אגרות קודש (מנחם מנדל שניאורסון)

המונח "אגרות קודש" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו: "אגרות קודש (פירושונים)".

סדרת אגרות קודש של הרבי מליובאוויטש
עמוד השער של החלק הראשון
מחבר	הרבי מליובאוויטש
שפת המקור	עברית, יידיש
הוצאה	קה"ת
סוגה	ספרות תורנית
מסת"ב	סט: ISBN 0-8266-5800-8
OCLC:	271166091
סדרת ספרים	ספרי הרבי מליובאוויטש
ספר קודם:	תורת מנחם - התוועדויות
הספר הבא:	רשימות

סדרת אגרות קודש הוא סדרה בת שלושים כרכים ובהם מכתבים נבחרים מתוך מכתביו של האדמו"ר מנחם מנדל שניאורסון לכלל ולפרט. מאגרות אלו ניתן ללמוד על השקפתו של הרבי על כל שטחי החיים.

הסדרה מתפרסת על גבי קשת רחבה של נושאים החל מענייני תורה, הוראות בקשר לניהול מוסדות חב"ד, עצות בענייני פרנסה, בריאות ועבודת ה', דיונים רבים בהלכה, הערות למחברי ספרים על ספריהם .

הדפסת האגרות

מתוך מאות אלפי מכתבים פורסמו לעת עתה רק מעט יחסית - אלו שיש בהם עניין לציבור, אגרות מן השנים ה'תרצ"ט - ה'תשל"ה (1939-1975). חלק גדול מהאגרות התורניות נדפסו כהוספה לסדרת הספרים "לקוטי שיחות". עד כה נדפסו 30 כרכים מסדרה זו.

האגרות החלו לצאת לאור כספר בפני עצמו בשנת תשמ"ז. המכתבים מסודרים בכרכי הסדרה בסדר כרונלוגי, לפי סדר כתיבתם. הסיבה לכך הייתה רצונו של הרבי להזדרז ולההדיר את הסדרה, בלי להשתהות בשל עיכובי עריכה וכדומה. לחלק מהמכתבים צורפו הערות הסבר, לרוב בהקשר של זיהוי הנמען על ידי העורכים. כמו כן, הושמטו שמות וחלקים העלולים לפגוע בצנעת הפרט.

תוכן כרכי האגרות

כרך א - אגרות עד תקופת השואה (עד תש"ד) כרך ב - אגרות מסוף תקופת השואה (תש"ה) עד תש"ח כרך ג - אגרות מהשנים תש"ט-תש"י כרך ד - אגרות משנת תשי"א כרכים ה-ו - אגרות משנת תשי"ב כרך ז - אגרות משנת תשי"ג כרכים ח-ט - אגרות משנת תשי"ד כרכים י-יא - אגרות משנת תשט"ו כרכים יב-יג - אגרות משנת תשט"ז כרכים יד-טו - אגרות משנת תשי"ז כרכים טז-יז - אגרות משנת תשי"ח כרך יח - אגרות משנת תשי"ט

כרך יט - אגרות משנת תש"ך כרך כ - אגרות משנת תשכ"א כרך כא - השלמות, אגרות עד תשכ"א (השלמה לכרכים א-כ) כרך כב - אגרות מהשנים תשכ"ב-תשכ"ג כרך כג - אגרות מהשנים תשכ"ד-תשכ"ה כרך כד - אגרות מהשנים תשכ"ו-תשכ"ז כרך כה - אגרות משנת תשכ"ח כרך כו - אגרות מהשנים תשכ"ט-תש"ל כרך כז - אגרות מהשנים תשל"א-תשל"ב כרך כח - אגרות משנת תשל"ג כרך כט - אגרות משנת תשל"ד כרך ל - אגרות משנת תשל"ה

אגרות קודש באנגלית

האגרות בסדרת הספרים "אגרות קודש" נכתבו בעברית או ביידיש. כן נכתבו מכתבים רבים באנגלית לאלו שפנו אל הרבי בשפה זו. מכתבים אלו נכתבו, בדרך כלל, על ידי מזכירו של הרבי, פרופ' ניסן מינדל, שגם חיבר עשרות ספרים, לצד ירחון לנוער. חלק גדול ממכתבים אלו נדפס בסדרת ספרים בת 13 חלקים.

בשנים האחרונות יזם השבועון "כפר חב"ד" תרגום של המכתבים, והם החלו להופיע בסדרת ספרים בשם "מורה לדור נבוך". עד כה הופיעו בסדרה זו שלושה ספרים. בניגוד לסדרה העברית, סדרה זו אינה מופיעה בסדר כרונולוגי אלא על פי נושאים וקטגוריות: דת ומדינה, נישואין, מוסדות, אישים ועוד.

