מחצבת נשר הישנה

מחצבת נשר הישנה

מחצבת נשר הישנה, אפריל 2010
מידע כללי
סוג	מחצבה
כתובת	דרך בר יהודה כביש 752 נשר
מיקום	נשר
מדינה	ישראל
בעלים	כלל תעשיות
מייסדים	מיכאל פולק
הקמה ובנייה
תאריך פתיחה רשמי	1923
תאריך פירוק	1942
חברת בנייה	נשר מפעלי מלט ישראליים
שיטת כרייה	חציבה
מידות
שטח	250 דונם
קואורדינטות	32°45′36″N 35°03′15″E
(למפת חיפה מוגדלת)   מחצבת נשר הישנה (למפת חיפה רגילה)   מחצבת נשר הישנה (למפת הגליל המערבי רגילה)   מחצבת נשר הישנה (למפת הגליל המערבי מוגדלת)   מחצבת נשר הישנה

תצלום אוויר של המחצבה משנת 1946

פועלים עובדים במחצבה בשנת 1937

משאית שופכת את האבן שירדה ממחצבת החרייבה לתוך המגרסה השוכנת בשטח מחצבת נשר הישנה. האבן נגרסת ועוברת לאזור המפעל באמצעות סרט נע על גבי גשר שעובר מעל כביש לעמק יזרעאל, היום כביש 752. בתמונה רואים מימין את הארובות של כבשנים 1 ו-2. צולם ב-1956

מחצבת נשר הישנה היא מחצבה הנמצאת בתחתית מורד הר הכרמל בשטח העיר נשר על גבול עמק זבולון. שטח המחצבה 250 דונם, היא קרובה לשמורת טבע פארק הכרמל ולשמורת אשדות יגור. המחצבה פעלה בין השנים 1942-1925, עד שאבן הגיר המתאימה לייצור מלט אזלה, ולא היה כלכלי יותר להפעילה. בעקבות כך פתח מפעל נשר חיפה מחצבה חדשה מחצבת הח'רייבה מצפון לכביש 672 ומתחת לגבעת ההגנה. המחצבה פעלה גם באופן חלקי גם במלחמת העולם השנייה.

הבחירה במקום זה לפתיחת מחצבה ומפעל למלט נבעה מסוג אבן הגיר שמצא במקום. על מנת לייצר מלט באיכות גבוהה, יש הכרח לטחון את חומרי הגלם הגירניים יחד עם חרסית (טין), תוך בקרה רצופה ומהימנה של הרכבם הכימי, ולטחון את תוצרי תהליך השריפה שלהם (קלינקר) לאבקה (מלט). זמינות חומרי הגלם לייצור המלט הייתה הסיבה להקמת המפעל במקום ולהקמת שכונת נשר הוותיקה. המפעל השתמש לצורך הייצור בסלעים שנחצבו מרכס הכרמל כמקור לגיר, בקרקעות בסמוך לנחל קישון כמקור לחרסית ובדרך חיפה-ג'נין (כביש ורכבת) להובלת נוחה של המלט לחיפה לשם הפצתו. בשנות ה-20 של המאה ה-20, כבר היה בחיפה מזח בסמוך לתחנת הרכבת חיפה מזרח, ובשנת 1933 נפתח נמל חיפה המודרני שבנו הבריטים.

שטח המחצבה

המתלול המזרחי של הר הכרמל שבו נמצאת נשר, בנוי בדרך כלל סלעי גיר ודולומיט קשים. שטח המחצבה שונה מההר שמעליו באופי סלעיו ובצמחייתו. אין כאן חורש אלא בָתָה בלבד. המחצבה העיקרית היא בשכבות מאוזנות מאוד, ומשני עבריה השכבות כמעט אנכיות. השכבות המאוזנות הן של גיר רך מאוד, ואילו המאונכות הן מסלע גיר קשה. ההעתק שנוצר לאורך השבר בדרך ליגור נראה ממש כחומה. עם היווצרות השבר צנחו השכבות הצעירות יותר לעומק של מאות מטרים, והכרמל התרומם. במחצבה נוצל הקירטון החווארי כחומר גלם לתעשיית המלט. אולם לאחר כרייה מרובה, נותרה רק אבן גיר המכילה כמות גדולה של צור המזיק לתעשיית המלט, ולכן עברו לכרייה במחצבת ח'רייבה שאבני הגיר שבה אינן מכילות צור.

