הלנה קורקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הלנה קורקין

הלנה קורקין (נולדה ב-21 באפריל 1939) היא במאית, מחזאית, מתרגמת, מנהלת ושחקנית תיאטרון ישראלית ילידת אורוגוואי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלנה קורקין, הצעירה מבין שלוש אחיות, נולדה וגדלה במונטווידאו, אורוגוואי. הוריה, דבורה מיצנמכר ווידל פרבר היגרו מפולין לאורוגוואי בשנת 1929. הלנה למדה בבקרים יידיש ועברית בבית ספר יהודי, ואחר-הצהריים בבית ספר ממלכתי; במקביל, בהיותה בת תשע, הצטרפה לתנועת השומר הצעיר, בה נשארה עד שעלתה לישראל. היא עבדה כקריינית בשתי תחנות רדיו, אחת מהן ביידיש, וגם הפיקה וניהלה למעלה משלוש שנים תוכנית שבועית במסגרת תנועת השומר הצעיר.[1][2]

באפריל 1961 הייתה קורקין חלק מקבוצה של עשרים אנשים, מחציתם מאורוגוואי ומחציתם מארגנטינה. בדרכה לארץ, הקבוצה המתעתדת לעלות לישראל הכינה מופע, המורכב מתמונות אמנותיות, על נושאים יהודיים וישראליים, והופיעה באצטדיונים, בטלוויזיה ובאולמות התיאטרון בארצות אמריקה הלטינית: ארגנטינה, צ'ילה, בוליביה, פרו, קולומביה, ונצואלה, אקוואדור, גואטמלה, אל סלבדור, הונדורס, ניקרגואה, קוסטה ריקה, ופנמה. קורקין קריינה וביימה את התמונה לזכר השואה, בה היא גם הופיעה.[2] הלנה קורקין הגיעה לישראל בפברואר 1962 והצטרפה ביחד עם בן זוגה אלברטו לקיבוץ געתון,[1] בו היא מתגוררת עד היום. הלנה נישאה לאלברטו שהיה מנחה קבוצות בתחום החינוך עד למותו ב-2021 ונולדו להם שני בנים. עד 1970 עבדה במפעל הקיבוץ בחריטה אוטומטית של מתכות. היא למדה מתמטיקה ושרטוט טכני בלימודי ערב ועבדה כמתכננת עבודה של אולם המכונות.[2][1]

ב-1964 למדה משחק בגבעת חביבה בהדרכתה של שולמית בת-דורי, ב-6–1965 למדה משחק בבית הספר האזורי אצל נולה צ'לטון. בשנים 1962–1975 למדה תנועה והכרה גופנית בבית הספר למחול, הגליל המערבי, אצל יהודית ארנון. ב-1971 למדה תיאטרון בסמינר הקיבוצים, תל אביב;[1] בין מוריה: נולה צ'לטון, מייקל אלפרדס ונועה אשכול. מאז 1973 מלמדת משחק במסגרות שונות. ב-1973 קורקין יסדה את בית הספר למשחק בגליל המערבי (היום מועצה אזורית מטה אשר), בו לימדה ואותו ניהלה.[3]

בשנת 1975 עברה עם משפחתה לאורוגוואי בשליחות הסוכנות היהודית ותנועת השומר הצעיר, היא שהתה שם שלוש שנים. בתקופה זו ארגנה את כל חגיגות התנועה. 1977 יצרה את Nace una Nacion (אומה נולדת), אירוע תיאטרלי גדול באמריקה הלטינית באצטדיון פניארול (אנ'), לציון 29 שנה למדינת ישראל.[4][2] בעיתון סמנריו הבראו (אנ') נכתב: "זהו המופע הגדול ביותר שהקהילה היהודית העלתה באורוגוואי ובמדינות אחרות באמריקה הלטינית או בכלל. לקחו בו חלק 500 משתתפים".[5] מאז חזרתה לישראל ב-1978 לימדה והכשירה שחקנים ומחנכי תיאטרון רבים במסגרות שונות, ביניהם ב"מיל"ב" (מרכז ישראלי לבימות חובבים) ותיאטרון הקיבוץ.[6]

