אלי דוקומון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלי דוקומון

אלי דוקומון (Élie Ducommun;‏ 19 בפברואר 1833 - 7 בדצמבר 1906) היה עיתונאי שווייצרי ופעיל שלום. הוא זכה בפרס נובל לשלום בשנת 1902, אותו חלק עם השווייצרי צ'ארלס אלברט גובאט.

דקומון נולד בז'נבה ועבד למחייתו כמתרגל, מורה לשפות, עיתונאי ועורך. משרתו הראשונה, לאחר שהשלים את לימודיו התיכוניים בגיל 17, הייתה כמורה פרטי במשפחה עשירה בחבל סקסוניה בגרמניה, שם רכש שליטה מעולה בשפה הגרמנית. הוא שימש כמתורגמן של הנשיאות הפדרלית של שווייץ בין השנים 1873-1869. בשנת 1867 הוא נמנה עם מייסדי 'הליגה לשלום ולחירות' (בצרפתית: Ligue de la paix et de la liberté), אף שהמשיך לעבוד לפרנסתו ואף שימש כמזכיר חברת הפלדה של יורה-סימפלון בין השנים 1891-1873. בשנת 1891 התמנה למנהל 'לשכת השלום הבינלאומית בשווייץ' (בצרפתית: Bureau international de la paix), אשר זה עתה קמה והייתה לארגון השלום הראשון שאינו ממשלתי ומטהו נקבע בעיר ברן. הוא סירב לקבל שכר עבור עבודתו בארגון וטען כי הוא מבקש לנהלו אך ורק מסיבות אידאולוגיות. כישוריו הארגוניים המעולים תרמו להצלחת הארגון. בשנת 1902 הוענק לו פרס נובל לשלום והוא המשיך לשרת כמנהל הארגון עד למותו בשנת 1906.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.