היסטוריה

הרקע להקמת המחצבה

בספרו "אלטנוילנד" (1902), חזה בנימין זאב הרצל את בנייתו של בית חרושת למלט בחיפה. בשנת 1903 עלה לארץ ישראל מרוסיה המהנדס נחום וילבושביץ (וילבוש), אחיה של מניה שוחט. הוא סייר בארץ כדי לבחון את אפשרויות הפיתוח בה. באותה תקופה לא היה בארץ ישראל מפעל לייצור מלט, והמלט יובא ממפעל קטן במצרים. וילבושביץ העריך שבעקבות הגידול בבנייה יגדל הביקוש למלט. הוא הציע להקים מפעל שתפוקתו תהיה 10,000 טון בשנה, והמליץ על הקמתו בחיפה, בגלל הקרבה לנמל חיפה, מסילת הרכבת החיג'אזית ומרבצי אבן גיר מתאימים בכרמל. מלחמת העולם הראשונה דחתה את מימוש תוכניותיו של וילבושביץ. ב-1918 הוא חזר לארץ, נפגש עם יהושע חנקין וביקש ממנו שירכוש שטחי קרקע מתאימים שנמצאו ליד הכפר הערבי יאג'ור, שהיו שייכים למשפחת ח'ורי, שהתגוררה בלבנון.

במקביל לפעילותו של וילבושביץ הוקם בלונדון ה"סינדיקט לצמנט פורטלנד בארץ ישראל", שווילבושביץ לא נמנה עם מייסדיו. יוזם הסינדיקט היה בוריס גולדברג, ומזכירו היה יצחק שניאורסון. ב-1920 הגיע שניאורסון ביחד עם מהנדס בריטי לארץ ישראל, כדי לבחון מקום להקמת מפעל למלט. חנקין סיפר להם על השטח שעליו המליץ וילבושביץ. כדי למנוע את עליית מחירי הקרקע אמרו היזמים לבא כוח משפחת ח'ורי שהם רוצים לעשות קידוחי ניסיון בקרקע; המילה "מלט" לא הוזכרה. הבדיקה העלתה שאבן הגיר המתאימה ביותר נמצאה במרחק של 7.5 ק"מ מחיפה, ליד יאג'ור, וחרסית ניתן למצוא בשפע ליד נחל קישון.

בעקבות ההמלצה קנה בנובמבר 1921 יהושע חנקין באמצעות חברת הכשרת היישוב את האדמות ממשפחת ח'ורי ושילם מקדמה של 10,000 לירות מצריות על חשבון שטח בגודל של 19,000 דונם, מתוכם 3,000 דונם לייצור מלט. במקביל חיפשו חברי הסינדיקט מהנדס מומחה ושותפים נוספים למימון ההשקעה במפעל. הם פנו למהנדס הונגרי בשם בלה שפיגל וביקשו את חוות דעתו. שפיגל הגיע לארץ ישראל בקיץ 1921 לבדוק שוב את הר הכרמל ואת התנאים להקמת מפעל רווחי. ב-5 בספטמבר 1921 שלח לחברי הסינדיקט דו"ח חיובי. בחיפושיהם אחרי משקיע הגיעו לתעשיין היהודי-רוסי מיכאל פולק. פולק הגיע לארץ ישראל במאי 1922 ביחד עם שפיגל ובדק את השטח בנשר. הוא מצא שטח מתאים, אבל היה מודאג מביצות הקישון וממחלת המלריה שפגעה בפועלים. פולק דאג לטפל במיגור הקדחת בעזרת צוות סניטרים שבראשם עמד צבי סליטרניק. שפיגל גם המליץ על בניית שלוחת רכבת שתוביל אל בית החרושת. בשלב זה הוחלט על השלמת רכישת השטח. פולק נפגש עם חנקין כדי שימשיך את תהליך הרכישה, חזר לאנגליה, הצטרף במאי 1922 לסינדיקט וביוני הפך ליו"ר שלו. בארץ ישראל המשיך חנקין במשא ומתן עם משפחת ח'ורי. לאחר שהסתבר שיש בעיה ברישום הקרקע בטאבו, סוכמה על דעת כל הצדדים העברה מיידית של 3,000 דונם לחברת הכשרת היישוב, 1,000 דונם על הר הכרמל ו-2,000 דונם במישור. השטח כלל מקום שנקרא "סלמיה" שבו היה חאן ששימש בעבר למגורי אריסים. ב-17 באוגוסט 1922 אישר בית משפט מנדטורי את ההסכם.

