גורדי שחקים בישראל

גורדי שחקים מתחם הבורסה ברמת גן, מבט מצפון מערב. הבניין הימני ביותר הוא לאונרדו סיטי טאוור

גורדי שחקים ברמת גן ובתל אביב

גורדי שחקים נמצאים כיום כמעט בכל עיר מרכזית בישראל, כחלק מהליך העיור, העיבוי והציפוף של מרכזי הערים, המאפיין את כלל הערים בישראל, ובמיוחד ערי גוש דן.

גורד השחקים הראשון בישראל, מגדל שלום, החזיק שנים ארוכות בתואר "גורד השחקים הגבוה בישראל". מאז, בתהליך ארוך שנמשך למעלה מ-40 שנה, וביתר שאת משנות ה-90 של המאה ה-20 ואילך, מתרבים גורדי השחקים המתוכננים ונבנים כמעט בכל עיר מרכזית בישראל. התהליך, שהחל בתל אביב רבתי, החסרה שטחים פנויים לבנייה רוויה, המשיך והתרחב לשאר חלקי הארץ, וכיום ישנם גורדי שחקים מתוכננים וקיימים הגבוהים ביותר מ-100 מטרים ממגדל שלום.

מגדל משה אביב הוא גורד השחקים הגבוה בישראל, המתנשא על 68 קומותיו לגובה של 235 מטרים. בישראל היו בשנת 2011 למעלה מ-450 גורדי שחקים בעלי 20 קומות ומעלה, מהם ארבעים וחמישה מעל ל-25 קומות ו-19 מעל ל-33 קומות (כ-140 מטרים).

גורד השחקים הגבוה בישראל

רק שלושה מגדלים החזיקו בתואר "גורד השחקים הגבוה בישראל". מגדל שלום, שנבנה בשנת 1965 על חורבות הגימנסיה העברית הרצליה ברחוב הרצל בתל–אביב היה הראשון שבהם. הבניין מתנשא לגובה של 120 מטרים ו-36 קומות. מגדל שלום החזיק גם בתואר "גורד השחקים הגבוה במזרח התיכון" במשך 14 שנים. בתואר המקביל בישראל החזיק המגדל 34 שנים, עד שאיבד את הבכורה לטובת מגדל עזריאלי העגול, שנבנה בשנת 1999 ומתנשא לגובה של 187 מטרים ו-49 קומות - גבוה ביותר מ-60 מטרים ממגדל שלום. מגדל עזריאלי החזיק בתואר שנתיים בלבד, עד בנייתו בשנת 2001 של מגדל משה אביב ברמת גן.

הבדלי הגבהים בין מגדל שלום למגדל עזריאלי העגול, ובינו לבין מגדל משה אביב, נחשבים לגדולים (67 ו-57 מטרים בהתאמה). בשנת 2010 היו בתכנון רק מעט מגדלים שגובהם עולה על מגדל עזריאלי העגול, כך שככל הנראה בשנים הקרובות לא ייצא מגדל עזריאלי העגול מרשימת חמשת המגדלים הגבוהים בישראל.

מגדל נוסף המועמד לזכות בתואר "גורד השחקים הגבוה בישראל" וליטול ממגדל משה אביב את התואר הוא מגדל שיוקם במתחם הסיטי של גבעתיים, וצפוי להגיע לגובה של כ-300 מטר ב-70 קומות.‏

בישראל קיימים מבנים גבוהים יותר מגורד השחקים הגבוה ביותר. המבנה העצמאי הגבוה ביותר הוא הארובה הצפונית של תחנת הכוח אורות רבין בחדרה, שמתנשא לגובה 300 מטר.

