ברית זוגיות

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בישראל, ברית זוגיות היא "הסכם בין בני זוג לחיות יחד ולקיים חיי משפחה ומשק בית משותף".[1] הסכם זה יוצר מעמד אישי, שמטרתו להסדיר חלק מבעיות רישום הזוגות בישראל שמתעוררות עקב דיני המשפחה בישראל, המאפשרים נישואים רק לפי דיני העדות הדתיות המוכרות - ההלכה היהודית, השריעה המוסלמית, המשפט של העדות הנוצריות והמשפט הדרוזי - כאשר שני בני הזוג הם בני אותה דת. חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע-2010‏,[2] שנכנס לתוקף ב-22 בספטמבר 2010, מאפשר לשני בני זוג שאינם נמנים עם הדתות הללו (הם קרויים בחוק "חסרי דת") לבוא בברית הזוגיות (בשנת 2009 היו בישראל כ-300,000 עולים שהם חסרי דת (בעיקר חלק מהעולים מברית המועצות לשעבר)[3]. החוק אינו נותן מענה לבני זוג שאחד מהם "חסר דת" והשני נמנה עם אחת הדתות שלעיל, לבעלי דתות שונות, לפסולי חיתון, לבני אותה הדת החפצים להנשא בנישואים אזרחיים ולנישואים חד-מיניים.

הדיון הציבורי והחוקתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינת ישראל אינה מאפשרת לערוך נישואים אזרחיים בשטחה, ולכן זוגות שדתם אינה מאפשרת להם נישואים בישראל, נאלצים לצאת ולהתחתן במדינות אחרות (יותר מ-5,000 בני זוג, המהווים כ-7% מכלל הנישאים, נישאים בנישואים אזרחיים בחו"ל מדי שנה[4]), או מוותרים על זכותם להינשא ונשארים במעמד של ידועים בציבור. ההערכה היא שכ-350,000 מאזרחי מדינת ישראל אינם יכולים להינשא בשטחה בשל כך.[5] אוכלוסייה זו כוללת יהודים פסולי-חיתון (נישואי כהן וגרושה, ממזרים וכו'), נישואי בני דת אחרת עם יהודים, נישואי אנשים חסרי דת או שעדתם הדתית אינה מוכרת בחוק הישראלי (למשל יהודים רפורמיים, קונסרבטיבים וקייסים (אתיופים)), משפחות חד-מיניות וכן אזרחים שלא מעוניינים להינשא באמצעות הרבנות הראשית למרות שאין להם מניעה הלכתית לכך.[6]

אמנם ה"הכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם" של האו"ם שאושררה גם על ידי ממשלת ישראל, הקובעת כי ”כל איש ואישה שהגיעו לפרקם, רשאים לבוא בברית-הנישואין ולהקים משפחה, ללא הגבלה מטעמי גזע, אזרחות או דת ...” (סעיף 16). לעומת זאת, לפי ההלכה היהודית ישנה חובה להינשא אך ורק בדרכים מסוימות ועל - כן ישנו מתח והתפלמסות בין החוגים הדתיים לבין החוגים הליברליים במדינה.

הצעות חוק שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצעות חוק רבות באו לפתור עניין זה ולנסות להסדיר את מעמדם של אלה שאינם יכולים להינשא בישראל. כך, למשל, בעקבות האירוע שגרר את פסק דין האח והאחות בסוף שנות ה-60, העלתה סיעת הליברלים העצמאיים הצעה שנועדה להתיר נישואים אזרחיים לפסולי חיתון,[7] והדבר גרם למשבר ממשלתי.

מפלגת מרצ ומרכיביה ההיסטוריים, מפ"ם, רצ ושינוי, הובילו מאבק למען נישואים אזרחיים בישראל במשך זמן רב, אך ללא הצלחה רבה. בעקבות הכישלונות החוזרים והנשנים של ההצעות להנהגת נישואים אזרחיים, ניסחו המשפטנים פרופסור שיפמן וד"ר שחר ליפשיץ הצעה לפיה יוקם מסלול זוגיות אלטרנטיבי שיכונה רישום זוגיות.[6] הצעה זו הועלתה בקווים כללים ב-2002, ועוררה התנגדות רבה בעיקר מכיוונם של חברי כנסת חרדים.[8]

