הארי קיין

הארי קיין
Harry Kane
	קיין במדי נבחרת אנגליה במסגרת משחקי מונדיאל 2018
מידע אישי
לידה	28 ביולי 1993 (בן 30); לונדון, אנגליה
שם מלא	הארי אדוארד קיין
גובה	1.88 מטר
עמדה	חלוץ
מועדוני נוער
	טוטנהאם הוטספר
מועדונים מקצועיים כשחקן*
נבחרת לאומית כשחקן**
	מאזן מדליות
מתחרה עבור אנגליה
אליפות אירופה
ליגת האומות
	* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד ; ומעודכנים ל-1 במרץ 2024; ** הנתונים בנבחרת מעודכנים ל-21 בנובמבר 2023

ערך זה עוסק בכדורגלן אנגלי. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו הארי קיין (פירושונים).

הארי אדוארד קיין (באנגלית: Harry Edward Kane; נולד ב-28 ביולי 1993) הוא כדורגלן אנגלי המשחק בעמדת החלוץ בבאיירן מינכן ובנבחרת אנגליה, שבה הוא משמש גם כקפטן. כששיחק בטוטנהאם הוא סיים שלוש פעמים כמלך השערים בפרמייר ליג ופעם אחת כמלך הבישולים. זכה גם בתואר מלך השערים של מונדיאל 2018, לאחר שכבש שישה שערים בטורניר. קיין הוא מלך שערי טוטנהאם הוטספר ונבחרת אנגליה בכל הזמנים, וסגן מלך שערי הפרמייר ליג בכל הזמנים.

קריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועדוני נוער[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיין החל לשחק כדורגל בגיל שש בקבוצות הילדים של רידג'וויי רוברס, ולאחר ששיחק תקופות קצרות בקבוצות הילדים של ארסנל ושל ווטפורד, הצטרף בגיל 11 למחלקת הנוער של טוטנהאם הוטספר. בעונת 2009/2010 הבקיע 18 שערים במדי קבוצת הנוער של טוטנהאם. ב-7 בינואר 2011 הושאל ללייטון אוריינט מהליגה השלישית עד לתום העונה. הוא ערך את הופעת הבכורה שלו ב-15 בינואר, בתיקו 1–1 נגד רוצ'דייל. ב-22 בינואר הבקיע קיין את שער הבכורה שלו בקריירה, בניצחון 4–0 נגד שפילד ונסדיי. ב-12 בפברואר הבקיע צמד בניצחון 1–4 בריסטול רוברס, כאשר עלה כמחליף 20 דקות לסיום המשחק.

טוטנהאם הוטספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-25 באוגוסט 2011 ערך את הופעתו הראשונה בטוטנהאם, בתיקו 0–0 נגד הארטס במסגרת מוקדמות הליגה האירופית, ובמהלך המשחק סחט פנדל ובעט אותו אך החמיץ. ב-15 בדצמבר 2011 הבקיע את שער הבכורה שלו בטוטנהאם, בניצחון 0–4 נגד שמרוק רוברס, ובסך הכל ערך חמש הופעות בליגה האירופית בעונה זו. ב-1 בינואר 2012 הושאל למילוול מליגת המשנה עד לסיום העונה, ובמדיה הבקיע תשעה שערים ב-27 הופעות בכל המסגרות.

השאלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

את עונת 2012/2013 החל בטוטנהאם, וב-18 באוגוסט 2012 ערך את הופעת הבכורה שלו בפרמייר ליג, כשנכנס כמחליף במשחק מול ניוקאסל יונייטד, אך ב-31 באוגוסט הושאל לנוריץ' סיטי מהפרמייר ליג עד לסיום העונה. במהלך משחק נגד דונקסטר רוברס שבר קיין את עצם כף הרגל, וחזר לשחק רק בדצמבר 2012. בסך הכל ערך שלוש הופעות ליגה במדי נוריץ', וב-21 בפברואר 2013 הושאל ללסטר סיטי מליגת המשנה עד לסיום העונה. ב-26 בפברואר ערך קיין את הופעת הבכורה שלו בלסטר, בניצחון 0–3 על בלקברן רוברס, בו גם הבקיע את שער הבכורה שלו, ובסך הכל כבש שני שערי ליגה ב-13 הופעות במדי לסטר.

