אביעד הכהן
אביעד הכהן (נולד ב-1 בנובמבר 1962) הוא משפטן ישראלי, הדיקן למשפטים ומרכז לימודי משפט עברי ב"מכללת שערי משפט". פועל גם כעורך דין.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
הכהן נולד בשנת 1962 לרב מנחם הכהן, שהיה חבר הכנסת מטעם מפלגת העבודה, ולפרופסור דבורה הכהן, היסטוריונית מאוניברסיטת בר-אילן. למד בישיבה התיכונית נתיב מאיר ואחר כך בישיבת הר עציון ובישיבת הכותל ושירת בצבא במסגרת ההסדר. בשנים 1989-1985 למד לתואר ראשון במשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. במקביל ללימודיו עבד כעוזר מחקר במכון לחקר המשפט העברי באוניברסיטה. את ההתמחות עשה אצל המשנה לנשיא בית המשפט העליון, פרופ' מנחם אלון, ואצל עו"ד ד"ר מישאל חשין, לימים המשנה לנשיא בית המשפט העליון. בשנת 1991 החל ללמד כמורה עוזר בפקולטה למשפטים בירושלים במקביל לתואר השני שסיים בהצטיינות בשנת 1993. בשנת 1995 החל ללמד גם באוניברסיטת בר-אילן סוגיות דת ומדינה, משפט עברי ודיני תקשורת. בשנת 1996 החל לעבוד כמרצה וכמנהל המרכז להוראת המשפט העברי ולימודו במכללת "שערי משפט". את הדוקטורט סיים בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים בציון מעולה בשנת 2003.
במקביל לעבודתו כמרצה למשפטים השתתף במכוני מחקר ופורומים, בהם "מוזאיקה" - המכון לחקר דת, חברה ומדינה ומכון ון ליר. כתב מאות מאמרים, הן בבמות אקדמיות ומדעיות והן בבמות פופולריות, בהן דף פרשת השבוע של משרד המשפטים. משנת 2001 הוא כותב מדי שבוע טור פרשת שבוע בעלון "שבתון" המופץ בעשרות אלפי עותקים, ומתפרסם במקביל גם באינטרנט. משנת 1997 שימש חבר במערכת הפרסום הרשמי של פסקי הדין (פד"י) של בית המשפט העליון, ומשנת 2006 הוא משמש כעורך הראשי שם. כתב את הערכים החדשים בנוגע לזכויות האדם במהדורה החדשה של "אנציקלופדיה יודאיקה", ובהם ערכים על חופש הביטוי, חופש התנועה וחופש העיסוק. בשנת 2011 כתב את "אמנת הספריה הלאומית" שהושקה בטקס חגיגי במעמד נשיא המדינה, ראש הממשלה, ואנשי ממשל בכירים.
הכהן חבר במערכות של שנתון המשפט העברי (היוצא לאור מטעם המכון לחקר המשפט העברי של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית); "רפואה ומשפט", "מחניים", "מסכת", "שערי משפט", "הלשכה - בטאון לשכת עורכי הדין בירושלים", "עלון שבות לבוגרי ישיבת הר עציון" ועוד.
משמש כפרשן המשפטי של העיתון "ישראל היום". מאמריו הופיעו ב"הארץ", "ידיעות אחרונות", "מעריב", "מקור ראשון", "נקודה", "הצופה", "The Jerusalem Post" ועוד.
לצד פעילותו האקדמית, פעיל הכהן בעבודה מעשית כעורך דין. משנת 1994 הוא משמש כיועץ המשפטי של עמותת פסטיבל ישראל ושל תנועת "הכל חינוך". כיהן כחבר ועד מחוז ירושלים, כחבר בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין ובוועדות ציבוריות. שימש יועץ לוועדת הקודיפיקציה, יועץ ל"ועדת שושני" שעסקה בתקצוב מוסדות החינוך בישראל, ומכהן כדירקטור ויו"ר ועדת הלוגיסטיקה של פרויקט תגלית. חבר בגופים ציבוריים, בהם עמותת מרכז צדק לנשים, עמותת ישיבת הר עציון באלון שבות ו"פורום תקנה" לטיפול ולמניעת הטרדה מינית בציבור הדתי.
