טוביאס סמולט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טוביאס סמולט
Tobias Smollett
ציור דיוקן בסביבות 1770
ציור דיוקן בסביבות 1770
לידה 19 במרץ 1721
דלקהם, כיום ברנטון, סקוטלנד, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 בספטמבר 1771 (בגיל 50)
ליבורנו, הדוכסות הגדולה של טוסקנה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Tobias George Smollett עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת בריטניה הגדולה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Old English Cemetery, Livorno עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת גלאזגו עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה שירה, רומן עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1748 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טוביאס ג'ורג' סמולטאנגלית: Tobias George Smollett, ‏ הוטבל ב־19 במרץ 172117 בספטמבר 1771) היה משורר וסופר סקוטי. הוא נודע בספרות האנגלית בזכות הרומנים הפיקרסקים כגון "הרפתקאותיו של רודריק רנדום" (1748), "הרפתקאותיו של פרגרין פיקל" (1751) ו"מסעו של האמפרי קלינקר" (1771) שהשפיעו מאוחר יותר על מחברי רומנים כמו צ'ארלס דיקנס. המוציאים לאור הרבו בעריכות ברומנים שלו. מהדורה סטנדרטית של יצירותיו פורסמה על ידי א. מ. בראק הבן ואחרים. סמולט היה רופא בהכשרתו.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות וצעירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמולט נולד ביישוב דלקם, כיום חלק מרנטון במחוז וסט דונברטונשייר שבסקוטלנד והוא הוטבל לנצרות לפי הדת הפרסביטריאנית ב-19 במרץ 1721. הוא היה הבן הרביעי של ארצ'יבלד סמולט מבונהיל, שופט ובעל אחוזה, "ליירד" של בונהיל, ושל ברברה לבית קנינגהם. אבותיו היו עורכי דין ואנשי צבא,תומכי מפלגת ויג. המשפחה התגוררה בהתחלה ביישוב הולתדו, דלקם על הנחל לוון. האב מת ב-1726 כשסמולט היה בן חמש.

שנות הלימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמולט שלט בשפות סקוטס ואנגלית. למד החל מ-1727 או 1728 בבית הספר דמברטון ואחר כך למד רפואה באוניברסיטת גלאזגו. סיים עם דיפלומה של כירורג. לפי ביוגרפים אחדים הוא המשיך לימודיו באוניברסיטת אדינבורו שבה היה תלמידם של הכירורגים ויליאם סטרלינג וג'ון גורדון. בנוסף למקצועות הרפואיים והכירורגיים למד סמולט יוונית, מתמטיקה, פילוסופיה של הטבע ושל המוסר, לוגיקה וספרות. ב-1739 הוא עזב את האוניברסיטה ללא תואר ונסע ללונדון עשבכיסו מחזה שכתב "The Regicide ("רוצח המלך") על רציחתו של מלך סקוטלנד, ג'יימס הראשון. יש שסבורים כי אחרי גיל 18 הקריירה הספרותית ביכרה את זו הרפואית. עם זאת כעבור שנים ב-1750 סיים סמולט את בחינת התואר דוקטור לרפואה באוניברסיטת אברדין.[דרוש מקור]

סופר ורופא[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1739 הגיע ללונדון וכתב מחזה The Regicide ("רוצח המלך") . משלא הצליח להציג אותו על במה, ב-1740- הפליג מצ'יצ'סטר כעוזר "כירורג ימי" על האוניה HMS Chichester שהגיעה ב-10 בינואר 1741 לנמל פורט רויאל בג'מייקה. בג'מייקה הוא התגורר מספר שנים.יתכן כי סמולט נכח ב-1742 בהפגזה מהים של קרטחנה דה אינדיאס שבקולומביה של ימינו. אירוע שהשתקף בספרו "רודריק רנדום" הוא התחתן עם אן "ננסי" לאסל (Lascelles), בתו של ויליאם לאסל, אדם אמיד מג'מייקה, בעל אדמות ועבדים. בתום שירותו כרופא ימי, סמולט שב לגור באנגליה ופתח מרפאה משלו בדאונינג סטריט בלונדון. אשתו יכלה להצטרף אליו רק ב-1747.

