גיא בכור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גיא בכור.

גיא בכור (נולד ב-11 בדצמבר 1961) הוא פרשן לענייני המזרח התיכון, עיתונאי, מזרחן, היסטוריון ומשפטן ישראלי.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בגבעתיים. בשנים 1984-1980 שירת בכור ככתב לעניינים ערביים בגלי צה"ל והיה ממייסדי העיתון חדשות. לאחר מכן למד משפטים באוניברסיטת תל אביב, היסטוריה של המזרח התיכון, וערך במקביל את עיתון הסטודנטים של הפקולטה למשפטים. בשנים 1989-1988 התמחה בפרקליטות המדינה, ובשנים 1998-1991 שימש פרשן לענייני ערבים בעיתון הארץ. ב-1999 קיבל את התואר השלישי מאוניברסיטת תל אביב, בהתמחות במשפט האזרחי של מצרים. בשנת 2009 שימש חוקר אורח בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת הרוורד. בין השנים 1998-2012 שימש בכור כראש חטיבת לימודי המזרח התיכון בבית הספר לאודר לממשל, אסטרטגיה ודיפלומטיה של המרכז הבינתחומי הרצליה. כיום הוא סופר ופרשן לענייני המזרח התיכון בכלי תקשורת שונים בארץ ובעולם‏[1]. משנת 2006 מנהל בכור בלוג הנושא את השם Gplanet, הכולל פרשנות וחדשות מתחומי המזרח התיכון, האקטואליה הישראלית, כלכלה ועוד.

לקראת המשט לעזה בשנת 2010 ארגן גיא בכור משט-נגד‏[2], בו הציגו ספינות ישראליות כרזות המדגישות את האסלאמיזציה של טורקיה תחת רג'פ טאיפ ארדואן. בכור ייסד מסע הסברה ישראלי בפייסבוק תחת השם "הממתק היומי שלי מישראל".

בתחילת תהליך אוסלו תמך ד"ר בכור בתהליך (פורסמו לא מעט טורים שלו באתר ynet), אך לאחר ניתוח ההתנהלות הפלסטינית הגיע למסקנה שאין בכוונת הפלסטינים להגיע להסדר מדיני עם ישראל.

הוא קורא לקו קשוח מול מדינות ערב ומול הארגונים הפלסטיניים מתוך הבנת אופיה האמיתי של התרבות המזרח-תיכונית, לפי פרשנותו. בין היתר הוא תוקף את תהליך אוסלו ורואה בהסכמי אוסלו חלק מאחיזת עיניים מתעתעת לגבי שלום עם הערבים. לדעתו עמדה זו שקרית ומוצגת לציבור הרוצה בה כסוג של משיחיות שקר חילונית.‏[3]

על פי פרשנותו של גיא בכור, המזרח התיכון משוסע באופן חסר תקנה לעדות, שבטים ואמונות שמתעבות זו את זו מאות שנים ויותר (לדעתו, האירועים המתרחשים היום בסוריה ובעיראק מאששים את הפרשנות). על פי פרשנות זו, כל סדר פוליטי במזרח התיכון שאיננו מתחשב בחלוקה העדתית או באינטרסים היבשים הוא הסדר רופף שיתפרק במוקדם או במאוחר. בהתאם לפרשנות זו מטיף ד"ר בכור להימנע ממעורבות במהפכות ובמלחמות האזרחים המתרחשות בעולם הערבי ‏[4][5].

בכור נשוי ואב לשלושה.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "לקסיקון אש"ף", משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1991, 1995
  • "חוקה לישראל - סיפורו של מאבק", הוצאת מעריב, 1996
  • "בין הרצוי למצוי, המשפט בעולם הערבי", הוצאת המרכז הבינתחומי הרצליה, 2002
  • "בחיפוש אחר סדר חברתי: סנהורי והולדת המשפט האזרחי הערבי המודרני", המרכז הבינתחומי הרצליה, 2004
  • Bechor, Guy, "The Sanhuri Code and the Emergence of Modern Arab Civil Law (1932-1949)", Brill, 2007
  • Bechor, Guy, "Mudawwanat al-Sanhūrī al-Qānūnīya, Nushūʾ al-Qānūn al-Madanī al ʿArabī al-Muʿāsir (1932-1949)", al-Shabaka al-ʿArabīya lil-ʾAbḥāth wa-al-Nashr, Beirut, 2009
  • Bechor, Guy, "God in the Courtroom: The Transformation of Courtroom Oath and Perjury between Islamic and Franco-Egyptian Law", Brill, 2012

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דוגמאות לפרשנות בענייני המזרח התיכון שנתן בכלי התקשורת: עם דן שילון לגבי רצח מבחוח (28 בפברואר 2010), שבתרבות עם מני פאר בעקבות המהפכה במצרים, "ישראל אינה לבד" (אנגלית) באתר ידיעות אחרונות (ויינט). מקום בגיהנום - חשיבה מחדש של תומכי ההתנחלות - על פרשנותו של גיא בכור בכתבת בראדלי בורסטון בהארץ מה-20 בספטמבר 2010
  2. ^ המשט הנגדי והתקשורת הטורקית מאמר באתר האקטואליה של ד"ר גיא בכור
  3. ^ קבצני האשליות מאמר מרכזי באתר גיא בכור
  4. ^ חוקי המזרח התיכון באתר GPlanet
  5. ^ המדינה הסלפית הראשונה באתר GPlanet
  6. ^ זוכים בפרס לביקורת התקשורת שנת 2014 באתר האגודה לזכות הציבור לדעת