בשנים 2007, 2011 נכלל שמו ברשימת המועמדים שהוגשה לוועדה למינוי שופטים לבית המשפט העליון.
ספרו "דמעת העשוקות - על בעיית העגונות ומסורבות הגט" הופיע בארצות הברית בשנת 2004. בחיבור זה מציע הכהן גישות חדשות לפתרון בעיית העגינות, הנסמכות על מקורות הלכתיים. בשנת 2011 הופיע ספרו "פרשיות ומשפטים" המאגד מבחר ממאמריו ובהם פרקים על זכויות האדם, משפט פלילי ומשפט אזרחי וזיקתם למשפט העברי.
בשנת 2011 מונה ליועץ המשפטי של מפעל הפיס.
[עריכה] פעילות משפטית
הכהן פעיל כעורך דין בתחומים ציבוריים וחברתיים:
- ייצג את העותרים בעתירה נגד שידור דוקו-דרמה בטלוויזיה שהכפישה את שמה של חנה סנש לאחר מותה.[1]
- זכה בעתירה שהגיש בשם תנועת "נשים בירוק" ונדיה מטר למען זכות קיום תהלוכה שלהן בליל תשעה באב סביב חומות העיר העתיקה בירושלים.[2]
- מתן היתר לנשים להספיד בבתי עלמין[3].
- ייצג את עמותת "צהר" ואת ארגון "קולך" בניסיון למנוע בחירת דיינים חרדיים ואת ארגוני הנשים בפרשת הסדר הטיעון עם הנשיא משה קצב.
- בשנת 2006 ייצג את עמותת "מרכז צדק לנשים" בעתירה שנועדה להסדיר את פעילותה של קרן ממשלתית המשלמת כספים לסרבני גט ובכך מעודדת אותם בעקיפין.[4] בעקבות העתירה הוסדרה פעילות הקרן ונקבעו קריטריונים לפעילותה.
- ביוני 2008 עתר לבג"ץ בשם אישה ושלושת ילדיה שבית הדין הרבני פסל את גיורה לאחר 15 שנה, ועוד 11 ארגונים ובהם נעמת, אמונה, ויצו, מרכז צדק לנשים, ומוסדות "אור תורה".
- ייצג עגונות ומסורבות גט בהליכים בפני בית המשפט העליון.
- ייצג את תושבי גוש קטיף בעתירות שהוגשו לוועדה המיוחדת לפי חוק יישום תוכנית ההתנתקות במנהלת סל"ע.
- בשנת 2005 ייצג את תושבי כפר מימון בעתירה לבג"ץ, לאחר שהמשטרה מנעה את יציאתם מתחומי היישוב בשל החשש שיצטרפו למפגינים נגד תהליך ההתנתקות.
- בשנת 2008 ייצג את עמותת נוער כהלכה ויואב ללום שביקשו לראות אפליה עדתית בבית הספר "בית יעקב" בעמנואל. בג"ץ קיבל את העתירה, וקבע הלכות יסוד בעניין הזכות לחינוך שוויוני (ראו: בג"ץ בית הספר בית יעקב בעמנואל). בשנת 2011 הגיש עתירה נוספת בשם אותם עותרים נגד משרד החינוך והרשויות המקומיות בשל הפליה עדתית בסמינרים לבנות במגזר החרדי.
- בשנת 2008 ייצג סייף שנבצר ממנו להשתתף בתחרות כיוון שהוא שומר שבת. בג"ץ הוציא צו שחייב את איגוד הסיף להעביר את התחרות ליום חול ולאפשר לסייף להתמודד בתנאי תחרות שוויוניים.
- בשנת 2009 ייצג את רב העיר צפת, שמואל אליהו, בעתירה שביקשה להעמידו לדין בגין התבטאויותיו, עתירה שנדחתה (בג"ץ 6702/05).
