רון חולדאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רון חולדאי
רון חולדאי בטקס זיכרון לספורטאי מינכן

חולדאי נואם בטקס זיכרון לטבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן, 2013
נולד 26 באוגוסט 1944
מקום לידה Flag of Israel.svg  ישראל , קיבוץ חולדה
השתייכות צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 1963 - 1989
דרגה תת אלוף (אוויר) תת אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות

מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים

תפקידים אזרחיים

רון חולדאי (נולד ב-26 באוגוסט 1944) הוא ראש עיריית תל אביב-יפו. שירת כטייס קרב וכמפקד בחיל האוויר הישראלי. לאחר סיום שירותו בצה"ל בדרגת תת-אלוף פנה לעסקים ובהמשך שימש כמנהל הגימנסיה העברית הרצליה.

תחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חולדאי נולד, גדל והתחנך בקיבוץ חולדה. אביו, עוזר חולדאי (במקור: אובז'נסקי), ממקימי קיבוץ חולדה, היה מנהל בית הספר התיכון בקיבוץ. אמו, הנקה, למדה תיאטרון בלודז' והייתה ממונה בקיבוץ על העלאת הצגות ומופעים‏‏‏[1]. לחולדאי שני אחים. בשנת 1969 נישא ליעל כ"ץ, דיילת בארקיע לשעבר ולזוג שלושה ילדים. נכון לשנת 2011, המשפחה מתגוררת בשכונת תל ברוך צפון בתל אביב.

חולדאי החל את שירותו בצה"ל בשנת 1963, התנדב לקורס טייס ולאחריו שירת כטייס קרב. לפני פרוץ מלחמת ששת הימים היה בהליכי הסבה למטוסי מיראז' 3 בטייסת 101 בטרם נקרא לטוס במלחמה במטוסי סופר מיסטר במסגרת טייסת 105, הוא השתתף בהפצצת הבסיסים אבו סואר ובילבייס במצרים ובסיס מארג' ריאל בסוריה במהלך מבצע מוקד. לאחר מכן שירת כסגן מפקד טייסת 105. עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים שימש ממלא מקום מפקד טייסת 201 והוביל אותה במהלך מבצע דוגמן 5 בו ספגה פגיעות קשות. ביומה השלוש-עשרה של המלחמה שימש כמוביל מבנה לתקיפת סוללות טק"א במצרים (מבצע מפצח 22) במהלך התקיפה נפגע מטוסו מטיל וחולדאי נאלץ לנחות נחיתת חירום ברפידים. ביומה השמונה עשרה של המלחמה הוביל רביעייה למשימת חיפוי מפני מטוסי ירוט בצפון סוריה במהלכה הפיל מטוס מיג 21. בסך הכל רשם לזכותו במלחמה שלוש הפלות של מטוסי אויב. מונה למפקד טייסת 105, לאחר מכן למפקד יחידת המשל"קים ובהמשך מונה למפקד ההקמה של בסיס חיל האוויר בנבטים והיה למפקדו הראשון. לאחר מכן מונה למפקד בסיס חצרים. פרש מצה"ל בשנת 1989 בדרגת תת-אלוף‏‏.

לאחר שחרורו מצה"ל עסק במשך שנתיים במכירת מזגני אוויר בניגריה, אך לא הצליח בעסקיו. לאחר ששב לישראל, ניהל במשך כשנה מפעל בנייה ברמלה.‏[1] לאחר ניסיון עסקי זה, נענה למכרז של הגימנסיה העברית "הרצליה", ונבחר למנהל הגימנסיה, תפקיד שבו כיהן במשך חמש שנים עד שנת 1998. תחת ניהולו שופץ בניין הגימנסיה והשתפרה חזותו.

בשנת 1995, במהלך כהונתו כמנהל הגימנסיה, התמודד חולדאי בבחירות המקדימות במפלגת העבודה, אולם לא הצליח להגיע למקום ריאלי ברשימת המפלגה לכנסת. במהלך קמפיין זה עורר סערה כאשר אמר כי "שני הומואים מתנשקים מגעילים אותי כמו ג'וקים". כעבור מספר חודשים יזם מפגש עם פרופ' עוזי אבן, פעיל אגודת הלהט"ב, והבטיח לתמוך כמחוקק במאבק ההומוסקסואלים לשוויון, אולם סירב לבקשת אבן לצילום משותף בנימוק "אני לא אוהב שעושים לי הפתעה ומכינים לי מארבים. אשמח להצטלם עם עוזי אבן בכל הזדמנות אחרת. אם אצטלם איתך עכשיו יגידו שאני מתחנף לקהילה רק כדי להיבחר לפריימריס". לימים חזר בו מהתבטאויותיו השנויות במחלוקת ואמר כי אינו הומופוב.‏[2] במהלך שנות כהונתו של חולדאי השקיעה העירייה מיליוני שקלים בקהילה הגאה ואף הקימה את המרכז העירוני לקהילה הגאה בגן מאיר.

