מעוז צור

מעוז צור
מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ. תִּכּוֹן בֵּית תְּפִלָּתִי וְשָׁם תּוֹדָה נְזַבֵּחַ. לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ מִצָּר הַמְנַבֵּחַ. אָז אֶגְמוֹר בְּשִׁיר מִזְמוֹר חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ: רָעוֹת שָׂבְעָה נַפְשִׁי בְּיָגוֹן כֹּחִי כָּלָה חַיַּי מֵרְרוּ בְקֹשִׁי בְּשִׁעְבּוּד מַלְכוּת עֶגְלָה וּבְיָדוֹ הַגְּדוֹלָה הוֹצִיא אֶת הַסְּגֻלָּה חֵיל פַּרְעֹה וְכָל זַרְעוֹ יָרְדוּ כְּאֶבֶן בִּמְצוּלָה: דְּבִיר קָדְשׁוֹ הֱבִיאַנִי וְגַם שָׁם לֹא שָׁקַטְתִּי וּבָא נוֹגֵשׂ וְהִגְלַנִי כִּי זָרִים עָבַדְתִּי וְיֵין רַעַל מָסַכְתִּי כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי קֵץ בָּבֶל זְרֻבָּבֶל לְקֵץ שִׁבְעִים נוֹשַׁעְתִּי: כְּרוֹת קוֹמַת בְּרוֹשׁ בִּקֵּשׁ אֲגָגִי בֶּן הַמְּדָתָא וְנִהְיָתָה לוֹ לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ וְגַאֲוָתוֹ נִשְׁבָּתָה רֹאשׁ יְמִינִי נִשֵּׂאתָ וְאוֹיֵב שְׁמוֹ מָחִיתָ רֹב בָּנָיו וְקִנְיָנָיו עַל הָעֵץ תָּלִיתָ: יְוָנִים נִקְבְּצוּ עָלַי אֲזַי בִּימֵי חַשְׁמַנִּים וּפָרְצוּ חוֹמוֹת מִגְדָּלַי וְטִמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִים וּמִנּוֹתַר קַנְקַנִּים נַעֲשָׂה נֵס לַשּׁוֹשַׁנִּים בְּנֵי בִינָה יְמֵי שְׁמוֹנָה קָבְעוּ שִׁיר וּרְנָנִים: חֲשׂוֹף זְרוֹעַ קָדְשֶׁךָ וְקָרֵב קֵץ הַיְשׁוּעָה נְקֹם נִקְמַת עֲבָדֶיךָ מֵאֻמָּה הָרְשָׁעָה כִּי אָרְכָה הַשָּׁעָה וְאֵין קֵץ לִימֵי הָרָעָה דְּחֵה אַדְמוֹן בְּצֵל צַלְמוֹן הָקֵם לָנוּ רוֹעִים שִׁבְעָה:

"מָעוֹז צוּר" הוא פיוט שנהוג לזמר בחג החנוכה, לאחר הדלקת נרות החג.

יש השרים רק את הבית הראשון, ויש שנוהגים לשיר את כל הפיוט.

היסטוריה

ככל הנראה זמן כתיבת הפיוט אינו מאוחר מאמצע המאה ה-13‏ בגרמניה, בתקופת מסעות הצלב. שמו של המחבר – מרדכי – נרמז באקרוסטיכון בראש חמשת הבתים הראשונים של הפיוט. יש המזהים אותו עם הפייטן מרדכי בן יצחק שחיבר פיוטים נוספים לשבתות השנה.

המחרוזת הראשונה שכתובה בלשון הווה, מביעה תקווה לבניית בית המקדש ("תיכון בית תפילתי") ומייחל טבח לאויבי ישראל, המכונים בזלזול כלבים (מנבח, כלומר נובח ככלב). שאר טורי המחרוזת מתארים הפעמים שבהן נגאל עם ישראל מידי צריו לאורך ההיסטוריה: המחרוזת השנייה מספרת על יציאת מצרים, המחרוזת השלישית מספרת על גלות בבל, המחרוזת הרביעית מספרת על נס פורים, והמחרוזת החמישית מספרת על ניצחון החשמונאים.

המחרוזת השישית המתחילה במילים "חשוף זרוע קדשך" הופיעה לראשונה רק בראשית המאה ה-18, והחוקרים דנו בשאלה האם גם היא חוברה על ידי מחבר הפיוט והושמטה "מאהבת השלום מפני החרוז "נקום נקמת דם עבדיך מאומה הרשעה" שנמצא בו, או שהיא תוספת מאוחרת. יש הסוברים ש"אדמון" שמוזכר במחרוזת זו רומז על קיסר האימפריה הרומית הקדושה פרידריך ברברוסה ("אדום הזקן"), ממנהיגי מסע הצלב השלישי. אחרים טוענים כי הביטוי "דחה אדמון בצל צלמון" אינו מתייחס בהכרח לדמות ספציפית, והוא שם כינוי לכלל הנוצרים: הנצרות מזוהה במסורת חז"ל עם עשו (שהיה אדום שיער), והמשורר מתפלל לה' שידחה (ידחוף) את ממלכת אדום - "אדמון" - "בצל צלמון" (לחושך ולצלמוות), כלומר שיוריד אותה לגיהנום ולשאול תחתית. בשל חשש מתגובת הנוצרים הושמטה מחרוזת זו בהוצאות רבות של הפיוט. עד היום יש יוצאי קהילות גרמניה, הולנד ואנגליה שאינם שרים מחרוזת זו.

