוסט 1955
מקום לידה ברמינגהאם שבאנגליה
עמדה חלוץ מרכזי
מועדוני נוער
גאוור סטריט אולד בויז
אסטון מאנור
מועדונים מקצועיים
1904 - 1905
1905 - 1908
1908 - 1911
1911 - 1921
1921 - 1922
1922 - 1924
אסטון וילה
וולוויץ' ארסנל
אברטון
ברנלי
ויגאן בורו
קטרינג טאון
קידרמינסטר האריירס
0 (0)
44 (21)
86 (63)
166 (103)
25 (13)
נבחרת לאומית
1909 - 1912 אנגליה 5 (3)

* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה
בלבד

ברטראם קלולי פרימן (אנגלית: Bertram Clewley Freeman;‏ 1 באוקטובר 1885 - 11 באוגוסט 1955) היה כדורגלן אנגלי שנחשב לאחד ממבקיעי השערים הטובים ביותר בתקופתו.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרימן נולד בהנדסוורת' שבברמינגהאם, ולמד בבית הספר גואר סטריט שבאזור אסטון, היכן שהתבלט כמבקיע שערים מצטיין. הוא סיים את לימודיו עם שני משחקים שבהם הבקיע שבעה ותשעה שערים בהתאמה.

בגיל 16 הוא עבר לשחק בגואר סטריט אולד בויז, ולאחר מכן הוא עבר לאסטון מאנור. כששיחק שם הוא אותר על ידי אסטון וילה, וחתם על חוזה מקצוען עם המועדון באפריל 1904. פרימן לא היה חלוץ גבוה ולא הצליח להותיר רושם רב בווילה פארק. הוא מעולם לא הצליח להגיע עד להרכב הראשון של המועדון לפני שהועבר לוולוויץ' ארסנל בנובמבר 1905.

וולוויץ' ארסנל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופעת הבכורה של פרימן בארסנל הייתה במשחק החוץ מול נוטינגהאם פורסט ב-25 בנובמבר, והוא הבקיע את השער היחיד של ארסנל בהפסד 1 - 3. בעונתו הראשונה הוא הבקיע בסך הכל 12 שערים ב-21 משחקים. פרימן הוביל את ארסנל לחצי גמר גביע ה-FA עם שני שערים נגד מנצ'סטר יונייטד בסיבוב הרביעי, אך בחצי הגמר הודח המועדון לאחר הפסד 0 - 2 לניוקאסל יונייטד. התותחנים סיימו במקום השביעי בעונת 1906/1907, כאשר פרימן מבקיע שמונה שערים ב-12 משחקי ליגה. בעונה זו פרימן לא נטל חלק במשחקי הגביע, למרות הגעה נוספת לחצי הגמר. הוא נאלץ להתחרות על מקומו בהרכב עם פיטר קייל, ומספר הופעותיו הצטמצם במידה ניכרת; מצב זה נמשך גם בעונה שלאחר מכן, כאשר פרימן משתתף ב-15 משחקי ליגה בלבד שבהם הבקיע ארבעה שערים.

כיוון שפרימן לא הצליח לתפוס מקום קבוע בהרכב החליט המאמן החדש ג'ורג' מורל לשחררו לאברטון באפריל 1908. בביוגרפיה של פרימן בספר "Arsenal Who's Who" נטען כי מהלך זה היה "אחת מטעויות ההעברה הגדולות ביותר בשנים הראשונות". בשלוש העונות שלו בארסנל הוא הבקיע סך כולל של 24 שערים ב-49 משחקי ליגה וגביע.

אברטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר חוות דעת חיובית של אחד מהדירקטורים בהנהלת אברטון הוחלט להחתים את פרימן ולשלם תמורת כרטיס השחקן שלו 350 לירות שטרלינג. הוא ערך את הופעת הבכורה שלו במשחק מול ליברפול ב-17 באפריל 1908, והשתתף בארבעת המשחקים האחרונים של העונה שבהם הבקיע שער אחד. הוא שיחק היטב לצידו של טים קולמן ששיתף עמו פעולה בארסנל והצטרף לאברטון שבועות אחדים לפני פרימן. בעונתו המלאה הראשונה באברטון הוא הבקיע 38 שערים ב-37 משחקים, וזכה בתואר מלך השערים של הליגה. פרימן וקולמן, שהבקיע 20 שערים, הובילו את אברטון למקום השני בפער של שבע נקודות מניוקאסל יונייטד שבמקום הראשון. בין ה-10 באוקטובר ל-12 בדצמבר הוא השתתף בעשרה משחקים והבקיע בכל אחד מהם (17 בסך הכל), כולל שלושער מול שפילד יונייטד וסנדרלנד. 38 השערים של פרימן גרמו לשבירת שיאו של סם רייבולד מליברפול (31 בעונת 1902/1903), ורק בעונת 1925/1926 נשבר שיאו של פרימן על ידי טד הארפר שהבקיע 43 שערים.