התפתחות גורדי השחקים בישראל

120 מטר	187 מטר	235 מטר	$\begin{bmatrix} 300\\275\\250\\225\\200\\175\\150\\125\\100\\75\\50\\25\\0 \end{bmatrix}$
שלום מאיר	עזר' העגול	משה אביב	שם
1965-1999	1999-2001	2001-היום	שנים
34 שנה	שנתיים	12 שנים	תקופה

מגדל שלום מתנשא מעל רחוב הרצל

אזור בורסת היהלומים - מבט ממצפה מרכז עזריאלי

גרף המתאר את כמות גורדי השחקים מעל 25 קומות על פי שנות סיום הבנייה מאז שנות ה-90. השפעות שגשוג או מיתון כלכלי, ניתן לראות רק כשלוש שנים לאחר התרחשותם עקב זמן הבנייה הארוך

עד שנות ה-90 נבנו לא מעט גורדי שחקים גבוהים בישראל, ביניהם מגדל אשכול בחיפה, מגדלי דיזנגוף ומגדל גן העיר בתל אביב, חלק ממגדלי מתחם הבורסה שברמת גן ועוד רבים אחרים; אבל עיקר התנופה בבניית גורדי שחקים גבוהים בישראל התרחשה מאמצע שנות ה-90 ועד היום. מתוך רשימת 30 המגדלים הגבוהים בישראל, רק חמישה נבנו לפני 1995, ומתוך עשרת הגבוהים, שבעה נבנו משנת 2000 ואילך.

שנות השישים

במהלך שנות ה-60 של המאה ה-20 הוקמו מספר מבנים גבוהים מוכרים, כמו מצודת זאב, בית אל על בתל אביב, בניין עיריית תל אביב, בית מנורה, מגדל אגד בחיפה ומגדל שמשון בבורסת היהלומים ברמת גן (שהיה המגדל הראשון מיני רבים באזור זה). בשנת 1965 נבנה מגדל שלום במקום בו עמדה הגימנסיה העברית הרצליה. המגדל שימש במשך שנים ארוכות מקור גאווה לישראלים רבים, שראו בו סמל להתקדמות הטכנולוגית בישראל. המגדל זכה גם לביקורת שנים לאחר מכן, עקב מיקומו בלב הנוסטלגי של תל אביב והצורך בהריסת בניין גימנסיה הרצליה לצורך בנייתו.

הקמת בורסת היהלומים

אזור בורסת היהלומים ברמת גן מוכר בישראל במיוחד בשל הריכוז הגבוה של גורדי שחקים שבו. אזור זה כולל ארבעה מבנים אשר שייכים ישירות לבורסת היהלומים, ועוד מבנים ומגדלים רבים המשמשים לצורכי משרדים, מלונאות ומעט מגורים. מגדל שמשון, שהוקם בשלהי שנות ה-60 וגובהו 79 מטרים הכוללים 23 קומות, הוא היום למעשה השישי בגובהו באזור בורסת היהלומים. למעלה מ-160 מטרים מפרידים בינו לבין מגדל משה אביב, שהוא המגדל הגבוה במתחם ובישראל בכלל.

מגדלי מתחם הבורסה כוללים כיום את מגדל שמשון, מגדל מכבי (די מול) – 1978, מגדל יהלום (הגבוה מבין המגדלים ששייכים ישירות לבורסת היהלומים) – 1989, לאונרדו סיטי טאוור – שנת 2000 ומגדל משה אביב (מגדל שער העיר), שנפתח בשנת 2002. את תואר המגדל הגבוה במתחם הבורסה וברמת גן בכלל החזיקו חמישה מגדלים שונים מאז תחילת הבנייה לגובה באזור.

שנות השבעים

בשנות ה-70 לא נבנה מספר רב של גורדי שחקים, אך הוקמו במהלכן בירושלים ובתל–אביב מספר מלונות גבוהים ובהם (בשמותיהם היום) שרתון מוריה, שרתון תל אביב, קרלטון ודן פנורמה. בירושלים נבנה מגדל קראון פלאזה (1973) הנחשב למגדל הגבוה בעיר, וכן שרתון פלאזה ירושלים.

