מתחם הבורסה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הכניסה למתחם הבורסה מדרך זאב ז'בוטינסקי
מבט על גורדי השחקים של מתחם הבורסה מעזריאלי (מדרום מערב). הבניין הגבוה ביותר בתמונה הוא מגדל משה אביב מימין, והמגדל הגבוה משמאל הוא לאונרדו סיטי טאוור. המגדל הגבוה במרכז הינו "מגדל יהלום" שהוא המגדל המרכזי של בורסת היהלומים.
מתחם הבורסה ברמת גן. מבט מכיוון רחוב שלמה גורן בתל אביב.
קריית משה שניצר
מוזיאון היהלומים במתחם הבורסה
מתחם הבורסה ברמת גן, מבט מצפון מערב. הבניין הימני ביותר הוא לאונרדו סיטי טאוור ומשמאלו בית גיבור ספורט.
מתחם הבורסה מתל נפוליאון
מבט על מתחם הבורסה לעת ערב
מראה במתחם ממגדל איילון

מתחם הבורסה הוא מרכז עסקים בחלקה המערבי של רמת גן, על גבול תל אביב. האזור מרכז מספר רב של מגדלי משרדים ובהם בורסת היהלומים הישראלית - אחת מהמובילות בעולם בתחומה, ואשר סביבה התפתח המתחם ועסקים נוספים בתחומי יהלומנות, היי טק, מערכות מידע, עריכת דין, הנהלת חשבונות ועסקי מזון. המתחם תחום על ידי רחוב אבא הלל סילבר ממזרח, רחוב ז'בוטינסקי מדרום, רחוב ביאליק מצפון, ומקושר לנתיבי איילון ממערב.

התפתחות המתחם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת קום המדינה שכנה בורסת היהלומים בשתי קומות ברחוב אחוזת בית בתל אביב. בתחילת שנות ה-60 החלו דיונים על הקמת בניין משרדים לבורסת היהלומים ולאחר הערמת קשיים בעניין מצד שעיריית תל אביב, הציע ראש עיריית רמת גן דאז, אברהם קריניצי, כי הבניין יוקם ברמת-גן. ב-14 בנובמבר 1961 נחתם חוזה לרכישת מגרש בן 3.5 דונם למטרה זו באזור שנודע לימים כמתחם בורסת היהלומים. הקמתו של מגדל המשרדים הראשון במתחם, "מגדל שמשון", נמשכה בין הנחת אבן-הפינה בשנת 1964 לבין חנוכתו ב-24 באוקטובר 1968. בניין זה היווה סנונית ראשונה להתפתחותו של מתחם הבורסה, שעד להקמתו כלל רק בנייני תעשייה זעירה ומלאכה. בין שנות ה-70 ועד אמצע שנות ה-90' שכנה במתחם גם בריכת שחייה עירונית בשם "גלי גיל". באתרה של בריכת שחייה זו ניצב היום מגדל סיטי טאוור.

ב-1992 הוקם במתחם "מועדון הבורסה"‏[1]. בהמשך נפתחו במתחם מועדוני חשפנות נוספים‏[2]. "מועדון הבורסה" עצמו עבר ב-2010 לתל אביב.

עם התרחבותה של בורסת היהלומים הוקמו בסמוך למגדל שמשון מגדלי משרדים נוספים לשימוש הבורסה, ובמקביל אליהם הוקמו במתחם גם מגדלי משרדים רבים שאינם לשימוש הבורסה והיהלומנים.

ב-24 בנובמבר 2011 החליטה מועצת העיר רמת גן לשנות את שמו של מתחם הבורסה לקריית צבי בר - מרכז העסקים הבינלאומי. שינוי זה עורר ביקורת לאור החלטת הפרקליטות להעמיד את צבי בר לדין באשמת לקיחת שוחד, הלבנת הון, זיוף, מרמה והפרת אמונים.‏[3]

מגדלי הבורסה ליהלומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"מגדל שמשון" תוכנן על ידי האדריכלים הורמן, אור וגבירצמן, ונבנה בין השנים ,64' ל-68'. נישא לגובה 81.4 מטרים (96.4 מ' מעל פני הים) וכולל 23 קומות משרדים. זהו בניין המשרדים הראשון בישראל שנבנה עם קיר מסך. עלות הקמתו בזמנו 16 מליון לירות ארץ-ישראליות. בתחילת שנות ה-80' תוכננה ובוצעה תוספת מעליות על חזיתו הדרומית של המגדל.

"מגדל מכבי" ע"ש קבוצת מכבי הכח ר"ג, וידוע גם בשם ההקמה "פרויקט היהלום" ובשמו הנוכחי "מגדל די-מול" על-שם קניון די-מול הבנוי למרגלותיו. תוכנן בידי האדריכל אלי גבירצמן ונבנה בין השנים 1976 לבין 1979. במגדל 25 קומות משרדים. נישא לגובה 86.5 מ' (96.5 מ' מעל פני הים).

