יצחק רצאבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

הרב יצחק רצאבי (נולד בכ"ד באלול ה'תשי"ג, 1953) הוא פוסק תימני ומחבר ספרים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בכפר סבא בשנת 1953. בנוסף ללימודים בבית הספר הדתי בעיר למד אצל אביו, הרב נסים (נחום), שהיה רב הכפר רצאבה בתימן. החל מאלול תשכ"ז למד במשך שש שנים בישיבת "קול תורה" בירושלים. לקראת נישואיו הוציא לאור את ספרו הראשון, "תגא דאורייתא", ולאחריהם, בגיל 20, עבר ללמוד בכולל של המרכז לחינוך תורני בזכרון יעקב. לאחר כשנתיים עבר לשכונת נוה אחיעזר בבני ברק, שם הוא מתגורר עד היום.

בבני ברק למד בכולל "תורה ושלום" והוסמך להוראה על ידי הרב שמואל הלוי וואזנר. מאוחר יותר הקים את המכון ובית המדרש "פעולת צדיק" על שמו של מהרי"ץ, במסגרתו הדפיס את ספריו, בהם שו"ת "עולת יצחק" ו"שולחן ערוך המקוצר".

עמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב רצאבי שואף להמשיך את מסורתו של מהרי"ץ, שפעל במאה ה-18. את דרך פסיקתו הוא מסביר בשיעוריו וכן בחיבורו "קונטרס כללי מהרי"ץ" שמובא בסוף חלק ג' בספרו שולחן ערוך המקוצר. לדבריו, למרות שחכמי תימן קיבלו עליהם את הרמב"ם לפוסק - בדברים שבהם אין מנהג ידוע מכריעה דעתו של רבי יוסף קארו בעל השולחן ערוך, גם אם אינה כדעת הרמב"ם.

בתש"ע הביע תמיכה בנשים הלובשות שאלים ורעלות. לדבריו היה מנהג כזה בעבר בימי המקרא, בימי חז"ל ובעדות המזרח. "למעשה אין לנו תירוץ טוב וברור, למה בדור שלנו הנשים אינן יוצאות עם רדיד, וכמובן שזה גורם למכשולים גדולים, אבל אף אחד לא עמד נגד זה. כעת קמו נשים צדקניות שחידשו את זה. לבוא עכשיו ולהתנגד, הדבר נראה לי חמור מאד. גם אם הרבנים אינם יכולים להנהיג זאת חזרה"[1].

ההתנגדות לשיטתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גילוי דעת

חלק מרבני העדה התימנית אינם מסכימים עמו וסבורים כי נטייתו של המהרי"ץ אחרי הרמב"ם גדולה יותר מכפי שמציג זאת הרב רצאבי[2]. היו מי שמנו מקרים שבהם לא הלך בדרכו של מהרי"ץ‏[3]. על המתנגדים לשיטתו נמנים תלמידי הרב יוסף צוברי (רבה של העדה התימנית בתל אביב) המזוהה עם הזרם השאמי, תלמידי הרב יוסף קאפח, ותלמידי הרבנים פנחס קורח ושלמה קורח (רב העיר בני ברק). מתנגדיו טוענים גם שהוא פוגע בכבודם של רבני תימן‏[4].

לאחר שהוציא הרב רצאבי את החוברת "נר יום טוב", שבה הוא מביע התנגדות לשיטת הרב עובדיה יוסף שגם יהודי תימן צריכים לנהוג לפי פסקי השולחן ערוך‏[5] הוציאו נגדו כחמישה עשר מרבני תימן גילוי דעת שבו מחו על כך שכתב לדבריהם באופן מזלזל כלפי הרב יוסף (ראו תמונה)‏[6].

יצירתו התורנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "תולדות יצחק" (עם "תגא דאורייתא") - העוסק בענייני מסורת יהודי תימן
  • שו"ת "עולת יצחק", שני חלקים
  • "בארות יצחק" - פירוש סביב פסיקות המהרי"ץ בספר "פסקי מהרי"ץ" שליקט הרב רצאבי
  • "שולחן ערוך המקוצר" - פוסק לקהילת יוצאי תימן לפי ה"בלאדי" וה"שאמי", שמונה כרכים
  • "עיני יצחק" - ביאורים, פירושים, מקורות, הערות וציונים סובבים והולכים סביב השולחן ערוך המקוצר
  • "נר יום טוב" - ראיות וסימוכין למנהג בני תימן לא לברך על נר יום טוב, ושאין בני תימן צריכים לפסוק כשיטת השולחן ערוך בארץ
  • "עצי עולה" - דיני גת - ערלה, שביעית, תרומות ומעשרות וכדומה
  • "אופן המרכבה" - הערות, ציונים וביאורים ומבוא מקיף על ספרו של מהר"י ונה "רכב אלהים" - חיבור בקבלה
  • "טופס כתובות"
  • נפלאות מתורתך - דרשות בענייני פרשת השבוע בהלכה ובדקדוק מסורת הקריאה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ השיעור השבועי מוצש"ק כי תצא התש"ע
  2. ^ הרב התימני של בני ברק, הרב שלמה קורח, כתב: "מה שכתב מהרי"ץ... דרכו לכתוב על מנהגותינו בלשון ונהגו, או והמנהג, או ומנהגינו, או במדינותינו, כל זמן שהוא מתכוין על מנהגי בתימן" (עריכת השולחן, בני ברק תשס"ג, ח"ג, שבת ח"א, עמ' קכב, הערה יט). עוד כתב הרב קורח שחיבוריו של מהרי"ץ הינם ילקוט פוסקים המשקף את הפסיקה והמנהג של כל עדות ישראל, ורק במקומות שמהרי"ץ הביא את מנהג תימן הוא מציין זאת במפורש ("ונהגו", "והמנהג", "ומנהגינו" וכדומה), בניגוד לרב רצאבי שקיבל עליו כל דברי מהרי"ץ בספריו.
  3. ^ הרב יצחק רצאבי אינו פוסק כמהרי"ץ בפורום אלמדרש
  4. ^ אשכול בנושא בפורום אלמדרש
  5. ^ רבנים תימנים מורדים במנהיגות הגר"ע יוסף, אתר בחדרי חרדים
  6. ^ ראו גם התייחסות הרב רצון ערוסי לפרסום הקונטרס, אתר מורשת