חוק לפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה בצהרונים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חוק לפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה בצהרונים
פרטי החוק
תאריך חקיקה 27 בנובמבר 2016
תאריך חקיקה עברי כ"ו בחשוון תשע"ז
גוף מחוקק הכנסת העשרים
תומכים 47
מתנגדים 0
חוברת פרסום ספר החוקים 2585, עמ' 20
הצעת חוק פרטית
משרד ממונה משרד הבריאות
נוסח מלא הנוסח המלא
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חוק לפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה בצהרונים, תשע"ז-2016, שהוצע על ידי ח"כ רחל עזריה ואושר בכנסת, מחייב פיקוח על איכות המזון ועל תזונה נבונה בצהרונים. מפעיל צהרון או ספק מזון שלא יעמוד בדרישות המשרד, ייקנס בסכומים של אלפי שקלים על כל הפרה. בנוסף קובע החוק כי איכות המזון וכמותו הניתנת בצהרונים יפוקח על ידי משרד הבריאות, והוא אשר יקבע מראש, מהו הרכב המזון שיינתן לילדים ומהם הערכים התזונתיים שיהיו בו.[1]

הרקע לחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצעת החוק הועלתה על רקע מגפת ההשמנה בקרב ילדים. בהצעת החוק נטען כי הרגלי התזונה בגיל הרך הוא נושא בעל חשיבות רבה, המזון תופס חלק מרכזי בחיים החברתיים בגיל זה, ולפיכך החינוך לתזונה נכונה צריך להתחיל בילדות. מחקרים מוכיחים כי הילדות היא גיל רגיש לשינוי התנהגות, והשפעה על ילדים תשפיע על כל דור העתיד[דרוש מקור]. העיסוק במזון, מאפשר הכוונה ומתן מידע לאורח חיים בריא, ומונע מחלות עתידיות.

חלק מהילדים בישראל נמצאים במשך שעות רבות במסגרות חינוכיות ובפרט בצהרונים הכוללים הגשת ארוחות. הצהרונים נועדו לשמש מסגרת שהייה חינוכית לילדים מצאתם מגני הילדים ומבתי הספר ועד לשעות אחר הצהריים. ילדים שוהים בצהרון כחמש-עשרה שעות שבועיות לערך ושם אוכלים את הארוחה החמה המרכזית, ולכן הוצע החוק שמטרתו להבטיח שארוחה זו תהיה בריאה וראויה, ושתספק מזון מגוון ומאוזן.[2]

עיקרי החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

איכות המזון וכמותו הניתנות בצהרונים מפוקחת על ידי משרד הבריאות. התקנות אוסרות על מפעילי הצהרונים להגיש לילדים משקאות ממותקים, מאפים עשירים בשומן ובשומן רווי, פיצה, צ'יפס, חטיפים, חמוצים, קטשופ ומיונז. רשימת המזונות האסורים כוללת גם עוגות ועוגיות, מזון עשיר במלח, רטבים מוכנים ומזון מטוגן. בתקנות המשקאות המתוקים, הדיאטטיים ומשקאות האנרגיה הוחלפו בסודה, קפה ותה ללא ממתיקים וכן מים עם צמחים. במקום ממרחים עתירי שומן או סוכר כמו שוקולד, חלווה, סילאן וריבה יוגשו לילדים טחינה ביתית, חומוס בתוספת טחינה ואבוקדו. את המאפים העשירים בשומן ובסוכר יחליפו מאפים מקמח מלא עם שמנים מהצומח דוגמת שמן זית.

בנוסף, מחויב המפעיל לספק ארוחות עם הרכב מזון ייעודי לילדים עם רגישויות, לפי הצהרת ההורים, והאריזות הייעודיות מסומנות באופן בולט. על פי התקנות, ספק המזון ומפעיל הצהרון מחויבים לפרסם את הרכב המזון וערכיו להורים ולתלמידים.

בנוסף, על מפעיל הצהרון לפרסם באופן גלוי וזמין לכול, בתחילת כל חודש, פירוט תפריט יומי של המזון המסופק בצהרון. על המפעיל לתעד את הפרסום ולשמור העתק צילומי מכל פרסום. מפעיל הצהרון מספק את המזון באמצעות ספק מזון מורשה, ועל ספק המזון להצהיר בכתב כי המזון הנמכר או המסופק על ידו לצהרון עומד בתנאים. מפעיל הצהרון חייב לדווח בנובמבר של כל שנת לימודים על מכירה או על הספקה של מזון בצהרון, לרבות פרטי ספק המזון המורשה שעמו התקשר. רשות מקומית שהתקשרה עם מפעיל בחוזה להפעלת צהרון או למתן רשות שימוש במבנה שהקצתה באמצעות מרכז השלטון המקומי, אחת לשנה, סמוך לתחילת שנת הלימודים, מוציאה דיווח ובו פירוט מספר הצהרונים שעמם התקשרה ופרטיהם, לרבות כתובתם ודרכי ההתקשרות עמם.[3][2][1]

אכיפת החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנאים וההוראות לעניין הרכב המזון שאפשר למכור ולספק לצהרונים ולעניין ערכו התזונתי וכמותו נקבעים על ידי משרד הבריאות בהתייעצות עם משרד האוצר בהתחשב בסוג הצהרון, בצורכי הילדים ובגילם, והכול באופן שמאפשר את זמינות המזון וגיוונו בעלויות סבירות תוך שמירה על בריאות הילדים. בנוסף, מפקחים מטעם משרד הבריאות אמורים לקחת דגימות מזון מהצהרונים לצורך בדיקות מעבדה[דרושה הבהרה].[1][3]

קשיים ביישום החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שחוק הצהרונים נכנס לתוקף בשנת 2017, נתקל יישומו בקשיים. בשנה הראשונה ליישומו הגיעו פניות רבות של הורים שהתלוננו שהמזון המוגש בצהרונים אינו עומד בקריטריונים שקבע משרד הבריאות, ובחלק מהמקומות אינו ראוי למאכל. במסגרת התקנות הוחלט להקים מנגנון באחריות מלאה של משרד הבריאות, שיהיה אמון על ההרכב התזונתי בארוחות הצהריים המוגשות לכ־400 אלף הילדים בישראל שאוכלים בצהרונים. בתקנות המזון נקבע שיש להגיש לילדים מזון מדגנים מלאים, אבל ספקים בוחרו לערבב בין דגנים מלאים לרגילים, זולים יותר. כך למשל העידו חלק מההורים שמוגשת כמות גדולה של אורז לבן — עם כמות מזערית של אורז מלא הדרושה כדי לעמוד בתקנה המחייבת. הסיבה לקושי ביישום החוק הוא הוזלת מחירי הצהרונים שהקשתה על רכישת חומרי גלם איכותיים במחיר רווחי.[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]