פרימן ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת אנגליה במשחק מול נבחרת ויילס ב-15 במרץ 1909, במסגרת אליפות הבית הבריטית. פרימן הבקיע את השער השני בניצחון האנגלי 2 - 0. הוא עלה בהרכב גם במשחק מול נבחרת סקוטלנד ב-3 באפריל, שהסתיים בניצחון 2 - 0 משערים של ג'ורג' וול. אנגליה זכתה בטורניר זה. הוא השתתף במשחק של נבחרת הפוטבול ליג מול נבחרת הליגה האירית ב-1909, והבקיע בו ארבעה שערים.

בעונת 1909/1910 הבקיע פרימן 22 שערי ליגה, והוביל את אברטון למרכז הטבלה בלבד. הוא הוביל את המועדון לחצי גמר גביע ה-FA עם ארבעה שערים כולל צמד מול קובנטרי סיטי בסיבוב הרביעי, אך בשלב זה הודח המועדון על ידי בארנסלי.

העונה שלאחר מכן החלה בצורה לא טובה עבור פרימן, ובאמצע נובמבר הוא איבד את מקומו בהרכב לג'ורג' ביר שהגיע מבלקפול. פרימן נאבק על מנת להרשים את הנהלת אברטון עם 67 שערים ב-94 משחקים, ולבסוף הוא הורשה לעזוב כיוון שההנהלה האמינה שהוא מעבר לשיאו. משחקו האחרון באברטון היה מול ארסנל (מועדונו הקודם) ב-11 במרץ 1911.

ברנלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרימן עבר לברנלי תמורת סכום של 800 לירות שטרלינג. באותה תקופה המועדון התמודד עם קשיים כלכליים גדולים, ובמשך עשר שנים שיחק בליגה השנייה. אולם, בעקבות הצלחה מסוימת בגביע ה-FA השתפר מצבו הכלכלי של המועדון, והמאמן ג'ון האוורת' הצליח לשכנע את הנהלת המועדון להביא שחקנים לא מקומיים.

פרימן ערך את הופעת הבכורה שלו במשחק מול וולבס ב-15 באפריל 1911. בעונה שלאחר מכן הוא גמל להאוורת' על האמון שנתן בו, והבקיע 20 שערים ב-19 משחקי ליגה. במרץ הספיקו שעריו של פרימן בברנלי על מנת להעפיל למקום הראשון בליגה ולפתוח פער של שבע נקודות מדרבי קאונטי. אולם, היעדרותו של דיק לינדלי הייתה אחד מהגורמים שתרמו לירידה ביכולת ולכך שהמועדון סיים לבסוף במרחק של 2 נקודות מצ'לסי והחמיץ את העלייה. למרות זאת הצליח פרימן לסיים את העונה עם 32 שערים ב-33 משחקים, וחזר להרכב של נבחרת אנגליה.

הוא השתתף בכל שלושת המשחקים באליפות הבית הבריטית של 1912, כאשר במשחק הראשון מול נבחרת אירלנד הוא מבקיע את השער הרביעי בניצחון 6 - 1. הוא הבקיע גם במשחק הבא, שהסתיים בניצחון 2 - 0 על נבחרת ויילס ושמר על מקומו בהרכב גם בתיקו 1 - 1 מול סקוטלנד, תוצאה שבזכותה חלקו שתי הנבחרות את הזכייה בתואר.

פרימן הבקיע 15 שערים ברצף של עשרה ניצחונות ליגה בין נובמבר 1912 לינואר 1913. האוורת' בנה הרכב שמטרתו הייתה לעלות לליגה הבכירה ולהישאר שם. השחקנים שהוחתמו על ידו הרכיבו את השלד של ברנלי במשך השנים הבאות, ורובם הפכו לשחקני נבחרת. באמצע פברואר המועדון היה ממוקם בפסגת הליגה, ופרימן הוביל את השחקנים לחצי גמר גביע ה-FA מול סנדרלנד, לאחר שהבקיע שערים מול מידלסברו ובלקבורן רוברס בסיבובים הקודמים של הטורניר. המשחק הראשון בחצי הגמר הסתיים בתיקו 0 - 0, ואילו השני הסתיים בניצחון של סנדרלנד בתוצאה 3 - 2. משחקי גביע ה-FA גרמו להסחת הדעת מהליגה, וכתוצאה מכך ירד המועדון למקום השני. פרימן סיים את העונה עם 31 שערים ב-37 משחקים, וסייע לברנלי לסיים במקום השני ולהבטיח את החזרה לליגה הבכירה לאחר 13 שנים. הצלחתם של פרימן וברנלי גרמה לכך שהוא ייחשב למועמד לזימון לנבחרת, אך לבסוף בוחרי השחקנים העדיפו על פניו את ג'ורג' אליוט והארי המפטון בעמדת החלוץ המרכזי. לפיכך, הקריירה הבינלאומית של פרימן הסתיימה עם שלושה שערים בחמישה משחקים, שארבעה מתוכם הסתיימו בניצחון ואחד בתיקו.

