ואנגרי מאטאיי – הבדלי גרסאות

ואנגרי מאטאיי
Wangari Maathai
לידה	1 באפריל 1940; ניירי, קניה
פטירה	25 בספטמבר 2011 (בגיל 71); ניירובי, קניה
שם לידה	Wangarĩ Muta
מדינה	המושבה הבריטית קניה, קניה
מקום מגורים	קניה
פעילות בולטת	פעיל פוליטי
ידוע בשל	כלת פרס נובל לשלום ומייסדת תנועת החגורה הירוקה
השכלה	ביולוגיה (דוקטורט באנטומיה)
מעסיק	אוניברסיטת ייל
תפקיד	Minister of Environment of Kenya (ינואר 2003–נובמבר 2005); חברת האספה הלאומית (2002–2007) ;
מפלגה	Mazingira Green Party of Kenya
השקפה דתית	הכנסייה הקתולית
בן או בת זוג	Mwangi Maathai (?–1978)
פרסים והוקרה	פרס נובל לשלום (2004); World Citizenship Award (2007); הצלב הגדול של מסדר השמש העולה (2009); פרס אליזבת בלקוול (2008); דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת ואסדה (2006); Dorothy McCluskey Visiting Fellowship in Conservation (2000); פרס גולדמן לפעילות סביבתית (1991); פרס אינדירה גנדי (2006); מדליית אדינבורו (1993); פרס ג'ווהרלל נהרו להבנה בינלאומית (2005); פרס סופי (2004); פרס הקיום הנכון (1984); פרס פטרה קלי (2004); פרס NAACP Image - פרס יושב הראש; אבירה בלגיון הצרפתי; מדליית ניקולס מנשיא אוניברסיטת ואנדרבילט ;

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־18:06, 16 באפריל 2017

ואנגרי מוטא מאטאיי (בקניה הוגים את שמה ואנגרי מא'אטיי; 1 באפריל 1940 – 25 בספטמבר 2011) הייתה פעילה פוליטית וסביבתית מקניה. ב-2004 הייתה מאטאיי לאישה האפריקאית הראשונה שזכתה בפרס נובל לשלום, שהוענק לה על תרומתה לפיתוח בר-קיימא, דמוקרטיה ושלום. כמו כן, היא זוכת בפרס הקיום הנכון ב-1984 והפרס לפעילות סביבתית ע"ש גולדמן ("הנובל הירוק") לשנת 1991.

מאטאיי הייתה חברת פרלמנט ושרתה כסגנית שר לסביבה טבעית ואוצרות טבע בממשלתו של נשיא קניה מוואי קיבאקי מינואר 2003 עד נובמבר 2005.

רקע משפחתי ושנים ראשונות

ואנגרי נולדה באפריל 1940 למשפחה טיפוסית משבט הקיקויו, אמה הייתה אשתו השנייה של אביה, אחת מארבע נשותיו, ואנגרי הייתה השלישית מבין חמשת ילדיה של אמה אך הבת הראשונה ולכן קרובה מאוד לאמה. ממנה היא קיבלה את אהבת הטבע והאדמה, אמה שמעולם לא הלכה לבית הספר או למדה קרוא וכתוב עסקה כל חייה בחקלאות והמשיכה לגדל מזון עד אמצע שנות ה-80 לחייה. אביה למד בבית ספר יסודי, ידע קרוא וכתוב בשפת הקיקויו אך לא באנגלית ועבד כנהג ואיש תחזוקה בחווה בבעלות מתיישב אנגלי לבן, ואליו הצטרפו שאר נשותיו חוץ מואנג'ירו, אמה של ואנגרי.

