אכלו משמנים

אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים
אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וְסוֹלֶת רְבוּכָה תּוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה שַׁבָּת וַחֲנוּכָּה פזמון - הַאי הַאי בֵּית כּוֹר תִּמְכּוֹר תַּחְכּוֹר תִּשְׂכּוֹר בֵּית כּוֹר לְצוֹרֶךְ שַׁבָּת חֲנֻכָּה בַּרְבּוּרִים אֲבוּסִים בְּשַׁפּוּדִים צְלוּיִם וְכָלִיל לָאִישִׁים אֶחָד מִן הַמְנוּיִם פזמון רַךְ וָטוֹב וְשָׁמֵן צְלִי אֵשׁ וּמַצּוֹת עֲנוּ וְאִמְרוּ אָמֵן וְאִכְלוּ בְּדִיצוֹת פזמון הַקּוֹלוֹת יֶחֱדָלוּן מִנִּסּוּךְ הַמָּיִם בְּבֵית הַיַּיִן נָלוּן בְּכֹל יוֹם פַּעֲמָיִם פזמון מִקּוֹלוֹת מַיִם רַבִּים תְּצִּלֶנָה אָזְנֵיכֶם וְכָל מִשְׁרַת דַּם עֲנָבִים לֹא יָמוּשׁ מִפִּיכֶם פזמון

אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים הוא פיוט אשכנזי לשבת חנוכה שזהות מחברו אינה ידועה, השם אברהם חתום באקרוסטיכון בראשי הבתים וייתכן שזהו שם מחברו. כיום, שירת הפיוט נפוצה בעיקר בקרב יוצאי יהדות גרמניה, ומספר חצרות חסידיות.

בכמה מהדורות של זמירות שבת מיוחס הפיוט לרבי אברהם אבן עזרא, אך ייחוס זה ככל הנראה אינו נכון.

תוכן הפיוט

הפיוט בשונה ממרבית הפיוטים העוסקים בחגים, אינו עוסק בסיפור החג או בהלכותיו, אלא באופן היתולי בפרט שולי בו, סעודת החג, הפיוט קורא להרבות בסעודה ובמאכלים, הפזמון שלו חוזר ואומר כי לצורך סעודה זו, מכור או תשכור שטח תבואה של בית כור, זוהי דרישה מוגזמת כמו גם הבית העוסק בשתיית היין, על פיו יש להחליף כל שתיית מים בחג בשתיית יין.

לשון הפיוט ומטרתו עוררו עליו עוררין בקרב חלק מפוסקי ההלכה שהרי סעודת חנוכה אינה סעודת מצווה כלל, כגון המהר"י ברונא שכתב כי:

"עוד הגידו לי שמהר"ר אברהם הכהן לא רצה להניח הבחורים לנגן הזמר 'אכלו משמנים' על השלחן, לפי שמשמע כאילו נתקן על פי תלמידי חכמים, וזה אינו כלל, שהרי כתב מהר"ם שסעודת חנוכה אינה סעודת מצווה, והזמר מתחיל 'אכלו משמנים' וכו' עד 'תמכור לצורך חנוכה', משמע דסעודת מצווה היא"

הרב אהרן וירמש (רב במץ במאה ה-18), כותב בחריפות:

"ואגב אזכרה מה שהדפיסו זמר 'אכלו משמנים'… כל המבחין ישתומם להתערב שוא וכזב והבל שיש בו חטא בתוך סידורי קודש… ובילדותי שמעתי מאנשים חשובים חשבוהו לשחוק שמחברו היה מכת ליצים ופוחזים... ומי שבידו למחות למדפיסים הרי זה משובח"

בשל התנגדותו, חיבר הרב וירמש זמר דומה, המדגיש את חשיבות לימוד התורה בחנוכה.

בקרב תנועת החסידות היו שהכשירו את הפיוט בטענה כי קיימים בו כוונות ורמזים נסתרים, ביניהם רבי פנחס מקוריץ, ורבי יצחק יעקב רבינוביץ האדמו"ר מביאלא, אך האדמו"ר ממונקאטש רבי חיים אלעזר שפירא כתב כי לפיוט אין טעם וריח של תורה.

לקריאה נוספת

• גבריאל וסרמן, "Liturgical poems of Ḥanukka from Europe" (חלק א באנגלית וחלק ב בעברית), 2016 (דוקטורט). על אכלו משמנים בעמ' 253, 260-261 בחלק א, והפיוט עצמו עם פירוש ושינויי נוסחאות מופיע בעמודים 467–468 בחלק ב. (הספר בקטלוג ULI)

קישורים חיצוניים

• הפיוט אכלו משמנים, באתר הפיוט והתפילה
• איתי מרינברג, "אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים" – אמנות השיר, באתר הפיוט והתפילה
• הרב פרופ' נריה גוטל, הקולות לא יחדלון: עיון בפיוט אכלו משמנים, באתר הפיוט והתפילה
• מידע על אכלו משמנים בקטלוג הספרייה הלאומית