בשנים 1980–1983 הייתה הלנה קורקין המנהלת האמנותית של בימת הקיבוץ באזור הצפון.[1][2] בשנים 1984–1985 למדה בימוי באוניברסיטת תל אביב.[1] ב-1992 הצטרפה לרזי אמיתי ושימשה כסגניתו בניהול תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער.[1][7] ב-1997 התמנתה למנהלת האמנותית של תיאטרון הקיבוץ.[1][8][9]

ב-2001 יצרה וביימה את "אימהות בכיכר" שהועלה בתיאטרון הבימה כחלק מפסטיבל תיאטרונטו. היה זה מופע בו שחקניות גילמו את אמותיהם האבלות של ילדים שנעלמו בזמן המשטר הצבאי בארגנטינה (1976–1983), 25 שנה קודם לכן. בהצגה השתתפו 25 שחקנים בהם ליא קניג, דוית גביש, גיא זו-ארץ, הזמרת סילביה קיגל, להקת קרנבל ונגנים. את המוזיקה הלחין לאונרדו בוטיולי. ההצגה הולתה ביוזמתו של יעקב אגמון, בעקבות הקמתה של ועדה של משרדי החוץ והמשפטים לאיתור משפחות הנעדרים ומקום קבורתם בראשות חה"כ נעמי בלומנטל.[10][11][12][13]

הצגות תיאטרון שביימה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצגות שביימה בחו"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1977 - מופע גדול בשם "אומה נולדת" באצטדיון פניארול (אנ') במונטווידאו, אורוגוואי, לציון 29 שנה למדינת ישראל. במופע השתתפו 500 אנשים והוצג בו חיזיון המורכב מ-11 תמונות היסטוריות של העם היהודי.[4][32]
  • 1996 – "אהבה בצל האיידס". תרגום ובימוי: הלנה קורקין. הועלתה בטנריפה, ספרד, בתיאטרון Teatrapa Plus. [33] בהפקת משרד התעסוקה והרווחה של ספרד ובהשתתפות משרד הבריאות הספרדי.
  • 1996 – "אהבה בצל האיידס". צולמה והוקרנה בטלוויזיה הספרדית.
  • 2001 – "אהבה בצל האיידס", כתיבה ובימוי: הלנה קורקין, הציגה בסנטנדר, קנטבריה, ספרד. בתיאטרון Miriniaque
  • 2003 - "אהבה בצל האיידס", עלתה בשנית באיים הקנריים במסגרת התוכנית הממשלתית: Proyecto Pretea.
  • 2005-2004 - "אהבה בצל האיידס". "כ-40.000 סטודנטים קנריים לומדים כיצד למנוע איידס והריונות לא רצויים באמצעות תיאטרון."
  • 2006 – "אהבה בצל האיידס", תיאטרון סן ברטולומה (לנסרוטה), ביוזמת משרד החינוך, התרבות והספורט של ממשלת האיים הקנריים: טנריפה, אל יארו, פוארטה ונטורה, לנסרוטה, ספרד.[34][35]
  • 2006 – "אנה והחיים", "Ana y la vida" הצגה המבקרת את תופעת האנורקסיה. כתיבה ובימוי: הלנה קורקין. הועלתה בטנריפה, ספרד.
  • 2007 – "אהבה בצל האיידס". הופיעה בספרד בכנס ה-Seisida x.
  • 2008 – "אנה והחיים", Ana y la vida הועלתה בבואנוס איירס, ארגנטינה על ידי תיאטרון Teatrapa Plus. הופיעה ביריד הספרים הבין-לאומי של בואנוס איירס (אנ'), ארגנטינה.[36][37]
  • 2009 - Basta de Flores מאת נעמי אקרמן. תרגום מעברית לספרדית ובימוי: הלנה קורקין. באיים הקנריים. תיאטרון Teatrapa Plus.