הרב יחיאל מיכל בן הרב אברהם סגל עפשטיין הביא בספרו "קיצור שני לוחות הברית" (מהדורה שנייה, פירט תנ"ו (1696)) כמה נוסחאות לבית העוסק בגלויות אדום וישמעאל שלא מוזכרות בחמשת הבתים הראשונים. מלבד "חשוף זרוע קדש" הוא מביא שלוש גרסאות נוספות בשם רבי משה איסרליש (הרמ"א), רבי ירמיה אב"ד וירצבורג ורבי שמואל הלוי (מחבר הספר נחלת שבעה) שחתמו את שמם באקרוסטיכון בראש מילות או שורות הבית.‏ הבית שסימנו "חזק" התקבל בתפוצות ישראל כחלק בלתי נפרד מהפיוט. הבית שמיוחס לרמ"א התקבל בקרב כמה קהילות.‏‏

במהלך הדורות היו שניסו לחבר בית נוסף לפיוט, בית שעסק בגלות וגאולה של בני אותו דור. כך למשל נתחבר בית כזה העוסק בשואת יהודי אירופה.

בהשראת הפיוט חיברה והלחינה נעמי שמר את השיר "שבחי מעוז", שביצעה להקת פיקוד דרום ב-1971. בשיר זה יצרה שמר הקבלה בין הפיוט היהודי לבין המעוזים (המוצבים) שהותקפו במלחמת ההתשה שהייתה באותה עת. את הרעיון לשיר היא קיבלה כאשר ביקרה בחנוכה באחד המעוזים, שבו הדליקו החיילים חנוכיה עשויה מפגזים.

בספרה "והגדת לבנך" מסבירה מיכל גור-אריה מדוע שרים את הפיוט דווקא בחנוכה ולא בפורים או בפסח שמוזכרים אף הם בפיוט:

	"בפסח אנו קוראים בהגדה: 'בכל דור ודור קמים עלינו לכלותנו והקב"ה מצילנו מידם.' ובפורים, לאחר מקרא מגילה בבית-הכנסת מברכים 'ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, הרב את ריבנו והדן את דיננו והנוקם את נקמתנו והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו והנפרע לנו מצרינו. ברוך אתה ה' הנפרע לעמו ישראל מכל צריהם. האל המושיע.' לא נותר לשיר 'מעוז צור' אלא בחנוכה."

לחן הפיוט

תווי המזמור מעוז צור כפי שהושר בבית הכנסת האשכנזי בוונציה. מופיע בתוך אחת ה-Parafrasi Poetici, קנטטות איטלקיות מתחילת המאה ה-18 על טקסטים מתהלים מאת בנדטו מרצ'לו. התווים, שלא כנהוג, מימין לשמאל.

הלחן הידוע ביותר כיום הוא כפי הנראה לחן גרמני מהמאה ה-16, ומזכיר מאוד בסגנונו שירים פרוטסטנטיים (כוראלים) מאותה תקופה; לא זו בלבד, אלא שכל אחד ממשפטי השיר מופיע גם במזמורים פרוטסטנטיים או שירים חילוניים מגרמניה שלאחר הרפורמציה.

לחן שני מופיע אצל בנדטו מרצ'לו (ראו תמונה), ויש ויכוח בקרב מוזיקולוגים אם הוא לחן עצמאי או גלגול מרוחק של הלחן הגרמני המוכר. גרסה שלישית, במפעם מהיר ואופי נמרץ יותר, ידועה בקהילת גוריציה, על הגבול בין איטליה ואוסטרו-הונגריה.

לקריאה נוספת

• י. ‬יעקבסון, 'הפיוט "מעוז צור"', בשדה חמ"ד טו (תשל"ב), 151–154.
• אפרים חזן וישראל רוזנסון, עיוני מעוז צור, בתוך: ישראל רוזנסון והרב עזריה אריאל (עורכים), באורך נראה אור: קובץ מאמרים לחנוכה לזכרו של סגן דני כהן,‫ ירושלים: משפחת כהן, תשס"ד, עמ' 379–400.
• דניאל ליפסון, '"מעוז צור" ממבט היסטורי', המעין מו,ב (תשס"ו), 29–34.

קישורים חיצוניים

מאמרים

• צופיה הירשפלד, חידת היגיון: מה פירוש המילים ב"מעוז צור"?, באתר ynet‏, 21 בדצמבר 2011
• איתי מרינברג, מעוז צור ישועתי - על נוסח הפיוט ותולדותיו, באתר הזמנה לפיוט
• שרה פרידלנד בן-ארזה, מעוז צור ישועתי - עיון בפיוט, באתר הזמנה לפיוט
• מעוז צור, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• יוסף רוט רותם, מחשבות לחנוכה על מה עוז צור ישועתי, באתר בית ברל
• פירוש המילים ב"מעוז צור" - ynet
• יום טוב לוינסקי, ‏מעוז צור ישועתי ומשוררו, בתוך: ספר המועדים: כרך ה', עמ' 182-180, באתר HebrewBooks
• ד"ר ל. לוי, ‏לגלגולו של ניגון "מעוז צור", בתוך: ספר המועדים: כרך ה', עמ' 185-182, באתר HebrewBooks
• ד"ר ליאו לוי, על גורל מנגינת "מעוז־צור", הד המזרח, 15 בדצמבר 1944

ביצועים שונים לשיר "מעוז צור"

• ביצועים שונים של "מעוז צור", באתר הזמנה לפיוט
• האזנה להקלטות וקובצי קול להורדה של ביצוע "מעוז צור" בנוסחים שונים מאוספי הפונותיקה הלאומית

• הגיטריסט אלי דאלי, במחרוזת של מנגינות של שירי חנוכה, בסגנון רוק כבד, הכוללת גם את המנגינה של "מעוז צור" - מתוך פרויקט "תפילה מתכתית"