ואנגרי מאטאיי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ואנגרי מאטאיי
1 באפריל 1940 – 25 בספטמבר 2011 (בגיל 71)
Wangari Maathai.jpg
מקום מגורים קניה
ידוע בשל כלת פרס נובל לשלום ומייסדת תנועת החגורה הירוקה
השכלה ביולוגיה (דוקטורט באנטומיה)

דוקטור ואנגרי מוטא מאטאיי (בקניה הוגים את שמה ואנגרי מא'אטיי; 1 באפריל 194025 בספטמבר 2011) הייתה פעילה פוליטית וסביבתית מקניה. ב-2004 הייתה מאטאיי לאישה האפריקאית הראשונה שזכתה בפרס נובל לשלום, שהוענק לה על תרומתה לפיתוח בר-קיימא, דמוקרטיה ושלום.

מאטאיי הייתה חברת פרלמנט ושרתה כסגנית שר לסביבה טבעית ואוצרות טבע בממשלתו של נשיא קניה מוואי קיבאקי מינואר 2003 עד נובמבר 2005.

רקע משפחתי ושנים ראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ואנגרי נולדה באפריל 1940 למשפחה טיפוסית משבט הקיקויו, אמה הייתה אשתו השנייה של אביה, אחת מארבע נשותיו, ואנגרי הייתה השלישית מבין חמשת ילדיה של אמה אך הבת הראשונה ולכן קרובה מאוד לאמה. ממנה היא קיבלה את אהבת הטבע והאדמה, אמה שמעולם לא הלכה לבית הספר או למדה קרוא וכתוב עסקה כל חייה בחקלאות והמשיכה לגדל מזון עד אמצע שנות ה-80 לחייה. אביה למד בבית ספר יסודי, ידע קרוא וכתוב בשפת הקיקויו אך לא באנגלית ועבד כנהג ואיש תחזוקה בחווה בבעלות מתיישב לבן.

למרות שבאותה תקופה בקהילת הקיקויו בנות נשארו לרוב לעזור לאימן בעבודות הבית והטיפול באחים, ואגרי נשלחה לבית ספר יסודי בגיל 8, בגיל 11 היא עברה ללמוד בפנימיה שנוהלה על ידי המסיון הקתולי שם הייתה בתקופת התקוממות המאו מאו. כשסיימה את לימודיה בשנת 1954 הייתה בעלת הציונים הגבוהים ביותר בכתתה ולכן יכלה להתקבל לתיכון היחיד שהיה באותה תקופה בקניה לבנות שחורות. בתום לימודיה בתיכון שאלו אותה אם היא מעדיפה להיות מורה או אחות שכן אלו היו נתיבי הקריירה לנשים שחורות בעלות השכלה תיכונית בקניה, ואנגרי הייתה נחושה להמשיך להשכלה גבוהה.

השכלה גבוהה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1960 ואנגרי נבחרה להשתתף ברכבת האווירית אותה יזם קנדי, במסגרתה 300 בוגרי תיכון מצטיינים מקניה נשלחו ללמוד בארצות הברית. היא קיבלה תואר ראשון בביולוגיה מקולג' Benedictine בקנזס, המשיכה ללימודי תואר שני באוניברסיטת פיטסבורג בו זכתה ב-1966. לאחר חזרתה לקניה היא השלימה (1971) דוקטורט באנטומיה מטעם אוניברסיטת ניירובי ואוניברסיטת מינכן. בכך הפכה מאטאיי לאישה הראשונה באפריקה המזרחית והמרכזית שזכתה בתואר דוקטור.