אירועים מיוחדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים וציונים לשבח[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1980 – ציון לשבח על בימוי "טרמינל הרוחות" ע"פ עזרא אוריון. ב"פסטיבל עכו לתיאטרון אחר".
  • 1989 – פרס מקום השני על בימוי "גדא וביש גדא" בפסטיבל חיפה להצגות ילדים.[45]
  • 1996 - ציון לשבח על בימוי "איפה רותי?" בפסטיבל תיאטרונטו 96.[7]
  • 2011 – ציון לשבח על בימוי "אהבה בצל האיידס", על ידי משרד השוויון של האיים הקנרים-ספרד, עבור תרומת ההצגה למאבק באלימות מגדרית. באותה השנה בטקס פרסי "רפליקה" לאומנויות הבמה באיים הקנרים הייתה ההצגה מועמדת לפרס ההצגה הטובה ביותר ולפרס השחקנית הטובה ביותר.[46][47]
  • 2015 – פרס על המאבק באלימות מגדרית, על בימוי ההצגה Basta de Flores, שהועלתה במסגרת התיאטרון Teatrapa Plus באיים הקנריים. [48]
  • 2019 - פרס "פריחת החבצלת" לאומנית יוצרת, מטעם קרנות חבצלת - קרן שוויצר ואורן תירוש.

מחזאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1977 – (מספרדית: אומה נולדת) Nace una Nacion
  • 1989- "הגלגלוס" - ע"פ מריה אלנה וולש (ארגנטינה)
  • 1992 - "אהבה בצל האיידס".
  • 2001 – "אמהות הכיכר"
  • 2005 – "אנה והחיים"
  • Animalindos - 2005*
  • 2016 – Atrapados בספרדית
  • 2018 – "אגדת מקום"

