גורדי שחקים בישראל
| ערך זה דורש עדכון ערך זה אינו מעודכן, ומאז העריכה האחרונה של הערך אירעו מאורעות הדורשים את עדכונו. |
גורדי שחקים נמצאים כיום כמעט בכל עיר מרכזית בישראל, כחלק מהליך העיור, העיבוי והציפוף של מרכזי הערים, המאפיין את כלל הערים בישראל, ובמיוחד ערי גוש דן.
גורד השחקים הראשון בישראל, מגדל שלום, החזיק שנים ארוכות בתואר "גורד השחקים הגבוה בישראל". מאז, בתהליך ארוך שנמשך למעלה מ-40 שנה, וביתר שאת משנות ה-90 של המאה ה-20 ואילך, מתרבים גורדי השחקים המתוכננים ונבנים כמעט בכל עיר מרכזית בישראל. התהליך, שהחל בתל אביב רבתי, החסרה שטחים פנויים לבנייה רוויה, המשיך והתרחב לשאר חלקי הארץ, וכיום ישנם גורדי שחקים מתוכננים וקיימים הגבוהים ביותר מ-100 מטרים ממגדל שלום.
מגדל משה אביב הוא גורד השחקים הגבוה בישראל, המתנשא על 68 קומותיו לגובה של 235 מטרים. בישראל היו בשנת 2011 למעלה מ-450 גורדי שחקים בעלי 20 קומות ומעלה.
תוכן עניינים |
גורד השחקים הגבוה בישראל [עריכה]
רק שלושה מגדלים החזיקו בתואר "גורד השחקים הגבוה בישראל". מגדל שלום, שנבנה בשנת 1965 על חורבות הגימנסיה העברית הרצליה ברחוב הרצל בתל–אביב היה הראשון שבהם. הבניין מתנשא לגובה של 120 מטרים ו-36 קומות. מגדל שלום החזיק גם בתואר "גורד השחקים הגבוה במזרח התיכון" במשך 14 שנים. בתואר המקביל בישראל החזיק המגדל 34 שנים, עד שאיבד את הבכורה לטובת מגדל עזריאלי העגול, שנבנה בשנת 1999 ומתנשא לגובה של 187 מטרים ו-49 קומות - גבוה ביותר מ-60 מטרים ממגדל שלום. מגדל עזריאלי החזיק בתואר שנתיים בלבד, עד בנייתו בשנת 2001 של מגדל משה אביב ברמת גן.
הבדלי הגבהים בין מגדל שלום למגדל עזריאלי העגול, ובינו לבין מגדל משה אביב, נחשבים לגדולים (67 ו-57 מטרים בהתאמה). בשנת 2010 היו בתכנון רק מעט מגדלים שגובהם עולה על מגדל עזריאלי העגול, כך שככל הנראה בשנים הקרובות לא ייצא מגדל עזריאלי העגול מרשימת חמשת המגדלים הגבוהים בישראל.
מגדל נוסף המועמד לזכות בתואר "גורד השחקים הגבוה בישראל" וליטול ממגדל משה אביב את התואר הוא מגדל שיוקם במתחם הסיטי של גבעתיים, וצפוי להגיע לגובה של כ-300 מטר ב-70 קומות.[1]
בישראל קיימים מבנים גבוהים יותר מגורד השחקים הגבוה ביותר. המבנה העצמאי הגבוה ביותר הוא מתקן המכ"ם בדימונה, שמתנשא לגובה 400 מטר.
התפתחות גורדי השחקים בישראל [עריכה]
|
120
מטר |
187
מטר |
235
מטר |
![]() |
| שלום מאיר | עזר' העגול | משה אביב | שם |
|---|---|---|---|
| 1965-1999 | 1999-2001 | 2001-היום | שנים |
| 34 שנה | שנתיים | 12 שנים | תקופה |
עד שנות ה-90 נבנו לא מעט גורדי שחקים גבוהים בישראל, ביניהם מגדל אשכול בחיפה, מגדלי דיזנגוף ומגדל גן העיר בתל אביב, חלק ממגדלי מתחם הבורסה שברמת גן ועוד רבים אחרים; אבל עיקר התנופה בבניית גורדי שחקים גבוהים בישראל התרחשה מאמצע שנות ה-90 ועד היום. מתוך רשימת 30 המגדלים הגבוהים בישראל, רק חמישה נבנו לפני 1995, ומתוך עשרת הגבוהים, שבעה נבנו משנת 2000 ואילך.