כתיבה באמצעות אגרות הקודש

לאחר מותו של הרבי התפתח בחסידות חב"ד (בעיקר בקרב הזרם המשיחיסטי‏), מנהג לכתוב מכתבים לרבי ולהניחם בכרכי "אגרות קודש" לקבלת ברכה, או עצה והדרכה, על ידי כתיבת הבקשה או השאלה על דף, והכנסתו למקום אקראי בספר. הצורך התעורר לאחר שבמשך כל שנות הנהגתו היו החסידים מרבים לכתוב אליו ולקבל את עצתו והדרכתו. החסידים רצו להמשיך את הקשר עם הרבי ולקבל תשובות. האמונה מאחורי המנהג מתבססת על המקובל אצל חסידים, שצדיקים הכניסו את עצמם לתוך תורתם, וכאשר מכניסים מכתב או בקשה לאחד מספריהם, כאילו המכתב והבקשה נמסרו לידיהם. הנוהגים כך, מתייחסים לכתיבה באגרות הקודש כמו שהיו מתייחסים למכתב רגיל ששלחו לרבי בחייו, הם עורכים את ההכנות וכותבים בצורה בה מקובל לכתוב לרבי.

קודם הכתיבה נוטלים ידיים ומקבלים החלטה להוסיף בלימוד תורה או בקיום מצוות. המכתב עצמו, נכתב על נייר חלק ומלבד הבקשה או השאלה, הפונה מציין שם ושם האם שלו או של אלו אותם הוא מזכיר במכתב. לאחר הכתיבה מכניסים את המכתב למקום אקראי בספר. לאחר מכן פותחים את העמודים שביניהם הוכנס המכתב ומנסים למצוא בהם התייחסות למכתב.

פעולה דומה נעשתה גם בחיי הרבי, על ידי חסידי חב"ד ששהו ברוסיה, הרחק מהרבי וללא יכולת ליצור עמו קשר, והכניסו את מכתביהם בספרי החסידות, בעיקר בספר התניא.

על דרך זו של פתרון שאלות באמצעות פתיחת ספר (נוהג הדומה לגורל הגר"א) התקיימו פולמוסים אם היא מותרת על פי ההלכה, ישנם כאלו שטוענים שיש לבדוק את הדברים לגופו של עניין, לדוגמה אם מדובר בשידוך, אם הבחור בעל מידות, איש טוב וכדומה, אין מה לפתוח את האגרות ואם הוא לא כזה - לא יעזור גם אם יפתחו את אגרות הקודש‏ ויש שכתבו שאין איסור בדבר, ויש להתפלל לה' שישלח את תשובתו דרך הספר‏.

כמו כן, שנויה היא במחלוקת בקרב חסידי חב"ד, מצדדי המנהג מצטטים אף הם את דברי הרבי:"וכידוע המנהג דכמה וכמה מישראל, הן גדולי ישראל, והן אנשים פשוטים וכן נשים - שלפני עשיית פעולה מסוימת פותחים ספר קדוש, ומסתכלים במקום שנפתח הספר ועל פי זה החליטו בנוגע לפועל". לעומתם יש הטוענים בחב"ד כנגדה כי הרבי מסר הנחיות מפורטות כיצד לפתור שאלות וספקות בלי להפנותן אליו, ויש לנהוג על פי הנחיותיו.הם גם מציגים הסתייגויות שונות, כמו דברי הרבי: "מצד גודל הזהירות שצריכה להיות בספרי קודש - אולי כדאי להימנע מלהשתמש בספרי קודש, ופשיטא שלא בשביל בירור בענייני חול, ויעשו "גורל" בשאר אופנים"‏‏.

קישורים חיצוניים

קריאה:

• כרכים א' - כ"ח, פורמט טקסט, אתר ספריית חב"ד.
• כרכים א' - כ"ב, פורמט ספר, אתר "אוצרו של משיח".
• כרכים א' כ"ח, פורמט ספר, אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "HebrewBooks" (חלקים י"ב וי"ד, חסרים).

מפתחות

• מפתחות לכרכים א' - כ', פורמט ספר, אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "HebrewBooks".

תרגום:

• שני כרכים של אגרות קודש מתורגמות, פורמט ספר, אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "HebrewBooks".
• מכתבים מתורגמים מאנגלית מתוך הסדרה "מורה לדור נבוך"

כתיבה לרבי באגרות

• .igrot.com - אתר המאפשר כתיבת מכתב באגרות הקודש וקבלת תוצאות אונליין.

אודות:

• מאמר על סדרת הספרים באתר "בית חב"ד"