טמרה

טמרה
כיכר בכניסה לטמרה
כיכר בכניסה לטמרה
כיכר בכניסה לטמרה
שם בערבית طمرة
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה מוסא אבו רומי
גובה ממוצע[1] ‎95 מטר
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף ינואר 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 36,406 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] 64
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.5% בשנה
    - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] ‎0.02 אלפי תושבים
  - צפיפות אוכלוסייה 1,225 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי[2] 159
תחום שיפוט[4] 29,710 דונם
    - דירוג ארצי[2] 66
32°51′14″N 35°11′28″E / 32.8539466769494°N 35.1911957158309°E / 32.8539466769494; 35.1911957158309
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[5]
3 מתוך 10
    - דירוג ארצי[2] 207
מדד ג'יני
לשנת 2019[4]
0.3718
    - דירוג ארצי[2] 205
לאום ודת[4]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל[4]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 8.8%
גילאי 5 - 9 8.7%
גילאי 10 - 14 9.8%
גילאי 15 - 19 10.0%
גילאי 20 - 29 18.0%
גילאי 30 - 44 19.2%
גילאי 45 - 59 16.1%
גילאי 60 - 64 3.5%
גילאי 65 ומעלה 5.9%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[4]
סה"כ בתי ספר 22
–  יסודיים 12
–  על-יסודיים 15
תלמידים 8,199
 –  יסודי 3,967
 –  על-יסודי 4,232
מספר כיתות 354
ממוצע תלמידים לכיתה 25.5
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל טמרה נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
אתר הבית (בערבית)
תצלום ממערב על כפר תמרה

טַמְרָה (נכתב גם: תַּמְרָה, איות בערבית: طمرة) היא עיר ערבית מוסלמית במחוז הצפון בישראל. העיר שוכנת בגליל התחתון כ-5 קילומטרים צפונית לשפרעם וכ-20 קילומטרים דרומית-מזרחית לעכו. בשנת 1956 הוכרז היישוב כמועצה מקומית, ובשנת 1996 הוכרזה כעיר.

נכון לסוף שנת 2021, כ-99% מתושבי טמרה הם ערבים-מוסלמים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת המנדט הכפר השתייך לנפת עכו. במפקד האוכלוסין של 1922 נמנו בטמרה 1,111 תושבים, כולם מוסלמים. במפקד של 1931 נמנו 1,258 תושבים, כולם מוסלמים, ב-282 בתים.

על פי סקר הכפרים משנת 1945 נאמדה אוכלוסיית כפר טמרה ב-1,830 תושבים, כולם מוסלמים, והשטח בבעלות הכפר היה 30,559 דונם טורקי.[6]

לפי החלטת החלוקה שהתקבלה ב-1947, טמרה הייתה אמורה להיות חלק מהמדינה הערבית. ב-20 במאי 1948, במהלך מלחמת העצמאות, פונה הכפר בהוראת הכוחות הלא-סדירים הערביים.[7] היישוב נכנע לכוחות צה"ל, ללא קרב, מעט לאחר סופו של מבצע דקל (יולי 1948).

בשנים הראשונות לאחר קום המדינה גדלה אוכלוסיית היישוב במהירות עקב תנועת פליטים מכפרים סמוכים שנעזבו או נכבשו כגון אל-בירווה, א-דאמון וא-רוויס. בשנת 1956 הוכרז היישוב כמועצה מקומית. חלק מן השטחים החקלאיים של היישוב הופקעו לטובת יישובים יהודיים סמוכים כמו מצפה אבי"ב.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף ינואר 2024 (אומדן), מתגוררים בטמרה 36,406 תושבים (מקום 64 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.5%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 69.3%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 5,468 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[8]

על פי הלמ"ס, נכון לסוף שנת 2021, כ-99.8% מתושבי תמרה הם ערבים-מוסלמים.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר פועלות מספר חברות כגון: "מחלבות הגליל" (בשמה המלא "מחלבת הגליל- אבו רומי טמרה בע"מ"), חברה המייצרת חלב, לבנה וגבינות נוספות),מטה בתי-בד אבו רומי מהראשונים והגדולים בארץ המשרת את רוב הקיבוצים בצפון, גז עבדו טמרה, תחנת מילוי גז טמרה, ופרי וירק טמרה. מפעל סלטי אלעותמאני טמרה..וגם חברת סופיאן דיאב בע״מ לייצור דלתות

חינוך ותרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטמרה יש 9 בתי ספר יסודיים, 5 חטיבות ביניים ו-4 בתי ספר תיכוניים, וכמו כן בתי ספר להכשרה מקצועית (בית ספר אבן רושד לחינוך טכנולוגי ובית ספר מפתן אל-מוסתקבל), בית ספר לחינוך מיוחד, בית ספר אל-שרוק לליקוי למידה בית ספר לחקלאות ובית ספר למחוננים ומצטיינים. בנוסף קיימים מרכזים רבים להשכלה ומרכזי חוגים ונוער, וכן סניף של האוניברסיטה הפתוחה שנפתח בטמרה לאחר הישגים מדעיים שהושגו על ידי תלמידים מהעיר. כמו כן, מרכז השייח זכי דיאב מממן את רוב הפעילות התרבותית בעיר, כגון כנסים, סמינרים ספרותיים, פיוטיים, כלכליים, פוליטיים, מדעיים וטכניים, והוקם תיאטרון לצעיר ומבוגר שהשיג הצלחות כמו קורסים שהוקמו כדי ללמד אומנויות וקורסים לשפות זרות ופעילויות אחרות, וכולל מרכז לתלמידים מחוננים לתלמידי העיר ותלמידים מערים וכפרים סמוכים: כאבול, כפר יאסיף, שיח' דנון ועכו. הוקמה גלריה לאומנות והפכה לאחת מהגלריות החשובות במגזר הערבי, וקיימות מסעדות שמושכות תיירים רבים.

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר פועלת קבוצת כדורגל בשם "מכבי עירוני טמרה", המשחקת בליגה א' ושיחקה בעבר בליגה השנייה. בעבר פעלה ביישוב קבוצת הכדורגל הפועל בני טמרה, אך התפרקה בסביבות שנת 2010 וחזרה שוב בעונת 2013/2014 תחת שם "מועדון כדורגל צעירי טמרה" .

עם סיום עונת 2017/2018 הקימו כמה אוהדים ושחקני בית את קבוצת הכדורגל "אלאהלי טמרה" במטרה שתהיה קבוצת האם לשחקני הבית של היישוב.[9]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף ינואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
  3. ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו בעיר פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-26 בדצמבר 2023.
  4. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
  5. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  6. ^ נתונים מסקר הכפרים (1945), שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.
  7. ^ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949, עמ' 99. לדברי מוריס, הכוחות הלא-סדירים חששו כנראה, כי תושבי הכפרים שפונו בהוראתם באותו היום, "מבקשים לעשות יד אחת עם הישוב".
  8. ^ פרופיל טמרה באתר הלמ"ס
  9. ^ "طمرة : اجتماع مؤيدي الفريق الجديد لكرة القدم". طمرة : اجتماع مؤيدي الفريق الجديد لكرة القدم. אורכב מ-המקור ב-2018-08-09. נבדק ב-2018-08-19.