טוטנהאם הוטספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיץ 2013 חזר קיין לטוטנהאם, ואת שער הבכורה שלו במועדון הבקיע ב-30 באוקטובר 2013, כאשר השווה את התוצאה בתוספת הזמן של המשחק מול האל סיטי במסגרת גביע הליגה האנגלי, ובבעיטות ההכרעה כבש את הפנדל החמישי וטוטנהאם ניצחה 7–8. ב-7 באפריל 2014 פתח לראשונה בהרכב הקבוצה, בניצחון 1–5 נגד סנדרלנד, ובמשחק זה אף הבקיע את שער הליגה הראשון שלו. בסך הכל שותף קיין בעשרה משחקי ליגה בעונת 2013/2014, בהם כבש שלושה שערים.

גם את עונת 2014/15 פתח כשחקן ספסל, אך עקב היכולת החלשה של החלוצים הבכירים, סולדאדו ואדבאיור, החל בהדרגה לתפוס את המקום בהרכב. ב-23 באוקטובר 2014 הבקיע את השלושער הראשון שלו בקריירה, בניצחון 1–5 נגד אסטרס טריפולי במסגרת שלב הבתים של הליגה האירופית. ב-2 בפברואר 2015 האריך את חוזהו עד יוני 2020. בחודשים ינואר ופברואר 2015 זכה בתואר שחקן החודש והיה השחקן הרביעי שמצליח לזכות בפרס חודשיים ברציפות. בחודש ינואר הבקיע שער שזכה בתואר "שער החודש". ב-21 במרץ הבקיע שלושער בניצחון 3–4 נגד לסטר סיטי, ואת העונה הוא סיים כסגן מלך שערי הליגה עם 21 שערים. הוא נכלל בנבחרת העונה של הפרמייר ליג לעונת 2014/2015, ונבחר לכדורגלן הצעיר של השנה בליגה האנגלית. בכל המסגרות הבקיע הוא 31 שערים ושבר את שיא המועדון של גארי ליניקר אשר כבש 30 שערים במדי טוטנהאם בעונת 1991/1992.

בעונת 2015/2016 כבש 25 שערי ליגה וזכה בתואר מלך השערים של הפרמייר ליג, נכלל בנבחרת העונה של הפרמייר ליג והוביל את טוטנהאם למקום השלישי בליגה.

ב-10 בספטמבר 2016 כבש את שערו ה-50 בפרמייר ליג בניצחון טוטנהאם 0–4 על סטוק סיטי. בשני המחזורים האחרונים הוא כבש רביעייה מול האלופה היוצאת לסטר סיטי ושלושער נגד האל סיטי, ובכך השלים 29 שערי ליגה בעונת 2016/2017, סיים כמלך השערים בפרמייר ליג בפעם השנייה ברצף והפך לשחקן הרביעי בתולדות הליגה האנגלית שכובש יותר מ-20 שערים במשך שלוש עונות ברציפות, אחרי אלן שירר.

את שנת 2017 סיים כמלך השערים באירופה עם 56 שערים, מתוכם 39 שערים בפרמייר ליג, ובכך הפך לשחקן שהבקיע הכי הרבה שערים בשנה בודדת בליגה האנגלית אי פעם. ב-13 בינואר 2018 הפך למלך השערים של טוטנהאם בפרמייר ליג לאחר שכבש צמד בניצחון 0–4 על אברטון, ובכך עקף את טדי שרינגהאם שכבש 97 שערים במדי הקבוצה. ב-4 בפברואר 2018 כבש את שערו ה-100 במדי טוטנהאם בפרמייר ליג, בפנדל בדקה ה-95 בתיקו 2–2 מול ליברפול, הישג אליו הוא הגיע אחרי 141 משחקים בלבד, הכי מעט חוץ מאלן שירר שהגיע להישג ב-124 משחקים. ב-13 בפברואר 2018 השווה קיין את שיאו של סטיבן ג'רארד כשחקן האנגלי שכבש הכי הרבה שערים בעונה אחת בליגת האלופות, כשכבש מול יובנטוס והעלה את מאזנו לשבעה שערים בעונת 2017/2018.^[1] בעונה זו שבר את שיאו האישי וכבש 30 שערי ליגה, אך סיים את העונה רק כסגן מלך שערי הליגה, אחרי מוחמד סלאח, שכבש 32 שערים. קיין נכלל בנבחרת העונה בפעם הרביעית ברציפות, וטוטנהאם סיימה את העונה במקום השלישי בטבלה. ב-8 ביוני 2018 חתם על חוזה חדש בטוטנהאם עד לשנת 2024.

