זכות בחירה לנשים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לוחמות זכויות נשים אמריקאיות מפגינות מול הבית הלבן נגד הנשיא וילסון ובעד זכות בחירה לנשים בארצות הברית. 1918 לערך

זכות בחירה לנשים לא הייתה מקובלת בדמוקרטיות של ימי קדם. במהלך המאה ה-19 החלו להתעורר דרישות להעניק לנשים זכות בחירה, ובפועל ניתנה הזכות ברוב המדינות הדמוקרטיות רק במהלך המאה ה-20.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זכות בחירה לנשים הוענקה לראשונה ברפובליקה הקורסיקנית אשר התקיימה בין השנים 1755-1769 באי קורסיקה, אך הוגבלה לנשים לא נשואות. עם השתלטות הצרפתים על האי בשנת 1769, בוטלה זכות ההצבעה של הנשים. החוקה של ניו ג'רזי העניקה זכות בחירה לנשים בעלות רכוש בין השנים 1776-‏1807, אך לא לנשים נשואות אשר לא החזיקו רכוש בנפרד מבעליהן.

בשנת 1838 הצטרף האי פיטקרן לאימפריה הבריטית והעניק זכות בחירה גם לנשים, הגם שהקהילה באי הייתה קטנה ביותר. המדינה הריבונית הראשונה להעניק זכות בחירה לנשים, שעדיין קיימת, היא ניו זילנד אשר העניקה לנשים זכות בחירה, אך לא זכות להיבחר, לקראת הבחירות בשנת 1893. פינלנד העניקה לנשים את הזכות לבחור ולהיבחר בשנת 1906. רוסיה העניקה לנשים זכות בחירה בשנת 1917, אנגליה בשנת 1918 וגרמניה בשנת 1919. ארצות הברית אשררה את התיקון ה-19 לחוקה אשר העניק זכות בחירה לנשים בכל המדינות, בשנת 1920. בספרד ניתנה זכות בחירה לנשים על ידי הממשלה הרפובליקנית בשנת 1930. בצרפת ניתנה לנשים זכות בחירה רק בשנת 1944 ובשווייץ רק בשנת 1971‏‏[1]. עם מתן זכויות הצבעה לנשים בסעודיה בשנת 2011, בכל המדינות בעולם (שנערכות בהן בחירות) ניתנת זכות הצבעה לנשים.

בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשים יהודיות בארץ ישראל נלחמו על זכותן לבחור ולהיבחר מאז שהחלו הדיונים על הקמת מוסדות היישוב היהודי בארץ לאחר הכיבוש הבריטי ותחילת המנדט. בשנת 1919 הוקמה התאחדות נשים עבריות לשיווין זכויות בא"י על ידי שרה עזריהו, רוזה וולט שטראוס ואחרות, שנלחמו על זכותן להשתתף בחיים הציבוריים. את קורות המאבק כתבה שרה עזריהו בספרה על התאחדות הנשים (1949). המאבק הסתיים בהצלחה רק בשנת 1926 והוא הגורם העיקרי לכך ששאלת זכותן של נשים לבחור ולהיבחר לא הועמדה בספק עם הקמת המדינה.

הבחירות הראשונות לאסיפת הנבחרים של כנסת ישראל היו בשנת 1920. הדבר עורר פולמוס רבני בשאלה האם הצבעת נשים מותרת או אסורה: בעוד הרב קוק, בנוסף לרבנים האשכנזים ומנהיגי העדה בירושלים‏[2] סבר שהדבר אסור, סבר הרב עוזיאל כי הדבר מותר.‏[3] כך כתבו גם מספר רבנים דתיים לאומיים בולטים במאה ה-21, כרב יעקב אריאל[4] והרב זלמן מלמד.‏[5] נימוקיו של הרב קוק בדבר האיסור היו בהסתמך על התפיסה: "כל כבודה בת מלך פנימה" (ספר תהילים, פרק מ"ה, י"ד) שמשמעה כי נשים, בהתאם לאופיין, אינן צריכות לעסוק בפעילות ציבורית.‏[6][7] משעמדה זו לא התקבלה וניתנה זכות בחירה לנשים, גם הפוסקים שהתנגדו לנתינתה תמכו בכך שנשים יממשו אותה כמו הגברים.‏[6] למעשה, כיום הגישה השלטת - אף בקרב חסידי הרב קוק[דרושה הבהרה] - היא פרגמטית יותר, ומתייחסת להתאמת האישה לתפקיד[דרושה הבהרה],‏[8][דרוש מקור] וכיום מקובל בקרב כל הציבור הדתי המשתתף בבחירות, כי גם נשים תצבענה.

מועד הענקת זכות הצבעה לנשים ברחבי העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אריה אברהם פרימר, נשים בתפקידים ציבוריים בתקופה המודרנית, בתוך אפיקי יהודה - ספר זיכרון להרב יהודה גרשוני זצ"ל, איתמר ורהפטיג עורך, הוצאת אריאל, ירושלים, תשס"ה עמ' 330-354
  2. ^ צבי גרץ, "העירו פני המזרח : הלכה והגות אצל חכמי ישראל במזרח התיכון", עמ' 239
  3. ^ יחזקאל כהן, "המחלוקת בין הרבנים קוק ועוזיאל זצ"ל על מתן זכות בחירה לנשים", הגות ה', עמ' 83-95, ירושלים, התשמ"ג
    הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל: מפסקיו - לנשים זכות לבחור ולהיבחר, באתר משרד החינוך - האגף לתרבות תורנית
  4. ^ "האישה בעידן המודרני לאור ההלכה, מתוך "טללי אורות" יג', תשס"ז
  5. ^ תשובה באתר "ישיבה"
  6. ^ 6.0 6.1 הרב דב ליאור, הצבעת נשים בבחירות, תשובה באתר "ישיבה".
  7. ^ הרב אליעזר מלמד, נשים בתפקידים ציבוריים, באתר ערוץ 7.
  8. ^ תשובות של הרבנים יעקב אריאל, דב ליאור ודוד חי הכהן,[דרושה הבהרה]

באתר "ישיבה".