נישואים חד-מיניים בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

לפי הדין בישראל, נישואים בין בני-זוג מאותו מין (נישואים חד-מיניים) אינם מוכרים על ידי מוסדות המדינה כנישואים. עם זאת, בני זוג מאותו מין המעוניינים למסד את הקשר ביניהם באופן רשמי יכולים להיחשב ל"ידועים בציבור", ולקבל חלק מהזכויות הנתונות לזוגות נשואים.

תמיכה בנישואים חד-מיניים, במסגרת מיזם "מגמת האמנות בתיכון 'היובל' ועיריית הרצליה מחבקים את הקהילה הגאה של הרצליה"

היעדר תוקף רשמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

נישואים בישראל נערכים על ידי רשויות הדת, לפי הדין הדתי של העדה שאליה שייכים בני הזוג. בדרך-כלל מדובר ברשויות המשתייכות לזרמים שמרניים, שאינם מכירים בנישואי בני-זוג מאותו מין.

כך, הרשות המוסמכת להשיא בני זוג יהודים היא בית הדין הרבני, הכפוף לרבנות הראשית. רבנות זו מפעילה את הדין היהודי לפי גרסתו האורתודוקסית, שאינה מכירה בנישואים בין בני-זוג מאותו מין. זאת בשונה, למשל, מהגרסה הרפורמית לדין היהודי. בדומה, הרשות המוסמכת להשיא בני-זוג מוסלמים היא בית הדין השרעי, ומקבילים להם בתי הדין של העדה הדרוזית ובתי דין נוצריים שונים. כל הרשויות הדתיות הללו אינן מכירות בנישואים בין בני-זוג מאותו מין.

אמנם, במקרים מיוחדים מכיר הדין הישראלי בנישואים אזרחיים, אשר נערכים בחו"ל או בבית המשפט המחוזי (למשל במקרה של זוגות מעורבים מעדות שונות). ברם, גם תחת מסגרת זו נישואים בין בני-זוג מאותו מין אינם מוכרים בישראל.

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נישואים בישראל

תחליפים להכרה הרשמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני זוג מאותו מין המעוניינים בכך יכולים למסד בדרכים שונות את הקשר ביניהם, באופן שיטיל עליהם חובות וזכויות החלות בדרך-כלל על זוגות נשואים. בכל הנוגע ליחסים ביניהם, יכולים בני הזוג לכרות הסכם מחייב המגדיר את זכויותיהם וחובותיהם, באופן הדומה לחובותיהם של זוגות נשואים זה כלפי זה (למשל בנוגע למזונות). אשר לזכויות וחובות כלפי המדינה, בני הזוג יכולים להיחשב "ידועים בציבור", ובדרך זו לזכות בחלק מהזכויות שמעניקה המדינה לבני זוג נשואים.

ידועים בציבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ידועים בציבור הם בני-זוג המקיימים יחדיו מסגרת משפחתית, אך אינם נשואים זה לזה. הדין בישראל השווה באופן חלקי את מעמדם של ידועים בציבור למעמדם של נשואים. כלומר, חלק מהחובות המוטלות על בני-זוג נשואים ומהזכויות המוענקות להם חל גם על ידועים בציבור.

עם זאת, זכויות שונות הנתונות בישראל לבני זוג נשואים אינן מוקנות לבני זוג חד-מיניים. כך, בני זוג כאלה אינם רשאים לפנות להליך של פונדקאות, אינם יכולים בדרך-כלל לפנות להליך של אימוץ (אלא אם המאומץ הוא צאצא ביולוגי של אחד מבני הזוג), ואינם זכאים להטבות מס המוענקות לזוגות נשואים.

בתי-משפט קבעו מספר פעמים כי בני-זוג מאותו מין יכולים להיחשב כידועים בציבור. הקושי הוא, כי נישואים מתחילים באופן ברור במועד החתונה, ואילו אצל ידועים בציבור קשה לעתים לזהות אם אכן הגיעו לדרגה של קיום מסגרת משפחתית דמוית נישואים, ומתי הגיעו לכך. כדי להגביר את הוודאות בעניין זה, זוגות חד-מיניים עורכים לעתים טקסים אלטרנטיביים, אשר נועדו להביע את מחויבותם זה לזה ואת כניסתם למסגרת משפחתית דמוית נישואין. קיימים סוגים שונים של טקסים מסוג זה: לעתים מדובר בטקסים דמויי חתונה המנוהלים על ידי אנשי דת חסרי סמכות חיתון, כגון רבנים רפורמיים. לעתים מדובר בטקס אזרחי חילוני בעל סממנים חיצוניים של חתונה אזרחית. בנוסף, חתונה אזרחית בחו"ל, הגם שאינה מוכרת בישראל, יכולה אף היא להוות ראיה לכך שבני הזוג מקיימים מסגרת משפחתית ונחשבים ידועים בציבור. בני-זוג חד-מיניים גם חותמים לעתים על הסכמים, שבהם הם מביעים את מחויבותם זה לזה ומגדירים את היחסים ביניהם. גם הסכם שכזה יכול להוות ראיה לכך שהשניים הם ידועים בציבור.