ראש עיריית תל אביב-יפו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1998 התקיימו הבחירות לראשות עיריית תל אביב-יפו ולמועצת העיר. ראש העירייה המכהן רוני מילוא הודיע כי לא יתמודד על כהונה נוספת. חולדאי התמודד מטעם רשימה עצמאית בשם "תל אביב 1" (תחת חסותה של מפלגת העבודה), וניצח בבחירות עם 50% מקולות הבוחרים, לעומת 25% ליריבו העיקרי, דורון רובין. סיעתו זכתה ב-5 מנדטים.‏[3]

בשנת 2003 נבחר לתקופת כהונה שנייה, לאחר שזכה ב-63% מקולות הבוחרים. סיעתו זכתה ב-4 מנדטים והייתה לשלישית בגודלה במועצת העירייה (אחרי כח לגמלאים ומרצ).

בשנת 2008 נבחר לתקופת כהונה שלישית עם 51% מהקולות. מתחרהו העיקרי, חבר הכנסת דב חנין קיבל 34%. סיעתו, "תל אביב 1", הגדילה את כוחה במנדט ל-5 מנדטים, והייתה לסיעה הגדולה ביותר יחד עם "עיר לכולנו" של חנין.

בשנת 2013 נבחר לתקופת כהונה רביעית עם 53% מהקולות. מתחרהו העיקרי, חבר הכנסת ניצן הורוביץ קיבל 38%. סיעתו, "תל אביב 1", שמרה על כוחה (5 מנדטים), והייתה לסיעה השנייה בגודלה, אחרי "מרצ" של הורוביץ שעלתה ל-6 מנדטים.

בנייה ופיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

רון חולדאי ויצחק בן-סירה בטקס הנחת לוח הנצחה ליעקב בן-סירה, אוקטובר 2008
רון חולדאי - ראש עירית תל אביב בככר רבין, נושא ברכה, באירוע חגיגות 100 שנה לתל אביב

חולדאי יזם שיפוץ והחלפת תשתיות ברחובות רבים בתל אביב, ובהם שדרות רוטשילד, שדרות בן-גוריון, שדרות ירושלים ורחובות נוספים בעיר.

חולדאי עודד ופיתח את "מדיניות מתחמי הבילוי" - תחימת אזור היסטורי בעיר והכשרתו לבילוי ולמסחר. במסגרת זו שיקם את מתחם נמל תל אביב (מתחם הנמל) והביא להפיכתו למרכז בילוי ותרבות והחל בשיקום ושיפוץ דומה בנמל יפו ובמתחם תחנת הרכבת ביפו (מתחם התחנה). בניין העירייה בכיכר ביאליק (מתחם ביאליק). כמו כן מבנים במושבה הטמפלרית לשעבר שרונה שופצו כחלק מהסבת האזור למתחם קניות (מתחם שרונה - דרום הקריה). מתחם "יד חרוצים" הפך אף הוא לאזור מסעדות ובילוי.

חולדאי הוביל את המהלך לשיפוץ וחידוש מתחם הבימה.

בעקבות הכרזת העיר הלבנה בתל אביב כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו בשנת 2003, החל תהליך רחב של שימור מבנים בן השאר באזור שרונה ולב תל אביב ולראשונה הוכנה תוכנית שימור מבנים ואתרים שהגדירה כ-1,000 אתרים בתל אביב כמבנים לשימור באופן שימנע את פגיעתם.[1] [2]

במהלך כהונתו של חולדאי אושרו פרויקטים רבים לבניית מגורי יוקרה בעיר, ובהם מגדלי אקירוב, פארק צמרת ועוד, כחלק ממגמה ארצית של בניית גורדי שחקים למגורים. לאחר שנים של סכסוכים משפטים בנוגע לזכותם של תושבים ותיקים בכפר שלם וביפו על הקרקע, לעומת זכותם של אלו שרכשו את הקרקע בסוף שנות ה-80, פעל חולדאי לפינוים, לאחר קבלת צו מבית המשפט כחלק מפרויקט פינוי-בינוי.[4]