בחיפה הוקם בשנת 1978 מגדל אשכול, שבו 30 קומות. המגדל נחשב עד שנת 2002 לגבוה ביותר בחיפה בפרט ובצפון הארץ בכלל. כאשר הוקם הוא היה למעשה המגדל הגבוה ביותר בישראל מחוץ לתל אביב. מגדל אשכול, שהוא המגדל הראשי של אוניברסיטת חיפה, היה מגדל האוניברסיטה הגבוה ביבשת אסיה עד שנת 1989, והוא עדיין המבנה הראשון הנגלה לכל נוסע המגיע לאזור חיפה או הקריות.

שנות השמונים

שנות ה-80 אופיינו בבנייה גבוהה יותר, אך עדיין מתונה בהשוואה להתפתחות בשנות ה-90. באותו עשור נבנו דיזנגוף סנטר ומגדליו, מגדל דניאל פריש, מגדל מרגנית בקריה שבתל אביב, מגדל גן העיר, וכן מגדלי פנורמה על הכרמל בחיפה. באותה עת החלה להתפתח מגמת בנייני מגורים גבוהים, אך התופעה עדיין לא התפשטה לכל חלקי הארץ כבעשור שלאחר מכן.

שנות ה-90 ושנות ה-2000

החל מאמצע שנות ה-90, בזכות השגשוג הכלכלי בישראל, חלה מהפכה אשר תוצאותיה נראו רק לקראת סוף העשור. בתקופה זו החלו לבנות גורדי שחקים רבים, במיוחד באזור תל אביב ורמת גן, אשר היו גבוהים משמעותית ובעלי מספר קומות רב יותר מבעבר.

לשם השוואה ניתן לראות כי מקום המדינה ועד 1998 נבנו בישראל פחות מ-10 גורדי שחקים מעל ל-25 קומות, בעוד בשנים 1999 ו-2000, עם שגשוג ענפי ההיי טק וענפים אחרים, הסתיימה בנייתם של 11 מגדלים שגובהם מעל ל-25 קומות תוך שנתיים בלבד, רובם מגדלי משרדים.

לקראת סוף שנת 2000, עם התנפצות בועת האינטרנט והכניסה למיתון בעולם ובישראל, תחילת אינתיפאדת אל אקצא, ותחת השפעת פיגועי 11 בספטמבר ב-2001, נכנס ענף גורדי השחקים למיתון עמוק. הבנייה במגדלים רבים הוקפאה או בוטלה, ולא אושרו כמעט תוכניות חדשות לבנייה. שיא אותה מגמה היה הקפאת התוכנית לבניית מגדל אגד, שהיה מתוכנן להתנשא לגובה של למעלה מ-300 מטרים ולגרוף את תואר הבכורה הישראלי.

החל משנת 2005, עם היציאה מהמיתון הכלכלי והשיפור במצב הביטחוני בישראל, החלה הפשרת מיזמי בנייה ואושרו פרויקטים רבים נוספים. בשל הזמן הממושך יחסית הנדרש לבניית גורדי שחקים (כשלוש שנים), נראו תוצאות היציאה מהמיתון והחזרה לבנייה לגובה באופן משמעותי רק מספר שנים אחר כך.

מגמת פיתוח למגורים בלבד

אחד המאפיינים הבולטים שהחלו להתחזק ולהשפיע לקראת סוף שנות ה-90 ותחילת העשור הראשון של המאה ה-21, הוא בנייתם של גורדי שחקים יוקרתיים למטרות מגורים בלבד. מגדלים אלה נבנים בעיקר באזור תל אביב ורמת גן, ברמת גימור גבוהה, ונועדו לאוכלוסייה האמידה בישראל כתחליף לווילות בפרוורים. המגמה החלה במספר קטן של גורדי שחקים שנבנו למטרה זו, ביניהם שלושת מגדלי צמרת ומגדלים בודדים נוספים, אך ללא ספק שיאה בא לידי ביטוי בבניית פארק צמרת.