תרגום[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "פרעוש הלמה" "La pulga del porque” מאת לואיס נובאס-טרה (ספ'). עובד בידי ורדה קנול-יהלום והועלה בתיאטרון הקיבוץ (1982) ובפסטיבל חיפה להצגות ילדים (1987) בו זכה בציון לשבח.[49]
  • "אהבה בצל האיידס" מאת הלנה קורקין (מעברית לספרדית).
  • "Ana y la vida" (אנה והחיים) מאת הלנה קורקין (מספרדית לעברית).
  • "Atrapados" (מספרדית לעברית).
  • "להכאיב וללטף" מאת אלון מרגלית (מעברית לספרדית).
  • "Esperando la carroza" מאת חקובו לנגסנר (באנגלית) מספרדית לעברית.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 עמליה שמשוני, מנהלת אמנותית בתיאטרון הקיבוץ, את, 1997, עמ' 70.
  2. ^ 1 2 3 4 5 שלמה ברק, על הבמה: הלנה קורקין – במאית, על המשמר, 1982.
  3. ^ 1 2 צביה דושניצקי, מעשה במוקיון שאיבד את צחוקו, צפון 1, 1983.
  4. ^ 1 2 Esfuerzo digno de elogio: “Nace una Nacion” fue presenfado en el estadio Peñarol, Semanario Hebreo, Jueves 19 De Mayo De 1977, Pag 18.
  5. ^ .Es Dificil Construir, Semanario Hebreo, Jueves 26 de Mayo de 1977
  6. ^ השתלמות קיץ בדרמה חינוכית ותיאטרון, מעריב, 20 ביוני 1989.
  7. ^ 1 2 3 4 Obras para ninos y grandes en el Teatro del Kibutz (הצגות לקטנים וגדולים בתיאטרון הקיבוץ) Jueves 17 De Diciembre De 1998.
  8. ^ מינויים, אנשים ועסקים, הארץ, 10 בנובמבר 1996.
  9. ^ גיורא מנור, הזמן הירוק, 17 ביולי 1997, עמ' 10.
  10. ^ 1 2 האמהות והרוחות שבכיכר, זה אשר – עיתון המועצה האזורית מטה אשר, דצמבר 2001, עמ' 13.
  11. ^ אימהות הכיכר: תיאטרונטו, באתר ynet,‏ 4 בנובמבר 2001.
  12. ^ 1 2 הדף הירוק מס 789, 13 בדצמבר 2001.
  13. ^ 1 2 נעמי דודאי, אמהות בכיכר, ג'רוזלם פוסט, 21 בנובמבר 2001.
  14. ^ טרמינל הרוחות, באתר פסטיבל עכו.
  15. ^ חריגים בעכו: מסך ומסכה, מעריב, 8 בספטמבר 1980.
  16. ^ בידרמן והמציתים, ארכיון יד יערי
  17. ^ רן דביר, "בידרמן והמבעירים" על בימת הקיבוץ, דבר, 14 ביוני 1982.
  18. ^ לילות יפו, חדשות, 3 ביולי 1987.
  19. ^ כלילה ודימנה, כרזת ההצגה, הספרייה הלאומית
  20. ^ גילה קופף, על הבמה: גדא וביש גדא, מעריב, 26 באוקטובר 1989.
  21. ^ מפתח שער הזהב
  22. ^ En Beit Ariela importante recital de poesia iberomericana, Aurura: Decano de la Prensa Israeli en Castellano, 14 de febrero de 1996.
  23. ^ יוספה אבן שושן, באתר מחזאי ישראל
  24. ^ תהל רן, באתר לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית
  25. ^ ציפי שוחט, המלצות בילוי לשבוע הקרוב, הארץ גלריה, 2 בפברואר 2010.
  26. ^ האמהות והרוחות שבכיכר, זה אשר – עיתון מועצה אזורית מטה אשר, דצמבר 2001, עמ' 13.
  27. ^ שירה קורונה, "דוקטור לתיאטרון", א-לה כפר, גיליון 287, פברואר 2018, עמ' 10.
  28. ^ מיכל מנסובסקי בריאיון על פרחים זה לא מספיק, כאן 11.
  29. ^ פרחים זה לא מצחיק, מקומונט הקריות, 26 בנובמבר 2019.
  30. ^ "מקום שטוב לחיות בו", חדשות נהריה, 10 באוקטובר 2018, עמ' 18.
  31. ^ אגדת מקום - מופע שנת ה-70 לקיבוץ געתון
  32. ^ Es Dificil Construir, Semanario Hebreo, Jueves 26 de Mayo de 1977.
  33. ^ La Gaceta de Canarias, domingo 1 de diciembre de 1996.
  34. ^ El Centro Cultural Asabanos acogerá la obra de teatro ‘El amor a la sombra del SIDA’. bienmesabe.org
  35. ^ Educación lleva el Proyecto Preteapa al Teatro de San Bartolomé con la obra ‘El amor a la sombra del sida', La Voz, 13 de Febrero de 2006
  36. ^ Teatro preventivo contra la anorexia en La Orotava, Ayuntamiento Villa de la Orotava, April 4, 2008.
  37. ^ Teatro para la prevención de la anorexia presenta la obra Ana y la vida Imaginaria. (Buenos Aires, Argentina), April 4, 2008
  38. ^ גידי פלג, הקיבוץ, "אנשים" טובים בתחילת הדרך, 1985.
  39. ^ שלמה סלוצקי, עצרות מחאה נגד משטר פינושה בצ'ילה, על המשמר, שנה מ"ד מס' 13139, 12 בספטמבר 1986.
  40. ^ Semana, 10 de Mayo de 1988.
  41. ^ שלמה סלוצקי, הדף הירוק, מאי 1988.
  42. ^ קיבוץ, מוסף לדבר, גיליון 14 (224), 2 באפריל 1991.
  43. ^ על המשמר, 7 באפריל 1991, עמ' 20,
  44. ^ עצרת זכרון במלאת 48 שנים למרד הגיטאות, חדשות, 8 באפריל 1991, עמ' 4.
  45. ^ אריה יאס, אי הסכמה בין הקטנים לגדולים בפסטיוואל הצגות הילדים בחיפה, מעריב, 27 באפריל 1989.
  46. ^ Basta de flores, Cartelera, 2011.
  47. ^ Teatrapaofrece "Basta de flores" contra la violencia de género, El Dia, March 19. 2011
  48. ^ ‘Basta de flores’, con Teatrapa Plus, 27 noviembre 2015.
  49. ^ ורדה קנול-יהלום, פרעוש הלמה ונגיף הככה: על תיאטרון פוליטי לילדים, אתר מכללת אורנים