עספיא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.


עספיא
Isfiya COA.png
Isfije 076.jpg
נוף אופייני בכפר
שם בערבית عسفيا
מחוז חיפה
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה וג'יה כיוף
גובה ממוצע ‎520‏ מטר
סוג יישוב יישוב עירוני בעל 10 - 20 אלף תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2012:
  - אוכלוסייה 11,283 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.8%‏ בשנה עד דצמבר 2012
מיקום עספיא
עספיא
עספיא
דירוג חברתי-כלכלי 4 מתוך 10
מדד ג'יני 0.4298
פרופיל עספיא נכון לשנת 2011 באתר הלמ"ס
/http://www.isifya.co.il
עספיא, מרכז הכפר, ספטמבר 2009
מראה ביישוב

עִסְפִיָאערבית: عسفيا, הגייה מקובלת בעברית: עוספיה) היא מועצה מקומית במחוז חיפה. עספיא שוכנת על הכרמל וגובלת בפארק הכרמל. זהו הכפר הדרוזי השני בגודלו בישראל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי שרידים ארכאולוגיים, המקום מיושב מאז תקופת הברונזה. ההתיישבות הדרוזית הנוכחית החלה בעספיא לפני 400 שנה בתקופתו של הנסיך הדרוזי הלבנוני פח' אל-דין אל-מעני השני. הנסיך, שמרכזו היה בהר הלבנון, מרד באימפריה העותמאנית והקים נסיכות שמרכזה היה בהר הלבנון. עספיא הייתה אחד מתוך 17 כפרים שהוקמו בתקופתו בהרי הכרמל לביצור גבולה הדרומי של הנסיכות. רק שני כפרים שרדו ברבות השנים והם עספיא ודלית אל-כרמל השכנה. בשנת 1960 נמצא כאן מטמון מטבעות כסף גדול, הוא מטמון עספיא, שזמנו המאה הראשונה לספירה. בין השאר מצויים במקום שרידי כפר יהודי בשם חוסיפה שהתקיים בתקופה הביזנטית, בהם פסיפס גלגל מזלות בשרידי בית הכנסת שנמצא במקום ועליו השם "חוסיפה".‏[1] ייתכן ששם הכפר מן המילה הערבית "עסף", שפירושה סוער ומתארת את מזג האוויר בחורף במקום.

בתקופת מאורעות תרפ"ט סבלו תושבי הכפר מידי כנופיות ערביות ופנו לשכניהם בקיבוץ יגור לקבלת עזרה. באמצעות יגור הגישו הדרוזים בכרמל לאבא חושי שהיה אז מזכיר מועצת פועלי חיפה בקשת עזרה. בעקבות כך סוכם על שיתוף פעולה עם "ההגנה" - הדרוזים מסרו מידע מודיעיני וההגנה סיפקה נשק ותחמושת. חושי זכה לכינוי "אל ראיס". כמה שנים מאוחר יותר הסתתר חושי במה שכונה "השבת השחורה" במשך כשלושה חודשים אצל השייח' לביב, מוח'תאר הכפר, כאשר נמלט מן הבריטים. לבסוף הוברח בבגדי אישה לקיבוץ יגור הסמוך. קשר זה הונצח על ידי מועצת עספיא בקריאת הרחוב הראשי ביישוב על שם אבא חושי ובחיפה נקרא רחוב על שם עספיא. [2]

מעספיא יצאה במלחמת העצמאות 1948 מחלקת המתנדבים הראשונה של מגויסים דרוזים בצהל. 8 מבני הכפר נהרגו בקרבות שחרור הגליל עד שבשנת 1956 הפך הגיוס בצה"ל לחובה על כל בני העדה. שני קצינים מילידי הכפר, כרם מנצור ומונה אסמעיל קבלאן (שהגיע במסגרת גדוד המתנדבים הדרוזים מסוריה) הם הקצינים הדרוזים הראשונים בצה"ל. בראש מועצת עספיא עמדו מאז קום המדינה שישה ראשי מועצה: לביב אבו רוכן, נג'יב מנצור, רסלאן אבו רוכן, שריף אבו רוכן, קנג' מנצור ווג'יה כיוף. בתקופת האיחוד עמד בראש עיר הכרמל אכרם חסון.