למרות שבאותה תקופה בקהילת הקיקויו בנות נשארו לרוב לעזור לאימן בעבודות הבית והטיפול באחים, ואגרי נשלחה לבית ספר יסודי בגיל 8, בגיל 11 היא עברה ללמוד בפנימיה שנוהלה על ידי המסיון הקתולי שם הייתה בתקופת התקוממות המאו מאו. כשסיימה את לימודיה בשנת 1954 הייתה בעלת הציונים הגבוהים ביותר בכתתה ולכן יכלה להתקבל לתיכון היחיד שהיה באותה תקופה בקניה לבנות שחורות. בתום לימודיה בתיכון שאלו אותה אם היא מעדיפה להיות מורה או אחות שכן אלו היו נתיבי הקריירה לנשים שחורות בעלות השכלה תיכונית בקניה, ואנגרי הייתה נחושה להמשיך להשכלה גבוהה.

השכלה גבוהה

בשנת 1960 ואנגרי נבחרה להשתתף ברכבת האווירית אותה יזם קנדי, במסגרתה 300 בוגרי תיכון מצטיינים מקניה נשלחו ללמוד בארצות הברית. היא קיבלה תואר ראשון בביולוגיה מקולג' Benedictine בקנזס, המשיכה ללימודי תואר שני באוניברסיטת פיטסבורג בו זכתה ב-1966. לאחר חזרתה לקניה היא השלימה (1971) דוקטורט באנטומיה מטעם אוניברסיטת ניירובי ואוניברסיטת מינכן. בכך הפכה מאטאיי לאישה הראשונה באפריקה המזרחית והמרכזית שזכתה בתואר דוקטור.

משפחה ומשבר

ב-1969 נישאה ואנגרי לבעלה מואנגי מאטאי בעל השכלה גבוהה, איש עסקים שפנה מאוחר יותר לפוליטיקה, לזוג נולדו שלושה ילדים. ב-1977 מואנגי עזב את הבית וב-1979 הגיש תביעת גירושין, בקניה אז גירושין התקיימו רק על בסיס: בגידה, אכזריות, עינוי פסיכולוגי או אי שפיות. מואנגי תבע על בסיס בגידה ואכזריות המשפט נדון בהרחבה בתקשורת של ניירובי לבסוף מואנגי זכה במשפט. בעקבות הגירושין התראיינה ואנגרי לאחד מכתבי העת והסבירה את דעתה על השופט, כתוצאה היא הואשמה בבזיון בית הדין ונשפטה לשישה חודשי מאסר, בעקבות פשרה היא שוחררה לאחר מספר ימי מאסר^[1]., על פי הביוגרפיה שלה זו הייתה נקודת מפנה בהתייחסותה לשלטון והחוק בקניה^[2]. בעקבות הגרושים הוסיפה ואנגרי מאטאיי "A" נוספת לשם משפחתה שכן בעלה לשעבר דרש ממנה להפסיק להשתמש בשם המשפחה שלו.

לאחר הגירושין ילדיה של ואנגרי חיו אתה רוב הזמן, ולא עם מואנגי, בעלה לשעבר.

תנועת החגורה הירוקה

ערך מורחב – תנועת חגורה ירוקה

בשנות ה-70 ואנגרי הוזמנה למועצת המנהלים של UNEP התוכנית הסביבתית המקומית של האומות המאוחדות ונחשפה לעיסוק וידע בנושאים אקולוגיים, במקביל מחקר על קרציות בקר הוביל לנסיעות רבות ברמת קניה, היא ראתה שהנחלים מובילים הרבה אדמה "זו בליה" אמרה לעצמה, היא הבחינה שהבקר רזה, האנשים רזים והשדות מצמחים ירק בדלילות, בכפר הולדתה נגדע היער הטבעי כדי לפנות מקום למטעי תה, מפולות קרקע החלו באזור. עוד זרם ידע נבע ממעורבותה בNCWK ארגון הנשים של קניה, החלו להגיע דיווחים מהשטח על ילדים שסובלים ממחלות הקשורות בתת-תזונה בעיקר עקב מעבר למזון מעובד. מזון מעובד דרש פחות זמן בישול מהמזון המסורתי של תושבי קניה כריתת היערות הקשתה על מציאת עצי הסקה לבישול וכתוצאה הועדף המזון המעובד. כך נולד אצל ואנגרי הרעיון "בואו נשתול עצים"^[3] העצים יספקו עץ להסקה, לגידור ולבנייה, העצים יתנו צל לאדם ובהמה יגנו על המים וייצבו את האדמה, עצי פרי יספקו מזון הם ירפאו את האדמה ויחזירו את הציפורים והחיות הקטנות. כך נולדה תנועת החגורה הירוקה.

