אגרות קודש (מנחם מנדל שניאורסון)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "אגרות קודש" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אגרות קודש (פירושונים).
סדרת אגרות קודש של הרבי מליובאוויטש
שער אגרות קודש חלק א.jpg
עמוד השער של החלק הראשון
מחבר הרבי מליובאוויטש
שפת המקור עברית, יידיש
הוצאה קה"ת
שנת הוצאה החל מ-ה'תשמ"ז (1987)
סוגה ספרות תורנית
מסת"ב סט: ISBN 0-8266-5800-8
OCLC 271166091
סדרת ספרים ספרי הרבי מליובאוויטש
ספר קודם לקוטי שיחות
הספר הבא תורת מנחם - התוועדויות

אגרות קודש היא סדרת ספרים בת שלושים כרכים ובהם מכתבים נבחרים מתוך מכתביו של האדמו"ר מנחם מנדל שניאורסון לכלל ולפרט. מאגרות אלו ניתן ללמוד על השקפתו של הרבי על כל שטחי החיים.

הסדרה מתפרסת על גבי קשת רחבה של נושאים החל מענייני תורה, הוראות בקשר לניהול מוסדות חב"ד, עצות בענייני פרנסה, בריאות ועבודת ה', דיונים רבים בהלכה, הערות למחברי ספרים על ספריהם‏[1].

הדפסת האגרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתוך מאות אלפי מכתבים פורסמו לעת עתה רק מעט יחסית - אלו שיש בהם עניין לציבור, אגרות מן השנים ה'תרצ"ט - ה'תשל"ה (1939-1975). חלק גדול מהאגרות התורניות נדפסו כהוספה לסדרת הספרים "לקוטי שיחות". עד כה נדפסו 30 כרכים מסדרה זו.

האגרות החלו לצאת לאור כספר בפני עצמו בשנת תשמ"ז. המכתבים מסודרים בכרכי הסדרה בסדר כרונלוגי, לפי סדר כתיבתם. הסיבה לכך הייתה רצונו של הרבי להזדרז ולההדיר את הסדרה, בלי להשתהות בשל עיכובי עריכה וכדומה. לחלק מהמכתבים צורפו הערות הסבר, לרוב בהקשר של זיהוי הנמען על ידי העורכים. כמו כן, הושמטו שמות וחלקים העלולים לפגוע בצנעת הפרט.

על האגרות וסגנונן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לחלק את מכתביו של הרבי לחמישה סוגים:

  • מכתבים לאנשים פרטיים - אלו מהווים את רוב רובה של הסדרה. מכתבים אלו מכילים מענות לשאלות, בקשות והתייעצויות שנכתבו לרבי (בחלק מהמכתבים, תוך השמטת פרטים מזהים), מכתבי עידוד, עצות ועוד. מכתבים אלו נושאים פן אישי, אך יש בהם תכנים המהווים הוראה לרבים.
  • מכתבי תורה - שנשלחו לרבנים, ראשי ישיבות ואישים תורניים, חלקם כמענה לשאלותיהם, ולעתים כרצף של התכתבות תורנית. מכתבים אלו, יחד עם מכתבים אחרים, יצאו לאור גם בסדרת שו"ת "שולחן מנחם".
  • פניות לרבנים ולאישי ציבור - מכתבים שיוזם הרבי ובהם הוא מנסה לעורר לפעולה בנושאי יהדות אקטואליים (כגון: נסיעת אוניות ישראליות בשבת, תיקון חוק "מיהו יהודי", "שלימות הארץ", עשרת המבצעים ועוד).
  • מכתבים כלליים - לפני חגים ומועדים כמו יום סגולה חסידי, נהג הרבי לכתוב "מכתב-כללי" הממוען לכל יהודי. במכתבים אלו עמד הרבי על נקודה כללית הנוגעת למועד הקרב, מבארה בדרכו ומסיק ממנה הוראות למעשה וחיזוק בעבודת ה'. מכתבים אלו תורגמו לשפות נוספות ופורסמו בעיתונות. מכתבים אלה נדפסו גם בספר "אגרות מלך", המאסף את אגרות הרבי לכלל הציבור‏[2]).
  • אגרות ברכה - מכתבים שאותם שלח הרבי לחסידיו וליהודים בעולם כברכה למאורעות שונים - לידה, חתונה, הולדת ילד וכדומה. מכתבים אלו נשאו תוכן וניסוח קבוע ומשום כך אינם מופיעים בסדרת ה"אגרות קודש", למעט מכתבים מיוחדים שבהם נוסף איחול מיוחד או הערת שוליים לנשוא המכתב.