כחלק מההסכם הקואליציוני בממשלתו השנייה של אריאל שרון, דרשה מפלגת שינוי מציאת פתרון חוקי לבעייתם של אלה שאינם יכולים להינשא בישראל. הוקמה ועדה שבדקה את הנושא והציעה פתרון שאינו זהה לנישואים אזרחיים, והוא ברית הזוגיות. ועדה זו, שבה היו חברים חברי הכנסת רוני בר-און, יורי שטרן, ניסן סלומיאנסקי ורוני בריזון, שייצגו מפלגות מרוב הקשת הפוליטית בענייני דת, משינוי ועד מפד"ל, הגישה הצעת חוק לפיה יתקיים מעמד נפרד של אנשים שבאו ב"ברית זוגיות", שלא ייקרא "נישואים" אך יעניק זכויות וחובות זה כלפי זה וכלפי המדינה, באופן הדומה ככל האפשר לנישואים. הצעת החוק לא הגיעה להליכי חקיקה מתקדמים. המכון הישראלי לדמוקרטיה אימץ, במסגרת פרויקט "חוקה בהסכמה", נייר עמדה מפורט שנכתב על ידי הד"ר שחר ליפשיץ בנושא ברית הזוגיות, ובו הצעת חוק מפורטת בנושא.[9]

גם ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת הכריזה שברית הזוגיות הוא הפתרון המועדף עליה במסגרת פרויקט החוקה,[דרוש מקור] אולם בפועל לא ברור מצבו של פרויקט החוקה בישראל.

ביולי 2007 הגיעו שר המשפטים, דניאל פרידמן, והרב הראשי לישראל שלמה עמאר להסכם על הצעת חוק מוגבלת לנישואים אזרחיים בישראל, שתחול על נישואים בין אזרחי ישראל שאינם שייכים לעדה דתית מוכרת. בעקבות זאת הניחה הממשלה על שולחן הכנסת את הצעת חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התשס"ט-2009,‏[10] שנועדה לאפשר לבני זוג ששניהם חסרי דת (כלומר אינם נמנים עם ארבע הדתות המוזכרות בהצעה) לבוא בברית זוגיות. ב-15 במרץ 2010, לאחר הבחירות לכנסת ה-18 וכינון קואליציה חדשה, אושר בכנסת חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע-2010,‏[2] הזהה בתוכנו להצעת החוק.

התנגדות ותמיכה בחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשדולת הנשים טוענים כי הצעת חוק ברית הזוגיות לחסרי דת היא אחת "מהצעות החוק המפלות, הגזעניות והחשוכות ביותר". עו"ד עידית מילמן, יועצת משפטית בשדולה, אמרה כי "הצעת החוק משאירה את הנישואים והגירושים בשליטה הבלעדית של הרבנות ואינה מאפשרת את הפתרון למצוקתן של מסורבות הגט והעגונות".[3]

עורכת הדין אירית רוזנבלום, מארגון "משפחה חדשה", הביעה תמיכה מסויגת בטיוטה הראשונה של הצעת החוק, ואמרה: "יש בהצעת ברית הזוגיות הרבה ליקויים אך זה בכלל לא חשוב. אני בעד כל דבר שיכול להזיז את המונופול האורתודוקסי, וכל צעד יפתח פתח לבחירה חופשית."[8] אך כלפי החוק במתכונתו הנוכחית אמרה כי לא רק שההצעה שבאה לתת מענה לעולים החדשים חסרי הדת איננה מעניקה מענה הולם, אלא שמעתה יצטרכו לעבור בשערי הרבנות או בשערי מוסד דתי אחר על מנת לקבל אישור כי הם אינם שייכים לאחת מהדתות ולהנפיק "תעודת נוכרי".[11]

רבנים מסוימים בציונות הדתית הביעו תמיכה, לעיתים מסויגת, בחוק ברית הזוגיות. כך לדוגמה הרב ישראל רוזן,[12] והרב יובל שרלו שהעלה סיבות לכאן ולכאן, ביניהן ההכרה במצוקת הזוגות שאינם יכולים להינשא למול הפגיעה בהלכה המסורתית, עמדה עקרונית כי ההלכה צריכה להתפשר במצב הנתון למול המשמעות ההצהרתית שבדבר, ובנוסף הוא כתב: ”ברית הזוגיות היא טובה מאוד להלכה. מי שאינו מכיר בה ומבקש להתנתק מהמסורת היהודית גם לא שומר בדרך כלל את כלליה. על כן, אם הוא יקים את משפחתו שלא על פי ההלכה הוא גם לא יוכל לפגוע בה. כך תימנענה בעיות רבות של ממזרות, עגינות, סרבנות גט, ניאוף וכדומה - והדבר אך יגביר את משמעותה של ההלכה לדבקים בה”.[13]

חוק ברית הזוגיות לחסרי דת[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוק מאפשר לבוא בברית הזוגיות ולהירשם במרשם הזוגיות לבני זוג ("בני זוג שהם איש ואישה", מדגיש סעיף 1 לחוק) שמתקיימים בהם כל התנאים הבאים:

  • הם איש ואישה, בני 18 לפחות.
  • שניהם תושבי ישראל (כהגדרתו של מושג זה בחוק).
  • שניהם רשומים במרשם האוכלוסין כחסרי דת, כלומר אינם רשומים כיהודים, מוסלמים, נוצרים או דרוזים.
  • שניהם אינם קרובי משפחה מדרגה ראשונה, כולל דור שלישי - סבא ונכד.
  • שניהם אינם נשואים זה לזה ואינם רשומים במרשם האוכלוסין כנשואים זה לזה. דברי ההסבר להצעת החוק מסבירים כי "מדובר בעיקר בבני זוג שנישאו בנישואין אזרחיים מחוץ לישראל".
  • אף אחד מהם אינו מוכר כנשוי לאדם אחר.