פארק צמרת בתל אביב הוא אחד הפרויקטים המשמעותיים והגדולים ביותר בישראל בתחום גורדי השחקים. הפרויקט, אשר בנייתו החלה בשנת 2005 לאחר שנים רבות של עיכובים בירוקרטיים, נמצא בין דרך נמיר לנתיבי איילון. פרויקט הפיתוח כלל שכונה חדשה המורכבת מ-12 גורדי שחקים בני 30-47 קומות, שייעודם למגורים בלבד. השכונה, מאופיינת בשטחי ציבור ופארקים רחבי ידיים. על אף התיאום בתכנון המגדלים והפיתוח הסביבתי, כל מגדל נבנה בדרך כלל על ידי יזם אחר. בניית השכונה חיזקה את מגמת בניית גורדי שחקים למגורים בלבד באזור תל אביב ואף ניתן לראות שכונות דומות, אם כי עדיין לא באותו היקף, בערים נוספות בישראל.

גורדי השחקים הגבוהים בישראל

גורדי השחקים הגבוהים ביותר בישראל 142 מטר 147 מטר 150 מטר 150 מטר 154 מטר 156 מטר 158 מטר 165 מטר 169 מטר 170 מטר 187 מטר 235 מטר $\begin{bmatrix} 250\\225\\200\\175\\150\\125\\100\\75\\50\\25\\0 \end{bmatrix}$ YOO המערבי נווה צדק מגדל עתידים מגדל איילון עזריאלי מרובע מגדל W מגדל הקריה מגדל אלקטרה עזריאלי משולש סיטי טאוור עזריאלי עגול משה אביב שם תל אביב תל אביב תל אביב רמת גן תל אביב תל אביב תל אביב תל אביב תל אביב רמת גן תל אביב רמת גן מיקום עדכון נתונים: פברואר 2012

מגדלי YOO, פברואר 2009

מגדלי עזריאלי

רשימת 25 המבנים הגבוהים בישראל (נכון לספטמבר,2010‏‏):

מספר	שם	גובה (במטרים)	קומות	שנת בנייה	עיר	הערה
1	מגדל משה אביב	235	68	2001	רמת גן	גורד השחקים הגבוה בישראל מאז שנת 2001
2	מגדל עזריאלי העגול	187	49	1999	תל אביב	היה גורד השחקים הגבוה בישראל - 1999-‏2001
3	לאונרדו סיטי טאוור	170	37	2000	רמת גן	המלון הגבוה בישראל
4	מגדל עזריאלי המשולש	169	42	1999	תל אביב
5	מגדל אלקטרה	165	45	2011	תל אביב
6	מגדל הקריה	158	42	2005	תל אביב
7	מגדל W	156	46	2009	תל אביב	מגדל המגורים (המשמש למגורים בלבד) הגבוה בישראל
8	מגדל עזריאלי המרובע	154	42	2007	תל אביב
9	מגדל איילון	150	35	2009	רמת גן
10	מגדל עתידים	150	42	2011	תל אביב
11	מגדל נווה צדק	147	44	2008	תל אביב
12	מגדל YOO המערבי	142	41	2009	תל אביב
13	מגדל מנהטן	140	40	2009	תל אביב
14	מגדל תל אביב 1	140	34	2000	תל אביב
15	מגדל תל אביב 2	140	34	2000	תל אביב
16	מגדל מרגנית	138	17	1987	תל אביב
17	מגדל המפרש	137	29	2002	חיפה
18	מגדל הבנק הבינלאומי	132	32	2009	תל אביב
19	מגדל חברת החשמל	130	30	2003	חיפה
20	מגדל YOO המזרחי	128	39	2008	תל אביב
21	מגדל רוטשילד 1	125	32	2010	תל אביב
22	מגדל לוינשטיין	125	33	2000	תל אביב
23	מגדל צמרת 1	123	34	2002	תל אביב
24	מגדל צמרת 2	123	34	2002	תל אביב
25	מגדל שלום מאיר	120	36	1965	תל אביב	היה גורד השחקים הגבוה בישראל - 1965-‏1999 והגבוה במזרח התיכון במשך 14 שנים - 1965-‏1979

מיזמים עתידיים בישראל

פסקה זו דנה בפרויקטים מתוכננים שבנייתם טרם החלה או שנמצאים בתחילת בנייה בפועל.