פעילותו כסופר[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמולט בציור מאת נתניאל דאנס-הולנד מסביבות 1764

היצירה הראשונה של סמולט שראתה אור הייתה ב-1746 שיר בשם "דמעותיה של סקוטלנד" על תבוסת המורדים היעקביטים בקרב קלודן, זאת אחרי שהצליח להשיג רק חלק מנדוניית אשתו שהייתה מושקעת באדמות ובעבדים. הוא עבר באותה תקופה לגור בבתים הזולים יותר ברחוב צ'פל במייפר. הצליח הסופר קנה לעצמו שם עם הספר האוטו-ביוגרפיה "ההרתקאות של רודריק רנדום" שנכתב בהשפעת "דון קיחוטה" של מיגל דה סרוואנטס ולפי הדגם של "ז'יל בלאס" מאת אלן-רנה לסאז' והוא פורסם ב-1748 על אף תוכנו השערורייתי המתייחס לעולם הימאים הבריטיים, ההברחות והזנות, לבית הכלא לחייבים וכמו כן רמזים להומוסקסואליות.

בהמשך סיים סמולט את הטרגדיה "רוצח המלך" שלא הועלתה לעולם על הבמה. ב-1750 נסע לצרפת, בה שאב חומר עבור הרומן השני שלו " ההרפתקאות של פרגרין פיקל" ,תיאור הומוריסטי ופראי של החברה במאה ה-18 [1] שזכה גם הוא להצלחה. אחרי שחי זמן קצר בבאת', שב סמולט ללונדון ופרסם ב-1753 את "ההרתפקאות של פרדנינד רוזן פד'ום", אבל הפעם הספר כשל במכירות ומחברו נכנס לחובות. הרומנים של סמולט הוצאו לאור על ידי סוחר הספרים הלונדוני הידוע אנדרו מילאר. סמולט זכה להילה של "איש ספרות" ושמו נקשר יחד עם שמות כמו דייוויד גריק, לורנס סטרן, אוליבר גולדסמית' ועמיתו ד"ר סמואל ג'ונסון שאותו כינה "הח'אן (במקור: צ'אם) הגדול של הספרות". בשנים 1762-1750 התגורר סמולט ברחוב לורנס בית המכונה "מעונות קרלייל" (Carlisle Mansions) בדירה 16 לאחר שעבר מהקצה השני של הרחוב.[2] ב-1755 פרסם סמולט את תרגומו מהרומן "דון קיחוטה", אותו ערך מחדש ב-1761. ב-1756 הפך לזמן קצר לעורך של "ההיסטוריה האוניברסלית" בת 58 הכרכים, וגם ערך את המגזין "The Critical Review " שבו הסתבך עם תביעה על הוצאת דיבה שנפתחה נגדו על ידי שר הימייה, האדמירל סר צ'ארלס נואולס ונידון לשלושה חודשי מאסר וקנס של מאה לירות שטרלינג. את עונש המאסר ריצה סמולט ב-1759 בבית הסוהר "אולד קינג בנץ'" ברחוב סקובל בלונדון. [3] בהמשך התחיל סמולט לכתוב את חיבורו החשוב ביותר בעיניו, "ההיסטוריה השלמה של אנגליה" (1765-1757) שיחד עם הפארסה שלו " The Reprisal; or, The Tars of " Old England" (התגמול או ימאי אנגליה הישנה) עזרה לו לשקם את מצבו הפיננסי. את ניסיונו בבית הסוהר ניצל ברומן אחר שכתב, "חייו והרפתקאותיו של סר לאנסלוט גריבס" (1760).

ב-1763 היה סמולט חולה, ייתכן בשחפת, ובנוסף שכל את בתו בת ה-15. הוא הפסיק את עבודתו כעורך ויחד עם אשתו ננסי, נסע לאירופה. פרי מסעותיו היה ב-1766 פרסום ספר המסעות שלו ברחבי צרפת ואיטליה. ב-1769 פרסם גם את "ההיסטוריה והרפתקאותיו של אטום" שבו הביע את דעתו על הפוליטיקה הבריטית במלחמת שבע השנים תחת מסווה של מעשיה יפנית. ב-1768 כשנסע לאיטליה, הטיל על רוברט קנננגהם גרהם מגרטמור למכור את כל עבדיו שנשארו לו בג'מייקה.