החוק מסמיך את שר המשפטים למנות את רשם הזוגיות שינהל את המרשם, ולצורך כך יש לו סמכויות חקירה. לסמכות שיפוטית החוק מסמיך את בית המשפט לענייני משפחה לעסוק בכל הנוגע למעמד זה.

בית דין דתי רשאי לקבוע כי אדם שהגיש בקשה לרישום זוגיות (ובה הצהרה שהוא חסר דת) נמנה למעשה עם העדה הדתית שסמכות הנישואים לבניה נתונה בידי בית דין זה, ובכך למנוע את אישור הבקשה להירשם במרשם הזוגיות.

החוק קובע גם כללים להתרת ברית הזוגיות, כלומר לפרידתם של בני הזוג זה מזה.

החוק קובע כי דין בני זוג הרשומים במרשם הזוגיות כדין בני זוג נשואים, למעט החריגים הבאים:

יישום החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק ברית הזוגיות נכנס לתוקף ב-22 בספטמבר 2010. יומיים קודם לכן מינה שר המשפטים, יעקב נאמן, את עו"ד יוסף אלחנן הרשלר לרשם זוגיות, הנדרש על פי החוק.[14] ב-3 בנובמבר 2010 אישרה ועדת החוקה של הכנסת את גובה אגרת הרישום של רישום הזוגיות, על מנת שניתן יהיה להתחיל לרשום את הזוגות הפונים לרישום זה.[15] באפריל 2011 נרשם הזוג הראשון,[16] ובשנה וחצי הראשונות לקיום החוק נרשמו לפיו 37 זוגות.[17] על פי הכתב יקי אדמקר, הסיבה העיקרית למיעוט השימוש בחוק היא הדרישה להירשם במשרד האוכלוסין כחסרי דת.[18] על מנת להירשם כחסר דת, על אדם לקבל פסק דין הצהרתי ולהציגו לרשות האוכלוסין.[19]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סעיף 1 לחוק ברית הזוגיות לחסרי דת.
  2. ^ 1 2 חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע-2010, ס"ח 2235 מיום 22.3.2010
  3. ^ 1 2 תומר זרחין, ועדת השרים לחקיקה אישרה את הצעת חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, באתר הארץ, 19 ביולי 2009
  4. ^ סטטיסטיקה ומידע באתר משפחה חדשה
  5. ^ אילן מרסיאנו, "ברית הזוגיות" - המהפכה השקטה בנישואים האזרחיים, באתר ynet, 16 ביוני 2004
  6. ^ 1 2 שחר ליפשיץ לא לילד הזה התפללנו: על ההחמצה שבהצעת חוק ברית הזוגיות, המכון הישראלי לדמוקרטיה
  7. ^ באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה.
  8. ^ 1 2 גפני על נישואי "ברית הזוגיות": "מבטיח מלחמת עולם", באתר ynet, 17 ביוני 2004
  9. ^ מחקר מדיניות 68 - ברית הזוגיות.
  10. ^ הצעת חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התשס"ט-2009, ה"ח הממשלה 445 מיום 20.7.2009
  11. ^ מזל מועלם ויאיר אטינגר, הצעת ברית הזוגיות שקידמה ישראל ביתנו אושרה בוועדת החוקה, באתר הארץ, 9 במרץ 2010
  12. ^ הרב ישראל רוזן, ברית זוגיות? בטלו את "הידועה בציבור", באתר ynet, 19 בפברואר 2009
  13. ^ הרב יובל שרלו, ברית זוגיות לכתחילה, באתר ynet, 19 בפברואר 2009
  14. ^ הודעה בילקוט הפרסומים על מינוי רשם זוגיות
  15. ^ ברית הזוגיות: החל משבוע הבא, חסרי דת יורשו להינשא בטקס אזרחי, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2010
  16. ^ עומרי אפרים, זוג ראשון נרשם בברית הזוגיות: "החוק מקרטע", באתר ynet, 12 באפריל 2011
  17. ^ הכישלון המוחץ של חוק ברית הזוגיות, באתר "חדו"ש, 6 ביולי 2012
  18. ^ יקי אדמקר‏, כישלון "ברית הזוגיות": 4 זוגות בלבד נרשמו במהלך השנה, באתר וואלה!‏, 1 בדצמבר 2019
  19. ^ רשות האוכלוסין וההגירה, נוהל השלמת/תיקון פרטי הדת והלאום, ‏17 בינואר 2021

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ברית_זוגיות&oldid=38296032"