ב-1 בינואר 2019 כבש שער מול קארדיף, מה שהפך אותו לשחקן הראשון בהיסטוריה של הפרמייר ליג שכבש מול כל המועדונים נגדם שיחק.^[2]

ב-20 בספטמבר 2020 ניצחה טוטנהאם 2–5 את סאות' המפטון, כאשר קיין מבשל ארבעה שערים במשחק אחד לראשונה בקריירה ומוסיף שער משלו, את כל ארבעת השערים בישל לסון יונג מין. קיין הוא השחקן השישי בתולדות הפרמייר ליג שמבשל ארבעה שערים במשחק והאנגלי הראשון שעושה זאת.^[3] ב-26 בפברואר, קיין כבש שער מול לידס יונייטד, ובישל לסון בשער נוסף, זהו השער ה-37 שקיין וסון כובשים או מבשלים אחד לשני, וקבעו שיא חדש של שותפות כיבוש שערים בפרמיירליג.^[4] את אותה העונה, עונת 2020/2021 סיים קיין גם כמלך השערים עם 23 כאלה, וגם כמלך הבישולים עם 14 בישולים.

ב-16 במרץ 2022 כבש שער במשחק החוץ נגד ברייטון אנד הוב אלביון, בכך הפך לשחקן שכובש הכי הרבה שערי חוץ בעידן הפרמייר ליג. את אותה העונה, עונת 2021/2022 סיים במקום הרביעי בטבלת כובשי השערים עם 17 שערים וגם הוסיף תשעה בישולים.

ב-5 בפברואר 2023 כבש את שערו ה-267 שלו במדי טוטנהאם הוטספר, במשחק הבית נגד מנצ'סטר סיטי, ובכך שבר את שיאו של ג'ימי גריבס שעמד על 266 שערים, והפך למלך השערים של הקבוצה.^[5] את עונה זו, עונת 2022/2023 סיים עם 30 שערי ליגה.

באיירן מינכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-12 באוגוסט 2023 חתם קיין במועדון הפאר מהבונדסליגה, באיירן מינכן, בתמורה ל-100 מיליון יורו, לא כולל בונוסים.^[6] כבר למחרת ערך הופעת בכורה בקבוצה בהפסד 0:3 לר.ב. לייפציג במשחק הסופר קאפ הגרמני. שישה ימים לאחר מכן כבש שער בכורה בקבוצה בניצחון 0–4 על ורדר ברמן במשחק הפתיחה של העונה, באותו המשחק הוא גם בישל ללירוי סאנה, מה שהפך לבישול הבכורה שלו בבונדסליגה. ב-28 באוקטובר 2023 הבקיע שלושער וגם בישל בניצחון 0:8 על דרמשטאט, בכך הפך לראשון בתולדות הבונדסליגה שמבקיע 12 שערים בתשעת המשחקים הראשונים שלו בליגה. אחד השערים הובקע מעבר למחצית המגרש וקיין הגדיר אותו כ"אחד השערים הטובים בקריירה".

קריירה בינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצעירותו שיחק קיין בכל נבחרות הנערים והנוער של אנגליה, ובמדי הנבחרת הצעירה כבש שמונה שערים ב-14 הופעות. קיין היה זכאי גם לשחק עבור נבחרת אירלנד מכיוון שאביו אירי, ובאוגוסט 2014 זימן מאמן הנבחרת האירית את קיין לסגל, אך קיין דחה את הזימון כיוון ששאף לשחק בנבחרת אנגליה בעתיד.

