אחד מי יודע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אחד מי יודע, נוסח ספרדי, תל אביב, בית משפחת אליהו, 1966.

אחד מי יודע הוא פיוט הנכלל בהגדה של פסח ומושר לקראת סופו של ליל הסדר. הפיוט נכתב בימי הביניים, ולא ידוע שם מחברו.

הרב עדין שטיינזלץ מסביר את מיקומו של הפיוט בסוף ההגדה:

"נראה כי אחד הטעמים לקביעתו כאן הוא כדי לעורר את הנרדמים, ובפרט הילדים הקטנים, בשיר חידה שהכל יודעים את תשובותיו, ויש בכך מעין מקבילה יפה ל"ארבע הקושיות" של תחילת הסדר".‏[1]

מקור הפיוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכתב יד של סידור משנת 1406 נכתב כי הפיוט נמצא בבית כנסת של אלעזר מוורמיזא, בעל הרוקח. הפיוט נדפס לראשונה בהגדות אשכנזיות ב-1590 (דפוס פראג). ההערכה היא כי מקור הפיוט בגרמניה במאה ה-15, וייתכן שהוא מבוסס על שיר עם גרמני בשם "Guter freund ich frage dich", שפירושו "ידידי הטוב אותך אני שואל".‏[2]

נוסח הפיוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפיוט שלושה-עשר בתים, העוסקים במספרים 1 עד 13. לכל מספר מוקדש בית, ואורכם של הבתים הולך וגדל, משום שכל בית נוסף מכיל גם את כל המידע שנכלל בקודמו.

להלן הבית האחרון, הארוך ביותר:

שְׁלשָׁה עָשָׂר מִי יוֹדֵעַ? שְׁלשָׁה עָשָׂר אֲנִי יוֹדֵעַ: שְׁלשָׁה עָשָׂר מִדַּיָא. שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטַיָא, אַחַד עָשָׂר כּוֹכְבַיָּא, עֲשָׂרָה דִבְּרַיָא, תִּשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה, שְׁמוֹנָה יְמֵי מִילָה, שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבָּתָא, שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, חֲמִשָׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָהוֹת, שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַים וּבָאָרֶץ

– הגדה של פסח

בקהילות היהודיות השונות בחוץ לארץ היה נהוג לשיר את השיר גם בשפת המקום או בשפה היהודית השגורה במקום. הפיוט מושר בין היתר בלאדינו, חכיתיה, טורקית, יידיש, רוסית, ערבית יהודית ואיטלקית‏‏[3].

נושאי הפיוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. אלוהי ישראל
  2. שני לוחות הברית (ברוב הנוסחים בשפות זרות נמצאים במקומם משה ואהרון)
  3. שלושה אבות: אברהם, יצחק ויעקב
  4. ארבע אמהות: שרה, רבקה, רחל, לאה
  5. חמישה חומשי תורה: חמשת הספרים המרכיבים את התורה - בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, דברים
  6. שישה סדרי משנה: ששת חלקי המשנה - זרעים, מועד, נשים, נזיקין, קדשים, טהרות
  7. שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבָּתָא: שבעת ימי השבוע
  8. שְׁמוֹנָה יְמֵי מִילָה: שמונת הימים מהלידה ועד לברית המילה
  9. תִּשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה: תשעת חודשי ההיריון
  10. עֲשָׂרָה דִבְּרַיָא: עשרת הדיברות
  11. אַחַד עָשָׂר כּוֹכְבַיָּא: אחד עשר הכוכבים שראה יוסף בחלומו: "וַיַּחֲלֹם עוֹד חֲלוֹם אַחֵר, וַיְסַפֵּר אֹתוֹ לְאֶחָיו; וַיֹּאמֶר, הִנֵּה חָלַמְתִּי חֲלוֹם עוֹד, וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים, מִשְׁתַּחֲוִים לִי" (ספר בראשית, פרק ל"ז, פסוק ט')
  12. שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטַיָא: שנים עשר שבטי ישראל
  13. שְׁלשָׁה עָשָׂר מִדַּיָא: שלוש עשרה מידות הרחמים[4] הנכללות בפסוקים: "ה' ה' אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת נוצר חסד לאלפים נושא עון ופשע וחטאה ונקה" (ספר שמות, פרק ל"ד, פסוק ו')


אחד מי יודע

אלוהינו  ·  לוחות הברית  ·  אבות  ·  אמהות  ·  חומשי תורה  ·  סדרי משנה  ·  ימי שבתא  ·  ימי מילה  ·  ירחי לידה  ·  דבריא  ·  כוכביא  ·  שבטיא  ·  מדיא

ביצועים מודרניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1992 יצאה להקת נקמת הטרקטור עם ביצוע מודרני לפיוט, בהשתתפותו של אוהד נהרין. השיר נכלל באלבומם "קיר".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עדין שטיינזלץ, הגדה של פסח, הוצאת כרטא, 1979
  2. ^ הפזמון והמבנה זהים, אך התשובות של הידיד הם בעלות מוטיבים נוצריים - וראו עוד: מ"צ פוקס, 'לתולדות השירים "אחד מי יודע ו"חד גדיא" בישראל ובעמים', אסופות ב (תשמ"ח), עמ' רא-רכו. מילות השיר באתר גוגל ספרים
  3. ^ ‏ראה אחד מי יודע במנגינות, שפות, ונוסחים בעדות השונות בקישורים חיצוניים
  4. ^ מקור: אנציקלופדיה יהודית