הנרי בייקר טריסטראם
| הנרי בייקר טריסטראם Henry Baker Tristram 1822 – 1906 |
||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
 |
||||||
| תרומות עיקריות | ||||||
| חקר זני ציפורים. | ||||||
|
||||||
הנרי בייקר טריסטראם (באנגלית: Henry Baker Tristram; 11 במאי 1822 - 8 במרץ 1906) היה כומר, חוקר טבע, מלומד, נוסע ואורניתולוג אנגלי. טריסטראם הוא אחד מהחוקרים האירופיים הראשונים שהגיעו לארץ ישראל, אשר כתביו ואוסף הפוחלצים והאדרים שלו מהווים מקור ידע חשוב בדבר עולם החי של ארץ ישראל במאה ה-19[1].
נולד באנגלינגהאם שבנורת'אמברלנד, ולמד באוקספורד. ב-1844 קיבל תואר "מוסמך בלימודים קלאסיים" אולם לא הצליח לקבל תמיכה להמשך לימודיו. ב-1846 הוסמך לכמורה. באותה שנה רכב ביום סגריר כדי לערוך טבילה וחלה בשחפת, דבר שהכריח אותו מאז לנסוע כל חורף לארצות הדרום. מצבו הרפואי הרעוע אינו ניכר בתיאור מסעותיו המפרכים.
גר בגרייטהם שבצפון אנגליה יחד עם אשתו, אלנור מרי, וילדיו.
טריסטראם תמיד התעניין בעולם הטבע. בגיל 14 כבר הכין את הפוחלץ הראשון שלו, ציפור קאק בחדר העבודה של מוזיאון דרהם.
היה מזכירו של מושל ברמודה מ 1847 ועד 1849, נסע למדבר סהרה בחורפים 1855 ו1857 וביקר בארץ ישראל ב 1858, תוך שהוא חוזר אליה ב 1863, 1872 וב 1897 למסעות נוספים שבהם חקר את עולם החי והצומח והתעניין בכתבים עתיקים.
ב-1881 שב לאזור שוב וסייר גם בעבר הירדן, לבנון, מסופוטמיה וארמניה.
בנוסף הוא סייר מספר חודשים במערב ארצות הברית, טייל לאורך החוף המערבי של נורבגיה ועד חוג הקוטב הצפוני והגיע לסרי לנקה (ציילון), סין, יפן, רוסיה וב-1891 ביקר בצפון מערב אמריקה הצפונית. ב-1905, שנה לפני מותו, הוא טייל בסיציליה.
טריסטראם היה אחד מהחוקרים האירופאים הראשונים שהגיעו לארץ ישראל, כתביו ואוסף הפוחלצים והאדרים שלו מהווים מקור ידע חשוב בדבר עולם החי של ארץ ישראל במאה ה-19. את סיפורי מסעותיו אסף ופרסם בספר "מסע בארץ ישראל - יומן 1863-1864". טריסטראם היה נוצרי מאמין והתייחס ביראת כבוד לארץ ישראל. מספר פעמים בספרו הוא מספר על ההתפעמות שאחזה בו כשעמד מול מקום קדוש, כבית אל או ירושלים. במסעותיו הוא לא חדל לחפש ראיות לנאמר בכתבי הקודש. הוא פעל בשירות המיסיון ואולם לא עבד כמיסיונר בארץ ישראל והתייחס בכבוד ליהודים הגרים בה.
ביומנו ניסה למצוא באתרי הארץ עדויות לדברים הכתובים בתנ"ך.
- אחד האזורים שבהם הירבה לטייל הוא סביבות ים המלח וכך הוא מייחס את מזמור מ"ב בתהילים לנחל דוד.
- ביקר בשכם וציין כי "בתיה משופרים בדרך כלל מבתי ירושלים, רחובותיה נקיים יותר, ובאמצע רבים מהם ניגר זרם קטן של טחנה ומימיו צלולים מאד". הוא מצא בשכם 200 שומרונים ופחות מזה יהודים. הוא מבקר בקבר יוסף. הקבר נמצא בין "באר יעקב" - אתר הקדוש לנוצרים לבין הכפר הקטן "עסקר" שבו יש מעיין שופע. לדעתו, זהו מקום "שלם" העתיקה. על קבר יוסף הוא אומר כי הוא קטן ומסויד אך "אינו מצטיין בשום דבר מיוחד". יחד עם זאת, הוא סבור כי אין לפקפק בזיהוי שלו.
- גולת הכותרת של מסעו היא ירושלים. הוא מספר על הגילוי של משלחת פליסיאן דה סוסי את קברי המלכים באותה שנה. בתוך ארון הקבורה היה שלד של אישה ועל הסרקופג כתובת בעברית. ההשערה הראשונית של המגלה הייתה כי אלו העצמות של אחת מבנות המלך דוד. הוא מבקר בהר הבית ומראים לו את המערה מתחת לכיפת הסלע. הוא כותב : "בו מנהרות המקשרות אותו עם הנקבת השילוח ועם עיר דוד.
על שמו של טריסטראם קרויים בעלי חיים רבים; המפורסמת שבהם היא הציפור טריסטרמית, אך ישנם עוד בע"ח הקרויים על-שמו כגון מריון טריסטרמי, לטאת טריסטרם ועוד.
[עריכה] לקריאה נוספת
- טריסטראם, מסע בארץ ישראל (לחקר חיי הארץ וטבעה), יומן 1863-1864, מוסד ביאליק, 1977 - הספר תורגם מאנגלית על ידי חיים בן עמרם וכולל מבוא על המחבר.
- טריסטראם, החי והצומח של ארץ ישראל (Fauna and Flora of Palestine), מוסד ביאליק, 2007 — תרגום חדש מאנגלית, תורגם על ידי חיים מויאל, וכולל את האיורים המקוריים.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ האוסף מצוי בירושלים המזרחית במרתפו של בית הספר האנגליקני