במרץ 2015 זומן לראשונה לסגל נבחרת אנגליה, לקראת המשחקים מול ליטא ואיטליה במסגרת מוקדמות יורו 2016. ב-27 במרץ 2015 ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת כאשר עלה כמחליף במקומו של ויין רוני במשחק נגד ליטא. 80 שניות לאחר מכן כבש את שער הבכורה שלו בנבחרת, והמשחק הסתיים בניצחון 0–4. את הקמפיין סיים קיין עם שלושה שערים, והוא זומן לסגל הנבחרת ליורו 2016, בו הודחה נבחרתו בשלב שמינית הגמר. קיין שיחק בכל משחקי הנבחרת בטורניר, אולם לא זכה לכבוש.

במוקדמות מונדיאל 2018 כבש שער שוויון מול סקוטלנד, צמד מול מלטה, ושער ניצחון מול סלובניה. ב-22 במאי 2018, כחודש לפתיחת המונדיאל, מונה לקפטן נבחרת אנגליה.

במשחק הפתיחה של אנגליה במונדיאל 2018 הבקיע את שני השערים לזכות נבחרתו בניצחון 1–2 על תוניסיה, ובמשחק השני הבקיע שלושער בניצחון 1–6 על פנמה. בשמינית הגמר הבקיע בפנדל את השער הראשון במשחק מול קולומביה, ובבעיטות ההכרעה בעט וכבש את הפנדל הראשון לזכות אנגליה שניצחה 3–4. קיין הגיע עם הנבחרת עד חצי גמר המונדיאל, בו הפסידה לקרואטיה, וזכה בתואר מלך שערי הטורניר, עם שישה שערים.

נכלל בסגל נבחרת אנגליה לטורניר מונדיאל 2022.^[7]במשחק הפתיחה מול אירן בישל פעמיים בניצחון 2–6. הוא בישל בניצחון 0–3 על ווילס. וכבש את שער הבכורה שלו בטורניר בניצחון 0–3 על נבחרת סנגל בשמינית הגמר. ברבע הגמר כבש מפנדל והשווה את כמות השערים שלו לזה של ויין רוני, והפך יחד עמו למלך שערי אנגליה בכול הזמנים. את המונדיאל סיים עם שני שערים ושלושה בישולים.

ב-23 במרץ 2023 במסגרת מוקדמות היורו, כבש בפנדל בניצחון 1–2 על איטליה והפך למלך שערי הנבחרת בכל הזמנים.^[8]

סטטיסטיקות קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעודכן ל-5 במרץ 2024

מועדון	עונה	ליגה			גביע		גביע הליגה		אירופה		אחר		סך הכל
מועדון	עונה	ליגה	הופעות	שערים	הופעות	שערים	הופעות	שערים	הופעות	שערים	הופעות	שערים	הופעות	שערים
לייטון אוריינט (השאלה)	2010/2011	הפוטבול ליג הראשונה	18	5	0	0	—		—		—		18	5
מילוול (השאלה)	2011/2012	פוטבול ליג צ'מפיונשיפ	22	7	5	2	—		—		—		27	9
נוריץ' סיטי (השאלה)	2012/2013	פרמייר ליג	3	0	1	0	1	0	—		—		5	0
לסטר סיטי (השאלה)	2012/2013	פוטבול ליג צ'מפיונשיפ	13	2	—		—		—		2^[א]	0	15	2
סה"כ			56	14	6	2	1	0	0	0	2	0	65	16
טוטנהאם הוטספר	2011/2012	פרמייר ליג	0	0	—		0	0	6^[ב]	1	—		6	1
	2012/2013		1	0	—		—		0	0	—		1	0
	2013/2014		10	3	0	0	2	1	6^[ב]	0	—		19	4
	2014/2015		34	21	2	0	6	3	9^[ב]	7	—		51	31
	2015/2016		38	25	4	1	1	0	5^[ב]	2	—		50	28
	2016/2017		30	29	3	4	0	0	5^[ג]	2	—		38	35
	2017/2018		37	30	4	4	0	0	7^[ד]	7	—		48	41
	2018/2019		28	17	1	1	2	1	9^[ד]	5	—		40	24
	2019/2020		29	18	0	0	0	0	5^[ד]	6	—		34	24
	2020/2021		35	23	2	1	4	1	8^[ב]	8	—		49	33
	2021/2022		37	17	3	3	5	1	5^[ה]	6	—		50	27
	2022/2023		38	30	2	1	1	0	8^[ד]	1	—		49	32
סה"כ			317	213	21	15	21	7	73	45	0	0	435	280
באיירן מינכן	2023/2024	הבונדסליגה	24	27	0	0	—		8^[ד]	6	1^[ו]	0	33	33
סה"כ			24	27	0	0	0	0	8	6	1	0	33	33
סה"כ בקריירה			265	82	33	8	23	14	70	27	2	0	533	329

