אדריכלות ישראלית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אדריכלות ישראלית היא סגנון בנייה שהתפתח בארץ ישראל החל משנת 1878 שבה החלה העלייה הראשונה ועד היום. היא מושפעת מסגנונות אדריכליים שהיו נפוצים בארץ לפני בוא העולים דוגמת מאדריכלות איסלאמית, אדריכלות טמפלרית, אך בעיקר מהשפעותיה של האדריכלות בארצות המוצא של העולם.
תוכן עניינים |
[עריכה] שורשי האדריכלות הישראלית
האדריכלות הישראלית מתאפיינת בשני גורמים עיקריים:
- ייבוא סגנונות חיצוניים אשר יושמו על ידי אדריכלים שהושפעו ממגמות עולמיות.
- ניסיונות "להמציא", יש מאין, אדריכלות ישראלית אותנטית.
אף שייבוא הסגנונות הזרים התקבע בקרב האדריכלים הישראליים, הרי הניסיון ליצירת קו מקומי אותנטי התאפיין בקשיים. המקטרגים מסבירים את הכישלון בחוסר עקביות, בשל כניעה לתכתיבי יזמים תוך שימוש באלמנטים אופנתיים בני חלוף.
מקימי המדינה הצעירה העדיפו לוותר במרבית המקרים על המורשת האדריכלית שהייתה נפוצה בקרב הערבים. הדחקתה של האדריכלות המזרח תיכונית נבעה מסיבות פוליטיות, סוציולוגיות ופסיכולוגיות. בהקשר הפוליטי, המאבק הפיזי, האלים, על השליטה במדינה. באותה תקופה סוערת נתפס מבנה האבן הערבי, בתודעה הישראלית, כיעד לגיטימי לכיבוש ולאו דווקא כאובייקט - שורשי תרבותי ואדריכלי הראוי לשימור, פיתוח ולמידה. גם ניסיון פוסט מודרני מאוחר יותר לשוב אל המקורות המזרחיים נעשה, לעתים, תוך ציטוט ו'הדבקה' (copy paste) של אלמנטים שונים לצורך דקורציה בלבד, תוך התייחסות מוגבלת לחללים הבנויים עצמם.
[עריכה] זרמים חיצוניים
[עריכה] הסגנון האקלקטי
 |
ערך מורחב – הסגנון האקלקטי בארץ ישראל |
כל תקופה ותקופה אימצה לעצמה סגנון אחר, המתאים לה מבחינת אופייה ורוחה. אף שאדריכלות מודרנית של ראשית המאה ה-20 התאפיינה בעיצוב חסכוני, נטו אדריכלים ישראלים רבים לאמץ דווקא את סגנון האר-דקו הקישוטי. בתוספת קורטוב של מוטיבים מזרחיים, נוצר הסגנון הידוע כ-'אקלקטי'.
הסגנון התהווה לא מעט בזכות השראתו של המוסד העיצובי - היחידי שפעל בארץ באותה תקופה -"בצלאל" בירושלים. המוסד נסגר לבסוף, בשל קשיים כספיים וסכסוכים פוליטיים, ב-1929.
[עריכה] הסגנון המודרני
|
|
ערכים מורחבים – הסגנון הבינלאומי בארץ ישראל, העיר הלבנה |
עם עליית המפלגה הנאצית לשלטון, ב-1933, נסגר בגרמניה בית הספר באוהאוס על ידי המשטר. שנתיים לאחר מכן, הגיעה לארץ קבוצת ציירים ואדריכלים מיוצאי אסכולה זו, אשר החלה להפיץ את משנתו של הסגנון הבינלאומי ברוח היסודות החדשים של המודרניזם. ההשפעה הייתה מיידית: שכונות שלמות תוכננו ונבנו על בסיס עקרונות האדריכלות המודרנית החפה מקישוטים, הפשוטה והתכליתית. האידאולוגיה התרבותית שעמדה מאחורי סגנון זה חפפה את התפישות החברתיות של התנועה הסוציאליסטית שנתנה את הטון בפוליטיקה הארץ ישראלית באותה תקופה. בעקבות הבנייה הרבה בסגנון הבינלאומי זכתה "העיר הלבנה" של תל אביב להכרה כאתר מורשת עולמית בשנת 2003 על ידי אונסק"ו.
מלחמת העולם השנייה, מלחמת העצמאות ואחר כך נטל הקמת המדינה, גרמו למיתון עמוק בבנייה, כמו בכל תחומי החיים. הכורח לשכן את גלי העלייה הגדולים, הוביל לחיפוש אחר פתרונות מודרניים, מתועשים וזולים לבנייה. תרמה למגמה זו גם האוריינטציה הפסיכולוגית, להדחקתם של סממנים עיצוביים המזוהים עם המנטליות המזרחית לטובת נטייה אל עבר התרבות המערבית אשר נתפסה כמתקדמת ו"נכונה" יותר.
כך, החל מתחילת שנות ה-50 האדריכלות המתועשת יצרה, בין השאר, את ה"שיכונים". מדובר בסדרות של מבנים זהים הבנויים ככוורות. הם אוכלסו, ברובם, על ידי יוצאי עדות המזרח אשר התקשו להתאקלם בסביבה הזרה.
