ערך זה עוסק בקטניה. אם התכוונתם לפירושים אחרים, ראו פול (פירושונים).
פּוֹל (שם מדעי: Vicia faba), או פוּל (מערבית) הוא צמח חד-שנתי חורפי, אשר נזרע בספטמבר ומניב באביב. מוצאו של הצמח ממרכז אסיה, מחבש ומארצות הים התיכון. זהו גידול תרבות עתיק עוד מתקופת האבן. בארץ גידלו את הפול עוד בימי התנ"ך, וכבר במקרא הוא נזכר בין הירקות החשובים לאדם – למאכל ולמספוא. הערבים גידלו את הפול בקנה מידה רחב והשתמשו גם בגרגירים היבשים וגם בתרמילים ובגרגירים הירוקים. כיום נפוץ הצמח בעיקר באירופה ובארצות הים התיכון.
במצרים כיום, הפול נחשב כמאכל הלאומי.[1]
[עריכה] הפול בתנ"ך
|
"משכב וספות וכלי יוצר וחטים ושערים וקמח וקלי ופול ועדשים וקלי" |
|
| – ספר שמואל ב', י"ז, 28 |
|
"ואתה קח לך חטין ושערים ופול ועדשים ודחן וכסמים ונתתה אותם בכלי אחד ועשית אותם לך ללחם מספר הימים אשר אתה שוכב על צדך שלש מאות ותשעים יום תאכלנו" |
|
| – יחזקאל, ד', 9 |
[עריכה] הסכנות שבפול
ירק זה עשיר אמנם בחלבונים והוא בעל ערך קלורי רב, אך כאשר הצמח ירוק, הוא עלול לעורר אצל אנשים רבים, הלוקים בחוסר חלקי או מלא של האנזים G6PD, תגובות קשות של המוליזה - הרס מהיר של כדוריות הדם האדומות. תופעה תורשתית זו נפוצה בעיקר בקרב בני העדה הכורדית וילדים קטנים.
[עריכה] עדויות לביות הפול
בין השנים 1987-1983 נחפר האתר הארכאולוגי יפתחאל בגליל התחתון מהתקופה הנאוליתית קדם קרמית ב (אמצע האלף ה-8 לפנה"ס - סוף האלף ה-7 לפנה"ס) על ידי פרופסור יוסף גרפינקל, הממצאים באתר כללו זרעי פול. זו העדות הקדומה ביותר בעולם לביות קטנית זאת.
[עריכה] קישורים חיצוניים
[עריכה] הערות שוליים
- ^ הפול לפי אתר המאכלים המזרח תיכוניים - הינו המזון המהיר השימושי ביותר במצרים, ונאכל בידי עשירים ועניים כאחד.