פרימן וברנלי לא הצליחו לשחזר את יכולתם הטובה בעונה הראשונה בליגה הבכירה, ולבסוף המועדון סיים במקום ה-12 כאשר פרימן מבקיע 16 שערים ב-31 משחקים. בגביע ה-FA המועדון נחל הצלחה רבה, והצליח להגיע עד למשחק הגמר, שם התמודד מול ליברפול. משחק הגמר נערך באצטדיון של קריסטל פאלאס ב-25 באפריל, בנוכחותו של המלך ג'ורג' החמישי שהיה המונרך הבריטי הראשון שנכח במשחק גמר גביע. המשחק עצמו לא היה מותח כמו משחקי הסיבובים שקדמו לו. בדקה ה-58 הבקיע פרימן את השער היחיד במשחק, שבעקבותיו זכה המועדון בפעם הראשונה בגביע ונכון ל-2008 גם האחרונה.

פרימן החל את עונת 1914/1915 ביכולת גבוהה, והבקיע עשרה שערים ב-11 משחקי הליגה הראשונים. יכולת ההבקעה שלו ירדה לקראת סוף העונה, והמאמן ג'ון האוורת' ניסה למקמו בעמדת קיצוני ללא הצלחה. רצף של תוצאות טובות בסיום העונה גרם לכך שהמועדון הצליח לסיים במקום הרביעי.

בתקופה זו הופסקו משחקי הכדורגל הרשמיים כתוצאה ממלחמת העולם הראשונה, אך למרות זאת חזר פרימן לברנלי עם חידוש המשחקים התחרותיים. הוא זכה בתואר מלך השערים של המועדון למרות שהבקיע רק 12 שערים בעונה הראשונה שלאחר המלחמה, והוביל את ברנלי למקום השני בפער של תשע נקודות מווסט ברומיץ' אלביון שבמקום הראשון. ב-21 בפברואר 1920 הוא הפך לשחקן הראשון בתולדות ברנלי שמבקיע 100 שערי ליגה, לאחר שכבש שער בניצחון 2 - 0 על דרבי קאונטי. שערו האחרון הובקע בניצחון 2 - 1 על סנדרלנד ב-20 במרץ.

פרימן השתתף בשלושת המשחקים הראשונים של העונה הבאה, שכולם הסתיימו בהפסד. כתוצאה מכך הוא איבד את מקומו בהרכב לג'ו אנדרסון. המועדון לא הפסיד בשלושים משחקי הליגה הבאים, אך היה זה גם סוף דרכו של פרימן בברנלי. הופעתו האחרונה הייתה בהפסד 0 - 3 להאל סיטי במשחק גביע ה-FA שנערך ב-19 בפברואר 1921, כאשר עלה כמחליף במקום אנדרסון.

בעשר שנותיו בברנלי הוא הבקיע 115 שערים ב-189 משחקי ליגה.

שלהי הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת עונת 1921/1922 הצטרף פרימן לוויגאן בורו מהליגה השלישית הצפונית, הבקיע 12 שערים ב-25 משחקי ליגה, וזכה בתואר מלך השערים של המועדון. לאחר מכן הוא שיחק בקטרינג טאון ובקידמינסטר האריירס, ולבסוף פרש מכדורגל.

סטטיסטיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטטיסטיקות קריירה
מועדון עונה ליגה גביע ה-FA סך הכול
הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים
אסטון וילה 1904-05 0 0 0 0 0 0
סך הכול 0 0 0 0 0 0
וולוויץ' ארסנל 1905-06 17 9 4 3 21 12
1906-07 12 8 0 0 12 8
1907-08 15 4 1 0 16 4
סך הכול 44 21 5 3 48 24
אברטון 1907-08 4 1 0 0 4 1
1908-09 37 38 1 0 38 38
1909-10 34 22 7 4 41 26
1910-11 11 2 0 0 11 2
סך הכול 86 63 8 4 94 67
ברנלי 1910-11 2 0 0 0 2 0
1911-12 33 32 1 1 34 33
1912-13 37 31 6 5 43 36
1913-14 31 16 8 3 39 19
1914-15 32 12 3 3 35 15
1919-20 28 12 4 0 32 12
1920-21 3 0 1 0 4 0
סך הכול 166 103 23 12 189 115
ויגאן בורו 1921-22 25 13 0 0 25 13
סך הכול 25 13 0 0 25 13
סך הכול 321 200 36 19 357 219

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ג'ף האריס וטוני הוג, Arsenal Who's Who (עמוד 23),‏ Independent UK Sports,‏ 1995 (ISBN 1-899429-03-4)
  • מייק קולט, The Complete Record of the FA Cup (עמודים 98 ו-285),‏ Sports Books,‏ 2003 (ISBN 1-899807-19-5)
  • גרהאם בטס, England: Player by player (עמוד 105),‏ Green Umbrella Publishing,‏ 2006 (ISBN 1-905009-63-1)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]