^ הופעות בפלייאוף העלייה לפרמייר ליג
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ הופעות בליגה האירופית
^ שלוש הופעות ושני שערים בליגת האלופות, שתי הופעות בליגה האירופית
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ הופעות בליגת האלופות
^ הופעות בקונפרנס ליג
^ הופעה בסופר קאפ הגרמני

נבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעודכן ל-20 בנובמבר 2023

נבחרת בינלאומית	שנה	הופעות	שערים
אנגליה	2015	8	3
	2016	9	2
	2017	6	7
	2018	12	8
	2019	10	12
	2020	6	0
	2021	16	16
	2022	13	5
	2023	9	9
סה"כ		89	62

תארים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכדורגלן הצעיר של השנה בליגה האנגלית: 2014/2015
מלך השערים של הפרמייר ליג: 2015/2016, 2016/2017, 2020/2021
מלך הבישולים של הפרמייר ליג: 2020/2021
כדורגלן השנה של נבחרת אנגליה מטעם התאחדות הכדורגל האנגלית: 2017
מלך השערים של מונדיאל 2018: 6 שערים
שחקן החודש בפרמייר ליג (7): ינואר 2015, פברואר 2015, מרץ 2016, פברואר 2017, ספטמבר 2017, דצמבר 2017, מרץ 2022

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקיין קשר זוגי ארוך עם קייטי גודלנד, אותה הכיר בבית הספר. בתם הראשונה נולדה ב-2017, והשנייה נולדה באוגוסט 2018. ב-29 בדצמבר 2020 נולד בנם. הזוג נישא ב-2019. ב-20 באוגוסט 2023 נולד בנם השני.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא הארי קיין בוויקישיתוף

הארי קיין, ברשת החברתית פייסבוק
הארי קיין, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
הארי קיין, ברשת החברתית אינסטגרם
הארי קיין, ברשת החברתית טיקטוק
פרופיל, באתר Transfermarkt
פרופיל, באתר Soccerway
פרופיל, באתר BDFutbol
פרופיל, באתר WorldFootball.net
פרופיל, באתר National Football Teams
פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
פרופיל, באתר ESPN
פרופיל השחקן באתר ההתאחדות לכדורגל באנגליה
פרופיל השחקן באתר טוטנהאם הוטספר

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ "הצמד המהיר בהיסטוריה והרצף של יובה שנקטע", באתר ערוץ הספורט, 13 בפברואר 2018
^ מאוריסיו פוצ'טינו: "אנחנו במצב טוב מאוד, לא אכפת לי אם סיטי תנצח או ליברפול", באתר וואלה!‏, 1 בינואר 2019
^ "Scoring four goals incredible - Son". BBC Sport (באנגלית בריטית). נבדק ב-2020-09-23.
^ Kane and Son become Premier League's all-time top scoring partnership, ESPN.com, ‏2022-02-26 (באנגלית)
^ בעיטת 5: קיין עשה היסטוריה, טוטנהאם גברה 0:1 על מנצ'סטר סיטי, באתר וואלה!‏, 5 בפברואר 2023
^ "טוטנהאם בלב שלי": קיין חתם רשמית בבאיירן, באתר ONE‏, 12 באוגוסט 2023
^ England squad named for FIFA World Cup Qatar 2022 באתר הרשמי של התאחדות הכדורגל האנגלית, 10 בנובמבר 2022 (באנגלית)
^ האריה השואג: קיין הפך למלך שערי הנבחרת, אנגליה ניצחה באיטליה, באתר וואלה!‏, 23 במרץ 2023