העבודה במחצבה

המחצבה נוצרה בהדרגה בגבעה שבה היו בתי סלמיה שלאחר שיפוצם שימשו הבתים את פועלי נשר הראשונים ואחר כך כמה בעלי משפחות. בגבעה נבנה אולם תרבות, מקורה ברעפים אדומים, ששימש את כל תושבי נשר ובו הייתה גם ספרייה גדולה. צמוד אליו היה בניין אבן ששימש את מזכירות מועצת הפועליםשל נשר. במקום היה גם מבנה ששימש בית ספר ראשון. בהדרגה "בלעה" המחצבה את הגבעה ואת הבניינים, ולא נותר להם שריד וזכר.

בשטח גבוה בהר קדחו חורים בשורה, מילאו אותם בחומר נפץ וכך, לאחר הפיצוץ, התפוררה האבן ונפלה. בשלב הבא העמיסו את האבנים לתוך קרוניות שעמדו על מסילת ברזל, וקטר קטן משך אותן דרך מעבר בגשר בטון מתחת לכביש חיפה-נצרת אל המפעל.

בשנת 1942 מפעל למלט נשר עבר לחצוב במחצבת הח'רייבה בשטח פארק הכרמל של היום. לצורך כך נסלל כביש, היום כביש 7212 שהוביל את החומר שנחצב לשטח המחצבה במשאיות, למבנה המגריסה, שם נגרסו הסלעים, והועברו לשטח המפעל. ב-1966 נבנה רכבל שהוביל את החומר שנחצב ממחצבת הח'רייבה למחצבת נשר הישנה.

בעבר המחצבה הייתה פתוחה, ילדים שיחקו בה במיוחד בשלוליות החורף, והאוטובוס מבית החרושת עלה דרכה לגבעת נשר. מזה כמה עשורים הוקפה המחצבה בגדר. חלקה המזרחי של המחצבה הוסדר, ובו נמצאים מוסך, מגרש חנייה ותחנת דלק. במהלך השנים שימשה המחצבה לפינוי פסולת, ואת ערמות האשפה כיסו בעפר. הצמחייה מכסה כיום את מרבית המחצבה. בדופן הצפונית של המחצבה נוצרו שתי ביצות וסביבן התפתחו צמחי מים ובעלי חיים ייחודיים.

פרויקט דנציגר

ערכים מורחבים – פרויקט שיקום מחצבת נשר, כביש 7212

בשנת 1971 נעשה ניסיון לשקם את המחצבה באופן חלקי. כאשר קמה התנגדות להמשך הכרייה של נשר במחצבת ח'רייבה, חברו יחד המפעל והפסל הישראלי יצחק דנציגר, שהיה גם אדריכל גנים ופרופסור לעיצוב בטכניון, כדי לערוך ניסיון לשיקום המחצבה הישנה. יצחק דנציגר היה ממייסדי הסגנון ה"כנעני" בפיסול הישראלי, ופסלו "נמרוד" שעוצב בסגנון זה, נחשב לאחת היצירות החשובות באומנות הישראלית. ככל הנראה, כאשר שיקם דנציגר את המחצבה והתאמץ להחיות את "צמחיית ההר הפצוע", התחבר לערכיו ה"כנעניים". דנציגר עמד בראש צוות ובו אנשי הטכניון ומשרד החקלאות, מומחים בתחומי האקולוגיה והקרקע. צוות זה התארגן כדי לבחון דרכים לשיקום אתר המחצבה שנפגע ולהמליץ בפני הנהלת נשר על תוכנית ניסיונית להגשמתה. הפרויקט אומץ על ידי מוזיאון ישראל, וניסוי בזריעה על משטח הוצג בתערוכה במוזיאון ישראל בפברואר 1971 .

