טטרים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| טטרים |
|---|
| אוכלוסייה |
| 5-9.5 מיליון |
| ריכוזי אוכלוסייה עיקריים |
| בעיקר מדינות חבר העמים ומזרח אירופה: רוסיה אוקראינה פולין סין בלארוס גרמניה בולגריה קזחסטן |
| שפות |
| רוסית טטרית ליטאית |
| דת |
| אסלאם-סוני נצרות |
| קבוצות אתניות קשורות |
| עמים מונגולים-טורקים אחרים |
העם המכונה טטרים כיום הוא אומה טורקית מוסלמית המונה כשני מיליון, החיה בעיקר בחבר המדינות. טטרים חיים ברפובליקה הטטרית טטרסטן, שבירתה היא קאזאן. באוניברסיטה של קאזאן, שנוסדה בשנת 1804, למדו בין היתר לנין ולב טולסטוי ועבד בה המתמטיקאי ניקולאי איוונוביץ' לובצ'בסקי. טטרים חיים גם ברוסיה, קזחסטן, אוזבקיסטן, טורקמניסטן, קירגיסטן ואלטאי ובקווקז. הטטרים הקווקזיים היגרו לקווקז בזמן גירושי סטלין ואף לפני, כיום קיימת קהילה של כ-30 אלף טטרים באזרבייג'ן ומספר בלתי ידוע בגאורגיה וארמניה. בזמן כיבושו של ג'ינגס חאן היו הטטרים מחולקים לשבטים, שבטים דומים קיימים כיום בקווקז. לאחר מלחמת העולם השנייה, הגלה סטלין את הטטרים ממקום מושבם למזרח הרחוק.
אנשים אלה אינם הראשונים שנקראו בשם טטרים. מן המאה ה-6 עד המאה ה-12 שלטו בערבות סיביר אנשים ממוצא מונגולי, ששיא פריחתם היה בתחילת המאה ה-13, עת הוכתר ג'ינגיס חאן למנהיגם. חאן קרא לצבאותיו בשם טטרים, על שמו של אחד השבטים הראשונים שכבש.
בשנים 1237 עד 1238 כבש באטו חאן, נכדו של ג'ינגיס חאן, את מוסקבה ובזזה. הטטרים הקימו את בירתם בסאראי, ומוסקבה הפכה לנסיכות המעלה להם מס. הטטרים, שכונו הורדת הזהב, כבשו את רוב אסיה, פרט לצפון סיביר.
הם נדחקו רק בשנת 1552, כאשר הצאר איוואן הרביעי (האיום) גירשם מקאזאן. בשנת 1556 הוא גירש אותם גם מאסטרחן, ובכך כבש את כל נהר הוולגה ופתח פתח לסיביר.
משקה הקומיס הוא משקה טטרי מסורתי.
[עריכה] הטטרים הקווקזים
קבוצה זו מונה את הטטרים שהיגרו להרי הקווקז ולאזור הקווקז שהיום כולל את גאורגיה, ארמניה, ואזרבייג'ן. הטטרים המוסלמים השתלבו באזורי הקווקז וכיום הם נחשבים כקווקזים לכל דבר, אך עם זאת הם שומרים במובן מה על מנהגיהם השונים במקצת מהאוכלוסייה המוסלמית המקומית. מראה הטטרים נע בין פנים עם עיניים שחורות ומלוכסנות ועור כהה, לבין פנים לבנות שיער בהיר ועיינים בהירות. בבאקו (בירת אזרביג'ן) מתגוררים כ-30 אלף טטרים. בזמן השלטון הסובייטי גם הקווקזים ועמי אסיה נקראו טטרים בגלל מוצאם הטורקי.
[עריכה] הטטרים של קרים
הטטרים הקרימיים או הטטרים של חצי האי קרים (שם עצמי qırımtatarlar או qırımlar) הם עם שונה במהותו מהעם הטטרי. השם המבלבל הוא תוצאה של המינוח הרוסי העתיק, לפיו כל עם הדובר שפה ממשפחת השפות הטורקיות מכונה "טטרים". הטטרים הקרימיים הם תוצאה של המגוון האתני הרב, אשר איפיין בתקופות שונות את חצי האי קרים. מדובר בהתמזגותם של בני העם הקיפצ'אקי (עם טורקי הידוע בזמנו ברוסיה כ-половцы), אשר הגיע מגדות הנהר אירטיש עם צאצאיהם של בני העמים הסקיתי, הסרמאטי, היווני, הרומי, הגותי, הטורקי, הכוזרים ועוד שאיכלסו את חצי האי לאורך התקופות.
הח'אנות הטטרית של חצי האי קרים התקיימה בין השנים 1441-1783, והייתה נתונה לחסותה של האימפריה העות'מאנית. היא ניהלה מלחמות בלתי פוסקות עם רוסיה ואפילו השיגה ניצחון בשנת 1571, במהלכו נשרפה מוסקבה כמעט במלואה. בשנת 1783 השטח של הח'אנות סופח לרוסיה בעקבות ניצחונה על האימפריה העות'מאנית. לאחר מלחמת העולם השנייה הואשמו בני העם כולם בשיתוף פעולה עם הנאצים והוגלו למרכז אסיה, בעיקר לאוזבקיסטאן. החל משנת 1989 החלה חזרתם של הטטרים קרימיים למולדתם וכיום חיים בחצי האי קרים כ-270 אלף מתוכם. מספרם הכולל של בני העם לא ידוע והאומדנים נעים בין חצי מיליון לשני מיליון אנשים.
שפתם היא קרובתה של השפה הטורקית, ושונה מהותית מהשפה הטטרית. דתם הוא אסלאם סוני.
העם מחולק לשלוש קבוצות תת-אתניות: בני הערבות (הנוגאים -noğaylar), בני ההרים (הטאטים -tatlar, אין לבלבלם עם הטאטים של קווקאז) ובני החוף הדרומי (yalıboylular)