נבחרת אנגליה – יורו 2016
1 הארט • 2 ווקר • 3 רוז • 4 מילנר • 5 קייהיל • 6 סמולינג • 7 סטרלינג • 8 לאלאנה • 9 קיין • 10 רוני • 11 ורדי • 12 קליין • 13 פורסטר • 14 הנדרסון • 15 סטארידג' • 16 סטונס • 17 דייר • 18 וילשר • 19 בראקלי • 20 אלי • 21 ברטרנד • 22 רשפורד • 23 היטון • מאמן: הודג'סון		אנגליה

נבחרת אנגליה – מונדיאל 2018 (מקום רביעי)
1 פיקפורד • 2 ווקר • 3 רוז • 4 דייר • 5 סטונס • 6 מגווייר • 7 לינגארד • 8 הנדרסון • 9 קיין • 10 סטרלינג • 11 ורדי • 12 טריפייר • 13 באטלנד • 14 ולבק • 15 קייהיל • 16 ג'ונס • 17 דלף • 18 יאנג • 19 רשפורד • 20 אלי • 21 לופטוס-צ'יק • 22 אלכסנדר-ארנולד • 23 פופ • מאמן: סאות'גייט		אנגליה

נבחרת אנגליה – יורו 2020 (מקום שני)
1 פיקפורד • 2 ווקר • 3 שו • 4 רייס • 5 סטונס • 6 מגווייר • 7 גריליש • 8 ג'. הנדרסון • 9 קיין • 10 סטרלינג • 11 רשפורד • 12 טריפייר • 13 ד. הנדרסון (משחק ראשון) / רמסדייל (יתר המשחקים) • 14 פיליפס • 15 מינגס • 16 קודי • 17 סאנצ'ו • 18 קלוורט-ליואין • 19 מאונט • 20 פודן • 21 צ'ילוול • 22 וייט • 23 ג'ונסטון • 24 ג'יימס • 25 סאקה • 26 בלינגהאם • מאמן: סאות'גייט		אנגליה

נבחרת אנגליה – מונדיאל 2022
1 פיקפורד • 2 ווקר • 3 שו • 4 רייס • 5 סטונס • 6 מגווייר • 7 גריליש • 8 הנדרסון • 9 קיין • 10 סטרלינג • 11 רשפורד • 12 טריפייר • 13 פופ • 14 פיליפס • 15 דייר • 16 קודי • 17 סאקה • 18 אלכסנדר-ארנולד • 19 מאונט • 20 פודן • 21 וייט • 22 בלינגהאם • 23 רמסדייל • 24 וילסון • 25 מדיסון • 26 גלאגר • מאמן: סאות'גייט		אנגליה

[9] הופעות בפלייאוף העלייה לפרמייר ליג

[אירופית-10] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ הופעות בליגה האירופית

[11] שלוש הופעות ושני שערים בליגת האלופות, שתי הופעות בליגה האירופית

[אלופות-12] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ הופעות בליגת האלופות

[13] הופעות בקונפרנס ליג

[14] הופעה בסופר קאפ הגרמני

[1] "הצמד המהיר בהיסטוריה והרצף של יובה שנקטע", באתר ערוץ הספורט, 13 בפברואר 2018

[2] מאוריסיו פוצ'טינו: "אנחנו במצב טוב מאוד, לא אכפת לי אם סיטי תנצח או ליברפול", באתר וואלה!‏, 1 בינואר 2019

[3] "Scoring four goals incredible - Son". BBC Sport (באנגלית בריטית). נבדק ב-2020-09-23.

[4] Kane and Son become Premier League's all-time top scoring partnership, ESPN.com, ‏2022-02-26 (באנגלית)

[5] בעיטת 5: קיין עשה היסטוריה, טוטנהאם גברה 0:1 על מנצ'סטר סיטי, באתר וואלה!‏, 5 בפברואר 2023

[6] "טוטנהאם בלב שלי": קיין חתם רשמית בבאיירן, באתר ONE‏, 12 באוגוסט 2023

[7] England squad named for FIFA World Cup Qatar 2022 באתר הרשמי של התאחדות הכדורגל האנגלית, 10 בנובמבר 2022 (באנגלית)

[8] האריה השואג: קיין הפך למלך שערי הנבחרת, אנגליה ניצחה באיטליה, באתר וואלה!‏, 23 במרץ 2023

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[א]

[ב]

[ג]

[ד]

[ה]

[ו]

