חד גדיא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גדי עיזים.
גדי עיזים.

חד גדיא הוא שם של פיוט המושר בסופה של הגדת פסח עם סיום ליל הסדר.

חד גדיא הוא פיוט קליל שנכתב במקורו על מנת לשעשע את הצעירים, ובדומה ל"אחד מי יודע?" כוונתו לסיים את הסדר מתוך שמחה. "חד גדיא" הוא שיר "מצטבר", שבכל אחד מבתיו מתווסף פרט נוסף לעלילתו. השיר מתאר שרשרת של גורמים שונים בעולם, שכל אחד חזק מקודמו וממית אותו. הראשון מביניהם הוא אותו "חד גדיא", גדי אחד, והאחרון הוא "הקדוש ברוך הוא" אשר ממית את מלאך המוות. המסר הברור מן השיר הוא כי אלוהי ישראל הוא השולט והמנהל את העולם ואת ברואיו. אלגוריות נוספות רואות את הגדי כמייצגו של עם ישראל אשר אויבים וצרים מסכנים אותו ואורבים לו ורק אלוהיו יכול לכולם. אותו גדי מזכיר גם את קורבן חג הפסח.

"חד גדיא" נכנס אל ההגדה האשכנזית בסוף המאה ה-16. מקורו כפי הנראה בשירי עם גרמניים בימי הביניים בעלי מבנה דומה, אך התוכן כאמור תואם רעיונות יהודיים. השיר כתוב בארמית אולם נראה כי נכתב בתקופה בה השפה לא הייתה מדוברת בשל מספר שגיאות בדקדוק הארמי (ראו כאן לפירוט), גרסאות נוספות קיימות ביידיש, לאדינו וערבית יהודית.

הזמר האיטלקי, אנג'לו ברנדוארדי, חיבר שיר באיטלקית המבוסס על חד גדיא השיר נקרא Alla Fiera Dell'est (השיר הופיע בשנות ה-70' באלבום בעל שם זהה). בשונה מהשיר הארמי בשיר האיטלקי האב רוכש עכבר ולא גדי. הלחן של חד גדיא כפי שהושר על ידי חוה אלברשטיין מבוסס על לחן זה.

הרב חיד"א בשו"ת חיים שאל (חלק א', סימן כ"ח) מביא שאלה על "אחד שהיה מתלוצץ על פיוט חד גדיא שאומרים בערי אשכנז ליל התקדש החג ופער פיו. וקם אחד מהחבורה ונדהו. אם נדויו נדוי?" ומשיב החיד"א שהתלוצצות זו היא מעשה חמור מאוד ואכן הנידוי תקף, ושאותו איש צריך לבקש מחילה מהרב שנידהו. מתשובה זו אף ניתן ללמוד שבתקופת החיד"א נהגו לומר את הפיוט רק יהודי אשכנז ופולין ואילו בשאר ארצות לא נהגו לאומרו, ברם לאחר מכן התפשטה אמירת הפיוט לרוב קהילות ישראל.

תוכן עניינים

[עריכה] פירושו בעברית

הבית הראשון:
חַד גַדְיָא . חַד גַדְיָא . דְזָבִין אַבָא בִּתְרֵי זוּזִי . חַד גַדְיָא . חַד גַדְיָא (גדי אחד, גדי אחד, שקנה אבא בשני זוזים, גדי אחד גדי אחד)


הבית האחרון:
וְאָתָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְשָׁחַט לְמַלְאַךְ הַמָוֶת . (ובא הקדוש ברוך הוא והרג את מלאך המוות)

דְשָחַט לַשּׁוֹחֵט . דְשָחַט לְתוֹרָא . (שהרג את השוחט, ששחט את השור)

דְשָתָה לְמַיָא . דְכָבָא לְנוּרָא דְשָרַף לְחוּטְרָא . (ששתה את המים, שכיבו את האש, ששרפה את המקל)

דְהִכָה לְכַלְבָא דְנָשַך לְשׁוּנְרָא . (שהכה את הכלב, שנשך את החתול)

דְאָכְלָה לְגַדְיָא . דְזָבִין אַבָא בִתְרֵי זוּזֵי. (שאכל את הגדי, שקנה אבא בשני זוזים)

חַד גַדְיָא . חַד גַדְיָא . (גדי אחד, גדי אחד)

[עריכה] משמעות השיר ומטרת חיבורו

המטרה שלשמה חובר השיר היא בוודאי כדי שהשיר ייתן לילדים הקטנים רצון להישאר ערים עד סוף ליל הסדר, אך בכל זאת החוקרים והפרשנים מציעים מספר פירושים לשיר:

  • בעולם האימפריות נלחמות זו בזו, כמו הדמויות בשיר, עד שבסוף מופיעה מלכות ה' ומגיעים ימות המשיח.
  • כל כוח בעולם מנצח את הכח החזק ממנו, עד שלבסוף מסתבר שה' שולט בכל הכוחות.
  • האבא שקנה את הגדי הוא הקב"ה שבוחר בעם ישראל, ואז כל העמים טובחים את עם ישראל כדי לתפוס את מקומו, עד שלבסוף ה' מחזיר את ישראל לגדולתו.

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיטקסט טקסט בוויקיטקסט: חד גדיא
כלים אישיים
שפות אחרות