רומן חניכה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רומן חניכהגרמנית: Bildungsroman) הוא סוגה ספרותית שהתפתחה בתקופת הנאורות בגרמניה. המונח נטבע על ידי הפילולוג הגרמני יוהאן קרל סימון מורגנשטרן (Morgenstern). רומן חניכה עוסק בהבטים הפסיכולוגיים, המוסריים והחברתיים של התבגרות הגיבור. אחת הדוגמאות הראשונות של רומן חניכה הוא ספרו של וולטר, "קנדיד" (1759).

מאפיינים של רומן החניכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרומן מתאר את חיי הגיבור מילדותו עד בגרותו.
  • קיימת סיבה ליציאתו של הגיבור למסע. אי שביעות רצון הנובעת מאבדן או אסון אחר מונעים אותו מלחיות בחיק משפחתו.
  • תהליך ההתבגרות הוא ארוך,קשה והדרגתי. התהליך כרוך בהתנגשות מתמדת בין מאוויי הגיבור לבין הסדר החברתי.
  • בסופו של דבר הגיבור מקבל את ערכי החברה ומשתלב בתוכה.

דוגמאות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

P literature.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.