חלבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סוגי חלבה שונים בחלון ראווה באיסטנבול

חלבה או חלווה היא ממתק מוצק המבוסס על שומן מן הצומח ועל סוכר. יש סוגים רבים של חלבה. בישראל פופולרית החלבה המבוססת על שמן מטחינת שומשום גולמית. לחלבה מספר מקורות גאוגרפיים, החל מפקיסטן ומאיראן ועד בלארוס ואוקראינה. בטורקיה היא נחשבת למאכל לאומי.

המילה חלווה הגיעה לעברית וללשונות רבות אחרות מן הערבית, ופירושה "ממתק", מן حُلْو (מתוק). כדי לציין את החלבה ולהבדילה משאר הממתקים משתמשים דוברי הערבית בשם המלא حَلاوَة طَحِينِيَّة - "ממתק טחינה".

תהליך הייצור[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלבה מיוצרת באמצעות עירבול מרכיביה: טחינה גולמית, סירופ גלוקוז, סוכר ולעתים גם תמצית שורש בורית (saponaria), בטמפרטורה של 120 מעלות צלזיוס תוך כדי ערבול רב כיווני. בתעשייה קיימים מתקני ייצור גדולים למטרה זו. לאחר הבישול יוצקים את החלבה לתבניות ולאחר הקירור מתקבל גוש החלבה. 

סוגים שונים של חלבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלבת שומשום עם גרעיני פיסטוק חלבי
  • חלבת שומשום/בוטנים: מבוססת על טחינה גולמית, המעורבבת עם סירופ סוכר ולעתים דבש. החומרים מתקרשים יחדיו ויוצרים גוש מוצק ושומני, נוח להמסה בחום, מתפורר בקלות וקל לבציעה. זוהי החלבה הפופולרית ביותר בישראל. לרוב בוצעים אותה לאורכה, על מנת לחשוף את קוי השיש שנוצרו מערבוב השומן והסוכר. בבוכרה מכינים חלבה בוכרית מבוטנים שנקראת "לאבז".
  • חלבת סולת: החלבה הפופולרית בארצות המזרח, כגון פקיסטן, איראן, עיראק, והודו. מבוססת על עמילנים מסולת חיטה. השומן מוסף ממקור חיצוני, בדרך כלל שמן סויה, והסוכר מגיע מסירופ או דבש. בהודו קיימים מתכונים המבוססים על עמילנים אחרים מהצומח, כמו למשל משעועית או גזר, במקום סולת אך המאכל הנוצר מהם בעל קשר רופף בלבד לחלבה המוכרת. חלבה סולת הודית נקראת "בארפי". בעיראק מכינים חלבה מקמח חיטה וסולת שמגישים עם פיתה עיראקית לפני הארוחה .
  • חלבת חמניות: חלבה שבה מקור השומן העיקרי הוא מגרעיני חמניות. נפוצה במדינות סובבות רוסיה, שככל הנראה ספגו את המתכון מקרבתן לטורקיה. המתכון זהה כמעט לחלוטין לחלבת שומשום.
  • חלבת אורז: באזור העיר שיראז באיראן נהוג להכין חלבה מאורז מבושל.
  • ממרח חלבה: חלבה בעלת מרקם כמעט נוזלי ובעל צמיגות גבוהה. קלה יחסית בסיבים תזונתיים, ועשירה עוד יותר בשומנים על מנת לשנות את מרקמה.

יתרונות תזונתיים לחלבת שומשום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטחינה הגולמית, המהווה את בסיס חלבת השומשום, מיוצרת משומשום בלבד ללא תוספים. גרעין השומשום מקולף, נשטף, ונטחן באבני רחיים. טחינה משומשום מלא מיוצרת ללא קילוף, ועשירה מאוד בסידן, בברזל ובסיבים תזונתיים, אך דלת נתרן.

מחקרים רפואיים מראים כי בזרעי השומשום יש כמות גדולה של נוגדי חמצון. ‏‏[1] על פי דעה רווחת במחקר תזונה, תכונה זו בחלבה (וטחינה) תורמת לניטרול רעלנים שונים המצויים בגופנו. במחקרים הועלתה ההשערה כי שמן השומשום מסייע להורדת רמת ה-LDL בדם.

כ–85% מחומצות השומן בשמן השומשום הן לא רוויות. עם זאת, החלבה היא מאכל עתיר קלוריות: ב-100 גרם חלבה יש כ-560 קלוריות.

מגדנאות מבוססת חלבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • על ידי ניצול הרכות והסיביות של החלבה, ניתן לגרדה לכדי חוטים ארוכים ומסולסלים, הקרויים חלבה מסולסלת, או לעתים שערות חלבה. משתמשים ב"שערות חלבה" לעיטור קינוחים מסורתיים במטבח המזרחי.
  • לגושי חלבה הנמכרים בחנויות נהוג להוסיף תוספים שונים, כגון בוטנים, פיסטוק, גרעינים, פיסות שוקולד ועוד, על מנת להציג את גוש החלבה כיותר מושך לעין. לעתים תוספות אלו מייצגות קשר למקור החלבה או לאיכותה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏Cheung SC, Szeto YT, Benzie IF. (2007). Antioxidant protection of edible oils. Plant Foods Hum Nutr. 2007 March; 62(1):39-42. Abstract.‏

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]