שנות השישים [עריכה]
במהלך שנות ה-60 של המאה ה-20 הוקמו מספר מבנים גבוהים מוכרים, כמו מצודת זאב, בית אל על בתל אביב, בניין עיריית תל אביב, בית מנורה, מגדל אגד בחיפה ומגדל שמשון בבורסת היהלומים ברמת גן (שהיה המגדל הראשון מיני רבים באזור זה). בשנת 1965 נבנה מגדל שלום במקום בו עמדה הגימנסיה העברית הרצליה. המגדל שימש במשך שנים ארוכות מקור גאווה לישראלים רבים, שראו בו סמל להתקדמות הטכנולוגית בישראל. המגדל זכה גם לביקורת שנים לאחר מכן, עקב מיקומו בלב הנוסטלגי של תל אביב והצורך בהריסת בניין גימנסיה הרצליה לצורך בנייתו.
הקמת בורסת היהלומים [עריכה]
אזור בורסת היהלומים ברמת גן מוכר בישראל במיוחד בשל הריכוז הגבוה של גורדי שחקים שבו. אזור זה כולל ארבעה מבנים אשר שייכים ישירות לבורסת היהלומים, ועוד מבנים ומגדלים רבים המשמשים לצורכי משרדים, מלונאות ומעט מגורים. מגדל שמשון, שהוקם בשלהי שנות ה-60 וגובהו 79 מטרים הכוללים 23 קומות, הוא היום למעשה השישי בגובהו באזור בורסת היהלומים. למעלה מ-160 מטרים מפרידים בינו לבין מגדל משה אביב, שהוא המגדל הגבוה במתחם ובישראל בכלל.
מגדלי מתחם הבורסה כוללים כיום את מגדל שמשון, מגדל מכבי (די מול) – 1978, מגדל יהלום (הגבוה מבין המגדלים ששייכים ישירות לבורסת היהלומים) – 1989, לאונרדו סיטי טאוור – שנת 2000 ומגדל משה אביב (מגדל שער העיר), שנפתח בשנת 2002. את תואר המגדל הגבוה במתחם הבורסה וברמת גן בכלל החזיקו חמישה מגדלים שונים מאז תחילת הבנייה לגובה באזור.
שנות השבעים [עריכה]
בשנות ה-70 לא נבנה מספר רב של גורדי שחקים, אך הוקמו במהלכן בירושלים ובתל–אביב מספר מלונות גבוהים ובהם (בשמותיהם היום) שרתון מוריה, שרתון תל אביב, קרלטון ודן פנורמה. בירושלים נבנה מגדל קראון פלאזה (1973) הנחשב למגדל הגבוה בעיר, וכן שרתון פלאזה ירושלים.
בחיפה הוקם בשנת 1978 מגדל אשכול, שבו 30 קומות. המגדל נחשב עד שנת 2002 לגבוה ביותר בחיפה בפרט ובצפון הארץ בכלל. כאשר הוקם הוא היה למעשה המגדל הגבוה ביותר בישראל מחוץ לתל אביב. מגדל אשכול, שהוא המגדל הראשי של אוניברסיטת חיפה, היה מגדל האוניברסיטה הגבוה ביבשת אסיה עד שנת 1989, והוא עדיין המבנה הראשון הנגלה לכל נוסע המגיע לאזור חיפה או הקריות.
שנות השמונים [עריכה]
שנות ה-80 אופיינו בבנייה גבוהה יותר, אך עדיין מתונה בהשוואה להתפתחות בשנות ה-90. באותו עשור נבנו דיזנגוף סנטר ומגדליו, מגדל דניאל פריש, מגדל מרגנית בקריה שבתל אביב, מגדל גן העיר, וכן מגדלי פנורמה על הכרמל בחיפה. באותה עת החלה להתפתח מגמת בנייני מגורים גבוהים, אך התופעה עדיין לא התפשטה לכל חלקי הארץ כבעשור שלאחר מכן.
שנות ה-90 ושנות ה-2000 [עריכה]
החל מאמצע שנות ה-90, בזכות השגשוג הכלכלי בישראל, חלה מהפכה אשר תוצאותיה נראו רק לקראת סוף העשור. בתקופה זו החלו לבנות גורדי שחקים רבים, במיוחד באזור תל אביב ורמת גן, אשר היו גבוהים משמעותית ובעלי מספר קומות רב יותר מבעבר.
לשם השוואה ניתן לראות כי מקום המדינה ועד 1998 נבנו בישראל פחות מ-10 גורדי שחקים מעל ל-25 קומות, בעוד בשנים 1999 ו-2000, עם שגשוג ענפי ההיי טק וענפים אחרים, הסתיימה בנייתם של 11 מגדלים שגובהם מעל ל-25 קומות תוך שנתיים בלבד, רובם מגדלי משרדים.
לקראת סוף שנת 2000, עם התנפצות בועת האינטרנט והכניסה למיתון בעולם ובישראל, תחילת האינתיפאדה השנייה, ותחת השפעת פיגועי 11 בספטמבר ב-2001, נכנס ענף גורדי השחקים למיתון עמוק. הבנייה במגדלים רבים הוקפאה או בוטלה, ולא אושרו כמעט תוכניות חדשות לבנייה. שיא אותה מגמה היה הקפאת התוכנית לבניית מגדל אגד, שהיה מתוכנן להתנשא לגובה של למעלה מ-300 מטרים ולגרוף את תואר הבכורה הישראלי.