לאחר התערוכה אישרה הנהלת נשר תקציב לביצוע ניסוי דומה באתר המחצבה. הצוות החל לעבד תוכנית לשיקום ניסיוני של חלקה בת דונם אחד במדרון התלול. מטרת השיקום הייתה לעצב את המחצבה מחדש כדי שתשתלב בנוף. דנציגר נעזר בצילומי אוויר ובמודל של המחצבה. באותה עת הכוונה הייתה לעצב חלק מהקירות מחדש, וחלקים מהמחצבה אמורים היו לשמש לצורכי דיור ותעשייה, אולם רוב השטח נועד להיות אתר טבעי מעוצב. כמה אנשי מקצוע חברו לדנציגר. בארץ לא היה אז ידע בעניין זה, והעבודה הייתה חלוצית ממש. לפי התוכנית נערכו פיצוצים כדי להתאים את השיפוע לשתילה, ואחר כך הונחו על המדרונות המתונים רשתות של מעוינים ובהם נשתלו צמחי סלעים מקומיים וצמחים שהובאו מהנגב, מאוסטרליה ומקליפורניה. הרעיון התחבר לתחום חדש באומנות הפלסטית שבו אומנים בארצות־הברית ובאירופה מבצעים עבודות בנוף הפתוח. השלב השני, שלא הגיע למימוש, נועד לתת למחצבה המשוקמת תפקיד חברתי חדש. למרות שהפרויקט לא הושלם, הוא משמש ציון דרך חשוב בתולדות האומנות הישראלית מכיוון שמדובר במאמץ לגאול את הטבע מן ההרס של החברה המודרנית. בעיני צוות המתכננים לפעולת השיקום נודע ערך חשוב, כדברי יצחק דנציגר: ” הדינמיט והדחפור פוצעים את הטבע תוך ימים ספורים. באמצעי ם דומים עלינו לאפשר לטבע להיאחז שוב בשממה שהאדם יצר, ולהפעיל בו סדר אקולוגי חדש. הניסוי ]...[ הוא כלי שיספק לנו מידע ]...[ ועלינו להעבירו לכל גורם העשוי להימצא ביום מן הימים מול בעיה מוסרי ת כזו שלפנינו”.

מבנים בשטח המחצבה

• גבעת העמדות - היא גבעה בעיר נשר השוכנת בשולי מחצבת נשר הישנה. על הגבעה שרידי בונקרים של הצבא הבריטי ממלחמת העולם השנייה, עמדות תותחים ששימשו להגנה על האזור מפני התקפות אוויריות ועמדת בטון מבוצרת ממלחמת העצמאות. מצדה המערבי משקיפה הגבעה על שכונת גבעת נשר, מצידה הצפוני על עמק זבולון ומפרץ חיפה ומצידה המזרחי, מחצבת בית החרושת נשר שעברה ניסוי שיקום נקודתי במסגרת פרויקט ניסיוני של האמן יצחק דנציגר, פרויקט שיקום מחצבת נשר. על רכס גבעת העמדות היה מאבק של תושבי נשר בתוכנית של חברת כלל שרצתה לבנות מבנים לגובה שיסתירו את הנוף הנשקף מהגבעה. המאבק הסתיים בפשרה בשת 2019 בבית דיו מינהלי.
• המגרסה - בשטח המחצבה נמצא מבנה "המגרסה" ששימשה לקליטת חומר (אבן גיר) מן המחצבה. החומר נערם בסככת האחסנה. במגרסה הסלעים שנכנסו פוררו וגורסו. החומר הגרוס הועבר על ידי סרט נע על גבי גשר למפעל בצידו הצפוני של הכביש. במפעל החומר נכנס לאחסנה ומשם הועבר למטחנות לשימוש בתהליך יצור המלט. לאחר המעבר לחציבה במחצבת הח'רייבה, החומר הגיע למגרסה על גבי משאיות ונפרק לתוך משפך המוביל את החומר למגרסה. בשנת 1966 בנה המפעל רכבל שהוביל את החומר ממחצבת הח'רייבה ישירות למגרסה. בעקבות סגירת המפעל, אין שימוש יותר במגרסה. המבנה נכנס לרשימת השימור של המבנים בתוכנית כלל נדל"ן לבניית שכונת מגורים בשטח המחצבה. הגשר שעליו הונע החצץ באמצעות הסרט הנע לא נכנס לרשימת השימור והוא נהרס כבר בחלקו (נכון למרץ 2024)
• בית משאבה - בית משאבה שנבנה בשנות ה-30 של המאה ה-20 בשטח המחצבה. שימש כחלק ממערך המים של המפעל. בבית משאבה זה שאבו מים לצורכי שתייה. הפסקת השימוש בבית המשאבה הביאה ליצירת ביצה כל השנה בשטח המחצבה. הביצה שוכנת בשולי כביש 752. במסגרת תוכנית הבנייה של כלל נדל"ן מבנה זה יהרס, למרות שהופיע ברשימת השימור של עיריית נשר.
• משרדים מוסכים ותחנת דלק של קבוצת תעבורה - מבנים אלה שוכנים בחלק המזרחי של המחצבה מאזור המגרסה ועד השער היוצר מול קאנטרי נשר. המבנים האלה יפונו כשתיבנה השכונה "אגמי כרמל" בשטח המחצבה