רישום במרשם האוכלוסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני-זוג מאותו מין יכולים להינשא במדינה אחרת המתירה באופן רשמי נישואים חד-מיניים . בבואם ארצה, בני-הזוג אינם נחשבים נשואים, שכן הדין בישראל אינו מכיר בנישואים אלה. עם זאת, בני-הזוג יירשמו כ"נשואים" במרשם האוכלוסין הישראלי, וכך יירשם גם בתעודת הזהות שלהם. לרישום זה אין משמעות לפי החוק, והוא אינו הופך את בני הזוג לנשואים לפי הדין הישראלי. עם זאת, בפועל מסתמכים גופים רבים על הרישום בתעודת הזהות, ומתייחסים לבני-הזוג כאילו היו נשואים לכל דבר ועניין.

בעבר לא היה ברור אם משרד הפנים אכן נדרש לרשום במרשם האוכלוסין בני זוג מאותו מין שהתחתנו בחו"ל בתור "נשואים". הדברים הובהרו ב-21 בנובמבר 2006 בפסק-דין של בית המשפט העליון. בפסק-הדין הורה בית המשפט למנהל האוכלוסין לרשום חמישה זוגות הומוסקסואלים ישראלים שהתחתנו בקנדה בתור "נשואים".[1] בית המשפט גם הבהיר כי אין לרישום במרשם האוכלוסין ובתעודת הזהות השפעה על הסטטוס של בני הזוג כרווקים או נשואים, והותיר פתוחה את שאלת תוקפם של הנישואים הללו בישראל, שהתשובה עליה "קשה וסבוכה".

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בג"ץ יוסי בן-ארי נגד מנהל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים

ניסיונות שינוי הדין[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת הניסיון להנהיג בישראל נישואים אזרחיים לכל מי שיחפוץ בכך (בשונה מהמצב היום, בו נישואים אלה אפשריים רק במקרים חריגים), עלתה לא פעם השאלה האם יש לכלול במסגרת זו גם נישואים חד-מיניים. חלק מהצעות-חוק ברית הזוגיות, שנועד להסדיר נישואים אזרחיים בישראל, כללו בתוכן זוגות חד-מיניים, אולם רובן נמנעו מכך כדי להגביר את הסיכויים שהחקיקה תתקבל בכנסת. קהילת הלהט"ב התנגדה בדרך-כלל להוצאתה מהצעות החוק הללו, שכן הן כללו גם ביטול של מוסד הידועים בציבור, או לימדו על הגבלת הזוגיות המוכרת לכזו שבין גבר לאישה. בנוסף עלה החשש, שהסיכוי שהקהילה תצליח להעביר חקיקה פרטנית בעניינהּ קטן בהרבה מהסיכוי שתוכל לקבל הכרה כחלק מהסדר כולל, הנוגע גם לעניינם של מגזרים אחרים.

חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע-2010,‏[2], אשר התקבל לבסוף בכנסת ב-22 במרץ 2009 ונכנס לתוקף ב-22 בספטמבר 2010, אכן אינו נותן מענה לבני זוג מאותו מין המעוניינים להינשא. חוק זה מאפשר נישואים רק לבני זוג ששניהם "חסרי דת" (דהיינו, שאינם שייכים לעדה מוכרת בישראל), אך אין בו מענה לבני זוג מסוגים נוספים שמשטר הנישואים הנוכחי אינו מאפשר להם להינשא. כך, בנוסף לבני זוג מאותו מין, החוק אף אינו נותן מענה לפסולי חיתון, לבני אותה דת החפצים להינשא בנישואים אזרחיים, ולבני זוג שרק אחד מהם הוא "חסר דת".

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ברית הזוגיות

ב-1 באפריל 2009 וב-23 בנובמבר 2009 הגיש חבר הכנסת ניצן הורוביץ הצעות חוק לנישואים וגירושים, שניתן לפרשן ככוללות גם זוגות חד-מיניים.[3] [4] הצעות אלה לא הבשילו לכדי חוק.

