רחל עזריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רחל עזריה

רחל עזריה (נולדה ב-21 בדצמבר 1977) סגנית ראש העיר וחברת מועצת העיר ירושלים מטעם סיעת ירושלמים מאז שנת 2008, פעילה חברתית וממובילות מחאת העגלות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עזריה נולדה בירושלים. התחנכה בחינוך הממלכתי דתי ובבני עקיבא. שירתה בצה"ל כמורה חיילת בחברה להגנת הטבע (בית ספר שדה עפרה). סיימה בהצטיינות לימודי תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני ביישוב סכסוכים באוניברסיטה העברית. בשנים 2009-2010 שימשה כעמיתה, בבית הספר למנהיגות חינוכית, שבמכון מנדל למנהיגות.

עזריה, תושבת שכונת גוננים בירושלים, נשואה ואם לארבעה.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2001, במהלך לימודיה באוניברסיטה, החלה עזריה את פעילותה הציבורית, במסגרת ארגון הסטודנטים מגמה ירוקה בתחילה כפעילה בקמפיינים סביבתיים ובהמשך כרכזת תא הסטודנטים, חברת צוות ההנהלה וחברה בוועד המנהל. בשנים 2004 - 2007 ניהלה את ארגון "מבוי סתום" המסייע למסורבות גט בהתמודדות עם בתי הדין הרבניים, בהליך גירושין מגבר סרבן גט.

פעילות כחברת מועצת העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

עזריה נבחרה למועצת עיריית ירושלים בבחירות של שנת 2008 עת עמדה בראש רשימה משותפת של סיעת ירושלמים וסיעת התעוררות. הרשימה המשותפת פנתה לקהל מצביעים צעיר (חילוני ודתי כאחד) – סטודנטים ומשפחות צעירות. הרשימה קיבלה 2 מושבים (מתוך 31) במועצת העיר עם 16,692 קולות‏[1]. עם תחילת הקדנציה הצטרפה סיעת ירושלמים לקואליציה ועזריה קיבלה את תיק החינוך לגיל הרך (שלא היה קיים עד אז) ואת תיק המינהלים הקהילתיים. במסגרת החזקת תיקים אלה יזמה את תוכנית חודש ה-11 להארכת שנת הלימודים בגנים, תוכנית ראשונה מסוגה בישראל‏[2].

במחאה החברתית של קיץ 2011, הייתה עזריה אחת ממנהיגות המאהל הירושלמי, וממובילות מחאת העגלות, שדרשו תנאים טובים יותר לגידול ילדים‏[3]. עם הקמתה של ועדת טרכטנברג, הוזמנה עזריה להופיע בפני הוועדה כדי להציג בפניה את התוכניות שהגתה לחינוך חינם וסבסוד צהרונים בירושלים.‏[4] ועדת טרכטנברג אימצה את המתווה שבנתה במקור לירושלים לרמה הארצית, וממשלת ישראל התחילה ליישם זאת בשנת הלימודים תשע"ג. בינואר 2013, כשרפורמת הצהרונים עמדה להיות מיושמת בירושלים, התגלתה הרעת תנאים משמעותית בתנאי הגננות וסייעות. עזריה הובילה מחאה משותפת להורים ועובדות, יחד עם כח לעובדים, שכללה שביתה בצהרונים ולבסוף מנעה את הרעת התנאים ואיפשרה למהלך לצאת אל הפועל‏[5]. עזריה הובילה מאבקים נוספים בנושא חינוך וביניהם המאבק להתאמת חופשים בין הורים וילדים, ו'ארוחה 10' למען תזונה בריאה במוסדות חינוך‏[6][7].

בעת הקמפיין לבחירות המוניציפליות ב-2008, ביקשה סיעת ירושלמים לפרסם שלטים על גבי אוטובוסים של אגד ברחבי העיר. כנען מדיה בתנועה בע"מ - זכיינית הפרסום על האוטובוסים, סירבה לפרסום המודעה כיוון שתמונתה של רחל עזריה הייתה אמורה להתנוסס עליה, כשטענתה שתמונות נשים על גבי אוטובוסים מביאות להשחתתם. בעקבות סירובה של כנען עתרה עזריה לבג"ץ שהורתה מיידית לפרסם את המודעה המכילה את תמונתה על גבי האוטובוסים‏[8].

באוקטובר 2010, במהלך חג סוכות, עזריה הגישה וזכתה בעתירה לבג"ץ (נגד משטרת ישראל ועיריית ירושלים) בשל אי-אכיפת החוק אשר אוסר הפרדת מדרכות. ההפרדה התקיימה בשכונת מאה שערים במהלך החג. עתירה נוספת הוגשה באוקטובר 2011 לאחר שהחלטת בג"ץ משנה לפני כן לא יושמה וגם בה זכתה‏[9]. בעקבות העתירה פיטר ראש עיריית ירושלים ניר ברקת את עזריה מהקואליציה, לטענתו, בשל הכללתה של העירייה ברשימת המשיבים. הפיטורים הובילו לסערה תקשורתית בינלאומית והעלאת נושא הדרת נשים לראש סדר היום הציבורי‏[10]. בסוכות 2012 כבר לא הופרדו המדרכות במאה שערים בסוכות.

בבחירות 2013 עמדה עזריה בראש סיעת ירושלמים שזכתה בשני מושבים במועצת העיר יחד עם תמיר ניר. ירושלמים הצטרפה לקואליציה העירונית, במסגרתה מונתה עזריה לסגנית ראש העיר, משנה לתיק החינוך, ומחזיקת תיק מעמד האישה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]