ב-1977 ארגון הנשים של קניה (NCWK) נרתם ליוזמה וראה בה דרך לספק הכנסה לנשים עניות באזורים כפריים, הדריכו אותן איך למצוא זרעים של העצים המקומיים לזרוע ולטפח שתילים ולאחר מכן להעביר לאדמה, הנשים קיבלו תמריץ בסך כ-4 סנט על כל עץ שנשתל והגיע לגודל מסוים. טקס נטיעת העצים הראשון התקיים ביום כדור הארץ הבינלאומי בניירובי בנוכחות ראש העיר, וראשי ארגון הנשים של קניה והארגון הסביבתי של האומות המאוחדות באירוע ניטעו 7 עצים על שם שבעה ראשי שבטים ומנהיגים מההיסטוריה המקודמת של קניה. ניסיונות ראשונים של נטיעת עצים בקהילות הכפריות הבהירו שהתנאי להצלחה הוא הרתמות הקהילה המקומית ופעילות בהתאם לחוקי ומנהגי הקהילות השונות. המלצת הארגון הייתה לנטוע לפחות 1000 שתילים בשורה "חגורה ירוקה" שתחזיר לאדמה את לבושה הירוק, החגורות החזיקו את האדמה, סיפקו צל, שוברי רוח ובית גידול ליצורים, כך נולד שמה של התנועה.

ואנגרי קיבלה תרומות רבות של שתילים מארגונים למען האישה, למען הסביבה ולמען האדם. ואנגרי קיבלה תמיכה מהאומות המאוחדות, מראשי ממשלה של מדינות ומשגרירי מדינות, ובכך התגברה על מתנגדיה.

מספר פעמים בחייה נתקלה בתופעות שבהן: רצה נשיא קניה באותה תקופה: דניאל אראפ מוי לסגור אתרים טבעיים ראשיים בקניה כדי לבנות במקומם מגדלי פאר, ואנגרי התנגדה לכך בתוקף ואף הגנה בגופה על כריתות עצים ולכן נתקפה על ידי חיילי המדינה שקיבלו הוראה לבצע זאת מהנשיא דניאל אראפ מוי וריצתה חודשי מאסר, ואנגרי התנגדה לשלטונו של דניאל אראפ מוי נשיא קניה בתקופה הזאת, כי חייליו עצרו אותה, ואף חייליו החמושים איימו עליה וכיוונו לעברה נשק חם.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ואנגרי מאטאיי בוויקישיתוף

ואנגרי מאטאיי, באתר פרס נובל (באנגלית)
אודות הסרט על חייה

הערות שוליים

^ Wangari Maathai, Unbowed, עמ' 145
^ Wangari Maathai, Unbowed, עמ' 151
^ Wangari Maathai, Unbowed, עמ'125