בקומת הקרקע של מגדל זה נמצא "מוזיאון היהלומים על שם הארי אופנהיימר" ובו תערוכה קבועה ותערוכות מתחלפות על תעשיית היהלומים בארץ ובעולם.

"בית נעם" ע"ש נשיא בורסת היהלומים מרדכי נעם, במקור בשם "דיאמנטרס סנטר". גם הוא תוכנן בידי האדריכל אלי גבירצמן ומחופה זכוכית ואלומניום רקוע. נבנה בין השנים 1978 ל-1980 על ידי חברת הבניה אביב. בבניין 15 קומות משרדים ו-30,000 מ"ר לשימוש משרדים וחניון. הבניין מתנשא לגובה 50.3 מטר (60.3 מ' מעל פני הים).

"מגדל יהלום", הגבוה בין מגדלי בורסת היהלומים, בן 32 קומות משרדים , תוכנן על ידי האדריכל אלי גבירצמן ונבנה על ידי חברת הבניה אביב בין 1990 לבין חנוכתו בספטמבר 1993. בעת הקמתו היה הבניין השני בגובהו בישראל ובגובה 103 מ'. בבניין 80 אלף מ"ר לשימוש משרדים וחניון.

מתחם בורסת היהלומים נקרא "קריית משה שניצר" על שם משה שניצר, מחלוצי תעשיית היהלומים בישראל.

מגדלים נוספים במתחם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצד בנייני בורסת היהלומים מאכלס המתחם מבני משרדים רבים המשרתים אוכלוסיית שוכרים מגוונת.

"בית לז-רום" - בניין משרדים ומסחר בן 11 קומות בפינת הרחובות תובל והחילזון. הבניין ביזמות חברת לז-רום ובתכנון משרד ברעלי-לויצקי-כסיף הושלם בשנת 1999.

"בית אבגד" - בניין משרדים בן 17 קומות הסמוך למגדל שמשון מצד מזרח ואשר הושלם בשנת 1983. נישא לגובה 65.6 מטרים בגג חדר המעליות על הבניין. גובה הגג הראשי של הבניין 59.6 מ'.

"בית סילבר" - מגדל משרדים בן 16 קומות. נבנה בין 1989 לבין 1991. נישא לגובה 56.4 מ'.

"מגדלי פז" - מגדל משרדים ביזמות חברת "פז". בן 20 קומות. הושלם בשנת 1996.

"בית הראל" - מטה חברת הביטוח הראל. בן 21 ובתכנונו משרד יסקי אדריכלים. הושלם בשנת 1997.

"בית עורק" ו"בית עוז" - זוג בניינים בעלי עיצוב דומה בחלקו הצפוני של מתחם הבורסה ובתכנונו של משרד יסקי אדריכלים. הושלמו בשנים 94 ו-95 בהתאמה. בני 16 קומות כ"א וגובהם 60 מטרים.

"מגדלי התאומים" - זוג בניינים מחופי זכוכית רפלקטיבית כחולה. פועלו של היזם היהודי-פרסי אליקהני מוחמד. נבנו בין 1990 ל-1993 ובני 14 קומות ובגובה 53.6 מ' כ"א.

"מגדל שאפ" - מגדל בין 19 קומות בתכנונו של האדריכל אבי רובין. הושלם בשנת 1997.

"בית גיבור ספורט" - בן 32 קומות בתכנון האדריכלים אמנון ניב ואמנון שוורץ (אמאב אדריכלים).

"מגדל לאונרדו סיטי טאוור" - בית המלון משולב מבני מגורים. הראשון מסוג עירוב השימושים בישראל. בן 41 קומות ו-157 מ'. הגבוה במתחם בעת השלמתו.

"מגדל משה אביב" - המגדל הגבוה בארץ, בן 67 קומות בתכנון האדריכלים אמנון ניב ואמנון שוורץ (אמאב אדריכלים).

"מגדל ששון חוגי" ו"בית איילון ביטוח" - צמד מגדלים בעל עיצוב דומה לאורך ציר אבא הלל סילבר.

"מגדל איילון" - מגדל משרדים בן 35 קומות.

"מגדלי גינדי הייטס" - מגדלי מגורים בני 29 קומות.

בתחילת המאה ה-21 נחנכו שלושה אתרים במתחם הבורסה - גשר מודעי המחבר את רמת גן עם דרך חיפה בתל אביב (בצומת רחוב ז'בוטינסקי של ת"א), תיאטרון היהלום שהפך למרכז תרבות משמעותי והמגדל הגבוה בישראל, מגדל משה אביב. מתחם הבורסה שוקק חיים ביום ובלילה. בלילה נוצר לו דימוי מפוקפק כמרכז זנות ואזור הימורים.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתחם הבורסה קולט מדי יום עשרות אלפי עובדים המועסקים במגדלי המשרדים שבו, ואלפי מבקרים המגיעים במשך היום לפגישות עסקיות. פתרונות תחבורה אחדים מאפשרים למתחם לקלוט תנועה זו:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גיורא אוריין, קו לרקיע - אדריכלות מתחם הבורסה ליהלומים ברמת גן, בהוצאת עיריית רמת גן, 2008.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]