בכדי להתמודד עם בעיית הדיור העממי בעיר, שהחריפה עקב האמרת מחירי הדירות, מינה חולדאי באוגוסט 2008 "ועדה למציאת פתרונות דיור בהישג יד"‏‏.‏[5] הוועדה המליצה לקדם מיזמי בינוי ביפו, של כ-2,000 יחידות דיור במחיר מוזל. פרויקט נוסף, של הרשות לפיתוח כלכלי, הוא פרויקט 'בנה דירתך' שאיפשר דיור ל-22 משפחות ביפו‏‏‏‏.‏[6]

חולדאי הוביל את הרחבת הטיילת וחיבור חופי בין הרצליה לבת ים, דרך העיר תל אביב. כחלק מהרחבת הטיילת הוחל בשיקום מדרון יפו והפיכתו לפארק חופי לאורכה של יפו, החל תהליך פינוי חלקים מתחנת הכוח רידינג והכשרת מעבר להולכי רגל לאורך החוף, וצומצם שטחה של בריכת גורדון.‏[7]

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך כהונתו השלישית כראש עיריית תל אביב יפו, יזם והוביל רון חולדאי את תל-אופן - פרויקט השכרת האופניים העירוני הראשון בישראל המציע 1500 זוגות אופניים ב-150 תחנות עגינה ברחבי העיר. הפרויקט הושק באפריל 2011.

במהלך כהונתו הוקצו יותר מ-100 ק"מ של מסלולים לאופניים‏‏ לצד מדרכות וצירי תנועה ברחבי העיר ולצדן,‏[8] פארק הירקון ופארק בגין הורחבו, ומדרכות ברחבי העיר שופצו והורחבו.

נכון לשנת 2008, בעיר 50 ק"מ של נתיבי תחבורה ציבורית. עם זאת, לאחר שנים רבות של עיכובים, החלו בשנת 2007, העבודות להקמת הקו הראשון, הקו האדום, במערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב. לאור שינויים עתידיים במערך התחבורה הציבורית בגוש דן, תוכנית המכונה במשרד התחבורה "רה-ארגון בתחבורה הציבורית", החליט חולדאי בפברואר 2011 להוסיף נתיבי תחבורה ציבורית בארבעה רחובות בעיר - אבן גבירול, קרליבך, קינג ג'ורג' ויצחק אלחנן.

חולדאי התייחס לנושא התחבורה הציבורית בספטמבר 2008 באומרו: "בעיית התחבורה הציבורית היא בעיית יסוד של העיר הזו. להיעדר תחבורה ציבורית יעילה יש משמעויות כלכליות ממדרגה ראשונה, לא רק אקולוגיות. הבעיה היא היעדר הסמכות של הרשויות המקומיות לעשות משהו. פנינו למשרד התחבורה בעניין הזה, והם אמרו 'לא מתאים לנו'. לצערי, ראשי הערים לא יכולים לשנות"‏‏‏[9]. לעומת זאת, טען משרד התחבורה כי עיריית תל אביב תרמה למצב זה, משום שסרבה להכשיר נתיבי תחבורה ציבורית חדשים משנת 2003‏‏‏.‏[10]

רחוב קפלן, המהווה עורק כניסה לעיר, הורחב, לאחר פרויקט מורכב לשימור המבנים שלאורכו. נבנו שתי מנהרות להקלת תנועת הרכבים בעיר: מחלף קפלן ומחלף לה גוורדיה.

עם תחילת כהונתו ביטל חולדאי מקומות חנייה לאורך שני צירים מרכזיים בעיר: רחוב אלנבי ושד' רוטשילד. במספר מקומות במרכז העיר קידם חולדאי חניונים לשם הגדלת היצע החניה, יחד עם מדיניות של הורדת חניונים קיימים אל מתחת לפני השטח על מנת לפתח כיכרות ציבוריות. בכך נכללים חניון קצה השדרה בדרום שדרות רוטשילד, חניון גבעון שבין רחוב הארבעה לרחוב החשמונאים וחניון בוגרשוב שמעליהם מתוכננות כיכרות חדשות.‏[11] בכיכר התזמורת קידם חולדאי בתקופת כהונתו את הורדת החניון אל מתחת לפני השטח, יחד עם הרחבתו, על מנת לפתח כיכר ציבורית פתוחה במקום החניון שהיה במקום לבאי היכל התרבות והבימה. הבנייה החלה בשנת 2007. תוכנית לפרויקט דומה בכיכר רבין נתקלה בהתנגדות של תושבי האזור.‏[12] מתכננים עירוניים, ארגוני סביבה כמו החברה להגנת הטבע[3], ומשרד התחבורה‏[13] טענו כי הגדלת היצע החניה בעיר תעודד שימוש ברכב פרטי ותפגע בשימוש בתחבורה ציבורית. חולדאי עצמו טען בספטמבר 2008 כי חניה יקרה יותר תעביר נסיעות מהרכב הפרטי לתחבורה ציבורית.‏[9]

