לוחמת מנהרות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לוחמת מנהרות במלחמת העולם הראשונה

לוחמת מנהרות היא סוג של לוחמה המתנהלת במנהרות ובחללים תת-קרקעיים אחרים. במסגרת לוחמת מנהרות לעתים רבות נבנים מתקנים תת-קרקעיים לצורך ביצוע מתקפות או לצורך הגנה והיא עשויה לכלול גם שימוש במערות טבעיות קיימות או במתקנים מלאכותיים תת-קרקעיים (כמו מערכות ניקוז, קטקומבות, וכו') למטרות צבאיות. המנהרות עשויות לשמש הן כדי לחדור לטריטוריה מסוימת, מתחת לביצורים הקיימים מעל לקרקע, וכמו כן לעתים הן עשויות גם לסייע לחזק את ההגנה על ידי יצירת האפשרות לערוך מארבים, ועל ידי יצירת היכולת להעביר כוחות מחלק אחד של שדה הקרב למשנהו בבטחה ומבלי שהאויב ישים לב לכוחות שנמצאים בתנועה. המנהרות יכולות לעתים גם לשמש כמקום מקלט לחיילים ולאוכלוסייה אזרחית בעת מתקפות של האויב.

לעתים רבות מנהרות שנבנות במסגרת לוחמת מנהרות עשויות להיות חלק ממבוך נרחב של מנהרות.

דוגמאות בולטות לשימוש בלוחמת מנהרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיצוץ של 18 טון חומר נפץ בתעלה בריטית שעברה מתחת למוצב גרמני, 1 ביולי 1916 (הקרב על הסום)
מנהרה מימי מלחמת עולם הראשונה בוימי

במלחמת העולם הראשונה בחזית המערבית נעשה במקרים רבים שימוש בכורים מומחים אשר חפרו מנהרות מתחת לשטחי הפקר על מנת למקם מוקשים מתחת לעמדות ההגנה של האויב. כאשר פוצצו המוקשים, חיל הרגלים התקדם לעבר קו חזית האויב על מנת לנצל את רגע הבלבול המיידי שלאחר הפיצוץ. משך הזמן אשר היה נדרש באותה העת לחפירת המנהרה והצבת חומר הנפץ בה היה יכול להימשך אף עד שנה שלמה. היו מקרים מסוימים במהלך המלחמה בהם הכורים חפרו את מנהרותיהם בטעות לתוך מנהרות אויב.

בתחילת הקרב על הסום הכוחות הבריטים הטמינו 17 מוקשים מתחת לקו התעלות הגרמני הקדמי ומתחת למוצבים הגרמניים. שלושת המוקשים הגדולים ביותר הכילו כ-20 טון חומר נפץ למוקש. הגדול שבהם היה במשקל 27 טון והוא יצר את מכתש לוכנאגר שקוטרו 91 מטרים ועומקו 21 מטרים. מכתש פיצוץ זה השתמר מאז ועד היום ומהווה אתר זיכרון לקרב.

בינואר 1917, במהלך הקרב על מסין (Messines), הגנרל סר הרברט פלומר נתן הוראה לחפור 20 מתחת לעמדות הצבא הגרמני. בעקבות כך, במהלך חמשת החודשים הבאים נחפרו מנהרות שאורכן הכולל היה בסביבות 8,000 מטרים. כ-600 טונות של חומרי נפץ הונחו מתחת לעמדות הצבא הגרמני. חומר הנפץ במנהרות פוצץ בו זמנית ב-7 ביוני ב-3:10. הפיצוץ גרם למותם של כ-10,000 חיילים.

האזור בו התנהל קרב רכס וימי מאופיין בקרקע גירנית רכה יחסית, לפיכך נחפרו באזור מנהרות רבות, הן לקישור בין הכוחות והן מנהרות-נפץ שנחפרו על ידי חיל ההנדסה הבריטי סמוך לקווי הביצורים הגרמניים, מתחת לפני הקרקע, אותן ניתן היה למלא בדינמיט ולפוצץ בבוא העת. גם הגרמנים חפרו מנהרות בצד שלהם, כולל מנהרות ממולכדות, למקרה שיתפסו בידי הבריטים, כפי שאכן קרה‏[1].