ביקור בסקוטלנד נתן לו השראה עבור הרומן האחרון שלו, The Expedition of Humphry Clinker "מסעו של המפרי קלינקר" (1771), רומן מכתבים הומוריסטי, הנחשב לספרו הטוב ביותר. [4]. סמולט לקה לזמן מה בהפרעת מעיים מטרידה. הוא חיפש מרפא במרחצאות באת', אחר כך נסע במטרת הבראה לליבורנו, בה מת בספטמבר 1771. הובא לקבורה בבית הקברות האנגלי הישן בליבורנו.

חייו הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לזוג טוביאס ואן "ננסי" סמולט נולדה בת בשם אליזבת, שמתה בגיל 15 בסביבות שנת 1762. אחד מאחיו היה הקפטן ג'יימס סמולט ואחותו ג'ין, נשואה טלפר אוף סימינגטון, ירשה את אחוזת בונהיל מבן דודה. היא גרה בקנונגייט, אדניבורו ובנה עשה קריירה צבאית.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1774 - מיוזמת דודניתו, ג'יין סמולט, הוצבה אנדרטה לזכרו בסמוך לבית הספר היסודי של רנטון, מחוז דאנברטונשייר בסקוטלנד, עם כתובת בשפה הלטינית.

המדובר בעמוד טוסקני גבוה שבראשו כד אפר. על כן האנדרטה כתובת בשפה הלטינית שנכתבה על ידי שלושה מלומדים - ג'ורג' סטוארט מאדינבורו, ג'ון רמזי מאוקטרטייר וד"ר סמואל ג'ונסון בשנת 2002 נוספה לוח עם הסברים. האנדרטה רנחשבת לבניין רשום של הממלכה.

האנדרטה לזכרו של טוביאס סמולט ברנטון, וסט דנברטונשייר, בסקוטלנד
  • לוחית זיכרון - הוצבה על בית שבו התגורר זמנית אצל אחותו באדינבורו, קרוב לצייל המלכותי, בקצה הרחוב סנט ג'ון. בבית זה חיה אלמנתו עד לפחות 1785
  • סמולט הוא אחד משישה עשר האישים הסקוטים, רובם סופרים ומשוררים שדמויותיהם מוצגות בחלק התחתון של אנדרטת סקוט בפרינסס סטריט של אדינבורו. דמותו מופיעה בקצה השמאלי של החזית המזרחית.
  • רחובות בעיר ניס בצרפת ובליבורנו באיטליה נושאים את שמו

דמותו ויצירותיו במדיה האמנותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ב"מסע סנטימנטלי בצרפת" לורנס סטרן מתייחס לסמולט תחת הכינוי Smelfungus "סמלפונגוס" בגלל נימתו הנרגנת ביחס למוסדות ולמנהגים שפגש ארצות שאותן פקד.

שתיאר ב"מסעות ברחבי צרפת ואיטליה".

  • ברומן "מידלמארץ' של ג'ורג' אליוט, אחד הגיבורים, מר ברוק אומר למר קזבון:"או תן לדורותיה לקרוא דברים קלים, סמולט - "רודריק רנדום", "המפרי קלינקר". הם קצת גדולים אבל, היא יכולה לקרוא כל דבר, עכשיו שהיא נשואה, אני זוכר שהם הצחיקו אותי

באופן בלתי רגיל, יש שם קטע מטופש על מכנסיו של הפוסטיליון"

  • ברומן Vanity Fair של תאקרי רבקה שארפ ומיס רוז קרולי קראו את "המפרי קלינקר".

"פעם כשמר קרולי שאר מה הצעירים קוראים, המטפלת אמרה "סמולט". "או, סמולט, אמבר מר קרולי, די מרוצה,."ההיסטוריה שלו היא משעממת יותר, אבל בשום אופן לא מסוכנת כמו זו של מר היום.את ההיסטוריה אתן קוראות?."כן, אמרה העלמה רוז ;מבלי להוסיף שזאת ההיסטוריה של מר המפרי קלינקר.