המערכת הפוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני הבחירות לכנסת ה-19 המפלגות הבאות הביעו תמיכה בנישואים חד-מיניים או ב'איחוד אזרחי' בין זוגות חד-מיניים:‏[5][6] יש עתיד, מפלגת העבודה, התנועה, מרצ וחד"ש.

נישואים חד-מיניים נתמכים על ידי מספר חברי ממשלה וכנסת במערכת הפוליטית הישראלית, ביניהם: נשיא המדינה שמעון פרס,‏[7] משה יעלון ממפלגת הליכוד, שהביע את תמיכתו בזמן היותו המשנה לראש הממשלה,‏[8] יו"ר מפלגת העבודה, שלי יחימוביץ' שהביעה את תמיכתה בעת היותה יו"ר האופוזיציה, יו"ר מפלגת יש עתיד, יאיר לפיד, ח"כ נינו אבסדזה ממפלגת קדימה, השרה אורית נוקד ממפלגת העצמאות, יו"ר מרצ, זהבה גלאון ועוד.‏[9]

דעת הקהל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדומה למדינות אחרות, גם בישראל נושא הנישואים החד-מיניים נמצא במחלוקת ציבורית, אולם סקרים מראים שרוב הציבור בישראל תומך בנישואים כאלה (בדומה לדעת הקהל במדינות רבות אחרות, בעיקר באירופה). על-פי סקר שהתפרסם בעיתון הארץ בחודש אוגוסט 2009, 61% מהציבור בישראל תומכים בנישואין חד-מיניים, ו-60% תומכים במתן הזכות לאימוץ ילדים על ידי זוגות חד-מיניים.[10] מספרים אלה גבוהים מהמספרים המקבילים להם באיחוד האירופי.[11]

גירושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הרישום במרשם האוכלוסין של נישואים חד-מיניים שנעשו בחו"ל, עלה הצורך לאפשר גם גירושים בין בני זוג כאלה. בני הזוג עמית קמה ועוזי אבן, שנישאו בקנדה ונרשמו כנשואים בישראל, לא יכלו להתגרש בקנדה, משום שהליך הגירושים פתוח שם לתושבי המדינה בלבד. לפיכך פנו למערכת המשפט בישראל, ובסוף 2012 אישר בית המשפט למשפחה ברמת גן את גירושיהם.‏[12]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בג"ץ 3045/05 בן-ארי נ' מנהל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים, פסק-דין באתר בית המשפט העליון
  2. ^ חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע-2010, ס"ח 2235 מיום 22.3.2010
  3. ^ הצעת חוק נישואין וגירושין, התשס"ט-2009
  4. ^ הצעת חוק נישואין וגירושין, התש"ע-2010
  5. ^ חדשות 2, ‏בחירות 2013: אילו מפלגות בעד נישואים חד-מיניים ומי מתנגד?, באתר ‏mako‏‏, ‏8 בינואר 2013‏
  6. ^ יאיר פרי, ‏ח"כים למען הקהילה הגאה: "מבטיחים שוויון - לא מצליחים לקיים", באתר ‏mako‏‏, ‏6 בינואר 2013‏
  7. ^ אייל להמן, גוואדלחרה, נשיא המדינה פרס בעד נישואים חד-מיניים: "לכל אחד יש זכות להקים משפחה", באתר ynet‏, 1 בדצמבר 2013
  8. ^ השר בוגי יעלון: "יש לאפשר נישואים חד-מיניים בישראל", באתר גלובס, 14 במאי 2012
  9. ^ אופיר בר-זהר ואילן ליאור, הקהילה הגאה בישראל מברכת על דברי אובמה, באתר הארץ, 10 במאי 2012
  10. ^ http://www.angus-reid.com/polls/36810/three_in_five_israelis_back_same_sex_marriage/
  11. ^ http://ec.europa.eu/public_opinion/archives/eb/eb66/eb66_highlights_en.pdf
  12. ^ אילן ליאור, בית משפט אישר בפסיקה תקדימית גירושים של זוג הומואים, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2012


לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב)
Rainbow flag and blue skies.jpg
בישראל
מעמד אישי וחברתי זכויות להט"ב · הומופוביה · נישואים חד-מיניים · פונדקאות גאה בישראל · מצעד הגאווה בירושלים · מצעד הגאווה בתל אביב · כרונולוגיה · פעילים למען זכויות להט"ב · להט"ב דתיים
ארגונים ומוסדות אגודת הלהט"ב · הבית הפתוח · חושן · נוער גאה · תהל"ה · הו"ד · חברותא · כמוך · בת קול · בית דרור · סגו"ל · העשירון האחר · המרכז הגאה · הפורום החיפאי · כביסה שחורה · הצבעים שלנו
לקטגוריה · לפורטל