תרבות וספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנת 2005 הוביל חולדאי מהלך של קבלת תרומה בסך 20 מיליון דולר מאיש העסקים סמי עופר, לשם בניית אגף חדש למוזיאון תל אביב לאמנות, בתמורה להסבת שם המוזיאון ל"מוזיאון תל אביב לאמנות ע"ש סמי ואביבה עופר", ורישום הערת אזהרה לטובת עופר על מבנה המוזיאון‏‏.‏[14] סערה ציבורית שהתעוררה בעקבות הסכם זה הביאה לביטולו‏‏.‏[15]

מצעד הגאווה ‏‏[16] מתקיים בעיר מדי שנה, בתמיכת העירייה. בעיר נפתחו מרכזים קהילתיים עירוניים עבור בני נוער ומבוגרים הומוסקסואלים ולסביות, ובהם מרכז, ראשון מסוגו, לנוער הומו-לסבי‏‏‏[17] והמרכז העירוני לקהילה הגאה - המתנ"ס העירוני הראשון בישראל המיועד לשרת את קהילת הלהט"ב.

ב-25 ביולי 2007 הורה חולדאי על הריסת אולם הספורט על שם אוסישקין בתל אביב, בשל מצבו הירוד של המבנה. האולם היווה "בסיס האם" של אוהדי קבוצת הפועל תל אביב בכדורסל במשך עשרות שנים והאוהדים הרבים בעיר הביעו כעס, התמרמרות ואכזבה על הריסת אולם הספורט. מאז נהרס האולם מנהלים כמה מן האוהדים קמפיין כנגד חולדאי.

בתחילת 2008 החלה העירייה לשפץ את בריכת גורדון, שחסמה את רצף הטיילת לאורך חופה של העיר. במקום הבריכה המקורית, החלה הערייה בבניית בריכה במתכונת מצומצמת‏‏.‏[18] ב-20 ביולי 2009 נפתחה בריכת גורדון המחודשת.

רון חולדאי משמש בנוסף לתפקידו כראש העירייה, כיו"ר מועצת הנאמנים של התיאטרון הקאמרי ומוזיאון תל אביב.

ניהול כספי[עריכת קוד מקור | עריכה]

חולדאי נכנס לתפקידו כשבמאזן העירייה חוב של מאות מיליוני שקלים, שנוצר כתוצאה מגרעונות בתקציבי שנים קודמות. בעת כהונת חולדאי, בשנים 1998-2002 הוסיפו תקציבי העירייה השוטפים להיות גרעוניים, בשנת 2003 היה התקציב השוטף מאוזן, ובשנים 2004-2006 עברה העירייה אף לעודף בתקציב השוטף, וחלק מהעודפים הופנו להקטנת החוב שהצטבר מגרעונות שנים עברו. בהציגו את הדו"ח הכספי המבוקר של העירייה לשנת 2006 אמר חולדאי: "אלה הם נתונים שלא היו נחלתה של העיר תל אביב יפו לאורך שנים רבות רבות. מי שזוכר איך נראו הנתונים הכלכליים של העירייה לפני פחות מעשור, עם הגרעונות שהצטברו ועומס המלוות שתפח, מבין את המפנה החיובי שחל בעבודת העירייה ואת חשיבותו לביסוס איתנותה לשנים הבאות"‏‏.‏[19]

חולדאי הוא יו"ר פורום ה-15 - פורום הערים העצמאיות, המאגד את הערים שאינן מקבלות מענקים מהממשלה.

