קנדיד – הבדלי גרסאות
מ ←נסיבות חיבורו של הספר: ניסוח, קישורים פנימיים |
ניקוי קוד, הסרת קישורים עודפים, ויקישיתוף בשורה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=ספרו של [[וולטר]]|אחר=מחזה על פי ספרו של |
{{פירוש נוסף|נוכחי=ספרו של [[וולטר]]|אחר=מחזה על פי ספרו של וולטר|ראו=[[קנדיד (מחזה)]]}} |
||
{{ספר |
{{ספר |
||
|שם=קנדיד, או האופטימיות |
|שם=קנדיד, או האופטימיות |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
|כיתוב=עמוד הפתיחה למהדורה שיצאה בפאריס ב-1759. הכיתוב: קנדיד או האופטימיות, מתורגם מגרמנית על ידי דוקטור ראלף. |
|כיתוב=עמוד הפתיחה למהדורה שיצאה בפאריס ב-1759. הכיתוב: קנדיד או האופטימיות, מתורגם מגרמנית על ידי דוקטור ראלף. |
||
|מאת=[[וולטר]] |
|מאת=[[וולטר]] |
||
|איורים= |
|||
|צילומים= |
|||
|שם בשפת המקור=Candide, ou l'optimisme |
|שם בשפת המקור=Candide, ou l'optimisme |
||
|שפת המקור=[[צרפתית]] |
|שפת המקור=[[צרפתית]] |
||
|הוצאה= |
|||
|הוצאה בשפת המקור= |
|||
|שנת הוצאה=[[1759]] |
|שנת הוצאה=[[1759]] |
||
|הוצאה בעברית= |
|||
|שנת הוצאה בעברית= |
|||
|סוגה=[[סאטירה]], [[רומן פיקרסקי]], [[רומן חניכה]] |
|סוגה=[[סאטירה]], [[רומן פיקרסקי]], [[רומן חניכה]] |
||
|תרגום לעברית=קיימים ארבעה |
|תרגום לעברית=קיימים ארבעה |
||
|תורגם לשפות= |
|||
|מספר עמודים= |
|||
|מסת"ב= |
|||
|OCLC= |
|||
|סדרת ספרים= |
|||
|ספר קודם= |
|||
|ספר הבא= |
|||
|עורך= |
|||
|מהדורה ראשונה= |
|||
|מהדורות נוספות= |
|||
|מהדורה מדעית= |
|||
|מספר כרכים= |
|||
|מהדורה מוערת= |
|||
|הסכמות= |
|||
|כתבי יד= |
|||
|פרשנים= |
|||
|מקורות לכתיבת הספר= |
|||
|ויקיטקסט= |
|||
|היברובוקס= |
|||
}} |
}} |
||
'''קנדיד''', או '''האופטימיות''' (צרפתית: '''Candide, ou l'optimisme''') הוא ספר [[סאטירה|סאטירי]] קצר, שאפשר שהוא היצירה המפורסמת ביותר של [[וולטר]]. הספר, שיצא לאור ב[[ינואר]] [[1759]], מנסה לבחון האם תכליתו של העולם נקבעת על פי חתירה לטוב או שמא העולם הוא אוסף של בני אדם הנלחמים זה בזה כזאבים. |
'''קנדיד''', או '''האופטימיות''' (ב[[צרפתית]]: '''Candide, ou l'optimisme''') הוא ספר [[סאטירה|סאטירי]] קצר, שאפשר שהוא היצירה המפורסמת ביותר של [[וולטר]]. הספר, שיצא לאור ב[[ינואר]] [[1759]], מנסה לבחון האם תכליתו של העולם נקבעת על פי חתירה לטוב או שמא העולם הוא אוסף של בני אדם הנלחמים זה בזה כזאבים. |
||
==מבנה הספר ומסריו העיקריים== |
==מבנה הספר ומסריו העיקריים== |
||
בספר הקצר לועג וולטר לפילוסופיה של [[גוטפריד לייבניץ]] לפיה [[אלוהים]], בהיותו מושלם, ברא את העולם הזה כ"טוב מכל העולמות האפשריים". את העיקרון הזה מסבירה בראשית הספר דמותו של ד"ר פנגלוס (שנוצר כבן דמותו של לייבניץ) לנער הנאיבי קנדיד. במהלך הספר מגלה קנדיד עד כמה העולם רחוק מתיאור אידאלי זה כשהוא נקלע לשרשרת אינסופית של קטסטרופות איומות, ובסופו של דבר מגלה שהאושר טמון בטיפוח ה[[גן (נוי)|גינה]] שלו. הספר כתוב במסורת [[רומן פיקרסקי|הפיקרסקית]]: הדמויות, שביסודן אינן אלא בובות על חוט, ללא עומק פסיכולוגי, מושלכות במרץ ברחבי הגלובוס על ידי כוחות הגורל, נעלמות וחוזרות ומופיעות בעלילה על ידי צירופי מקרים בלתי מסתברים. בכל מפגש שב פנגלוס ומטעים את אמונתו בטובו היסודי של העולם. |
