ולדימיר אשכנזי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ולדימיר אשכנזי, בשנת 2007

ולדימיר אשכנזירוסית: Владимир Давидович Ашкенази - ולדימיר דוידוביץ' אשכנזי; ידוע כ-Vladimir Ashkenazy) (נולד ב-6 ביולי 1937) הוא פסנתרן ומנצח רוסי ממוצא יהודי. אחרי שהתגורר תקופה בלונדון ובאיסלנד, משנת 1978 חי בשווייץ.

ילדותו ולימודיו ברוסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשכנזי נולד בעיר ניז'ני נובגורוד, קרויה באותה תקופה "גורקי", לאב יהודי, הפסנתרן והמלחין דוד אשכנזי ולאם שחקנית[1] , בת למשפחה של איכרים רוסים, יבסטוליה גריגורייבנה (לפני הנישואים -פלוטנובה) נוצרייה אורתודוקסית. בתקופת מלחמת העולם השנייה ולדימיר חי ב"אווקואציה" בטשקנט. משנת 1943 עבר לגור במוסקבה. אז, בגיל 6, התחיל בלימודי מוזיקה וכיוון שגילה כישרון מעבר לשנותיו, התקבל לבית הספר המרכזי למוזיקה שליד הקונסרבטוריון של מוסקבה בגיל 8. למד כעשר שנים אצל הפסנתרנית אנאידה סומבטיאן. משנת 1955 היה לתלמידו של הפסנתרן והמורה הידוע לב אובורין בקונסרבטוריון.

תחילת הקריירה הבינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבוגר הקונסרבטוריון של מוסקבה, זכה בפרס שני בתחרות הפסנתר הבינלאומית היוקרתית על שם פרדריק שופן בשנת 1955 בוורשה והיה שותף לפרס הראשון בתחרות צ'ייקובסקי הבינלאומית בשנת 1962.

בשנת 1956 התאפשר לו לראשונה לנסוע מחוץ לגבולות הגוש הקומוניסטי על מנת להשתתף בתחרות ע"ש המלכה אליזבת בבריסל. גם שם השיג הישג מרשים כשזכה במדליית הזהב של התחרות. אחרי חזרתו לברית המועצות השלטונות זיכו את המשפחה בדירה בת שני חדרים בשכונה יוקרתית של מוסקבה.

בסתיו 1958 הרשו לו השלטונות הסובייטים לערוך סיור קונצרטים בארצות הברית ובקנדה תוך הסכם עם האמרגן סול יורוק. בשנת 1959 בתחרות צ'ייקובסקי פגש אשכנזי את הפסנתרנית האיסלנדית תורון סופיה יוהניסדוטיר והתאהב בה. כעבור שנה היא עברה לגור במוסקבה והתחילה לימודים בקונסרבטוריון בעיר הבירה הרוסית. בני הזוג התחתנו ב-25 בפברואר 1961 כששלטונות ברית המועצות אילצו את הצעירה האיסלנדית לוותר על אזרחות מולדתה ולהצהיר שהיא מתיישבת בברית המועצות. לוולדימיר אשכנזי ולאשתו נולד בן ראשון, ולדימיר, והשלטונות העלו קשיים רבים עד שהתירו לאם לנסוע עם הילד אל הוריה בלונדון.

בשנת 1962 השיג שוב מהשלטונות אישור לסיור קונצרטים בארצות הברית והצליח לבקר אצל חמיו בלונדון ובמרץ התאפשרה לו נסיעה נוספת ללונדון. באותה הזדמנות משרד החוץ הבריטי אישר לזוג היתר תושבות מתמדת בבריטניה. באותה השנה החליטו אשכנזי ואשתו לנסוע ולא לחזור לברית המועצות, שם היו עלולים הוא ואשתו להיתקל עוד בהצקות ובטירטורים רבים בתחום חופש התנועה וחרויות אחרות. ב-9 ביוני 1963 הקליט את הקונצרט האחרון במוסקבה - מיצירות בטהובן ושופן.

עריקתו למערב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1963 הזוג התיישב זמנית בלונדון, שם האמן ניגן תכופות בחברת דניאל ברנבוים ואשתו, ז'קלין דו פרה, יצחק פרלמן, זובין מהטה ואחרים. בשנת 1968 המשפחה עברה לגור באיסלנד, שם ולדימיר אשכנזי קיבל בשנת 1972 את אזרחות המדינה. משם המשיך לסייר ולהקליט כפסנתרן ואחר כך כמנצח בכל רחבי העולם. כמחווה לאיסלנד, ארצו המאמצת, אשכנזי תרם רבות להעלאת קרנו של פסטיבל רייקיאוויק המתקיים פעם בשנתיים. לשם הוזמנו מגדולי האמנים בני זמנו - כמו אנדרה פרווין, מסטיסלב רוסטרופוביץ', יהודי מנוחין, בירגיט נילסון ואחרים, ואשכנזי עצמו התחיל שם לנצח לראשונה כמנצח אורח, על התזמורת הסימפונית האיסלנדית.

אחרי שקיבל משרות של מנצח בתזמורות שונות בעולם, הופיע קושי לשמור על איסלנד כבסיס קבע לחיי המשפחה. לפיכך בשנת 1978 ולדימיר אשכנזי ומשפחתו עברו לגור במגן, על יד לוצרן בשווייץ.

