מלווין דאגלס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מלוויין דאגלס
Melvyn Douglas
מלוויין דוגלאס, 1939
מלוויין דוגלאס, 1939
לידה 5 באפריל 1901
מייקון, ג'ורג'יה, ארצות הברית
פטירה 4 באוגוסט 1981 (בגיל 80)
ניו יורק סיטי, ניו יורק, ארצות הברית
שם לידה Melvyn Edouard Hesselberg עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1927 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים מכללת קנדה העילית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Helen Gahagan Douglas (19311980) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Gregory Hesselberg עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה שני פרסי אוסקר בקטגוריית פרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר, פרס גלובוס הזהב, פרס אמי, פרס טוני
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מלווין אדוארד הסלברגאנגלית: Melvyn Edouard Hesselberg; ‏5 באפריל 19014 באוגוסט 1981), שהתפרסם כמלווין דאגלס (Melvin Douglas), היה שחקן קולנוע אמריקאי ממוצא יהודי. זכה בשני פרסי אוסקר בקטגוריית פרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר על תפקידיו כבנג'מין טורנבול ראנד בסרט "להיות שם" וכהומר באנון בסרט "האד". בנוסף זכה בפרס גלובוס הזהב ובפרס אמי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד במייקון, ג'ורג'יה שבארצות הברית, ללנה פריסיליה, נוצרייה-פרוטסטנטית צאצאית לאנשי המייפלאואר, ולאדוארד ג'ורג' הסלברג, מלחין יהודי-לטבי. דאגלס לא סיים את לימודיו בתיכון.

את דרכו החל בסוף שנות ה-20 על בימות ברודוויי בתפקידים משניים. תפקיד קולנועי ראשון קיבל ממרווין לרוי בקומדיה "הלילה או לעולם לא".

הופיע לאחר מכן בסרט האימה "הבית האפל הישן" שהפך לקאלט היסטורי, ובמערבון הפמיניסטי הראשון שבוסס על הצלפית האמריקאית אנני אוקלי.

הופעות אלו הובילו את דוגלאס לתפקידים בסרטים "אישה קלת דעת ונהדרת", "תאודורה מתפרעת", וכו סרט ה-MGM הראשון שהוקרן על מסך הטלוויזיה "ספנים אמיצים" של ויקטור פלמינג בו גילם טייקון עסקים בשם בארטון צ'יין.

ב-1932 שיחק לצידה של גרטה גרבו בסרט "כפי שתרצה בי", אתה כיכב גם ב-1939 בקומדיה של ארנסט לוביטש "נינוצ'קה", בה ביסס את מעמדו כשחקן כשגילם את הרוזן הצרפתי לאון ד'אלגוט. ב-1941 כיכב לצידה בסרטה האחרון, אישה דו פרצופית.

לאחר ההצלחה הקולנועית עזב דאגלס את תעשיית הסרטים והתגייס לצבא ארצות הברית שנכנס באותה העת למלחמת העולם השנייה. לפני שהספיק לצאת למלחמה, שיחק בקומדיות "יותר מדי בעלים" ו"הרגשה לא בטוחה".

דאגלס חזר מהמלחמה היישר אל הוליווד, ושיחק בקומדיה הסאטירית "מר בלאנדינגס בונה את בית חלומותיו", על החיים הבורגניים שלאחר מלחמת העולם השנייה, ובמלודרמה "סוד של אשה".

לקראת סוף שנות ה-40 התמקד בקריירת תיאטרון וטלוויזיה. ב-1960 זכה בפרס טוני על הופעתו במחזה "השושבין".

דאגלס חזר לתעשיית הסרטים ב-1962, בעיבוד הקולנועי לספרו של הרמן מלוויל, "בילי באד". שנה אחת בלבד לאחר חזרתו, זכה בפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר והיה מועמד לפרס גלובוס הזהב על תפקידו במערבון של מרטין ריט "האד"; בסרט גילם את הומר, אביו הקשיש ובעל העקרונות של הפרחח הצעיר האד באנון (פול ניומן).

ב-1964 היה מועמד לפרס אמי על תפקידו בהפקה "Inherit the Wind" המבוססת על מחזה בעל שם זהה. כן הופיע בתפקיד משני בסרט המלחמה הרומנטי "האמריקניזציה של אמלי". דאגלס זכה בפרס אמי ב-1968 על הופעתו בסדרה "CBS Playhouse".

אחת מהופעותיו הבודדות כשחקן ראשי הייתה בסרט "מעולם לא שרתי לאבי"; (שנכתב במיוחד עבורו על ידי המחזאי הנודע רוברט אנדרסון) ההופעה זיכתה אותו במועמדות לפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר ובמועמדות שנייה לגלובוס הזהב.

דאגלס הופיע גם בדרמה הפוליטית "המועמד" וביצירתו של רומן פולנסקי "הדייר".

לאחר שהיה מועמד פעמיים זכה דאגלס בפרס גלובוס הזהב וכן בפרס אוסקר שני בקטגוריית שחקן המשנה, בזכות משחקו בסרט המבוסס על ספרו של יז'י קושינסקי, "להיות שם". בסרט, המותח ביקורת סאטירית וחריפה על החיים והתקשורת האמריקאיים, מגלם דאגלס את איש העסקים בן ראנד.

הופעותיו האחרונות לפני מותו היו בסרטים "החלפה" ו"סיפור רוח".

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1925 נישא לאמנית רוזאלינד הייטוואר, ולזוג נולד בן בשם ג'ורג'י ב-1926. אולם הם התגרשו ב-1930. נכדתו היא השחקנית, אילאנה דאגלס.

ב-1931 נישא בפעם השנייה בחייו, הפעם לשחקנית והפוליטיקאית הלן גהאגן. לזוג נולדו בן ובת, פיטר ומארי. הזוג נפרד ונישא מספר פעמים, עד למותה של גהאגן ב-1980 ממחלת הסרטן. שנה לאחר מותה של אשתו נפטר דאגלס בגיל 80 בניו יורק.

פילמוגרפיה נבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מלווין דאגלס בוויקישיתוף