בספר הקצר לועג וולטר לפילוסופיה של [[גוטפריד לייבניץ]] לפיה [[אלוהים]], בהיותו מושלם, ברא את העולם הזה כ"טוב מכל העולמות האפשריים". את העיקרון הזה מסבירה בראשית הספר דמותו של ד"ר פנגלוס (שנוצר כבן דמותו של לייבניץ) לנער הנאיבי קנדיד. במהלך הספר מגלה קנדיד עד כמה העולם רחוק מתיאור אידאלי זה כשהוא נקלע לשרשרת אינסופית של קטסטרופות איומות, ובסופו של דבר מגלה שהאושר טמון בטיפוח ה[[גן (נוי)|גינה]] שלו. הספר כתוב במסורת [[רומן פיקרסקי|הפיקרסקית]]: הדמויות, שביסודן אינן אלא בובות על חוט, ללא עומק פסיכולוגי, מושלכות במרץ ברחבי הגלובוס על ידי כוחות הגורל, נעלמות וחוזרות ומופיעות בעלילה על ידי צירופי מקרים בלתי מסתברים. בכל מפגש שב פנגלוס ומטעים את אמונתו בטובו היסודי של העולם. |
||
לא רק לייבניץ והפילוסופים מושמים לצחוק: וולטר לועג בחריפות לדת הממוסדת |
לא רק לייבניץ והפילוסופים מושמים לצחוק: וולטר לועג בחריפות לדת הממוסדת ול[[נצרות קתולית|נצרות הקתולית]] בפרט, ל[[אצולה]] המנוונת, למלחמה, למלכים, ולשלל מוסדות פוליטיים וטיפוסים חברתיים. |
||
==נסיבות חיבורו של הספר== |
==נסיבות חיבורו של הספר== |
||
את הספר כתב [[וולטר]] ב-[[1758]], והוציאו לאור בינואר [[1759]] [[שווייץ |
את הספר כתב [[וולטר]] ב-[[1758]], והוציאו לאור בינואר [[1759]] ב[[שווייץ]]. תחילה התכחש להיותו מחבר היצירה, כפי שעשה גם במקרים אחרים, וטען שהיא תרגום מכתב יד בגרמנית שהותיר אחריו "ד"ר ראלף".<br /> בשלב זה של חייו, למוד אכזבות, זנח את האופטימיות שאפיינה חלק מכתביו המוקדמים, ואת האמונה בכוחה המאיר של התבונה. [[רעידת האדמה בליסבון (1755)|רעידת האדמה הקשה שהתרחשה בליסבון]] ב-[[1755]], אשר מופיעה גם בספר, זעזעה את וולטר (ומשכילים רבים אחרים) והיוותה בעיניו תזכורת לאכזריות וחוסר הפשר של הקיום האנושי. גם [[מלחמת שבע השנים]], שפרצה ב-[[1756]], תרמה לביקורת של וולטר על החברה האנושית, ובספר מתוארת המלחמה בצורה סאטירית, וזוועותיה אף משמשות קולב נאה לתלות בו את הביקורת על התפישה האופטימית הרואה בעולמנו מקום רציונלי ומוסדר היטב: {{ציטוט|תוכן=מעולם לא נראה דבר יפה יותר, מזהיר יותר, מופתי יותר משני הצבאות הללו... במערכה הראשונה הפילו התותחים כששת אלפים לוחמים בכל אחד משני הצדדים, לאחר מכן מחתה אש הרובים מעל פני האדמה כתשעת אלפים עד עשרת אלפים מנוולים שזיהמו בנוכחותם את הטוב שבכל העולמות. כידוני הרובים שימשו אף הם טעם ונימוק מספקים למותם של כמה אלפים...}}מאורעות נוספים ותופעות רבות מן התקופה מונצחים בספר - למשל עליית כוחם של [[ישועים|הישועים]] ב[[דרום אמריקה]] תחת השלטון הספרדי, התככים בחצר ה[[סולטאן עות'מאני|סולטאן]] באיסטנבול, או מנהגי החברה הגבוהה בפריז. וולטר אינו חוסך שבטו מאיש. |