משפחה ומשבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1969 נישאה ואנגרי לבעלה מואנגי מאטאי (אנגלית: Mawengi Mathai) בעל השכלה גבוהה, איש עסקים שפנה מאוחר יותר לפוליטיקה, לזוג נולדו שלושה ילדים. ב-1977 מואנגי עזב את הבית וב-1979 הגיש תביעת גירושין, בקניה אז גירושין התקיימו רק על בסיס: בגידה, אכזריות, עינוי פסיכולוגי או אי שפיות. מואנגי תבע על בסיס בגידה ואכזריות המשפט נדון בהרחבה בתקשורת של ניירובי לבסוף מואנגי זכה במשפט. בעקבות הגירושין התראיינה ואנגרי לאחד מכתבי העת והסבירה את דעתה על השופט, כתוצאה היא הואשמה בבזיון בית הדין ונשפטה לשישה חודשי מאסר, בעקבות פשרה היא שוחררה לאחר מספר ימי מאסר.‏[1], על פי הביוגרפיה שלה זו הייתה נקודת מפנה בהתייחסותה לשלטון והחוק בקניה‏[2]. בעקבות הגרושים הוסיפה ואנגרי מאטאיי "A" נוספת לשם משפחתה שכן בעלה לשעבר דרש ממנה להפסיק להשתמש בשם המשפחה שלו.

תנועת החגורה הירוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-70 ואנגרי הוזמנה למועצת המנהלים של UNEP התוכנית הסביבתית המקומית של האומות המאוחדות ונחשפה לעיסוק וידע בנושאים אקולוגיים, במקביל מחקר על קרציות בקר הוביל לנסיעות רבות ברמת קניה, היא ראתה שהנחלים מובילים הרבה אדמה "זו בליה" אמרה לעצמה, היא הבחינה שהבקר רזה, האנשים רזים והשדות מצמחים ירק בדלילות, בכפר הולדתה נגדע היער הטבעי כדי לפנות מקום למטעי תה, מפולות קרקע החלו באזור. עוד זרם ידע נבע ממעורבותה בNCWK ארגון הנשים של קניה, החלו להגיע דיווחים מהשטח על ילדים שסובלים ממחלות הקשורות בתת-תזונה בעיקר עקב מעבר למזון מעובד. מזון מעובד דרש פחות זמן בישול מהמזון המסורתי של תושבי קניה כריתת היערות הקשתה על מציאת עצי הסקה לבישול וכתוצאה הועדף המזון המעובד. כך נולד אצל ואנגרי הרעיון "בואו נשתול עצים"‏[3] העצים יספקו עץ להסקה, לגידור ולבנייה, העצים יתנו צל לאדם ובהמה יגנו על המים וייצבו את האדמה, עצי פרי יספקו מזון הם ירפאו את האדמה ויחזירו את הציפורים והחיות הקטנות. כך נולדה תנועת החגורה הירוקה.

ב-1977 ארגון הנשים של קניה (NCWK) נרתם ליוזמה וראה בה דרך לספק הכנסה לנשים עניות באזורים כפריים, הדריכו אותן איך למצוא זרעים של העצים המקומיים לזרוע ולטפח שתילים ולאחר מכן להעביר לאדמה, הנשים קיבלו תמריץ בסך כ-4 סנט על כל עץ שנשתל והגיע לגודל מסוים. טקס נטיעת העצים הראשון התקיים ביום כדור הארץ הבינלאומי בניירובי בנוכחות ראש העיר, וראשי ארגון הנשים של קניה והארגון הסביבתי של האומות המאוחדות באירוע ניטעו 7 עצים על שם שבעה ראשי שבטים ומנהיגים מההיסטוריה המקודמת של קניה. ניסיונות ראשונים של נטיעת עצים בקהילות הכפריות הבהירו שהתנאי להצלחה הוא הרתמות הקהילה המקומית ופעילות בהתאם לחוקי ומנהגי הקהילות השונות. המלצת הארגון הייתה לנטוע לפחות 1000 שתילים בשורה "חגורה ירוקה" שתחזיר לאדמה את לבושה הירוק, החגורות החזיקו את האדמה, סיפקו צל, שוברי רוח ובית גידול ליצורים שונים, כך נולד שמה של התנועה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Wangari Maathai, Unbowed, עמ' 145
  2. ^ Wangari Maathai, Unbowed, עמ' 151
  3. ^ Wangari Maathai, Unbowed, עמ'125
הקודמת:
שירין עבאדי
פרס נובל לשלום
2004
הבא:
הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית ומוחמד אל-בראדעי