תוכן כרכי האגרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כרך א - אגרות עד תקופת השואה (עד תש"ד)
  • כרך ב - אגרות מסוף תקופת השואה (תש"ה) עד תש"ח
  • כרך ג - אגרות מהשנים תש"ט-תש"י
  • כרך ד - אגרות משנת תשי"א
  • כרכים ה-ו - אגרות משנת תשי"ב
  • כרך ז - אגרות משנת תשי"ג
  • כרכים ח-ט - אגרות משנת תשי"ד
  • כרכים י-יא - אגרות משנת תשט"ו
  • כרכים יב-יג - אגרות משנת תשט"ז
  • כרכים יד-טו - אגרות משנת תשי"ז
  • כרכים טז-יז - אגרות משנת תשי"ח
  • כרך יח - אגרות משנת תשי"ט
  • כרך יט - אגרות משנת תש"ך
  • כרך כ - אגרות משנת תשכ"א
  • כרך כא - השלמות, אגרות עד תשכ"א (השלמה לכרכים א-כ)
  • כרך כב - אגרות מהשנים תשכ"ב-תשכ"ג
  • כרך כג - אגרות מהשנים תשכ"ד-תשכ"ה
  • כרך כד - אגרות מהשנים תשכ"ו-תשכ"ז
  • כרך כה - אגרות משנת תשכ"ח
  • כרך כו - אגרות מהשנים תשכ"ט-תש"ל
  • כרך כז - אגרות מהשנים תשל"א-תשל"ב
  • כרך כח - אגרות משנת תשל"ג
  • כרך כט - אגרות משנת תשל"ד
  • כרך ל - אגרות משנת תשל"ה

בנוסף ישנם שני כרכים של תרגום האגרות קודש שביידיש, בכרך הראשון מתורגמות האגרות שביידיש מכרכים א-ו (תש"ב-תשי"ב), ובכרך שני מתרגמות האגרות שביידיש מכרכים ז-טו (תשי"ג-תשי"ז).

אגרות קודש באנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

האגרות בסדרת הספרים "אגרות קודש" נכתבו בעברית או ביידיש. כן נכתבו מכתבים רבים באנגלית לאלו שפנו אל הרבי בשפה זו. מכתבים אלו נכתבו, בדרך כלל, על ידי מזכירו של הרבי, פרופ' ניסן מינדל, שגם חיבר עשרות ספרים, לצד ירחון לנוער. חלק גדול ממכתבים אלו נדפס בסדרת ספרים בת 13 חלקים.

בשנים האחרונות יזם השבועון "כפר חב"ד" תרגום של המכתבים, והם החלו להופיע בסדרת ספרים בשם "מורה לדור נבוך". עד כה הופיעו בסדרה זו שלושה ספרים. בניגוד לסדרה העברית, סדרה זו אינה מופיעה בסדר כרונולוגי אלא על פי נושאים וקטגוריות: דת ומדינה, נישואין, מוסדות, אישים ועוד.

קבלת תשובות או ברכות באמצעות "אגרות קודש"[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מותו של הרבי התפתח בחסידות חב"ד (בעיקר בקרב הזרם המשיחיסטי[3]) מנהג לכתוב מכתבים לרבי ולהניחם בכרכי ה"אגרות קודש" כדי לקבל ממנו עצה או ברכה. הנוהגים כך כותבים בקשה או שאלה על דף. הם נוטלים ידיים קודם הכתיבה ומקבלים החלטה להוסיף בלימוד תורה או בקיום מצוות. המכתב נכתב על נייר חלק וכותבים את השם העברי ואת שם האם של הנזכרים במכתב. לאחר מכן הם מכניסים אותו למקום אקראי בספר ומנסים למצוא תשובה למכתב בעמודים שביניהם הוא הוכנס. המנהג נובע מרצונם של החסידים להמשיך לכתוב לרבי ולקבל עצה וברכה‏[4].

