אורי אריאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אורי אריאל
Ariel uri-yehuda.jpg
תאריך לידה 22 בדצמבר 1952
ג' בטבת ה'תשי"ג
כנסות 15 - 18
סיעות האיחוד הלאומי, האיחוד הלאומי-מפד"ל, האיחוד הלאומי
תפקידים בולטים

אורי יהודה אריאל (נולד ב-22 בדצמבר 1952, ג' בטבת ה'תשי"ג בעפולה) הוא חבר כנסת המכהן מטעם מפלגת תקומה המהווה חלק מסיעת האיחוד הלאומי.

תוכן עניינים

[עריכה] ביוגרפיה

אריאל נולד ליצחק אריאל, ממייסדי טירת צבי ואם ניצולת שואה. הוא גדל בקיבוץ טירת צבי ולמד בבית הספר האזורי בשדה אליהו. התגייס לצה"ל בשנת 1971 ושירת בפלס"ר 7, במסגרתו לחם במלחמת יום כיפור בצפון סיני. הוא השתחרר בשנת 1975 בדרגת רב סרן, לאחר שבתפקידו האחרון היה מפקד פלוגת חרמ"ש.

לאחר השחרור הוא הצטרף לגרעין ההתנחלות של מישור אדומים ובמשך שנה וחצי התגורר בגפו בהתנחלות החדשה עד להצטרפות חברים נוספים. ב-1977 התחתן עם חגית, בת קיבוץ מעגן מיכאל שחזרה בתשובה בעקבות הקשר עמו, והם עברו להתגורר בכפר אדומים עם הקמתו. בתקופה זו החל לעבוד בתנועת אמנה, בה החל כמדריך ורכז אזור, וסיים בתפקיד המנכ"ל. בין השנים 1989-1999 כיהן כמזכ”ל מועצת יש"ע וטיפל בין השאר בהתמודדות עם הסכמי אוסלו ודאג להמשך פיתוח ההתנחלויות למרות חוסר התמיכה של הממשלה. בהמשך כיהן כראש המחלקה להתיישבות במשרד הביטחון ובנוסף היה חבר דירקטוריון קרן קיימת לישראל. לאחר ההכרזה על בית אל כמועצה מקומית נפרדת, מונה לראש המועצה הראשון של בית אל, תפקיד בו כיהן כשלוש שנים עד שבעקבות הרצחו של השר רחבעם זאבי בתשרי תשס"ב (2001) הוא נכנס לכנסת.

אריאל צוין כאחד מחברי הכנסת החרוצים במושב הכנסת בחצי הראשון של שנת 2003, והיה אחד מבין שמונה חברי כנסת שהשתפו בכל הישיבות וההצבעות ‏‏[1].

בבחירות לכנסת השבע עשרה מוקם אריאל במקום השישי ברשימת האיחוד הלאומי אחרי שוויתר מיוזמתו לח"כ פרופ' אריה אלדד על המקום החמישי. במסגרת רשימת האיחוד הלאומי-מפד"ל הוצב אריאל במקום התשיעי ונבחר במסגרתו לכנסת.

עם הקמת הבית היהודי, מפלגה חדשה שהוקמה לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה ונועדה לאחד את המפלגות שהשתתפו ברשימת האיחוד הלאומי-מפד"ל, הוצב במקום השלישי ברשימתה לכנסת. זמן קצר לאחר מכן החלו חלק מאנשי המפלגה, ובראשם מפלגת מולדת לפרוש ממנה. תקומה החליטה להישאר בבית היהודי, אך לאחר שהתגלעו מחלוקות בין אריאל לבין שאר ראשי מפלגת הבית היהודי באשר לסמכויותיו של אריאל במפלגה ובאשר למעמדם של רבני תקומה, ועל רקע בחירתו של זבולון אורלב למקום השני במפלגת הבית היהודי, פרש אריאל עם מפלגת תקומה, בעידוד רבני המפלגה, ימים ספורים לפני הגשת הרשימות לכנסת והצטרף לרשימת האיחוד הלאומי-מולדת והוצב בה במקום השני.

[עריכה] עמדותיו ופעילות בכנסת

ח"כ אורי אריאל מבקר במוזיאון הנצחת גוש קטיף

כמו יתר חברי סיעתו ורוב הציונות הדתית, אריאל היה בין המתנגדים הבולטים לתוכנית ההתנתקות ועבר להתגורר בכפר דרום לאות מחאה. בהפגנה בכפר מימון הוא תמך בפריצה מכפר מימון, עמדה שלא התקבלה בסופו של דבר.

אריאל גם ייסד את החזית הכתומה - פורום של חברי כנסת ואנשי ציבור - שעוסק במתן סיוע ומענה למצוקות של מפוני גוש קטיף וצפון השומרון והוא מכהן כראש השדולה למענם בכנסת. אריאל הגיש מספר הצעות חוק והחלטות כנסת שמטרתן לשפר את הטיפול במפונים, ומתווך בין המפונים לוועדות השונות של הכנסת ומשרדי הממשלה.

אריאל מזכיר רבות את יונתן פולארד במאמריו והוא משמש בכנסת כיושב ראש השדולה למען פולארד. בחודש דצמבר 2010, בעקבות כינוס מיוחד של השדולה, החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו להגיש לממשל בארצות הברית בקשה רשמית לשחרור פולארד, לראשונה מאז כליאתו.

אריאל תומך בהמשך ואף הגברת קצב העלאת קהילת פלאסמורה לישראל‏‏[2] ופעיל בסיוע ליהודי אתיופיה. הוא היה היוזם של חוק חג הסיגד שעבר בכנסת בשנת תשס"ח [3].

מלבד פעילות במישור המדיני, פעל אריאל וחוקק חוקים בתחום החינוך, צרכנות, חברה ואיכות הסביבה. בין השאר העביר חוק האוסר על פיטורי אישה שחזרה ממקלט לנשים מוכות.

אריאל תומך בהחמרת הענישה לשם הרתעה. בין השאר, הציע להחמיר את הענישה על עבירות של עיסוק לא בטיחותי בחומרים מסוכנים ‏‏[4], תמך בהחמרת הענישה על גניבת תשתיות ‏‏[5], הגיש הצעת חוק להחמרת הענישה כלפי שוטרים אלימים ‏‏[6] וביקש לאפשר למנהלי בתי ספר לבצע חיפוש בתיקי התלמידים ‏‏[7]. מנגד, אריאל תמך במתן חנינה נרחבת לכבוד חגיגות 60 שנה למדינת ישראל, לעבריינים שמעדו באופן חד פעמי ‏‏[8].

ב-8 ביוני 2009 נבחר אריאל לנציג האופוזיציה בועדה למינוי שופטים על חודו של קול אחד‏‏[9].

[עריכה] משפחה

אריאל נשוי ואב ל-6 ילדים, מתגורר בכפר אדומים.

[עריכה] קישורים חיצוניים

[עריכה] הערות שוליים

כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא