זיו מאור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זיו מאור
עו"ד זיו מאור, 2021
עו"ד זיו מאור, 2021
לידה 18 בפברואר 1984 (בן 40)
ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
עיסוק פובליציסט, ושדרן רדיו
מעסיק דה מרקר, מידה, גלי ישראל, האגודה לזכות הציבור לדעת
קישורים חיצוניים
פייסבוק ziv.maor/about

זיו מאור (נולד ב-18 בפברואר 1984) הוא עורך דין ואיש תקשורת ישראלי. המייסד והעורך הראשי של מהדורות החדשות ברדיו גלי ישראל, מגיש ומנחה תוכניות וקריין חדשות בתחנה. מנחה ומראיין בערוץ TOV, ופובליציסט בבמות שונות. בעבר שימש העוזר הפרלמנטרי של ח"כ מיכאל איתן ואורי אריאל, דובר הרבנות הראשית לישראל, ומנכ"ל האגודה לזכות הציבור לדעת.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בקדומים למשפחה דתית לאומית. כשהיה בן 3 עברה משפחתו למושב חמ"ד. עד כיתה י' למד מאור בישיבת נחלים ובכיתה י"א עבר לישיבת כינור דוד.

ייסד את סניף בני עקיבא בבית דגן ושימש בו קומונר במקביל ללימודיו בתיכון.

בצבא התגייס לגלי צה"ל אך נופה מהתחנה בסיום הקורס. המשך שירותו הצבאי היה עורך "מחץ" - ביטאון מפקדי חיל רגלים וחטיבת הצנחנים.

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאור הוא בעל תואר ראשון בניהול ומדע המדינה מהאוניברסיטה הפתוחה, תואר ראשון במשפטים ממכללת שערי משפט ותואר שני בתולדות עם ישראל, בדגש על יהדות ארצות הברית, במסגרת תוכנית רודרמן אוניברסיטת חיפה.

מאור הוא בוגר התוכנית באמנות המדינה של מרכז שלם, הפורום למנהיגות צעירה של המכון לאסטרטגיה ציונית וסמינר של קרן תקווה. משנת 2009 חבר מאור בקהילת roi של קרן שוסטרמן.

פעילותו הציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך כהונתה של הכנסת ה־17 היה מאור דוברו של ח"כ מיכאל איתן ולאחר מכן מונה לתפקיד ראש דסק וכתב לענייני וול סטריט באתר דה מרקר.[1]

שנים 2010–2012, תקופת כהונת הכנסת ה־18, היה מאור עוזרו של ח"כ אורי אריאל ובדצמבר 2012 מונה לתפקיד דובר הרבנות הראשית לישראל.[2][3]

בין מרץ 2015 לאפריל 2016 היה חוקר בפורום קהלת והוא חתום על נייר עמדה שפרסם הארגון בנושא מדיניות תקצוב הקולנוע על ידי משרד התרבות והספורט. בתיקון חוק הקולנוע משנת 2018 אומצו חלק מהמלצות המסמך.[4]

פעילותו כמנכ"ל האגודה לזכות הציבור לדעת[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2016 מונה מאור למנכ"ל האגודה לזכות הציבור לדעת. במסגרת תפקידו זה קידם מאור את העמדה תומכת בסגירתם של כל גופי השידור הציבורי בישראל – תאגיד השידור הישראלי, גלי צה"ל וערוץ כנסת – בטענה כי שידור ציבורי פוגע בשוק החופשי.[5] מאור אף קידם תפיסה לפיה הרגולציה בישראל על תוכן השידורים, המבוצעת על ידי הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו והמועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין, מזיקה לחופש הביטוי ומשמרת באופן מלאכותי את המעמד הבכיר של כלי התקשורת המפוקחים על ידם, בדגש על קשת 12 ורשת 13.[6] הישגו המרכזי בתקופה זו היה קידום התיקון ה־44 לחוק הרשות השנייה[7] שבמסגרתו הוסר המעמד המיוחד של ערוץ 14 (בשמו באותה תקופה: ערוץ 20) כערוץ מורשת וקוצצו סמכויות נרחבות של הרשות השנייה בתחום הפיקוח על תוכן שידורי הערוץ.

המשך פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2017 מונה לעורך אתר "מידה" במקום עקיבא ביגמן.[8] במסגרת זו היה שותף לפרסום טענות בדבר אי-סדרים בשיתוף הפעולה בין נציבות שירות המדינה לבין קרן וקסנר; וכן הטיות שביצעה לשכת הפרסום הממשלתית לטובת "הארץ" ולרעת "ישראל היום" בחלוקת תקציבי פרסום.