[עריכה] הסגנון הברוטליסטי
עם שנותיה הראשונות של מדינת ישראל, נחשפה הארץ לסגנון "הברוטליזם החדש" - זרם אשר הופץ על ידי האדריכל השווייצרי לה קורבוזיה והאדריכל הברזיאלי אוסקר נימאייר. זרם זה נקלט היטב באנגליה ובברזיל. הזרם יובא לארץ על ידי אדריכלים אשר למדו באותן שנים באנגליה ונמנים עם דור "הבטון החשוף" (המונח "ברוטליזם" נגזר מן הביטוי הצרפתי brut beton שמשמעו בטון חשוף) וכן על ידי אדריכלים שסיירו בברזיל ובצרפת. הסגנון התאים במהותו לבנייה המתועשת אשר הייתה נהוגה אז, ובנייני ציבור רבים, שהיה צורך בהקמתם, עוצבו בהשראתו.
[עריכה] תקופת המגדלים ו"בנה ביתך"
|
|
ערך מורחב – בנה ביתך |
1967 הייתה שנת מפנה באדריכלות הישראלית. הניצחון במלחמת ששת הימים, והרחבת הגבולות המשמעותית שבאה עמו, הביאו לאופוריה כלכלית וחברתית, אשר לוותה, לעתים, בפאר "נובו-רישי". התוצאה הובילה לבנייה פרטית נרחבת בפרברי הערים, אשר כללה מבנים ראוותניים, בניגוד לקנה המידה הצנוע אשר היה נהוג בשנים ששלפני כן. ברוח הפוסט- מודרנית שהחלה לנשוב, הכול היה מותר - גגות רעפים שווייצרים מעל עמודים קורינתיים, חלונות קשתיים לצד קורות בטון חשוף, טיח שפריץ ליד אריחי אבן מודבקים - כיד הדמיון הטובה על היזם. בתחילת שנות השמונים התרחבה התופעה, הרחבת השכונות הפכה לממוסדת וקיבלה את הכינוי "בנה ביתך".
שנות ה-80 וה-90 היו המשך ישיר לאותה תקופה, כאשר ברוח ההפרטה, חל פיחות במעמדה השרירותי של המדינה. התוצאה הייתה פיתוח מואץ והקטנה ניכרת של השטחים הפתוחים.
[עריכה] אדריכלות ישראלית כיום
השנים האחרונות מאופיינות בניסיון לקבוע סדר עדיפויות לאומי, חברתי וסביבתי חדש בפיתוח האורבני. תכניות ארציות לטווח ארוך החלו מיושמות, תוך חשיבה על הדורות הבאים. לקחי העבר נלמדים, מתוך מטרה להתאים את הבנייה לצרכים עתידיים. תפיסת הרחוב כציר תנועה מתחלפת, אט אט, בתפיסתו כעורק חיים. דוגמה טובה לכך היא כיכר דיזנגוף המבקשת את חידוש עלומיה.
עם התפתחותה של התרבות הישראלית, ומתוך פרספקטיבה של שנים, קיבל הקו העיצובי הישראלי בגרות מסוימת. מיקומה הגיאוגראפי של ישראל, ואקלימה הים תיכוני מחייבים את אדריכליה לבנייה מתאימה, שתוכל להתמודד עם נזקי האקלים.
[עריכה] ראו גם
מגזין אדריכלות ישראלית ai. מאז הופעתו לפני כ-21 שנה, כתב העת אדריכלות ישראלית צבר מוניטין כמוביל בתחומו בארץ וכאחד הטובים מסוגו בעולם. 100 עמודי כרומו מעוצבים מכילים מאמרים, ביקורות ותצלומים מרהיבים של הבניינים הטובים בעולם. עורך ראשי: אדריכל ד"ר עמי רן. מנכ"ל: רחל בן אהרון. www.aiq.co.il
[עריכה] סגנונות אדריכליים הקיימים בארץ ישראל לפי סדר כרונולוגי
- אדריכלות איסלאמית
- אדריכלות טמפלרית
- הסגנון האקלקטי בארץ ישראל
- הסגנון הבינלאומי
- ברוטליזם
- אדריכלות פוסט מודרניסטית
- דה-קונסטרוקטיביזם
[עריכה] לקריאה נוספת
| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
 |
פורטל האדריכלות | ||
 |
פורטל ישראל | ||
- שמש, אלימות ואדריכלות, מאת אד' ערן תמיר טאוויל. Architecture.org.il
- 47 לפני 48', מאמר ב"הארץ" על הספר They Laid the Corner Stone, המתעד את פעילותם של 47 אדריכלים יהודים-גרמנים בארץ ישראל.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- אדריכלות נעלמת - ארכיון עכשווי המתעד מבנים ותיקים, נטושים או מאוישים, ברחבי הארץ, לפני היעלמותם.
| אדריכלות ישראלית | ||
|---|---|---|
| מבנים בישראל | מבנים בירושלים · מבנים בתל אביב · מבנים בחיפה · מבנים לפי ערים נוספות · אתרי מורשת עולמית בישראל | |
| סגנונות וגישות בנייה בישראל | אדריכלות טמפלרית · סגנון אקלקטי · הסגנון הבינלאומי · ברוטליזם · בנה ביתך | |
| ערכים בנושא תכנון ובנייה בישראל | חוק התכנון והבנייה · תכנון ובנייה בישראל · תוכנית גדס · תוכנית שרון | |
| נושאים נוספים | אדריכלים ישראלים · אדריכלות בירושלים · אדריכלות בתל אביב והעיר הלבנה · גורדי שחקים בישראל | |
| ראו גם פורטל אדריכלות | ||