||
הסאטירה החריפה גרמה לכך שהרשויות ב[[צרפת]], מולדתו של וולטר, ובמדינות וערים נוספות היטילו [[צנזורה]] רשמית על הספר, אך ללא הועיל: הוא היה ל[[רב-מכר]] מיידי, תורגם בתוך שנה [[אנגלית |
הסאטירה החריפה גרמה לכך שהרשויות ב[[צרפת]], מולדתו של וולטר, ובמדינות וערים נוספות היטילו [[צנזורה]] רשמית על הספר, אך ללא הועיל: הוא היה ל[[רב-מכר]] מיידי, תורגם בתוך שנה ל[[אנגלית]] [[איטלקית|ולאיטלקית]], ונותר פופולרי וקריא עד ימינו. בניגוד לחיבורים אחרים, כבדי ראש יותר, של וולטר, ספק אם ציפה בעצמו שדווקא הספרון הקומי יקנה לו תהילה רבת שנים. |
||
==תרגומים לעברית== |
==תרגומים לעברית== |
||
קיימים ארבעה תרגומים שונים של קנדיד [[עברית |
קיימים ארבעה תרגומים שונים של קנדיד ל[[עברית]]. האחרון שבהם הוא זה של [[דורי מנור]] מ-[[2006]]. קדמו לו תרגומיהם של [[עזרא זוסמן]], [[אהרון ראובני]] ו[[אביטל ענבר]]. |
||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
*{{ויקישיתוף בשורה}} |
|||
* |
*{{הארץ|אייל דותן|אם מוציאים מחדש קלאסיקות, טוב שזה "קנדיד"|1.1104101|8 במאי 2006}} |
||
| ⚫ | |||
* |
*[[s:fr:Candide, or Optimism / Beuchot 1829|קנדיד]] - היצירה המקורית באתר [[ויקיטקסט]] |
||
| ⚫ | |||
[[קטגוריה:ספרי סאטירה]] |
[[קטגוריה:ספרי סאטירה]] |
||
[[קטגוריה:ספרים שעובדו לבמה]] |
[[קטגוריה:ספרים שעובדו לבמה]] |
||
גרסה מ־13:57, 14 ביוני 2017
שגיאות פרמטריות בתבנית:ספר
פרמטרים [ שנת הוצאה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| עמוד הפתיחה למהדורה שיצאה בפאריס ב-1759. הכיתוב: קנדיד או האופטימיות, מתורגם מגרמנית על ידי דוקטור ראלף. | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | וולטר |
| איורים |
ז'אן מישל מורו  |
| שפת המקור | צרפתית |
| סוגה | סאטירה, רומן פיקרסקי, רומן חניכה |
| נושא |
הטוב בכל העולמות האפשריים, אירוניה, נדידת עמים, עושר, אכילה, חברה, היגיון, אדם, הרפתקה, אסון, sociability, אהבה, עבדות, האינקוויזיציה הפורטוגזית, רעידת האדמה בליסבון, שיקום מאובדן, מלחמה, מסע, פילוסופיה, unhappiness, אופטימיות |
| מקום התרחשות |
האימפריה הרומית הקדושה, Paraguay Governorate, Río de la Plata Governorate, ממלכת צרפת, בריטניה הגדולה, קונסטנטינופול, מלכות המשנה של פרו, ברזיל, פורטוגל, אל דוראדו, האימפריה העות'מאנית, ונציה, בולגריה |
| תקופת התרחשות |
שנות החמישים של המאה ה-18 |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה |
1759 |
| הוצאה בעברית | |
| תרגום | קיימים ארבעה |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 000892217, 002519009, 001040275, 003476792, 001894545, 002759630 |
  | |
קנדיד, או האופטימיות (בצרפתית: Candide, ou l'optimisme) הוא ספר סאטירי קצר, שאפשר שהוא היצירה המפורסמת ביותר של וולטר. הספר, שיצא לאור בינואר 1759, מנסה לבחון האם תכליתו של העולם נקבעת על פי חתירה לטוב או שמא העולם הוא אוסף של בני אדם הנלחמים זה בזה כזאבים.