פרויקט אגמי כרמל

בשנת 2015, כלל תעשיות, בעלי השטח, ביחד עם ראש עיריית נשר אבי בינמו, הגישו תוכנית בנייה מקפת, לוועדה המרחבית לתכנון ובניה מורדות הכרמל, התוכנית הועברה ב-3 במרץ 2016 לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז חיפה והיא אושרה ב-27 במרץ 2017,. התוכנית כוללת בניית שכונה חדשה במזרח העיר המחולקת לשני שלבים, והכוללת בסה"כ כ-5,000 יחידות דיור על שטח של כ-2,500 דונם. התוכנית כוללת שלב א' בנייה מדרום-מערב של כ-2,000 יחידות דיור וקצת מסחר ותעסוקה, ושלב ב' מצפון-מזרח לכביש 752 על שטח מפעל נשר חיפה מדרום לכביש שיבוצע לאחר פינוי מפעל המלט שקיבל אישור חריג להמשך פעילות לעוד 25 שנה.

שלב א' כולל בתוכו בנייה על שטח גבעת העמדות ומחצבת נשר הישנה מדרום-מערב לכביש. בזמן בניית שלב זה, מפעל בית החרושת נשר ימשיך לפעול במתכונת בה הוא פועל בשנת 2017. האישור ניתן ל-25 שנים. על גבי שטח גבעת העמדות לאורך כביש 7212, מתוכנן לבנות שורת מגדלים בני 14 קומות ובית ספר יסודי.

התוכנית כוללת בניית שלוש כיכרות על כביש 7212 ההיסטורי המוביל לגבעת נשר ולכביש 672 על רכס הכרמל שאמצעותו מגיעים מנשר לאוניברסיטת חיפה ולעספיא. שלוש הכיכרות יובילו לכבישים מזרחה שיחתכו ויחצו את הרכס הכולל את גבעת העמדות בשלוש נקודות:

1. כיכר בתחילת הכביש מול רחוב התשבי בנשר (כיכר קיימת)
2. כיכר מול בית הספר היסודי "בית יהושע"
3. כיכר מול רחוב הרקפות המשמש כדרך יציאה מגבעת נשר (אחד משני דרכי יציאה מהשכונה)

כביש יציאה נוסף לשכונה החדשה המתוכננת יהיה בדרום-מזרח השכונה באמצעות כיכר שתיבנה מול הקאנטרי קלאב של נשר. מכיכר זאת ייבנה גשר שיוביל להמשך השכונה שתיבנה על שטח מפעל נשר.

תוכנית הבנייה לא אושרה על ידי מועצת עיריית נשר. בעקבות כך, עתרו שמונה מחברי האופוזיציה במועצת נשר לבית המשפט המחוזי בחיפה (ביחד עם נושאים נוספים) לביטול ההחלטה בטענה שהיא מנוגדת לחוק. בישיבה שהתקיימה ב-26 באוקטובר 2017 קיבל בית המשפט את העתירה והורה לבינמו לכנס בתוך שבוע את מועצת העיר שבה ידונו על נושאים שונים שהועלו בעתירה כולל תוכנית הבנייה הכוללת את גבעת העמדות. בישיבה שהתקיימה במועצת העיר החליטה המועצה על הקפאת החלטת בינמו להצטרף כמגישה תוכנית התב"ע לוועדה המחוזית חיפה. הטענות כנגד התוכנית היו שתוכנית כה גדולה לא הובאה בפני מועצת העיר, תושבי העיר וועדות הבנייה של העירייה, וכי הצטרפות העירייה כמגישה חושפת אותה לתביעות נוספות.

