הפרטה בישראל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
ההפרטה בישראל היא העברה או מכירה של שירות או רכוש בבעלות ממשלת ישראל או גוף ציבורי אחר לבעלות פרטית. משמעות ההפרטה היא הקטנת חלקה ורמת התערבותה הישירה של ממשלת ישראל במשק, הגדלת חלקו ופעילותו הכלכלית של הקבוצה הפרטית, בשליטה ובבעלות על הנכסים.
ההליך ההפוך מכונה הלאמה.
תוכן עניינים |
[עריכה] הליכי ההפרטה
הליכי ההפרטה בישראל התעצמו בשנת 1986 בעקבות פעולות ההפרטה הנמרצות בבריטניה בשנות השמונים של המאה העשרים. עד כה הופרטו בישראל כ-90 חברות ממשלתיות וחברות בנות והפיקו למדינה, בין השנים 1991 ו-2003 הכנסות בגובה 8,749 מיליון דולר אמריקני.
הליכי ההפרטה בישראל שייכים בעיקר לסוגים הבאים:
- מכירה מודרגת: מכירה הדרגתית או דילול אחזקות המדינה בגוף הציבורי עד לדרגה בה למדינה אין אחזקה משמעותית בגוף. דוגמה בולטת לכך היא מכירתה המודרגת של חברת "בזק" ומכירתם ההדרגתית של הבנקים, שהולאמו בעקבות משבר מניות הבנקים של שנת 1983.
- מכירה חד פעמית: מכירה בבת אחת או הנפקת כל מניות החברה בבורסה. מכירה כזו ישימה בהפרטה של חברות קטנות או במכירה לקונה אחד.
- זכיונות ורישיונות: ביצוע פעולות הפרטה באמצעות מיקוד חוץ, העברת זכיונות, הרשאות, וכדומה, בעיקר של שירותים מסוימים הנצרכים על ידי גופי ממשלה. פעולה כזו אינה נחשבת הפרטה כהגדרתה על ידי ממשלת ישראל.
- פירוק: פירוק גוף ממשלתי לחלוטין מנימוקים של היעדר צורך בקיומו או הפסדים על רקע שוק תחרותי קיים.
רבים נוהגים לכנות את השינוי המבני ברבים מהקיבוצים בישראל הפרטת הקיבוצים, אך לפעולה זו אין למעשה קשר להפרטה. הקיבוץ הוא התאגדות וולונטרית פרטית ולא ציבורית, והשינויים בו אינם נחשבים להפרטה כהגדרתה כאן.
[עריכה] המגזר הציבורי
שורשיהן של החברות, כמו יתר מרכיבי המגזר הציבורי בישראל, נמצא בתקופת היישוב, אשר התפתחו במקביל למדינה. מבנה המגזר הציבורי בישראל עוצב בתקופת טרום המדינה, תקופה שבה גובשו המוסדות הלאומיים ועוצבו המוסדות שבמידה רבה הוסיפו לפעול ולמלא תפקיד מרכזי גם לאחר קום המדינה. בין המגזר הציבורי למגזר הפרטי התגבשו קשרי גומלין ושיתוף פעולה. דפוסים אלה התבטאו בהקמת עסקים משותפים, לצד מקרים שונים של מעבר מן המגזר הפרטי לציבורי ומן המגזר הציבורי לפרטי. שחקניו השונים של המגזר הציבורי הכירו בחשיבות הכלכלית של פעולותיהם, וקשה להבחין בין שיקולים ומניעים פוליטיים לבין שיקולים כלכליים. השניים היו, וימשיכו להיות, שלובים זה בזה.
[עריכה] מרכיביו של המגזר הציבורי בישראל
כשהוקמה מדינת ישראל וכוננה הממשלה, הועברו אליה ב"ירושה" מוסדות רבים שפעלו עוד טרם לכן. ממשלת ישראל כמו ממשלות אחרות, פועלת ומתערבת בחיי הכלכלה למימוש יעדים כגון: יצירת תחרות ושימורה, הספקת מוצרים ציבוריים, הבטחת קיום מידע ומניעת הגבלות על יכולת הבחירה של הציבור, הבטחת יציבות וצמיחה וסיוע במצבי שפל ומשבר.
המערכת הציבורית בישראל מכילה בקרבה גופים שאינם ממשלתיים, ומכלול הארגונים הוא מקור תקציבי לא רק להכנסות, אלא גם להוצאות. זרימת כספים ממקורות שונים מרחיבה את גבולותיו של המגזר הציבורי ומוסיפה מימד חשוב לכלכלה הפוליטית הישראלית.
פעולותיו של המגזר הציבורי נמדדות במידה רבה על ידי הצריכה הציבורית. צמצום או גדילה בצריכה משקפים שינויים בהיקף מעורבותה של המדינה במשק. הקף המוערבות בישראל יכול לנבוע מהוצאות ביטחוניות ושירותי קליטת עלייה. המוסדות הלאומיים אומנם תרמו להתפתחות הכלכלית של המדינה ולממלכתיות, אך נוצר גם קושי להמשיך ולשאת ברמות גבוהות של פיתוח וצמיחה.