- בשנת 2010 ייצג את ראש העיר ירושלים ניר ברקת בעתירה שמנעה מחטף בבחירת הרבנים הראשיים לירושלים.
בשנים 2010-2011 ייצג את חברת מועצת העיר ירושלים רחל עזריה בשתי עתירות שביקשו למנוע הפרדה מגדרית בשכונת מאה שערים.
- בשנת 2012 ייצג את חברי "תנועת ירושלמים" בעתירה לבג"ץ על אי פרסום תמונות נשים בפרסומות על גבי אוטובוסים בירושלים.
בשנת 2008 היה הכהן בין החברים המעטים (3 מתוך 30) בוועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-18 שהתנגד לפסילת הרשימות הערביות מלהשתתף בבחירות,[5] עמדה שקיבלה חיזוק מאוחר יותר בהחלטת בית המשפט העליון לבטל את פסילתן.
[עריכה] עמדותיו
הכהן מזוהה עם העמדות של האורתודוקסיה המודרנית ובהן שילוב בין התורה לאקדמיה. הוא מביע עמדות שמאל כלכליות ונמנה עם מייסדי ארגון "במעגלי צדק". במסגרת פעילותו בארגון הביע עמדות נחרצות בעד מלחמת חורמה בסחר בנשים, וקרא להגברת המודעות והסיוע לאנשים עם מוגבלות והקטנת הפערים הכלכליים בחברה הישראלית. כמו כן הביע ביקורת קשה על מה שהוא מכנה הזנחת הטיפול של הציבור הדתי במקרים של תקיפה מינית וסרבנות גט.
[עריכה] מספריו
- פרשיות ומשפטים, הוצאת ידיעות אחרונות, 2001
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אביעד הכהן באתר של מכון ון ליר בירושלים
- אביעד הכהן באתר של מכללת שערי משפט
- הכהן אביעד, ביוגרפיה באתר nfc
- רשימת הפרסומים של אביעד הכהן בקטלוג הספרייה הלאומית
- פרשיות ומשפטים ערב דיון לכבוד ספרו של אביעד הכהן במכון ון ליר בשיתוף שערי משפט
ממאמריו:
- מאמריו של אביעד הכהן באתר "דעת"
- אביעד הכהן, "כאן גרים בכיף" (חוץ ממי שלא): אליטיזם, הדרה והכלה בציבור הציוני-דתי, דעות 45, טבת תש"ע - דצמבר 2009, באתר נאמני תורה ועבודה
- אביעד הכהן, טרגדיה הלכתית, דעות 31, באתר נאמני תורה ועבודה
כתבות:
- שליפות עם ד"ר אביעד הכהן, nrg, 17 ביולי 2006
- תומר זרחין, שיחת היום - "ד"ר הכהן, צפית הפגנות כאלה כשהגשת את העתירה?", באתר הארץ, 20.6.2010
- יאיר שפירא, שומר שוויון, באתר בשבע - ערוץ 7, 27 בינואר 2011
- שי דורון, ד"ר אביעד הכהן, המועמד לעליון, מדבר על הכול, באתר nrg מעריב, 28 בנובמבר 2011
- אלה לוי-וינריב, "יש להכריע גורל נאשמים לפי דיני ראיות ולא לפי דיני כיכרות", באתר גלובס, 9 בדצמבר 2011
[עריכה] הערות שוליים
- ^ בג"ץ 6143 ,6126/94 גיורא סנש ואח' נ' רשות השידור ואח', פ"ד נג(3), 817
- ^ בג"ץ 3994/94 רות מטר נ' מפקד מחוז ירושלים של המשטרה
- ^ יובל יועז, גם נשים יוכלו לשאת הספדים בבית העלמין סגולה בפ"ת, באתר הארץ, 20.4.2007850935
- ^ בג"ץ 104/06
- ^ אביעד גליקמן ושרון רופא-אופיר, ועדת הבחירות: בל"ד ורע"מ-תע"ל נפסלו, באתר ynet, 12.1.2009