מבנה הספר ומסריו העיקריים
בספר הקצר לועג וולטר לפילוסופיה של גוטפריד לייבניץ לפיה אלוהים, בהיותו מושלם, ברא את העולם הזה כ"טוב מכל העולמות האפשריים". את העיקרון הזה מסבירה בראשית הספר דמותו של ד"ר פנגלוס (שנוצר כבן דמותו של לייבניץ) לנער הנאיבי קנדיד. במהלך הספר מגלה קנדיד עד כמה העולם רחוק מתיאור אידאלי זה כשהוא נקלע לשרשרת אינסופית של קטסטרופות איומות, ובסופו של דבר מגלה שהאושר טמון בטיפוח הגינה שלו. הספר כתוב במסורת הפיקרסקית: הדמויות, שביסודן אינן אלא בובות על חוט, ללא עומק פסיכולוגי, מושלכות במרץ ברחבי הגלובוס על ידי כוחות הגורל, נעלמות וחוזרות ומופיעות בעלילה על ידי צירופי מקרים בלתי מסתברים. בכל מפגש שב פנגלוס ומטעים את אמונתו בטובו היסודי של העולם.
לא רק לייבניץ והפילוסופים מושמים לצחוק: וולטר לועג בחריפות לדת הממוסדת ולנצרות הקתולית בפרט, לאצולה המנוונת, למלחמה, למלכים, ולשלל מוסדות פוליטיים וטיפוסים חברתיים.
נסיבות חיבורו של הספר
את הספר כתב וולטר ב-1758, והוציאו לאור בינואר 1759 בשווייץ. תחילה התכחש להיותו מחבר היצירה, כפי שעשה גם במקרים אחרים, וטען שהיא תרגום מכתב יד בגרמנית שהותיר אחריו "ד"ר ראלף".
בשלב זה של חייו, למוד אכזבות, זנח את האופטימיות שאפיינה חלק מכתביו המוקדמים, ואת האמונה בכוחה המאיר של התבונה. רעידת האדמה הקשה שהתרחשה בליסבון ב-1755, אשר מופיעה גם בספר, זעזעה את וולטר (ומשכילים רבים אחרים) והיוותה בעיניו תזכורת לאכזריות וחוסר הפשר של הקיום האנושי. גם מלחמת שבע השנים, שפרצה ב-1756, תרמה לביקורת של וולטר על החברה האנושית, ובספר מתוארת המלחמה בצורה סאטירית, וזוועותיה אף משמשות קולב נאה לתלות בו את הביקורת על התפישה האופטימית הרואה בעולמנו מקום רציונלי ומוסדר היטב:
מעולם לא נראה דבר יפה יותר, מזהיר יותר, מופתי יותר משני הצבאות הללו... במערכה הראשונה הפילו התותחים כששת אלפים לוחמים בכל אחד משני הצדדים, לאחר מכן מחתה אש הרובים מעל פני האדמה כתשעת אלפים עד עשרת אלפים מנוולים שזיהמו בנוכחותם את הטוב שבכל העולמות. כידוני הרובים שימשו אף הם טעם ונימוק מספקים למותם של כמה אלפים...
מאורעות נוספים ותופעות רבות מן התקופה מונצחים בספר - למשל עליית כוחם של הישועים בדרום אמריקה תחת השלטון הספרדי, התככים בחצר הסולטאן באיסטנבול, או מנהגי החברה הגבוהה בפריז. וולטר אינו חוסך שבטו מאיש.
הסאטירה החריפה גרמה לכך שהרשויות בצרפת, מולדתו של וולטר, ובמדינות וערים נוספות היטילו צנזורה רשמית על הספר, אך ללא הועיל: הוא היה לרב-מכר מיידי, תורגם בתוך שנה לאנגלית ולאיטלקית, ונותר פופולרי וקריא עד ימינו. בניגוד לחיבורים אחרים, כבדי ראש יותר, של וולטר, ספק אם ציפה בעצמו שדווקא הספרון הקומי יקנה לו תהילה רבת שנים.
תרגומים לעברית
קיימים ארבעה תרגומים שונים של קנדיד לעברית. האחרון שבהם הוא זה של דורי מנור מ-2006. קדמו לו תרגומיהם של עזרא זוסמן, אהרון ראובני ואביטל ענבר.
קישורים חיצוניים
- אייל דותן, אם מוציאים מחדש קלאסיקות, טוב שזה "קנדיד", באתר הארץ, 8 במאי 2006
- קנדיד - היצירה המקורית באתר ויקיטקסט
- קנדיד - תרגום לאנגלית של תומאס סמולט, באתר ויקיטקסט