[1] Wangari Maathai, Unbowed, עמ' 145

[2] Wangari Maathai, Unbowed, עמ' 151

[3] Wangari Maathai, Unbowed, עמ'125

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{אישיות
 |שם=ואנגרי מאטאיי
-|שם בשפת המקור=
-|מדינה=
 |תאריך לידה=[[1 באפריל]] [[1940]]
 |תאריך פטירה=[[25 בספטמבר]] [[2011]]
 |תמונה=[[קובץ:Wangari Maathai.jpg|מרכז|200px]]
-|כיתוב=
-|מקום לידה=
-|מקום פטירה=
-|מקום קבורה=
 |מקום מגורים=[[קניה]]
-|כינויים נוספים=
 |פעילות בולטת=[[אקטיביזם|פעיל פוליטי]]
 |ידוע בשל=כלת [[פרס נובל לשלום]] ומייסדת תנועת החגורה הירוקה
-|ידועה בשל=
-|שנות הפעילות=
-|מקצוע=
-|תפקיד=
-|תואר=
-|תקופת כהונה=
-|מפלגה פוליטית=
-|השקפה דתית=
-|בן זוג=
-|בת זוג=
-|שותף=
-|שותפה=
-|חתימה=
-|אתר אינטרנט=
-|הערות שוליים=
 |השכלה=[[ביולוגיה]] (דוקטורט באנטומיה)}}
-'''ואנגרי מוטא מאטאיי''' (בקניה הוגים את שמה '''ואנגרי מא'אטיי'''; [[1 באפריל]] [[1940]] – [[25 בספטמבר]] [[2011]]) הייתה פעילה פוליטית וסביבתית מ[[קניה]]. ב-[[2004]] הייתה מאטאיי לאישה האפריקאית הראשונה שזכתה ב[[פרס נובל לשלום]], שהוענק לה על תרומתה ל[[פיתוח בר-קיימא]], [[דמוקרטיה]] ו[[שלום]]. כמו כן, היא זוכת [[פרס הקיום הנכון|בפרס הקיום הנכון]] ב-1984 וה[[פרס לפעילות סביבתית ע"ש גולדמן]] ("הנובל הירוק") לשנת 1991.
+'''ואנגרי מוטא מאטאיי''' (בקניה הוגים את שמה '''ואנגרי מא'אטיי'''; [[1 באפריל]] [[1940]] – [[25 בספטמבר]] [[2011]]) הייתה פעילה פוליטית וסביבתית מ[[קניה]]. ב-[[2004]] הייתה מאטאיי לאישה האפריקאית הראשונה שזכתה ב[[פרס נובל לשלום]], שהוענק לה על תרומתה ל[[פיתוח בר-קיימא]], [[דמוקרטיה]] ו[[שלום]]. כמו כן, היא זוכת ב[[פרס הקיום הנכון]] ב-1984 וה[[פרס לפעילות סביבתית ע"ש גולדמן]] ("הנובל הירוק") לשנת 1991.
 מאטאיי הייתה חברת פרלמנט ושרתה כסגנית שר ל[[סביבה טבעית]] ו[[אוצרות טבע]] בממשלתו של [[נשיא קניה]] [[מוואי קיבאקי]] מינואר 2003 עד נובמבר 2005.
@@ שורה 43: / שורה 21: @@
 ==משפחה ומשבר==
-ב-1969 נישאה ואנגרי לבעלה מואנגי מאטאי  בעל השכלה גבוהה, איש עסקים שפנה מאוחר יותר לפוליטיקה, לזוג נולדו שלושה ילדים. ב-1977 מואנגי עזב את הבית וב-1979 הגיש תביעת גירושין, בקניה אז גירושין התקיימו רק על בסיס: בגידה, אכזריות, עינוי פסיכולוגי או אי שפיות. מואנגי תבע על בסיס בגידה ואכזריות המשפט נדון בהרחבה בתקשורת של ניירובי לבסוף מואנגי זכה במשפט. בעקבות הגירושין התראיינה ואנגרי לאחד מכתבי העת והסבירה את דעתה על השופט, כתוצאה היא הואשמה בבזיון בית הדין ונשפטה לשישה חודשי מאסר, בעקבות פשרה היא שוחררה לאחר מספר ימי מאסר{{הערה|Wangari Maathai, Unbowed, עמ' 145}}., על פי הביוגרפיה שלה זו הייתה נקודת מפנה בהתייחסותה לשלטון והחוק בקניה{{הערה|Wangari Maathai, Unbowed, עמ' 151}}. בעקבות הגרושים הוסיפה ואנגרי מאטאיי "A" נוספת לשם משפחתה שכן בעלה לשעבר דרש ממנה להפסיק להשתמש בשם המשפחה שלו.