החל משנת 2005, עם היציאה מהמיתון הכלכלי והשיפור במצב הביטחוני בישראל, החלה הפשרת מיזמי בנייה ואושרו פרויקטים רבים נוספים. בשל הזמן הממושך יחסית הנדרש לבניית גורדי שחקים (כשלוש שנים), נראו תוצאות היציאה מהמיתון והחזרה לבנייה לגובה באופן משמעותי רק מספר שנים אחר כך.
מגמת פיתוח למגורים בלבד [עריכה]
אחד המאפיינים הבולטים שהחלו להתחזק ולהשפיע לקראת סוף שנות ה-90 ותחילת העשור הראשון של המאה ה-21, הוא בנייתם של גורדי שחקים יוקרתיים למטרות מגורים בלבד. מגדלים אלה נבנים בעיקר באזור תל אביב ורמת גן, ברמת גימור גבוהה, ונועדו לאוכלוסייה האמידה בישראל כתחליף לווילות בפרוורים. המגמה החלה במספר קטן של גורדי שחקים שנבנו למטרה זו, ביניהם שלושת מגדלי צמרת ומגדלים בודדים נוספים, אך ללא ספק שיאה בא לידי ביטוי בבניית פארק צמרת.
פארק צמרת בתל אביב הוא אחד הפרויקטים המשמעותיים והגדולים ביותר בישראל בתחום גורדי השחקים. הפרויקט, אשר בנייתו החלה בשנת 2005 לאחר שנים רבות של עיכובים בירוקרטיים, נמצא בין דרך נמיר לנתיבי איילון. פרויקט הפיתוח כלל שכונה חדשה המורכבת מ-12 גורדי שחקים בני 30-47 קומות, שייעודם למגורים בלבד. השכונה, מאופיינת בשטחי ציבור ופארקים רחבי ידיים. על אף התיאום בתכנון המגדלים והפיתוח הסביבתי, כל מגדל נבנה בדרך כלל על ידי יזם אחר. בניית השכונה חיזקה את מגמת בניית גורדי שחקים למגורים בלבד באזור תל אביב ואף ניתן לראות שכונות דומות, אם כי עדיין לא באותו היקף, בערים נוספות בישראל.
גורדי השחקים הגבוהים בישראל [עריכה]
|
רשימת 20 המבנים הגבוהים בישראל (נכון למרץ, 2013[2]):
| מספר | שם | גובה (במטרים) |
קומות | שנת בנייה | עיר | הערה |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 | מגדל משה אביב | 235 | 68 | 2001 | רמת גן | גורד השחקים הגבוה בישראל מאז שנת 2001 |
| 2 | מגדל עזריאלי העגול | 187 | 49 | 1999 | תל אביב | היה גורד השחקים הגבוה בישראל - 1999-2001 |
| 3 | מגדל עזריאלי המשולש | 169 | 42 | 1999 | תל אביב | |
| 4 | מגדל אלקטרה | 165 | 45 | 2011 | תל אביב | |
| 5 | מגדל הקריה | 158 | 42 | 2005 | תל אביב | |
| 6 | מגדל נוה נוף | 158 | 42 | 2013 | בת ים | מגדל המשמש למגורים בלבד הגבוה בישראל |
| 7 | לאונרדו סיטי טאוור | 157 | 37 | 2000 | רמת גן | המלון הגבוה בישראל |
| 8 | מגדל W | 156 | 46 | 2009 | תל אביב | |
| 9 | מגדל עזריאלי המרובע | 154 | 42 | 2007 | תל אביב | |
| 10 | מגדל עתידים | 150 | 42 | 2011 | תל אביב | |
| 11 | מגדל נווה צדק | 147 | 44 | 2008 | תל אביב | |
| 12 | מגדל ב.ס.ר 3 | 144 | 38 | 2013 | בני ברק | |
| 13 | מגדל YOO המערבי |
142 | 41 | 2009 | תל אביב | |
| 14 | מגדל מנהטן | 140 | 40 | 2009 | תל אביב | |
| 15 | מגדל תל אביב 1 | 140 | 34 | 2000 | תל אביב | |
| 16 | מגדל תל אביב 2 | 140 | 34 | 2000 | תל אביב | |
| 17 | מגדל תל אביב 3 | 140 | 34 | 2013 | תל אביב | |
| 18 | מגדל תל אביב 4 | 140 | 34 | 2013 | תל אביב | |
| 19 | מגדל מרגנית | 138 | 17 | 1987 | תל אביב | |
| 20 | מגדל המפרש | 137 | 29 | 2002 | חיפה |
מיזמים עתידיים בישראל [עריכה]
פרויקטים מתוכננים שבנייתם טרם החלה או שנמצאים בתחילת בנייה בפועל.
