המאמץ העולמי לאיסור על השימוש במוקשים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לוגו ה-ICBL
כריכת הדו"ח של ICBL משנת 2000, ועליו צילום של ילדה משחקת בשלג בסמוך לשדה מוקשים ברמת הגולן

המאמץ העולמי לאיסור על השימוש במוקשיםאנגלית: International Campaign to Ban Landmines, בר"ת: ICBL) הוא קואליציה של ארגונים לא ממשלתיים שמטרתם המשותפת לאסור על השימוש במוקשים נגד אדם. המאמץ העולמי זכה בפרס נובל לשלום לשנת 1997, יחד עם השגרירה הבולטת שלו ג'ודי ויליאמס.

מקורו של המאמץ, ב-1991, בקריאות בו זמנית של מספר ארגונים לא ממשלתיים, לאסור על השימוש במוקשים נגד אדם. באוקטובר 1992 הסכימו שישה ארגונים לשתף פעולה במטרה לנסות ולהשפיע על מקבלי ההחלטות בעולם, והקואליציה נוסדה באופן רשמי. ששת הארגונים המייסדים כללו את Human Rights Watch (משמר זכויות האדם), Handicap International (ארגון המסייע לנכים ברחבי העולם), Physicians for Human Rights (רופאים למען זכויות אדם)Vietnam Veterans of America Foundation (ארגון שיוסד על ידי חיילים אמריקאים ותיקי מלחמת וייטנאם), Mines Advisory Group (ארגון סיוע לנפגעי מוקשים) ו-Medico international (ארגון למתן סיוע סוציאלי).

ב-1993 נוסדה ועדת ההיגוי של המאמץ שכללה את ששת הארגוניים המייסדים. ג'ודי ויליאמס, ממקימות הארגון, הייתה מתאמת הפעולות, האסטרטגית הראשית ודוברת הארגון, והביאה לשיתופי פעולה מוצלחים עם ממשלות רבות וארגונים שונים, ביניהם האומות המאוחדות והצלב האדום. עם השנים, צמח שיתוף הפעולה עד ליצירת רשת של מעל 1100 ארגונים ביותר מ-60 מדינות. אחת מהדמויות הבולטות שתמכו בארגון הייתה דיאנה, הנסיכה מוויילס, שדאגה לסייר בשדות מוקשים באנגולה ובבוסניה והרצגובינה ולמשוך את תשומת לב התקשורת למאבק.

הישגו המרכזי של הארגון הגיע ב-1997, עם החתימה על אמנת אוטווה על ידי 133 מדינות (ו-156 מדינות נכון ל-2008‏‏‏[1]). אמנת אוטווה אוסרת על פיתוח, ייצור ושימוש במוקשים נגד אדם, ומחייבת פינוי כל שדות המוקשים נגד אדם, הקיימים בתחום המדינות החותמות, בפרק זמן של 10 שנים. על הסכם אוטווה לא חתמו המעצמות הגדולות, ארצות הברית, רוסיה, סין והודו. גם מדינת ישראל אינה חתומה על ההסכם‏‏‏[2].

בשנת 1997 זכו המאמץ וג'ודי וילאמס בפרס נובל לשלום (מחצית הפרס לכל אחד).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רשימת המדינות החתומות (באנגלית)
  2. ^ דו"ח מפורט על ישראל באתר ה-ICBL (באנגלית)