+ב-1969 נישאה ואנגרי לבעלה מואנגי מאטאי בעל השכלה גבוהה, איש עסקים שפנה מאוחר יותר לפוליטיקה, לזוג נולדו שלושה ילדים. ב-1977 מואנגי עזב את הבית וב-1979 הגיש תביעת גירושין, בקניה אז גירושין התקיימו רק על בסיס: בגידה, אכזריות, עינוי פסיכולוגי או אי שפיות. מואנגי תבע על בסיס בגידה ואכזריות המשפט נדון בהרחבה בתקשורת של ניירובי לבסוף מואנגי זכה במשפט. בעקבות הגירושין התראיינה ואנגרי לאחד מכתבי העת והסבירה את דעתה על השופט, כתוצאה היא הואשמה בבזיון בית הדין ונשפטה לשישה חודשי מאסר, בעקבות פשרה היא שוחררה לאחר מספר ימי מאסר{{הערה|Wangari Maathai, Unbowed, עמ' 145}}., על פי הביוגרפיה שלה זו הייתה נקודת מפנה בהתייחסותה לשלטון והחוק בקניה{{הערה|Wangari Maathai, Unbowed, עמ' 151}}. בעקבות הגרושים הוסיפה ואנגרי מאטאיי "A" נוספת לשם משפחתה שכן בעלה לשעבר דרש ממנה להפסיק להשתמש בשם המשפחה שלו.
 לאחר הגירושין ילדיה של ואנגרי חיו אתה רוב הזמן, ולא עם מואנגי, בעלה לשעבר.
@@ שורה 55: / שורה 33: @@
 ואנגרי קיבלה תרומות רבות של שתילים מארגונים למען האישה, למען הסביבה ולמען האדם. ואנגרי קיבלה תמיכה מ[[האומות המאוחדות]], מראשי ממשלה של מדינות ומשגרירי מדינות, ובכך התגברה על מתנגדיה.
-מספר פעמים בחייה נתקלה בתופעות שבהן: רצה נשיא קניה באותה תקופה: [[דניאל אראפ מוי]] לסגור אתרים טבעיים ראשיים בקניה כדי לבנות במקומם מגדלי פאר, ואנגרי התנגדה לכך בתוקף ואף הגנה בגופה על כריתות עצים ולכן נתקפה על ידי חיילי המדינה שקיבלו הוראה לבצע זאת מהנשיא [[דניאל אראפ מוי]] וריצתה חודשי מאסר, ואנגרי התנגדה לשלטונו של [[דניאל אראפ מוי]] נשיא קניה בתקופה הזאת, כי חייליו עצרו אותה, ואף חייליו החמושים איימו עליה וכיוונו לעברה נשק חם.
+מספר פעמים בחייה נתקלה בתופעות שבהן: רצה נשיא קניה באותה תקופה: [[דניאל אראפ מוי]] לסגור אתרים טבעיים ראשיים בקניה כדי לבנות במקומם מגדלי פאר, ואנגרי התנגדה לכך בתוקף ואף הגנה בגופה על כריתות עצים ולכן נתקפה על ידי חיילי המדינה שקיבלו הוראה לבצע זאת מהנשיא דניאל אראפ מוי וריצתה חודשי מאסר, ואנגרי התנגדה לשלטונו של דניאל אראפ מוי נשיא קניה בתקופה הזאת, כי חייליו עצרו אותה, ואף חייליו החמושים איימו עליה וכיוונו לעברה נשק חם.
 ==קישורים חיצוניים==