בשנת 2003 אוחדה עספיא עם היישוב השכן דלית אל-כרמל במה שכונה עיר הכרמל. שטח השיפוט שלה היה 5,000 דונם. בנובמבר 2008 אישרה הכנסת חוק‏‏[3] אשר ביטל את האיחוד של עספיא עם דאלית אל-כרמל, והשיב את המצב לקדמותו החל ב-1 בדצמבר 2008. ניהול היישוב המאוחד תחת ועדה קרואה בראשותו של גבי אופיר בוטל.

ב-18 באוגוסט 2009 התקיימו בחירות ביישוב, אולם בית המשפט המחוזי בחיפה הורה על ביטול התוצאות בשל זיופים שנתגלו ועל עריכת בחירות חדשות, בבחירות החוזרות אשר התקיימו בתאריך 16.09.2009 ניצח המועמד וג'יה כיוף בהפרש 898 קולות את המועמד בהיג מנסור.‏‏[4].

ב-2 בדצמבר 2010 פונו אלפים מאוכלוסיית עספיא עקב השריפה בכרמל.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במפקד האוכלוסין המנדטורי משנת 1931 נמנו בכפר 742 דרוזים, 187 ערבים-נוצרים ו-176 ערבים מוסלמים.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2012, מתגוררים בעספיא 11,283 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.8%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2009, המועצה המקומית מדורגת 4 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ב (2011-2012) היה 46.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2011 היה 6,541 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,964 ש"ח).‏[5] מהם כ- 80% דרוזים, כ-15% נוצרים, כ-5% מוסלמים וכמה משפחות יהודיות וסטודנטים באוניברסיטת חיפה השוכרים דירות ביישוב. עספיא היא אחד היישובים המגוונים מבחינת אוכלוסייה בארץ.

כפר השגרירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עספיא תופסת מקום של כבוד בדיפלומטיה הישראלית, וממנה יצא הקונסול הדרוזי הראשון חבר הכנסת לשעבר זיידאן עטשי, השגריר הדרוזי הראשון וליד מנצור, השגריר הצעיר ביותר בתולדות המדינה (35) רדא מנצור, השגריר בהיג' מנצור, הקונסול רסלאן אבו רוכן והדיפלומטית הדרוזית אימאן עמאשה.

צבא וביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני עספיא פילסו את הדרך בתוך מערכות הביטחון מאז מלחמת העצמאות. הקצינים הדרוזים הראשונים בצהל היו מבני הכפר. לדרגות הבכירות ביותר הגיעו תא"ל אמל אסעד שהיה מפקד חטיבת ג'נין ותא"ל כמיל אבו רוקן ראש המנהל האזרחי ביהודה ושומרון. נוסף על שניהם אל"מ ראאד מנצור, אל"מ וליד מנצור (מפקד חטיבת אילת). החובל הדרוזי הראשון בחיל הים והנווט הדרוזי הראשון בחיל האוויר היו מעספיא.

בכפר נמצא בית קברות צבאי גדול.

כנסת וממשל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני בני הכפר כיהנו בכנסת, זיידאן עטשי ולביב חוסיין אבו רוכן. כמו כן כמאל מנצור שימש יועץ למספר נשיאי מדינה, ולבסוף הוענק לו פרס ישראל על פועלו למען המדינה והחברה. כמאל מנצור הוא הדרוזי השני לאחר השיח' אמין טריף שזכה בפרס זה.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות הפרנסה העיקריים של תושבי הכפר הם עבודות מחוץ לכפר (למעלה מ-50 אחוז מכוח העבודה), שירותי הביטחון, משרתי ציבור קהילתיים, עסקים מקומיים ומעט חקלאות (חמישה אחוזים לעומת 90 אחוז שעסקו בחקלאות בשנת 1950). בעספיא שירותי תיירות פנים רבים, ובהם מסעדות וחנויות מסוגים שונים.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כביש 672 חוצה את עספיא לאורכה. קטע הכביש שבתוך הכפר הוא צר ואינו בר-הרחבה עקב המבנים הנמצאים משני צידיו, מכאן נובעים פקקי תנועה בשעות הבוקר, בחגים יהודיים ובשבתות קייציות ומספר תאונות רב.

תחבורה ציבורית משרתת את היישוב לכיוון חיפה דרך האוניברסיטה ולכיוון דלית אל-כרמל. התחבורה נחלקת בין אוטובוסים של אגד וחברות נוספות לבין מוניות שירות.

חינוך ותרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עספיא הינה אחת הקהילות היצירתיות ביותר בארץ בתחומי התרבות והאמנות. כפי הנראה המיקום הגאוגרפי המיוחד והנופים עוצרי הנשימה חברו לאוכלוסייה מגוונת וגרמו לה להשראה.

תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאטרון אל-נקאב של עספיא הוא תופעה ייחודית בישראל. אין כמעט יישובים קטנים בארץ שמחזיקים בתיאטרון משלהם. התיאטרון הוקם ביוזמה של המחזאי והבמאי סאלח עזאם שיצירותיו זכו בפרסים בפסטיבלים בישראל ובעולם. בתיאטרון מוצגות מחזות ערביים ועבריים ומתקיימת בו פעילות לנוער וילדים.

שירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעספיא יצאו מספר משוררים ומשוררות בשפה הערבית והעברית. המשוררת הבולטת מביניהם היא היאם קבלאן, אחת המשוררות המובילות בארץ בשפה הערבית. עוד משוררים מבני הכפר שספריהם התפרסמו בארץ: מסעוד חמדאן, רמזי ג'ודיה, רדא מנצור, סאלח עזאם, פהים אבו רוכן ואחרים, שריף שרוף (הילד הדרוזי) ועוד.

חינוך ואקדמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביישוב גני ילדים, שלושה בתי ספר יסודיים, בית הספר התיכון המשותף עם היישוב הסמוך דלית אל כרמל - אורט רונסון נמצא בתחום עספיא, מסגרות חינוך מיוחד ומרכז פיסג"ה (פיתוח סגלי הוראה) של משרד החינוך. חלק מילדי היישוב לומדים במסגרות לימוד שונות בחיפה.

חוקרים ואנשי אקדמיה ידועים בישראל שהם בני הכפר עספיא: הפרופסור הראשון מבני המיעוטים פאדל מנצור, ההיסטוריון הבינלאומי פרופ' קייס פירו, פרופ' תאופיק מנסור, מרצה למתמטיקה ואחד הפרופסורים הצעירים באקדמיה, פרופ' שבלי תלחמי, חוקר ידוע המתגורר בארצות הברית, פרופ' נדים רוחאנה, גם הוא עובד בארצות הברית. אקדמאים בולטים נוספים הם ד"ר מסעוד חמדאן מהחוג לתיאטרון באוניברסיטת חיפה, ד"ר רדא מנצור, מומחה לסוריה מהחוג למזרח תיכון באוניברסיטת חיפה, ד"ר עלאא אבו רוכן מהחוג למדע המדינה, ד"ר אימן מנצור מהחוג למדע המדינה, ד"ר סועאד אבו רוכן מהחוג לחינוך, ד"ר ע'סאן פירו מהחוג למתמטיקה באוניברסיטת חיפה, ד"ר טארק פירו מהחוג למזרח תיכון בבאר שבע. אנשי אקדמיה נוספים הם פרופ' מונא מארון, חוקרת ידועה בתחום המוח, ד"ר איסטפאן מארון, חוקר וסוציולוג שמרצה בגרמניה ובאוניברסיטת חיפה, ד"ר מועין הלון, מומחה לשפות שמיות המרצה בירושלים, ד"ר איוות תלחמי, מומחית לענייני מזרח התיכון וסוריה בפרט, וד"ר סעיד קוזלי במדעי מדינה.

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעספיא היו תמיד קבוצות ספורט פעילות ומצליחות. בהן הפועל ומכבי עספיא בכדורגל, קבוצת כדורעף שהעפילה לליגה הארצית ומספר מתעמלי קראטה שהגיעו לחגורה שחורה ודן 5. מהראן לאלא הינו ללא ספק הספורטאי המצטיין והידוע ביותר של היישוב.

מקומות קדושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עספיא הינה כפר מגוון ביותר מבחינה דתית המצויים בו שלושה מקומות תפילה דרוזיים: ח'לוה, שתי כנסיות: מרונית וקתולית, מנזר ומסגד.

בכפר שוכן קברו של המנהיג הדתי הדרוזי אבו עבדאללה, שנמנה עם מייסדי הדת הדרוזית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עספיא בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כפרי הדרוזים והצ'רקסים
  2. ^ הילה ציאון, כתבה ב-nrg
  3. ^ ‏חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות דלית אל כרמל ועספיא), התשס"ט-2008, ס"ח 2190 מיום 16.11.2008‏
  4. ^ ‏אחי"ה ראבד, בחירות חוזרות בעספיה: "המצביעים" היו בחו"ל, ynet‏, 30 באוגוסט 2009‏
  5. ^ פרופיל עספיא באתר הלמ"ס