עדכון נתונים: ספטמבר 2010

מגדלים הנמצאים בתהליך בניה

מספר	שם	גובה (במטרים)	קומות	שנת בנייה	עיר	הערות
1	מגדל נוה	158	42	בבניה בפועל	בת ים	עד מאי 2012 נבנו כ-40 קומות
2	מגדלי "קי"	160	40	בבניה בפועל	אשדוד
3	מגדל צ`מפיון מוטורס	160	44	בבניה בפועל	בני ברק
4	מגדל נווה צדק על הים	145	40	בבניה בפועל	תל אביב	שם נוסף: מגדל העיר הלבנה
5	מגדל מאייר ברוטשילד	158‏‏	37	בבניה בפועל	תל אביב	באפריל 2011 הוצב מנוף עיקרי ראשון
6	מגדל תל אביב 3	140	34	בבניה בפועל	תל אביב
7	מגדל אביב רוטשילד סנטר	---	30	בבניה בפועל	תל אביב
8	מגדל רוטשיילד 30	---	30	בנייה הסתיימה	תל אביב	בנייתו הסתיימה והוא יאוכלס ב-2012
9	מגדל סוטין 29	---	29	בבניה בפועל	תל אביב
10	מגדל רמז	134	31	בבניה בפועל	תל אביב
11	מגדל אמות	122	40	בבניה בפועל	רמת גן
12	מגדל ב.ס.ר 3	131	36	בבניה בפועל(לקראת סיום)	בני ברק	בנית השלד הסתיימה (topped out)
13	מגדל עזריאלי שרונה	200	50	בבניה בפועל	תל אביב	צפוי להיות מגדל המשרדים הגדול ביותר בישראל.

מגדלים בתכנון

מספר	שם	גובה (במטרים)	קומות	שנת בנייה	עיר	הערות
1	מגדל קניון בת ים	158	40	טרם	בת ים	שם נוסף: מגדל ליברטי
2	פארק צמרת 12	168	50	טרם	תל אביב
3	מגדל אגד	321	81	טרם	תל אביב	הוצעה תכנית חלופית למגדל של 265 מטרים
4	מגדל הסיטי	241	70	טרם	גבעתיים	שם נוסף: מגדל יורוקום
5	מגדל ספיר	182	50	טרם	רמת גן
6	מגדל שבת משה	--	33	טרם	תל אביב	שם נוסף:מגדל C6
7	מגדל עלית	270	74	טרם	רמת גן
8	מגדל השחר	--	42	טרם	גבעתיים
9	מגדל מטרופולין	140	40	טרם	תל אביב	שם נוסף:מגדל קרדן 2

ראו גם

עיינו גם בפורטלים:
	פורטל האדריכלות
	פורטל ישראל

• בנייה
• אדריכלות ישראלית
• קטגוריית גורדי שחקים
• גורדי שחקים בלונדון
• רשימה של 200 גורדי השחקים הגבוהים בעולם (בוויקיפדיה האנגלית)
• רשימה של גורדי השחקים בישראל (בוויקיפדיה אנגלית)

קישורים חיצוניים

• תני גולדשטיין, המגדל הגבוה בישראל יוקם בגבעתיים, באתר ynet‏, 23 בפברואר 2010
• אסתר זנדברג, מתוקף הזדקרותם, באתר עכבר העיר, 8 ביוני 2008
• גורדי שחקים וכוחות טבע דינמיים – אתר עמלנט
• גורדי שחקים בישראל באתר emporis.com (באנגלית)
• מיכאל יעקובסון: מגדל יורוקום בגבעתיים יהיה הגבוה בישראל, 4.2.12, Xnet