זוכי פרס נובל לשלום
1901–1925	דינן, פאסי (1901) • דוקומון, גובאט (1902) • קרמר (1903) • המוסד לחוק בינלאומי (1904) • פון זוטנר (1905) • רוזוולט (1906) • מונטה, רנו (1907) • ארנולדסון, באייר (1908) • ברנארט, דה קונסטן (1909) • לשכת השלום הבינלאומית בשווייץ (1910) • אסר, פריד (1911) • רוט (1912) • לה פונטן (1913) • לא הוענק (1914–1916) • הצלב האדום (1917) • לא הוענק (1918) • וילסון (1919) • בורז'ואה (1920) • ברנטין, לאנגה (1921) • ננסן (1922) • לא הוענק (1923-1924) • צ'מברלין, דוז (1925)
1926–1950	בריאן, שטרזמן (1926) • ביוסון, קווידה (1927) • לא הוענק (1928) • קלוג (1929) • סודרבלום (1930) • אדמס, באטלר (1931) • לא הוענק (1932) • אנג'ל (1933) • הנדרסון (1934) • פון אוסייצקי (1935) • לאמאס (1936) • ססיל (1937) • משרד ננסן הבין-לאומי לפליטים (1938) • לא הוענק (1939–1943) • הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (1944) • הול (1945) • באלץ', מוט (1946) • מועצת שירות הידידים הבריטית, אגודה אמריקאית לשירותי הידידים (1947) • לא הוענק (1948) • אור (1949) • באנץ' (1950)
1951–1975	ז'ואו (1951) • שווייצר (1952) • מרשל (1953) • נציבות האו"ם לפליטים (1954) • לא הוענק (1955–1956) • פירסון (1957) • פיר (1958) • נואל-בייקר (1959) • לוטולי (1960) • המרשלד (1961) • פאולינג (1962) • הצלב האדום (1963) • לותר קינג (1964) • UNICEF‏ (1965) • לא הוענק (1966–1967) • קאסן (1968) • ארגון העבודה הבין-לאומי (1969) • בורלוג (1970) • ברנדט (1971) • לא הוענק (1972) • קיסינג'ר, לה דק טהו (סירב לקבל) (1973) • מקברייד, סאטו (1974) • סחרוב (1975)
1976–2000	ויליאמס, מגווייר (1976) • אמנסטי אינטרנשיונל (1977) • בגין, סאדאת (1978) • תרזה (1979) • אסקיבל (1980) • נציבות האו"ם לפליטים (1981) • מירדאל, רובלס (1982) • ואלנסה (1983) • טוטו (1984) • האגודה הבין-לאומית של רופאים למניעת מלחמה גרעינית (1985) • ויזל (1986) • אריאס (1987) • כוחות שמירת השלום של האומות המאוחדות (1988) • גיאטסו (1989) • גורבצ'וב (1990) • סו צ'י (1991) • מנצ'ו (1992) • מנדלה, דה קלרק (1993) • רבין, פרס, ערפאת (1994) • רוטבלט, קונגרס פגוואש בנושא מדע ועניינים בינלאומיים (1995) • בלו, הורטה (1996) • המאמץ העולמי לאיסור על השימוש במוקשים, ויליאמס (1997) • יום, טרימבל (1998) • רופאים ללא גבולות (1999) • קים (2000)
2001 ואילך	האומות המאוחדות, אנאן (2001) • קרטר (2002) • עבאדי (2003) • מאטאיי (2004) • הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, אל-בראדעי (2005) • יונוס, גרמין (2006) • גור, הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (2007) • אהטיסארי (2008) • אובמה (2009) • שיאובו (2010) • ג'ונסון-סירליף, בואי, כרמאן (2011) • האיחוד האירופי (2012) • הארגון למניעת הפצת נשק כימי (2013) • יוספזאי, סאטיארת'י (2014) • קוורטט הדיאלוג הלאומי בתוניסיה (2015) • סנטוס (2016) • התנועה הבינלאומית להשמדת נשק גרעיני (2017) • מוראד, מקווגי (2018) • אבי אחמד (2019) • תוכנית המזון העולמית (2020) • מוראטוב, רסה (2021) • ביאליצקי, ממוריאל, המרכז לחירויות אזרחיות (2022) • נרגוס מוחמדי, (2023)