מגדלים הנמצאים בתהליך בניה [עריכה]
| שם | גובה (במטרים) |
קומות | שנת בנייה | עיר | הערות |
|---|---|---|---|---|---|
| קיי טאוורס | 160 | 40 | בבניה בפועל | אשדוד | |
| מגדל צ`מפיון מוטורס | 160 | 44 | בבניה בפועל | בני ברק | הסתיימה בניית השלד (topped out) |
| מגדל מאייר ברוטשילד | 158[3] | 37 | בבניה בפועל | תל אביב | באפריל 2011 הוצב מנוף עיקרי ראשון |
| מגדל תל אביב 3 | 140 | 34 | בבניה בפועל | תל אביב | |
| מגדל אביב רוטשילד סנטר | --- | 30 | בבניה בפועל | תל אביב | |
| מגדל סוטין 29 | --- | 29 | בבניה בפועל | תל אביב | |
| מגדל רמז | 134 | 31 | בבניה בפועל | תל אביב | |
| מגדל אמות אטריום | 122 | 40 | בבניה בפועל | רמת גן | |
| מגדל טיים טאוור | 130 | 36 | בבניה בפועל | רמת גן | |
| מגדל עזריאלי שרונה | 200 | 50 | בבניה בפועל | תל אביב | צפוי להיות מגדל המשרדים הגדול ביותר בישראל |
| מגדל מנורה מבטחים | 146 | 34 | בבניה בפועל | רמת גן |
מגדלים בתכנון [עריכה]
| שם | גובה (במטרים) |
קומות | שנת בנייה | עיר | הערות |
|---|---|---|---|---|---|
| מגדל קניון בת ים | 158 | 40 | טרם | בת ים | שם נוסף: מגדל ליברטי |
| פארק צמרת 12 | 168 | 50 | טרם | תל אביב | |
| מגדל אגד | 321 | 81 | טרם | תל אביב | הוצעה תוכנית חלופית למגדל של 265 מטרים |
| מגדל הסיטי | 241 | 70 | טרם | גבעתיים | שם נוסף: מגדל יורוקום |
| מגדל ספיר | 182 | 50 | טרם | רמת גן | |
| מגדל שבת משה | -- | 33 | טרם | תל אביב | שם נוסף:מגדל C6 |
| מגדל עלית | 270 | 74 | טרם | רמת גן | |
| מגדל השחר | -- | 42 | טרם | גבעתיים | |
| מגדל מטרופולין | 140 | 40 | טרם | תל אביב | שם נוסף:מגדל קרדן 2 |
ראו גם [עריכה]
| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
| פורטל האדריכלות | |||
| פורטל ישראל | |||
- בנייה
- אדריכלות ישראלית
- קטגוריית גורדי שחקים
- גורדי שחקים בלונדון
- רשימה של 200 גורדי השחקים הגבוהים בעולם (בוויקיפדיה האנגלית)
קישורים חיצוניים [עריכה]
- גורדי שחקים בישראל באתר emporis.com (באנגלית)
- אסתר זנדברג, מתוקף הזדקרותם, באתר עכבר העיר, 8 ביוני 2008
- תני גולדשטיין, המגדל הגבוה בישראל יוקם בגבעתיים, באתר ynet, 23 בפברואר 2010
- מיכאל יעקובסון: מגדל יורוקום בגבעתיים יהיה הגבוה בישראל, 4 בפברואר 2012, Xnet
הערות שוליים [עריכה]
- ^ המגדל הגבוה בישראל יוקם בגבעתיים
- ^ Israel's tallest buildings - Top 20, אתר Emporis, נשלף ב-15 במרץ 2013.
- ^ תב"ע תא/3924, באתר משרד הפנים
| אדריכלות ישראלית | ||
|---|---|---|
| מבנים בישראל |
מבנים בירושלים · מבנים בתל אביב · מבנים בחיפה · מבנים לפי ערים נוספות · אתרי מורשת עולמית בישראל |
|
| סגנונות וגישות בנייה בישראל |
אדריכלות טמפלרית · סגנון אקלקטי · הסגנון הבינלאומי · ברוטליזם · בנה ביתך |
|
| ערכים בנושא תכנון ובנייה בישראל |
חוק התכנון והבנייה · תכנון ובנייה בישראל · תוכנית גדס · תוכנית שרון |
|
| נושאים נוספים |
אדריכלים ישראלים · אדריכלות בירושלים · אדריכלות בתל אביב והעיר הלבנה · גורדי שחקים בישראל |
|
| ראו גם פורטל אדריכלות | ||