במלחמת וייטנאם[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מלחמת וייטנאם, הוייטנאמים לחמו את רוב הלחימה בשימוש בטקטיקת מלחמת גרילה מסועפת שבה הם בנו בונקרים ומנהרות רבות מתחת לפני השטח, אשר רובו מורכב מיער עד. כל היציאות מהבונקרים האלו מולכדו והוסוו, מכיסוי עלים ועד יציאות מגזעי עצים. לא פעם אחת קרה שבלב מחנה צבא אמריקאי יצאו מתוך גזעי העצים כמה לוחמים וייטנאמים אשר החלו במתקפת קומנדו. בהמשך, לאחר שחיילי ארצות הברית שילמו מחיר דמים יקר בנסיונות כניסה לבונקרים התת-קרקעיים, הוחלט על הקמת יחידת קומנדו מיוחדת אשר אומנה להיכנס למקומות אלו ולפוצצם. במקרים רבים רשמה היחידה הזו הצלחות טקטיות.

נעשה גם נסיון לשחרור גזים ועשן לתוך המנהרות אך הווייטנאמים הקדימו תרופה למכה ובודדו את המנהרות על ידי אגמים תת-קרקעיים, אשר דרכם נאלצו הלוחמים האמריקאים לצלול כדי להגיע לצד השני. עוד נסיון לפגיעה בבונקרים היה הפצצה אווירית של נפלם בעיקר, אשר גרם לשריפות מרובות ופיצוצים רבים על פני השטח.

כוחות צה"ל בפתח מנהרה שהתגלתה ב-2005 בקרבת מעבר ארז

במסגרת הלחימה בין ארגון החמאס לישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת המאבק המזוין בישראל ארגון חמאס הסתייע בלוחמת מנהרות בדרכים הבאות:

  1. מנהרות הברחה: מאות מנהרות שנחפרו מאזור רפיח שברצועת עזה לתוך השטח מצרים. מנהרות אלו משמשות להברחת מגוון רחב של חומרים לרצועת עזה - בהם מזון ודלק לשימוש אזרחי אך גם כמות גדולה של ציוד צבאי כגון כלי נשק, תחמושת וציוד צבאי אחר.
  2. מנהרות נחפרו מתחת לעמדות צבא ישראליות, אשר מתחתיהן הוטמן חומר נפץ רב שפוצץ.
  3. מנהרות לחימה: עשרות מנהרות שנחפרו מאזור רצועת עזה לתוך שטח ישראל על מנת לאפשר ללוחמי ארגון החמאס לחדור לישראל לצורך ביצוע פיגועי טרור בחיילי צה"ל ובאוכלוסייה אזרחית ישראלית. בתקרית מהסוג הזה שאירעה ביוני 2006 ארגון החמאס חפר מנהרה שחצתה את הגבול בין רצועת עזה לישראל כאשר פתח היצאה של המנהרה היה כ-100 מטרים מהגבול בתוך השטח הישראלי, בקרבת עמדת מרכבה סימן 3. לאחר שהמנהרה נחפרה צוות מחבלים פלסטיני חדר דרך המנהרה, ירה טיל אר פי ג'י על הטנק, הרג שלושה מחיילי הטנק, ואת החייל הרביעי, גלעד שליט, הצוות הצליח ללכוד ולחטוף בחזרה לרצועת עזה.

לאורך השנים כוחות צה"ל חשפו והרסו מאות מנהרות שיצאו מרצועת עזה. מטרה מרכזית של הפעולה הקרקעית במבצע צוק איתן הייתה איתור והשמדה של מנהרות בצד העזתי של הגבול.

במסגרת הלחימה בין ארגון החזבאללה לישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מנת לעמוד במתקפות אוויריות מצד ישראל, ארגון חזבאללה הקים במהלך העשור הראשון של המאה ה-21 מערבת סבוכה של מנהרות ובונקרים תת-קרקעיים שתאפשר לו להמשיך ולבצע ירי רקטות ללא הפרעה בכל סכסוך עתידי מול ישראל. תשתית המנהרות של חזבאללה כוללת בין היתר מנהרה באורך 25 קילומטרים, אותה הארגון הקים לכאורה באמצעות סיוע מקוריאה הצפונית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]