  • בדייוויד קופרפילד מציין המחבר, צ'ארלס דיקנס שהיצירות של סמולט נמנו עם הספרים האהובים על גיבורו בילדות.
  • ג'ון בלארס הזכיר את ספרי סמולט בסדרת "ג'וני דיקסון" שלו, בה גילה הפרופסור רודריק רנדום ציילדרמאס שאביו המנוח, מרכוס, שהיה מורה לאנגלית, נתן לבניו שמות לפי גיבורי הספרים של סמולט:רודריק רנדום, פרגרין פיקל, המפרי קלינקר ואפילו פרדיננד קאונט פד'ום, שחתם בדרך כלל פ.ק.פ. ציי'לדרמאס.
  • ג'ורג' אורוול כינה את סמולט "מחבר הרומנים הטוב ביותר של סקולטלנד".
  • ברומן החמישי של יו וולפול Fortitude - מספר הגיבור פיטר ש"פרגרין פיקל" נתן לו השראה איך לתעד את זיכרונותיו.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמותו של טוביאס סמולט כפי שמופיעה על אנדרטת סקוט באדינבורו.

שירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

    • 1746: Advice
  • 1747: Reproof: A satire

שירים מינוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "The Tears of Scotland"
  • "The Verses on a young lady playing on a harpsichord and singing"
  • "Love Elegy"

אודות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "Burlesque"
  • "Mirth"
  • "Sleep"
  • "Leven Water"
  • "Blue-Eyed Ann"
  • "Independence"

תרגומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רומנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1748:The Adventures of Roderick Random - הרפתקאותיו של רודריק רנדום, - פורסם ללא שם המחבר
  • 1751: The Adventures of Peregrine Pickle - " הרפתקאותיו של פרגרין פיקל, פורסם ללא שם המחבר
  • 1753: The Adventures of Ferdinand Count Fathom "הרפתקאותיו של פרדיננד רוזן פת'ום
  • 1762: The Life and Adventures of Sir Launcelot Greaves , "חייו והרפתקאותיו של סר לנסלוט גריבס" - פורסם תחילה בהמשכים כפיליטון (בין ינואר 1760-דצמבק 1761) בעיתון "The British Magazine,
  • 1769: The History and Adventures of an Atom - ההיסטוריה והרפתקאותיו של אטום
  • 1771: The Expedition of Humphry Clinker - מסעו של האמפרי קלינקר

מחזות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1749 - The Regicide; or, James the First, of Scotland: A tragedy - הרג'יסייד או ג'יימס הראשון של סקוטלנד:טרגדיה"
  • 1757 - The Reprisal; or, The Tars of Old England: A comedy - (התגמול או ימאי אנגליה הישנה") מחזה שפורסם בעילום שם, הוצג לראשונה ב-22 בינואר 1757

מספרי עיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1756 - A Compendium of Authentic and Entertaining Voyages - קומפנדיום של מסעות אותנטיים ומשעשעים" - פורסם ללא שם המחבר
  • 1758-1757 - Continuation of the History of England from the Reign of William and Mary to the Death of George - המשך להיסטוריה של אנגליה - משלטונם של ויליאם ומרי ועד מותו של ג'ורג' (השני) - כרך חמישי - השלמה ל "היסטוריה השלמה של אנגליה" A Complete History of England מאת דוויד יום
  • 1766 - Travels through France and Italy - מסעות בצרפתי ואיטליה
  • 1768–1769: The Present State of all Nations, in eight volumes - מצבם נכון להיום של כל האומות - בשמונה כרכים
  • The Narrative of the Base and Inhuman Arts that were Lately Practised 1752 upon the Brain of Habbakkuk Hilding, Who Now Lies at His House in Covent Garden, in a Deplorable State of Lunacy, a Dreadful Monument of False Friendship and Delusion (סיפור האמנויות השפלות והבלתי אנושיות שהופעלו לאחרונה על מוחו של חבקוק הילדינג, השוכב עכשיו בביתו בקובנט גארדן, במצב אומלל של שגעון, אנדרטה מפחידה של ידידות שוא וטירוף דעת) Justice, Dealer and Chapman (1752)

- פורסם בעילום שם. "חבקוק הילדינג" הוא דמות המזכירה את הנרי פילדינג

  • The Expedition against Carthagena - המסע נגד קרתגו
  • The Dying Prediction - הנבואה הממיתה
  • Commentary on a Philosophical Dictionary, - ביאור למילון פילוסופי - בעשרה כרכים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טוביאס סמולט בוויקישיתוף

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

דני קרמן - לונדון בעקבות סופרים וספרים, אריה ניר , תל אביב ,2007

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ האנציקלופדיה בריטניקה
  2. ^ דניקרמן עמ' 433
  3. ^ דני קרמן עמ' 373
  4. ^ אנציקלופדיה בריטניקה