פול

ערך זה עוסק בקטנית. אם התכוונתם לפירושים אחרים, ראו פול (פירושונים).

צמח הפול

דוכן פול בשוק

פּ‏וֹ‏ל (שם מדעי: Vicia faba), או פוּל (בערבית) הוא צמח חד-שנתי חורפי, אשר נזרע בספטמבר ומניב באביב. מוצאו של הצמח ממרכז אסיה, מחבש ומארצות הים התיכון. זהו גידול תרבות עתיק עוד מתקופת האבן. בארץ גידלו את הפול עוד בימי התנ"ך, וכבר במקרא הוא נזכר בין הירקות החשובים לאדם – למאכל ולמספוא. הערבים גידלו את הפול בקנה מידה רחב והשתמשו גם בגרגירים היבשים וגם בתרמילים ובגרגירים הירוקים. כיום נפוץ הצמח בעיקר באירופה ובארצות הים התיכון.

במצרים כיום, הפול נחשב כמאכל הלאומי.‏‏

הפול בתנ"ך

	"משכב וספות וכלי יוצר וחטים ושערים וקמח וקלי ופול ועדשים וקלי"
– ספר שמואל ב', י"ז, 28

	"ואתה קח לך חטין ושערים ופול ועדשים ודחן וכסמים ונתתה אותם בכלי אחד ועשית אותם לך ללחם מספר הימים אשר אתה שוכב על צדך שלש מאות ותשעים יום תאכלנו"
– יחזקאל, ד', 9

הפול נזכר פעמיים במקרא לצד 'עדשים' ומרכיבי מזון בסיסיים אחרים (שמואל ב' יז כח; יחזקאל ד ט) וכשם של אחד ממלכי אשור (מלכים ב' טו יט). הזיהוי של ה'פול' הוא חד משמעי בכל התרגומים והפירושים. הפול נזכר רבות כגידול יסוד חשוב גם בספרות חז"ל ובימי הביניים.

פול
ערך תזונתי ל-100 גרם
קלוריות	341 קק"ל
חלבונים 26 ג' פחמימות 58 ג' שומן 1.5 ג'
סיבים תזונתיים 25 ג'

הסכנות שבפול

ירק זה עשיר אמנם בחלבונים והוא בעל ערך קלורי רב, אך כאשר הצמח ירוק, הוא עלול לעורר אצל אנשים רבים, הלוקים בחוסר חלקי או מלא של האנזים G6PD, תגובות קשות של המוליזה - הרס מהיר של כדוריות הדם האדומות. תופעה תורשתית זו נפוצה בעיקר בקרב בני העדה הכורדית וילדים קטנים. אכילת פול גורמת לחלק מהאנשים להצטברות גזים במערכת העיכול ולתחושת אי-נוחות בשל כך.

עדויות לְבִּיות הפול

בין השנים 1987-1983 נחפר האתר הארכאולוגי יפתחאל בגליל התחתון מהתקופה הנאוליתית קדם קרמית ב (אמצע האלף ה-8 לפנה"ס - סוף האלף ה-7 לפנה"ס) על ידי פרופסור יוסף גרפינקל, הממצאים באתר כללו זרעי פול. זו העדות הקדומה ביותר בעולם לביות קטנית זאת.

ראו גם

• פול מדמס

קישורים חיצוניים

• פול, באתר גאמון - צמחי מרפא
• פול האוס - ארבעה מתכוני פול, באתר ynet
• פסקל פרץ-רובין, תבשיל פול תוניסאי, מאתר "על השולחן"
• מיכל לוי-אלחלל, פול ירוק - הכי אביבי שיש - מאמר ומתכונים, ממגזין "שף"