פרשת החניונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2004 נחשפה פרשת שחיתות של בכירים בחברה העירונית "אחוזות החוף", המפעילה עשרות חניונים בעיר. המשטרה העלתה חשדות לפיהם ראובן גרוס, שהפעיל חניונים רבים בעיר, שיחד בכירים בחברה העירונית תמורת מידע שסייע לו לזכות במכרזים להפעלתם‏‏.‏[20] חולדאי נחקר באזהרה בעניין מעורבותו בפרשה, אך תיקו נסגר מחוסר ראיות. [4]

ביולי 2010 מינה חולדאי לסגנו את נתן וולוך, ראש סיעת הגמלאים, שהורשע בעקבות קשריו עם ראובן גרוס. את המינוי, שספג ביקורת, נימק חולדאי בשלל דימויים: "אי אפשר ללכת בשדה בלי לחטוף קוצים. ... כחקלאי אני יכול להשוות את הפוליטיקאים לזבובים בעדר הפרות שמלקטים ומלקטים. בחיים אין מלאכים, אבל יש גם צורך לעבוד ולנהל, אני לא צריך להצטדק."‏[21]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמריו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 יוסי קלייןהמרוץ אחר הגבינה, באתר הארץ
  2. ^ אני ג'וק גאה, באתר GoGay‏
  3. ^ סטטיסטיקות מאתר משרד הפנים (הקישור אינו פעיל, 1 בדצמבר 2013)
  4. ^ מירון רפפורט, פתאום קוראים להם "פולשים", באתר הארץ, 13.7.07‏‏
    גיא ליברמן, אחרי 18 שנה: פינוי בכפר שלם, באתר הארץ, 26.12.07
  5. ^ ‏‏רז סמולנסקי, עיריית ת"א תקדם בנייתן של 2,000 דירות מוזלות בדרום העיר, באתר הארץ
  6. ^ ‏על פי נתוני עיריית תל אביב-יפו, יפו מסביב לשעון
  7. ^ צפריר רינתהחזון: טיילת עד בת ים. המכשול: רדינג וגורדון, באתר הארץ, 15 ביוני 2007
  8. ^ ‏על פי נתוני עיריית תל אביב-יפו, שבילי אופניים בתל אביב
  9. ^ 9.0 9.1 ‏יואב זיתון, רון חולדאי רוצה להעלות את מחירי החניה בת"א, באתר mynet‏25.9.2008‏
  10. ^ ‏יגאל חי, מכונית, אוטובוס ואופניים יצאו מפ"ת לת"א - מי הגיע ראשון?, באתר הארץ, 24.9.2008‏
  11. ^ דוח חולדאי יגאל חי, העיר, 2006
  12. ^ כיכר רבין - הכיכר הלאומית או החניון של המדינה?, באתר ynet‏
  13. ^ צפריר רינתמשרד התחבורה: נכשלנו בצמצום השימוש ברכב פרטי, באתר הארץ, 11 באפריל 2008
  14. ^ מרב יודילוביץ'"ההסכם עם עופר לא חוקי", באתר ynet‏, 26.12.2005‏
  15. ^ ‏מרב יודילוביץ', סמי עופר ביטל את תרומתו למוזיאון ת"א, באתר ynet‏, 31.1.2006‏
  16. ^ ‏כתבי גלי צה"ל, מצעד הגאווה בתל אביב
    חולדאי: מצעד הגאווה יצעד בת"א כמתוכנן
  17. ^ ‏אורן רייס, ת"א: נפתח מרכז לנוער הומו-לסבי שנזרק מהבית, באתר ynet‏, 19.8.2002‏
  18. ^ ‏יגאל חי, דחפורים הרסו את בריכת גורדון, באתר הארץ, 2.1.2008‏
  19. ^ פרוטוקול ישיבה של מועצת העירייה מ-13.1.08
  20. ^ הוארך בשבוע מעצרו של "מלך החניונים" ראובן גרוס, באתר ynet‏
  21. ^ יואב זיתון, עבריין מונה לסגן של חולדאי: "בחיים אין מלאכים", באתר ynet‏, 12.7.2010


ראשי עיריית תל אביב
1921 - 1925: מאיר דיזנגוף | 1925 - 1927: דוד בלוך-בלומנפלד | 1928 - 1936: מאיר דיזנגוף | 1936: משה שלוש | 1936 - 1952: ישראל רוקח | 1953 - 1959: חיים לבנון |
1960 - 1969: מרדכי נמיר | 1969 - 1974: יהושע רבינוביץ | 1974 - 1993: שלמה להט | 1993 - 1998: רוני מילוא | החל מ-1998: רון חולדאי
TelAvivEmblem.svg