מלווין דאגלס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מלוויין דאגלס
Melvyn Douglas 1939.JPG
מלוויין דוגלאס, 1939
תאריך לידה: 5 באפריל 1901
מקום לידה: מייקון, ג'ורג'יה, ארצות הברית
תאריך פטירה: 4 באוגוסט 1981
מקום פטירה: ניו יורק סיטי, ניו יורק, ארצות הברית
פרסים: שני פרסי אוסקר בקטגוריית פרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר, פרס גלובוס הזהב, פרס אמי, פרס טוני
דמות ידועה: בנג'מין טורנבול ראנד (הופעה ב"להיות שם"), הומר באנון (הופעה ב"האד")

מלווין אדוארד הסלברגאנגלית: Melvyn Edouard Hesselberg; ‏5 באפריל 1901- 4 באוגוסט 1981), שהתפרסם כמלווין דאגלס (Douglas), היה שחקן קולנוע אמריקאי. זכה בשני פרסי אוסקר בקטגוריית פרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר על תפקידיו כבנג'מין טורנבול ראנד בסרט "להיות שם" וכהומר באנון בסרט "האד". בנוסף זכה בפרס גלובוס הזהב ובפרס אמי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר מייקון שבמרכז מדינת ג'ורג'יה ללנה פריסיליה, ממוצא פרוטסטנטי, ולאדוארד ג'ורג' הסלברג, מלחין ממוצא יהודי-לטבי. דאגלס לא סיים את לימודיו בתיכון.

את דרכו החל בסוף שנות ה-20 על בימות ברודוויי בתפקידים משניים. תפקיד קולנועי ראשון קיבל ממרווין לרוי בקומדיה "הלילה או לעולם לא". הופיע לאחר מכן בסרט האימה "הבית האפל הישן" שהפך לקאלט היסטורי, ובמערבון הפמיניסטי הראשון שבוסס על הצלפית האמריקאית אנני אוקלי.

הופעות אלו הובילו את דוגלאס לתפקידים בסרטים "אישה קלת דעת ונהדרת", "ת'יאודורה משתוללת", וכו סרט ה-MGM הראשון שהוקרן על מסך הטלוויזיה "קפטנים אמיצים" של ויקטור פלמינג בו גילם טייקון עסקים בשם בארטון צ'יין. כיכב גם בקומדיה של ארנסט לוביטש "נינוצ'קה", בה ביסס את מעמדו כשחקן כשגילם את הרוזן הצרפתי לאון ד'אלגוט.

לאחר ההצלחה הקולנועית עזב דאגלס את תעשיית הסרטים והתגייס לצבא ארצות הברית שנכנס באותה העת למלחמת העולם השנייה. לפני שהספיק לצאת למלחמה, שיחק בקומדיות "יותר מדי בעלים" ו"הרגשה לא בטוחה". דאגלס חזר מהמלחמה היישר אל הוליווד, ושיחק בקומדיה הסאטירית "מר בלאנדינגס בונה את בית חלומותיו", על החיים הבורגניים שלאחר מלחמת העולם השנייה, ובמלודרמה "סוד של אשה".

לקראת סוף שנות ה-40 התמקד בקריירת תיאטרון וטלוויזיה. ב-1960 זכה בפרס טוני על הופעתו במחזה "השושבין".

דאגלס חזר לתעשיית הסרטים ב-1962, בעיבוד הקולנועי לספרו של הרמן מלוויל, "בילי באד". שנה אחת בלבד לאחר חזרתו, זכה בפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר והיה מועמד לפרס גלובוס הזהב על תפקידו במערבון של מרטין ריט "האד"; בסרט גילם את הומר, אביו הקשיש ובעל העקרונות של הפרחח הצעיר האד באנון (פול ניומן).

ב-1964 היה מועמד לפרס אמי על תפקידו בהפקה "Inherit the Wind" המבוססת על מחזה בעל שם זהה. כן הופיע בתפקיד משני בסרט המלחמה הרומנטי "האמריקניזציה של אמלי". דאגלס זכה בפרס אמי ב-1968 על הופעתו בסדרה "CBS Playhouse".

אחת מהופעותיו הבודדות כשחקן ראשי הייתה בסרט "מעולם לא שרתי לאבי"; (שנכתב במיוחד עבורו על ידי המחזאי הנודע רוברט אנדרסון) ההופעה זיכתה אותו במועמדות לפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר ובמועמדות שנייה לגלובוס הזהב. זאגלס הופיע גם בדרמה הפוליטית "המועמד" וביצירתו של רומן פולנסקי "הדייר".

לאחר שהיה מועמד פעמיים זכה דאגלס בפרס גלובוס הזהב וכן בפרס אוסקר שני בקטגוריית שחקן המשנה, בזכות משחקו בסרט המבוסס על ספרו של יז'י קושינסקי, "להיות שם". בסרט, המותח ביקורת סאטירית וחריפה על החיים והתקשורת האמריקאיים, מגלם דאגלס את איש העסקים בן ראנד.

הופעותיו האחרונות לפני מותו היו בסרטים "ההחלפה" ו"סיפור רוח".

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דאגלס נישא לאמנית רוזאלינד הייטוואר, ולזוג נולד בן אחד בשם ג'ורג'י ב-1925. הנישואים החזיקו מעמד זמן קצר בלבד.

ב-1931 נישא בפעם השנייה בחייו, הפעם לשחקנית והפוליטיקאית הלן גהאגן. לזוג נולדו בן ובת, פיטר ומארי. הזוג נפרד ונישא מספר פעמים, עד למותה של גהאגן ב-1980 ממחלת הסרטן. שנה לאחר מותה של אשתו נפטר דאגלס בגיל 80 בניו יורק.

פילמוגרפיה נבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]