זוכי נעל הזהב של גביע העולם
מלך השערים	1930: סטאבילה • 1934: ניידלי • 1938: לאונידאס • 1950: אדמיר • 1954: קוצ'יש • 1958: פונטיין • 1962: גארינצ'ה, ואוה, סאנצ'ס, ירקוביץ', איוואנוב ואלברט • 1966: אאוזביו • 1970: מילר • 1974: לאטו • 1978: קמפס
נעל הזהב	1982: רוסי • 1986: ליניקר • 1990: סקילאצ'י • 1994: סלנקו וסטויצ'קוב • 1998: שוקר • 2002: רונאלדו • 2006: קלוזה • 2010: מילר • 2014: רודריגס • 2018: קיין • 2022: אמבפה

מלך השערים של הליגה האנגלית
הליגה הראשונה של הפוטבול ליג (1889–1992)	1889: גודל • 1890: רוס • 1891: סאות'וורת' • 1892: ג'. קמפבל • 1893: ג'. קמפבל • 1894: סאות'וורת' • 1895: ג'. קמפבל • 1896: ג'. ג'. קמפבל ובלומר • 1897: בלומר • 1898: ולדון • 1899: בלומר • 1900: גראטי • 1901: בלומר • 1902: סטל • 1903: רייבולד • 1904: בלומר • 1905: א. בראון • 1906: שפרד • 1907: יונג • 1908: וסט • 1909: פרימן • 1910: פרקינסון • 1911: שפרד • 1912: המפטון, הולי ומקלין • 1913: מקלין • 1914: אליוט • 1915: פארקר • 1920: מוריס • 1921: ג'. סמית' • 1922: וילסון • 1923: באקן • 1924: צ'דוויק • 1925: רוברטס • 1926: הארפר • 1927: טרוטר • 1928: דין • 1929: האלידיי • 1930: ווטסון • 1931: ורינג • 1932: דין • 1933: באוורס • 1934: באוורס • 1935: דרייק • 1936: ריצ'רדסון • 1937: סטיל • 1938: לוטון • 1939: לוטון • 1947: וסטקוט • 1948: רוק • 1949: מויר • 1950: ד. דייוויס • 1951: מורטנסן • 1952: רובלדו • 1953: ויימן • 1954: גלזארד • 1955: ר. אלן • 1956: לופטהאוס • 1957: צ'ארלס • 1958: ב. סמית' • 1959: גריבס • 1960: ויולט • 1961: גריבס • 1962: קרופורד וקיוון • 1963: גריבס • 1964: גריבס • 1965: מקאבוי וגריבס • 1966: אירווין והאנט • 1967: ר. דייוויס • 1968: בסט ור. דייוויס • 1969: גריבס • 1970: אסטל • 1971: ט. בראון • 1972: לי • 1973: רובסון • 1974: צ'אנון • 1975: מקדונלד • 1976: מקדוגל • 1977: גריי ומקדונלד • 1978: לטצ'פורד • 1979: וורטינגטון • 1980: בוייר • 1981: ארצ'יבלד וווית' • 1982: קיגן • 1983: בליסט • 1984: ראש • 1985: דיקסון וליניקר • 1986: ליניקר • 1987: ק. אלן • 1988: אולדרידג' • 1989: א. סמית' • 1990: ליניקר • 1991: א. סמית' • 1992: רייט
פרמייר ליג (1993–)	1993: שרינגהאם • 1994: קול • 1995: שירר • 1996: שירר • 1997: שירר • 1998: סאטון, דבלין ואואן • 1999: האסלביינק, אואן ויורק • 2000: פיליפס • 2001: האסלביינק • 2002: הנרי • 2003: ואן ניסטלרוי • 2004: הנרי • 2005: הנרי • 2006: הנרי • 2007: דרוגבה • 2008: כ. רונאלדו • 2009: אנלקה • 2010: דרוגבה • 2011: ברבאטוב וטבס • 2012: ואן פרסי • 2013: ואן פרסי • 2014: סוארס • 2015: אגוארו • 2016: קיין • 2017: קיין • 2018: סלאח • 2019: אובאמיינג, מאנה וסלאח • 2020: ורדי • 2021: קיין • 2022: סלאח וסון • 2023: האלנד