בשנים 2019–2021 היה עורך דין במשרדו של ערן בן ארי והיועץ המשפטי של עמותת אם תרצו לצידו של בן ארי.[9] בהמשך מונה מאור לתפקיד היועץ המשפטי של רדיו גלי ישראל.[דרוש מקור]

בתפקידו כעו"ד, מאור משתתף גם בדיונים בוועדות הכנסת.[10]

בתקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאור מפרסם מאמרים פובליציסטים באתר "מידה",[11] ב"גלובס",[12] ב"סרוגים",[13] בערוץ 7,[14] ומופיע כפרשן באופן תדיר בעכשיו 14.[15]

החל משנת 2017 מגיש מאור תוכניות שונות ברדיו גלי ישראל. באוגוסט 2021 החל להגיש תוכנית שבועית ברדיו גלי ישראל בשם "הפטיש" העוסקת בענייני משפט.[16] כמו כן מאור מגיש תוכניות נוספות יחד עם עמיתיו לתחנה כמו "מרכז העצבים",[17] "להתעורר עם זיו מאור",[18] ויומן הצהרים של גלי ישראל.

ביולי 2022 הצטרף מאור לצוות המגישים הקבועים של ערוץ TOV, והוא מייסדה והעורך הראשי של מהדורת החדשות של רדיו גלי ישראל, שהחלה לשדר בסוף אוקטובר 2022, ואף מגיש אותה לעיתים קרובות.[19]

ביולי 2023 מונה מאור לחבר במועצת הכבלים והלוויין.[20]

פעילות בתחום התרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 2013–2016 היה מאור חבר במקהלת הא-קפלה הירושלמית "קולצ'ר שוק".[5]

בשנים 2019–2022 שיחק במחזה "הגטו החדש" מאת בנימין זאב הרצל, בבימויו של פרופ' יהודה מורלי[21], ובעיבוד של יצחק לאור למחזה הברון מינכהאוזן בבימויו של אסף פרידמן[דרוש מקור].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זיו מאור נשוי ליעל, בתו של אבי רט ואחותו של הרב משה רט. לזוג ארבעה ילדים. המשפחה התגוררה בתקוע שבגוש עציון ועברה לירושלים, שם היא מתגוררת נכון לשנת 2023.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ברנז'ה, באתר כיפה, 20 במרץ 2013
  2. ^ עו"ד זיו מאור, ‏שני דברים שלמדתי מאורי אריאל: עוז וענווה, באתר "סרוגים", 15 בינואר 2019
  3. ^ אפי אברהם, ‏דובר סרוג לרבנות הראשית לישראל: זיו מאור, באתר "סרוגים", 4 בדצמבר 2012
  4. ^ סעיף 13א לחוק הקולנוע.
  5. ^ 1 2 משה גלנץ, שידור חופשי, באתר ערוץ 7, 6 ביולי 2016
  6. ^ זיו מאור, פיצול ערוץ 2 לא ישחרר את שוק הטלוויזיה, באתר מידה, 7 במאי 2017
  7. ^ אתר למנויים בלבד נתי טוקר, "יאללה, זיו ואלעד, תכינו את החבר'ה. הולכים על חוק ברית המועצות", באתר TheMarker‏, 20 במרץ 2018
  8. ^ גיל קלנר, ‏ברנז'ה • עורך חדש לאתר מידה: זיו מאור, באתר "סרוגים", 16 ביולי 2017
  9. ^ יאיר אלטמן, "אם תרצו" נגד משרד החינוך, באתר ישראל היום, 1 באפריל 2020
  10. ^ "תוריד את הכיפה מהראש": מהומה בדיון על חוק דרעי, באתר ישראל היום, 14 בדצמבר 2022
  11. ^ מאמרי זיו מאור באתר מידה.
  12. ^ מאמרי זיו מאור בגלובס.
  13. ^ זיו מאור, באתר סרוגים.
  14. ^ זיו מאור, באתר ערוץ 7.
  15. ^ האולפן הפתוח עם זיו מאור, עו"ד מאיר ארנפלד, רוני רימון, באתר עכשיו 14, 6 בינואר 2023
  16. ^ תוכניות 'הפשיט'.
  17. ^ מרכז העצבים בהגשת זיו מאור.
  18. ^ "להתעורר עם זיו מאור".
  19. ^ יוסף ארנפלד, עניין אישי והפעם עם עו"ד זיו מאור, באתר ערוץ 7, 9 בפברואר 2023
  20. ^ אתר למנויים בלבד יסמין גואטה, המינוי של קרעי לרגולטור של התקשורת: חוקר לשעבר בפורום קהלת, באתר TheMarker‏, 13 ביולי 2023
  21. ^ מתוך אתר 'הבמה'.