פעילותו המוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ולדימיר אשכנזי נודע בפרשנויותיו הנבונות והשקולות. אשכנזי הרבה להקליט עם הפילהרמונית של לונדון; שתיים מהקלטות אלה היו קונצ'רטו הקיסר של בטהובן וכמה יצירות של רחמנינוב (ביניהן הקונצ'רטו השני שלו). הוא הקליט את מכלול 24 הפרלודים והפוגות של שוסטקוביץ', סונאטות של סקריאבין, יצירות לפסנתר של שופן ושל שומאן, סונאטות לפסנתר של בטהובן ושל מוצרט וקונצ'רטי לפסנתר של בטהובן, ברטוק ורחמנינוב, בין השאר.

אשכנזי אף ניגן והקליט כמה יצירות מוזיקה קאמרית.

בעיצומה של קריירת הפסנתר שלו, הסתעף אשכנזי לניצוח. שבחים מיוחדים קצרו ביצועיו לסימפוניות של סיבליוס. הוא היה המנצח הראשי של הפילהרמונית המלכותית משנת 1987 עד 1994, ובין השנים 1988 ל-1994 היה מנצח אורח ראשי של הפילהרמונית של ברלין, הפילהרמונית של לוס אנג'לס, התזמורת הסימפונית של בוסטון, התזמורת הסימפונית של סן פרנסיסקו ותזמורת הקונצרטחבאו באמסטרדם. בשנת 1998 התמנה למנצח הראשי של הפילהרמונית הצ'כית, משרה שבה התמיד עד 1 בספטמבר 2003. בין השנים 2004-2007 אשכנזי ניצח על התזמורת הסימפונית ניפון הוסו קיוקאי NHKSO ביפאן. החל משנת 2009 מכהן כמנצח התזמורת הסימפונית של סידני, באוסטרליה.

ולדימיר אשכנזי הוא כיום נשיא אגודת רחמנינוב.

הוא נשוי משנת 1961 לתורון יוהאניסדוטיר ולזוג נולדו חמישה ילדים: ולדימיר (וובקה) סטפן (נ' 1961, פסנתרן, גר בגרמניה), נדיה ליזה, דמיטרי תוֹר (נ' 1969, קלרניתן, גר בשווייץ), סוניה אֶדה ואלכסנדרה אינגַה.

פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1955 - הפרס השני בתחרות לפסנתר פרדריק שופן בורשה

(ארטורו בנדטי מיכלאנג'לי שנחשב כבעל סיכויים לאותו הפרס, עזב משום כך את התחרות טרם הזמן)

  • 1956 - הפרס הראשון בתחרות מלכת אליזבת בבריסל
  • 1962 - הפרס הראשון בתחרות ע"ש צייקובסקי במוסקבה - יחד עם הפסנתרן ג'ון אוגדון
  • 2000 - הפרס חנו ר. אלנבוגן מצ'כיה - בשביל שרות אזרחי יוצא דופן - יחד עם מנצחי הפילהרמונית הצ'כית בפראג
  • פרס גראמי על הביצוע הטוב ביותר של מוזיקה קאמרית:
ולדימיר אשכנזי, לין הארל ויצחק פרלמן על בטהובן: מכלול שלישיות הפסנתר (1988)
ולדימיר אשכנזי, לין הארל ויצחק פרלמן על צ'ייקובסקי: שלישיית פסנתר בלה מינור (1982)
יצחק פרלמן וולדימיר אשכנזי על בטהובן: סונאטות לכינור ופסנתר (1979)
  • פרס גראמי על ביצוע הסולו האינסטרומנטלי הטוב ביותר (ללא תזמורת):
ולדימיר אשכנזי על שוסטקוביץ' 24 פרלודים ופוגות, אופוס 87 (2000)
ולדימיר אשכנזי על ראוול: גאספר דה לה נואי; פאוואן לנסיכה שהלכה לעולמה; ולסים (אצילים וסנטימנטליים) (1986)

מקורות וקישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • David M.Cummings

International Who's Who in music and musicians' directory in the Classical and Light Classical Music 2000-2001, 17th edition Melrose Press, Cambridge, England

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Beyond Frontiers (New York: Atheneum, 1985) שכתב ולדימיר אשכנזי בשיתוף עם עמיתו ג'ספר פארוט, על פילוסופיה של המוזיקה ודעות בנושאים שונים.

פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס גראמי על הביצוע הטוב ביותר של מוזיקה קאמרית:
ולדימיר אשכנזי, לין הארל ויצחק פרלמן על בטהובן: מכלול שלישיות הפסנתר (1988)
ולדימיר אשכנזי, לין הארל ויצחק פרלמן על צ'ייקובסקי: שלישיית פסנתר בלה מינור (1982)
יצחק פרלמן וולדימיר אשכנזי על בטהובן: סונאטות לכינור ופסנתר (1979)
  • פרס גראמי על ביצוע הסולו האינסטרומנטלי הטוב ביותר (ללא תזמורת):
ולדימיר אשכנזי על שוסטקוביץ' 24 פרלודים ופוגות, אופוס 87 (2000)
ולדימיר אשכנזי על ראוול: גאספר דה לה נואי; פאוואן לנסיכה שהלכה לעולמה; ולסים (אצילים וסנטימנטליים) (1986)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]