[עריכה] השלכות ההפרטה
מדיניות ההפרטה היא נושא בעל מטען אידאולוגי. קיימות שתי תפיסות עולם כלכליות-חברתיות קוטביות ביחס אליה: התפיסה נאו-ליברלית, והתפיסה הסוציאל-דמוקרטית המצדדת במדיניות רווחה. טיעונים בעד הפרטה: הגברת התחרות, הגברת הצמיחה, הגברת יעילות, הוזלת מוצרים ושירותים. המצדדים טוענים שרמת הניהול שאותו מפגינה המדינה - נמוכה ולכן צמצום מעורבותה תשפר את היעילות הכלכלית, תקטין בזבוז, ותשפר את החוסן הכלכלי של המשק.
טיעונים נגד הפרטה: ריכוז כח בידי בעלי ההון עלול להביא לניצול כח מונופוליסטי, פגיעה בעובדים חלשים (בעיקר בלתי מקצועיים או בלתי יעילים), פגיעה מסוימת באיכות השירותים (בעיקר אלו שאינם רווחיים). המתנגדים מכירים ביתרונותיו של הניהול הפרטי אך יחד עם זאת טוענים שהנזק שבחוסר היעילות הקיימת בניהול הממשלתי קטן ביחס לנזקים שתיצור ההפרטה עצמה (בעיקר הפגיעה בעובדים וריכוזיות).
בסוג מסוים של הפרטות של שירותים מתווספת הטענה הערכית שלפיה תפקיד הממשלה הוא לספק לאזרח סל שירותים ציבוריים בסיסיים (כגון ביטחון, חינוך) והפרטה של תחומים כגון אלה היא בבחינת התנערות באחריות בסיסית.
השיטה הנהוגה במדינת ישראל היא מכירת השליטה בנכסים ציבורים לידי בעלי ההון, בעוד שבארצות אחרות השיטה היא הנפקת מניות לציבור ועובדי החברות.
[עריכה] הפרטות שבוצעו בישראל
רשימת החברות המופרטות באופן מלא או חלקי:
חקלאות
- אגרידב חברה לפיתוח חקלאי (ארצות חוץ)
- החברה להדברת עשבי בר
בנייה ושירותי תשתית
- אפרידר
- החברה לפיתוח אזור לוד-רמלה
- מבני תעשייה
- מרכז הבנייה הישראלי (פירוק)
- שיכון ופיתוח לישראל
- שיכון עובדים
- תכנון המים לישראל (תה"ל מהנדסים יועצים)
שירותי תחבורה ותעופה
- אל-על נתיבי אוויר (כולל סאן דור, תש"ת)
- ממן מסופי מטען וניטול
- צים חברת השייט הישראלית
- מספנות ישראל
כספים, בנקאות ומימון
- אי.די.בי החזקות
- בנק איגוד[1]
- בנק דיסקונט (חלקי)[1]
- בנק המזרחי[1]
- בנק הפועלים[1]
- בנק כללי[1]
- בנק לאומי (חלקי)[1]
- החברה הישראלית לביטוח אשראי
- אוצר השלטון המקומי
- חברת השקעות לפיתוח התעשייה
- יוזמה הון סיכון
אוצרות טבע
- חברת הנפט הלאומית
- כימיקלים לישראל (כולל למעלה מעשרים חברות בנות כמו מפעלי ים המלח, רותם אמפרט, ברום ים המלח, ועוד}
- לפידות חברת מחפשי נפט לישראל (וחברת הבת מצדה)
- מגן משאבי גז ונפט
- נפטא חברה ישראלית לנפט
- פז נפט (כולל 28 חברות בת ממשלתיות כמו פז נפט, פזגז ו"שירותי תעופה")
- החברה הלאומית לאספקת פחם
- בתי זיקוק לנפט
טכנולוגיה, תעשייה ותקשורת
- בזק (כולל בזק בינלאומי, בזכל תקשורת, בזק אונליין)
- כור תעשיות
- מלם מערכות
- מנועי בית שמש
- מספנות ישראל
- עשות אשקלון (ההפרטה בוטלה)
- רפא"ל (חלקי)
- שור-ואן הקרנות
סמכויות שלטוניות
- בית סוהר (בשלב זה הקמתו והפעלתו של בית סוהר אחד, כפיילוט)
כללי
- בית הספר לתיירות בישראל
- החברה הממשלתית למדליות ומטבעות
- חברה לפיתוח מפעלי תיירות (פירוק)
- כתית
- מוסד ויצמן לפרסומים
- שקם בע"מ ושקם נדל"ן
[עריכה] הפרטות מתוכננות לעתיד הקרוב
- גפים
- החברה לאוטומציה במנהל השלטון המקומי
- תדמור - בית הספר המרכזי למלונאות
- דואר ישראל בע"מ (לשעבר רשות הדואר)
- בנק הדואר
[עריכה] ראו גם
- שיטת השקשוקה - סרט משנת 2008 העוסק ביחסים שבין הון לשלטון בישראל.
[עריכה] לקריאה נוספת
- כץ יצחק, "הפרטה בישראל ובעולם", פקר, 1997.
- פלג איל, "ההפרטה כהצברה - גופים מופרטים במשפט הציבורי", רמות, 2005.
- קבוצת גיזה, "הפרטה בישראל", קבוצת גיזה, 1995.
- סטיבון, עופר, ההפרטה וגבולותיה – היבטים משפטיים (פורסם ב'חברה', גיליון 29)
[עריכה] הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 בניגוד לרוב המוסדות ברשימה זו, שהוקמו כמוסדות ציבוריים, הבנקים בישראל הופרטו לאחר שהולאמו בשנת 1983 במסגרת פרשת משבר מניות הבנקים.
| הפרטה | ||
|---|---|---|
|
