הנרי בייקר טריסטראם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הנרי בייקר טריסטראם
Henry Baker Tristram
1822 –‏ 1906
Henry Baker Tristram 1822-1906.jpg
תרומות עיקריות
חקר זני ציפורים.
איור של קברי המלכים בשלהי המאה ה-19, מתוך ספריית הקונגרס האמריקני

הנרי בייקר טריסטראםאנגלית: Henry Baker Tristram; ‏11 במאי 1822 - 8 במרץ 1906) היה כומר, חוקר טבע, מלומד, נוסע ואורניתולוג אנגלי. טריסטראם הוא אחד מהחוקרים האירופיים הראשונים שהגיעו לארץ ישראל, אשר כתביו ואוסף הפוחלצים והאדרים שלו מהווים מקור ידע חשוב בדבר עולם החי של ארץ ישראל במאה ה-19‏‏[1].

נולד באגלינגהאם שבנורת'אמברלנד, ולמד באוקספורד. ב-1844 קיבל תואר "מוסמך בלימודים קלאסיים" אולם לא הצליח לקבל תמיכה להמשך לימודיו. ב-1846 הוסמך לכמורה. באותה שנה רכב ביום סגריר כדי לערוך טבילה וחלה בשחפת, דבר שהכריח אותו מאז לנסוע כל חורף לארצות הדרום. התגורר בדרהאם שבצפון אנגליה יחד עם אשתו, אלנור מרי, וילדיו ומשם יצא למסעותיו. מצבו הרפואי הרעוע אינו ניכר בתיאור מסעותיו המפרכים.

טריסטראם התעניין בעולם הטבע מגיל צעיר. בגיל 14 כבר הכין את הפוחלץ הראשון שלו, ציפור קאק שנמצאת עד היום בחדר העבודה שלו במוזיאון דרהאם.

היה מזכירו של מושל ברמודה מ 1847 ועד 1849, נסע למדבר סהרה בחורפים 1855 ו1857 וביקר בארץ ישראל ב 1858, תוך שהוא חוזר אליה ב 1863, 1872 וב 1897 למסעות נוספים שבהם חקר את עולם החי והצומח והתעניין בכתבים עתיקים.

ב-1881 שב לאזור שוב וסייר גם בעבר הירדן, לבנון, מסופוטמיה וארמניה.

בנוסף הוא סייר מספר חודשים במערב ארצות הברית, טייל לאורך החוף המערבי של נורבגיה ועד חוג הקוטב הצפוני והגיע גם לסרי לנקה (ציילון), סין, יפן, רוסיה וב-1891 ביקר בצפון מערב אמריקה הצפונית. ב-1905, שנה לפני מותו, הוא טייל בסיציליה.

טריסטראם היה אחד מהחוקרים האירופאים הראשונים שהגיעו לארץ ישראל, כתביו ואוסף הפוחלצים והאדרים שלו מהווים מקור ידע חשוב בדבר עולם החי של ארץ ישראל במאה ה-19. את סיפורי מסעותיו אסף ופרסם בספר "מסע בארץ ישראל - יומן 1863-1864".

למעשה טריסטראם נחשב ל"אבי הזואולוגיה בארץ-ישראל"‏[2], ספרו "החי והצומח של ארץ ישראל" שראה אור לראשונה ב- 1889, היה בעל חשיבות רבה במחקר הביולוגי של הארץ. במיוחד התעניין בציפורים והיה ברשותו לקראת סוף המאה ה-19 אוסף של 20,000 פריטים מכל חלקי העולם, אותם מכר למוזיאון ליברפול. פוחלצי היונקים שאסף במסעו בארץ-ישראל בשנות הששים, הגיעו למוזיאון דרום קנסינגטון בלונדון. וחלק מהצמחים שאסף אל המוזיאון הבוטני בקיימברידג'[3].

טריסטראם היה נוצרי מאמין והתייחס ביראת כבוד לארץ ישראל. מספר פעמים בספרו הוא מספר על ההתפעמות שאחזה בו כשעמד מול מקום קדוש, כבית אל או ירושלים. במסעותיו הוא לא חדל לחפש ראיות לנאמר בכתבי הקודש. הוא פעל בשירות המיסיון ואולם לא עבד כמיסיונר בארץ ישראל והתייחס בכבוד ליהודים הגרים בה.

ביומנו ניסה למצוא באתרי הארץ עדויות לדברים הכתובים בתנ"ך.

  • אחד האזורים שבהם הירבה לטייל הוא סביבות ים המלח וכך הוא מייחס את מזמור מ"ב בתהילים לנחל דוד.
  • ביקר בשכם וציין כי "בתיה משופרים בדרך כלל מבתי ירושלים, רחובותיה נקיים יותר, ובאמצע רבים מהם ניגר זרם קטן של טחנה ומימיו צלולים מאד". הוא מצא בשכם 200 שומרונים ופחות מזה יהודים. הוא מבקר בקבר יוסף. הקבר נמצא בין "באר יעקב" - אתר הקדוש לנוצרים לבין הכפר הקטן "עסקר" שבו יש מעיין שופע. לדעתו, זהו מקום "שלם" העתיקה. על קבר יוסף הוא אומר כי הוא קטן ומסויד אך "אינו מצטיין בשום דבר מיוחד". יחד עם זאת, הוא סבור כי אין לפקפק בזיהוי שלו.
  • גולת הכותרת של מסעו היא ירושלים. הוא מספר על הגילוי של קברי המלכים על ידי משלחת פליסיאן דה סוסי באותה שנה. בתוך ארון הקבורה היה שלד של אישה ועל הסרקופג כתובת בעברית. ההשערה הראשונית של המגלה הייתה כי אלו העצמות של אחת מבנות המלך דוד. הוא מבקר בהר הבית ומראים לו את המערה מתחת לכיפת הסלע. הוא כותב : "בו מנהרות המקשרות אותו עם נקבת השילוח ועם עיר דוד".

על שמו של טריסטראם קרויים בעלי חיים רבים; המפורסמת שבהם היא הציפור טריסטרמית, אך ישנם בעלי חיים נוספים הקרויים על-שמו כגון מריון (מכרסם דומה לעכבר) טריסטרמי, לטאת טריסטרם ועוד.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טריסטראם, מסע בארץ ישראל (לחקר חיי הארץ וטבעה), יומן 1863-1864, מוסד ביאליק, 1977 - הספר תורגם מאנגלית על ידי חיים בן עמרם וכולל מבוא על המחבר.
  • טריסטראם, החי והצומח של ארץ ישראל (Fauna and Flora of Palestine), מוסד ביאליק, 2007 — תרגום חדש מאנגלית, תורגם על ידי חיים מויאל, וכולל את האיורים המקוריים.

טריסטראם 1867

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ האוסף מצוי בירושלים המזרחית במרתפו של בית הספר האנגליקני
  2. ^ על ציפורים וחפצים:מארץ הקודש לאמריקה, אוספי הקונסול סלה מריל ובני דורו, מאת פרופ' רות קרק, בתוך: ברקאי גבי ושילר אלי (עורכים), נופי ארץ ישראל: ספר עזריה אלון, אריאל, ירושלים, 2000
  3. ^ נתן שור, ספר הנוסעים לארץ-ישראל במאה הי"ט, כתר, ירושלים, 1988 , עמ' 87 - 98 .