שמעון בודנהיימר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שמעון בודנהיימר
1897 –‏ 1959
BODENHEIMER.jpg

שמעון פריץ בודנהיימר (Fritz Bodenheimer;‏ 6 ביוני 1897 - 4 באוקטובר 1959) היה ביולוג וזואולוג ישראלי, מראשוני הזואולוגיים העבריים. פרופסור לזואולוגיה ולאנטומולוגיה באוניברסיטה העברית. ניהל חוות חקלאות ניסיוניות. בודנהיימר הוציא את הקטלוג המקיף הראשון לחי בארץ ישראל. זכה בפרס ישראל לחקלאות לשנת 1954.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בקלן שבגרמניה. בנם של רוזה ומקס בודנהיימר, פעיל ציוני.

בודנהיימר שירת בצבא גרמניה במהלך מלחמת העולם הראשונה בחזית המזרחית. לאחר סיומה למד באוניברסיטת בון, מינכן ופרנקפורט בגרמניה, וכן באוניברסיטת פורטיץ' שבאיטליה. ב-1921 קיבל תואר ד"ר לפילוסופיה בתחום מדעי הטבע באוניברסיטת בון. התמחה בתחום כנימות מגן במוזיאון הטבע של המבורג.

ב-1922 עלה לארץ ישראל, וכיהן כראש המחלקה האנטומולוגית בתחנת הנסיונות החקלאית של התנועה הציונית בתל אביב (לימים מינהל המחקר החקלאי ברחובות). במסגרת תפקידו ערך מיפוי של מזיקי החקלאות בארץ והנהיג לראשונה שיטות מדעיות בהדברת מזיקים. ב-1923 נישא לרחל, בתו של מנחם אוסישקין.

ב-1925 היה ממקימי המחלקה לזואולוגיה של המכון לחקירת טבע ארץ-ישראל. ב-1928 מונה למרצה וחוקר בתחום הזואולוגיה באוניברסיטה העברית, וב-1931 קיבל דרגת פרופסור. באותה שנה הוזמן כפרופסור-אורח לאוניברסיטת מינסוטה בארצות הברית. לאורך השנים הוזמן לייעץ למשרדי החקלאות בטורקיה ובעיראק.

בתקופת המרד הערבי הגדול ב-1936 התנדב כנוטר, ובמלחמת העצמאות השתתף בלחימה בירושלים.

ב1937 פרסם בצרפתית את Prodromus faunae Palestinae, קטלוג שריכז את רשימת כל בעלי החיים הידועים מישראל, רשימה זו נחשבת כמקיפה ביותר שנערכה על החי בארץ ישראל ואחת המצוטטות ביותר בספרות המדעית בנושא, למרות שהתיישנה מאז היא עדיין מצוטטת במאמרים בני ימיינו. ב-1951 הוציא את ספרו "אנטומולוגיה כללית" ששימש שנים רבות כספר האנטמולוגי העברי המקיף ביותר.

ב1938-1941 שימש כפרופסור אורח במשרד החקלאות הטורקי והוציא לאחר מכן שני ספרי לימוד ומחקר בטורקית. ב1943 שימש כיועץ שמשרד החקלאות בבגדאד ופרסם גם שם שני ספרי מחקר.

משנת 1947 החל להיות פעיל מאד בארגונים הקשורים להיסטוריה של המדע ובעיקר לידיעת הטבע. ב-1950 מונה לנשיא החברה לחקר תולדות המדע והרפואה בישראל. בשנים 1950-1956 כיהן כסגן נשיא ולאחר מכן נשיא האקדמיה הבינלאומית למדעים בפריס[1]. היה חבר בסנאט המדעי של המכון החקלאי הבינלאומי ברומא, הוועדה להיסטוריה תרבותית של האנושות באונסקו וחבר כבוד של החברות האנטמולוגיות בהולנד ופינלנד

במהלך תפקידיו שיתף פעולה עם התאחדות האיכרים, הקרן הקיימת לישראל ומחלקת החקלאות הממשלתית, בחקר החרקים בארץ ובמציאת דרכים להדברת מזיקים בחקלאות ובטבע בישראל. פרסם ספרים על מחקריו שתורגמו למספר שפות, וכ-420 מאמרים בכתבי עת מקצועיים.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "שני מזיקים טיפוסיים לדגנים בארץ ישראל", 1928
  • "ספר בעלי החיים", 1934
  • "ספר החרקים לחקלאי", 1935
  • "היסודות הביולוגים של תורת האוכלוסין", 1936
  • "בני שמש: מבוא להכרת פרפרי ארצנו", 1936
  • "זואולוגיה כללית", 1948
  • "אנטומולוגיה כללית", הוצאת עם עובד, 1951
  • "פרקים בפסיכולוגית החיות", הוצאת מסדה, 1951
  • "החי בארץ ישראל", הוצאת דביר, 1953
  • "הנרי בייקר טריסטראם: אבי הזואולוגיה של ארץ-ישראל", 1956
  • "החי בארצות המקרא" (שני כרכים), מוסד ביאליק, 1957
  • "טורקיה הווי ואמנות עממית", הוצאת דביר, 1958 (קישור לפרק מספרו)
  • "Prodromus faunae Palestinae" (בצרפתית), הוצאת "Le Caire, Impr. de l'Institut francais d'archéologie orientale"‏ ,1937
  • Materialien zur Geschichte der Entomologie bis Linné, 2 vols. ‏(Berlin, 1928–1929)
  • Die Schädlingsfauna Palästinas ‏(Berlin, 1930)
  • Animal Life in Palestine‏ (Jerusalem, 1935)
  • Animal Life in Bible Lands, 2 vols.‏ (Jerusalem, 1949–1956)
  • Citrus Entomology in the Middle East ‏(The Hague, 1951)
  • Précis d’écologie animale ‏(Paris, 1954)
  • Animal Ecology To-day ‏(The Hague, 1958)
  • History of Biology ‏(London, 1958)
  • A Biologist in Israel ‏(Jerusalem, 1959) - ביוגרפיה הכולל בבילוגרפיה של 420 מאמרים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • י. ‬פלמוני, 'פרופ' שמעון בודנהיימר (האדם, היהודי, המדען), קורות: שנתון לתולדות הרפואה ומדעי הטבע ה (תש"ל), 215–220.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Académie Internationale d’Histoire des Sciences