המנהג עורר פולמוס בתוך חב"ד ומחוץ לה. היו רבנים מחוץ לחב"ד שכתבו כי היא מנוגדת לדרכה של תורה‏[5] או שאין בדבר תועלת ויש לבדוק את הדברים לגופו של עניין (כגון במקרה של שידוך יש לבדוק אם בני הזוג מתאימים, ובמקרה שלא - אין טעם בשימוש ב"אגרות")‏[6]. הרב מאיר מאזוז כתב שניתן לעשות זאת משום שיש בכך כדי להרגיע, כל עוד הכוונה היא להתפלל לקב"ה שישלח את תשובתו דרך הספר‏[7]".

המנהג שנוי במחלוקת גם בקרב חסידי חב"ד. מצדדיו מצטטים את דברי הרבי: "וכידוע המנהג דכמה וכמה מישראל, הן גדולי ישראל, והן אנשים פשוטים וכן נשים - שלפני עשיית פעולה מסוימת פותחים ספר קדוש, ומסתכלים במקום שנפתח הספר ועל פי זה החליטו בנוגע לפועל"‏[8]. לדבריהם, צדיקים הכניסו את עצמם לתוך תורתם, ולכן כאשר מכניסים מכתב או בקשה לאחד מספריהם - הרי זה כאילו נמסר לידיהם[דרוש מקור]. עוד הם אומרים שפעולה דומה נעשתה גם בחיי הרבי, על ידי חסידי חב"ד ששהו ברוסיה ללא יכולת ליצור עמו קשר. הם הכניסו את מכתביהם לספר התניא וניסו להבין את התשובה לפי הדף שבו פתחו[דרוש מקור].

המתנגדים בחב"ד למנהג מציינים שהרבי השאיר בשנותיו האחרונות הנחיות מפורטות להכרעת ספקות שאלות, כגון התייעצות עם רבנים, התייעצות עם שני רופאים ו"רופא ידיד" במקרים רפואיים ועוד‏[9]. הם מצטטים את דבריו של הרבי: "מצד גודל הזהירות שצריכה להיות בספרי קודש - אולי כדאי להימנע מלהשתמש בספרי קודש, ופשיטא שלא בשביל בירור בענייני חול, ויעשו "גורל" בשאר אופנים"‏[10]".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריאה:

מפתחות

תרגום:

כתיבה לרבי באגרות

  • .igrot.com - אתר המאפשר כתיבת מכתב באגרות הקודש וקבלת תוצאות אונליין.

אודות:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שלום דובער לוין, לכבודה של תורה, ר"ח אלול ה'תשמ"ט, יצא לאור לרגל הדפסת הכרך ה-13 של אגרות קודש, על ידי הוצאת ספרים קה"ת עם ועד כפר חב"ד ועם בית אגודת חסידי חב"ד, בכפר חב"ד
  2. ^ שני כרכים בהוצאת קה"ת.
  3. ^ קובי נחשוני, הרב שרלו על אגרות הקודש: דרישה אל המתים, באתר ynet‏, 26 באוגוסט 2008
  4. ^ כתיבה לרבי מקובלת בחסידות חב"ד גם כדיווח על פעילויות שנעשות לפי הוראותיו או על אירועים כיום הולדת, לידה וכדומה
  5. ^ הרב יובל שרלו באתר מורשת תשובה בנושא, הבהרה לתשובה הנ"ל]
  6. ^ ‫הרב שמואל סלוטקי, מותר לפתוח אגרות-קודש כדי לדעת אם הזיווג נכון?, באתר ynet‏, 25 בפברואר 2008‬
  7. ^ תשובה הרב מזוז באתר ישיבת כיסא רחמים
  8. ^ ד' חשון תשמ"ט, תורת מנחם התוועדויות, תשמ"ט ח"א ע' 309
  9. ^ ראה "סודו של הרבי, ד"ר יחיאל הררי, עמודים 271-272
  10. ^ סיון תשמ"ט, ספר השיחות תשמ"ט חלק ב עמוד 489 הערה 98; הרב יוסף ש. גינזבורג, לשאול באמצעות 'אגרות קודש' של הרבי? באתר צעירי אגודת חב"ד.