במקביל לפעילות חברי האופוזיציה במועצת העיר נשר, הקימו תושבי העיר מטה מאבק בשם רכס נשר ההיסטורי בסכנה. באתר מטה המאבק ובדף הפייסבוק פורטו הליקויים של התוכנית שהוגשה לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה חיפה.

תוכנית הבנייה הופקדה ופורסמה לציבור ב-31 בינואר 2023 לצורך הגשת התנגדויות במשך 60 ימים. מועד אחרון להגשת התנגדות היה 1 במאי 2018, לאחר שהתגלתה תקלה באתר של מינהל התכנון בזמינות התוכניות.

לתוכנית הוגשו התנגדויות רבות. בין מתנגדים היו: המועצה לשימור אתרים, סניף חיפה. קבוצה של תושבי נשר שהתאגדה ביחד להגשת התנגדות. הקבוצה כללה בעיקר תושבי שכונת גבעת נשר הקרובה ביותר לגבעת העמדות, חבר האופוזיציה דאז רועי לוי שבאוקטובר 2018 נבחר לראשות העיר, החברה להגנת הטבע וגופים נוספים. הוועדה החליטה לקבל מעט מההתנגדויות של המועצה לשימור אתרים ושל קבוצת תושבי נשר. בעיקר בנוגע לשני בונקרים שהושמטו מהתוכנית של כלל והנמכת גובה המבנים על צלע הגבעה הפוגעים בתצפית הנוף. בעקבות כך התאגדה קבוצת התושבים והגישה ערעור לבית המשפט. הוגשו גם ערעורים על ידי המועצה לשימור אתרים ועיריית נשר. בהסכם פשרה שמספרו עת"מ 10745-12-18 שהוגשה ב-5 בדצמבר 2018 , הוסכם שמבנה בית הספר שמתוכנן להיבנות בתחתית הגבעה יבנה בקו גובה שלא יפגע בתצפית מהחלק העליון של הגבעה, וישמור על קשר עין עם מבנה בית העם. מבנה 9 לשימור.

לאחר קבלה חלקית של ההתנגדות, החליטה קבוצת המתנגדים של תושבי נשר לפנות לבית משפט לעניינים מנהליים שבסופו הסתיים בהסכם פשרה שהתקבל בבית המשפט.

ב־13 באוקטובר 2020 פורסמה הודעה לציבור לאפשרות הגשת התנגדויות לתוכנית המתאר של נשר עד 13 בדצמבר 2020. קבוצת תושבי נשר הגישה התנגדות להקמת בית ספר בחלקה הצפוני של הגבעה כפי שאושר בתוכנית הבנייה של כלל. ההתנגדות כללה דרישה להסבת מבנה הציבור של בית הספר להקמת מוזיאון לתולדות העיר נשר. התנגדות זאת תואמת את רצונו של רועי לוי ראש העיר נשר, לבנות במקום מבנה מוזיאון..

ב־ 7 ביוני 2022, לאחר כמה שנים של תכנון והכנות, הונחה אבן הפינה באזור המחצבה הישנה בנשר לפרויקט "אגמי כרמל" שבו יהפכו המחצבה הישנה ומתחם מפעל נשר ההיסטורי לאזור מגורים באיכות הגבוהה ביותר, ובצמוד לו יוקם פארק המבוסס על שני האגמים ששימשו את בית החרושת לכריית חרסית בעבר .

בדצמבר 2023 הסתבר שכלל נדל"ן הגישה בקשה לפקיד היערות במשרד החקלאות לכרות 3,658 עצים, ולהעתיק 236 עצים סה"כ 3,894 עצים במחצבת נשר הישנה ובשטח מפעל נשר חיפה, חלק מהעצים הם בגבעת העמדות. בעקבות כך הגישה החברה להגנת הטבע ערר לפקיד היערות. ותושבים מהעיר נשר חיפה ובכל הארץ התאגדו להגשת ערר נפרד. הערר הוגש ב-2 בינואר 2024. פקיד היערות ביטל את רישיון הכריתה ב-9 בינואר 2024, והורה לכלל נדל"ן להכין סקר עצים חדש.

גלריית תמונות

חאן ערבי של משפחת חורי ולידו מימין מטבח הפועלים הראשון נשר בשטח מחצבת נשר הישנה קבוצת פועלים בעת העברת חומר מהמחצבה למפעל נשר למלט. צולם בשנות ה-20 של המאה ה-20 גשר העברת חומר הגלם שנגרס מהמגרסה לקו הייצור. חומר הגלם מגיע מהמחצבה. פעם מ"מחצבת חרייבה". בהמשך מאזור מחצבה בטמרה, עד שמפעל נשר חיפה נסגר קרוניות רכבל המטען של בית חרושת למלט נשר, 1983. קרוניות אשר שימשו להעברת חומר הגלם שנחצב במחצבת "חרייבה" על הר הכרמל בקצה כביש 7212 למגרסה בבית החרושת המחצבה נסגרה. הקרוניות שימשו כעציצים במפעל, עד שהמפעל נסגר כביש 7212 כפי שצולם במרץ 2010 משכונת גבעת נשר, בתמונה אפשר לראות את הבטונדות שהובילו את החומר שנחצב במחצבת החרייב למחצבת נשר הישנה, שהגנו בעבר על הנוסעים בכביש מהשפוכת של קרוניות הרכבל המטען. הבטונדות הוסרו בשנים שלאחר מכן זריחה במחצבת נשר הישנה. באופק עמק זבולון, רכסים ואיבטין. דצמבר 2023 הביצה והמגרסה בשטח המחצבה

לקריאה נוספת

• ישראל בן דור, "100 שנים לנשר - משכונת צריפים לעיר מגדלים, אפי מלצר בע"מ, מאי 2023 עמודים 305-304
• דבורה ברנשטיין, ‏יהודים וערבים במפעל 'נשר', קתדרה 78, דצמבר 1995, עמ' 106-82

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מחצבת נשר הישנה בוויקישיתוף

• מחצבת נשר הישנה - פלייליסט סרטונים בערוץ יוטיוב
• "עמק הכרמל" - השכונה שהיא מאיץ הצמיחה של עיר העתיד נשר, באתר ynet, 13 ביולי 2022
• הצעת שיקום לקיר מחצבה, מן הסדרה “מחצבת נשר“, באתר מוזיאון ישראל
• הילה ציאון, מגה פרויקט בנשר: שכונה עם 5,000 דירות חדשות במקום מפעל המלט, וואלה! NEWS, ‏3 במאי 2017
• ענת דניאלי, במקום מפעל המלט בנשר: ועדת התכנון בחיפה הפקידה תוכנית לבניית 5,000 יחידות דיור, כלכליסט, 3 במאי 2017.
• אריק מירובסקי, במקום מחצבה היסטורית: עיריית נשר מקדמת 1,100 דירות ופארק ספורט אתגרי, דהמרקר, 23 בנובמבר 2015
• תוכנית 355-0359364 מכ/886 מתחם "כלל" - מגורים נשר באתר ועדה לתכנון ובנייה מורדות כרמל
• מכ/886 מתחם "כלל" - מגורים נשר, באתר מנהל התכנון
• ילקוט פרסומים 8343 מ-16 ביולי 2019, העוסק בתוכנית 355-0459364
• תוכנית 355-0459364 באתר תב"ע של עיריית נשר.
• תוכנית 355-0459364 באתר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה מורדות הכרמל.
• תוכנית 355-0359364 מורדות הכרמל
• תוכנית 355-0359364 באתר תב"ע לנד
• פרסום התוכנית בילקוט הפרסומים
• עת"מ 10745-12-18 : ברייר ואח' נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובניה חיפה ואח' באתר תולעת המשפט
• בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים עת"מ 10745-12-18
• פי ברייר, יעקב גרינשטיין, אילן נצר ואח' - הוועדה המחוזית לתכנון ובניה חיפה, זאב בילסקי, עיריית נשר ואח' באתר דטהצק