מרטין בלסם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מרטין בלסם, 1961

מרטין הנרי בלסםאנגלית: Martin Henry Balsam; ‏4 בנובמבר 1919 - 13 בפברואר 1996) היה שחקן קולנוע יהודי אמריקאי. בלסם זכה בפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר לשנת 1965 על הופעתו בסרט "אלף ליצנים".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלסם נולד ברובע הברונקס לזוג הורים יהודים, ליליאן ואלברט בלסם, המבוגר מבין שלושה אחים. למד דרמה ב"תיכון דווייט קלינטון" ולאחר מכן בבית ספר למשחק שבבעלות אוניברסיטת "ניו סקול" לצידו של הבמאי הגרמני ארווין פיסקטור. עם סיום לימודיו התגייס בלסם לחילות האוויר של צבא ארצות הברית ושירת בזמן מלחמת העולם השנייה.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל את דרכו בשתי הופעות אורח בולטות בסדרה "אזור הדמדומים". הופעתו הקולנועית ב-1954 בדרמה הפוליטית של איליה קאזאן "חופי הכרך", הובילה את סידני לומט ללהק אותו לתפקיד יושב ראש חבר המושבעים בדרמה המשפטית "12 המושבעים".

ההופעה בסרטו של לומט העלתה את מעמדו של בלסם שקיבל תפקידים משמעותיים במותחן האימה של אלפרד היצ'קוק "פסיכו" בו הופיע בדמותו של הבלש הפרטי מילטון ארבוגסט, בקומדיה של בלייק אדוארדס "ארוחת בוקר בטיפאני" בו גילם את או ג'יי ברמן, סוכנה של הולי גולייטלי (אודרי הפבורן) ובמותחן הפוליטי "שבעה ימים במאי" שם שיחק את פול גאירד, עוזרו של הנשיא ג'ורדן ליימן (פרדריק מארץ'). שיחק במותחן "פסגת הפחד" שם גילם את מפקח המשטרה מארק דוטון. בלסם הופיע גם ברימייק של מרטין סקורסזה לסרט שנעשה בשנת 1991.

בלסם זכה בפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר לשנת 1965 על הופעתו בדרמה הקומית "אלף ליצנים" שם גילם את ארנולד בארנס אחיו וסוכנו של התסריטאי הכושל מארי (ג'ייסון רוברדס). ב-1970 גילם את האדמירל האסבנד קימל מפקד הצי האמריקאי בזמן המתקפה על פרל הארבור בסרט המלחמה "טורה! טורה! טורה!", שיחק בתור איש המכירות מריוואטר במערבון האפי של ארתור פן "איש קטן גדול" וכקולונל קאצ'רט בפרודייה המלחמתית "מילכוד 22". גילם את ביאנצ'י חברו של הרקול פוארו (אלברט פיני) במותחן המסתורין הספרותי של סידני לומט "רצח באוריינט אקספרס".

באמצע שנות ה-70 היה מועמד לפרס גלובוס הזהב לשחקן המשנה הטוב ביותר על תפקידו בסרט "משאלות קיץ, חלומות חורף", מועמד פעמיים לפרס באפט"א על תפקידיו בתור העורך הארי סימונס בדרמת העיתונות "כל אנשי הנשיא" והארולד ברגמן בסרט הפשע "חטיפת פלהם 123" ומועמד לפרס אמי על תפקידו בהפקה הטלוויזיונית "פשיטה על אנטבה" המבוססת על "מבצע יונתן". בלסם זכה בפרס הטוני בשנת 1967 על תפקידו כשחקן ראשי במחזה "את יודעת שאני לא יכול לשמוע אותך כשהמים זורמים". שיחק בסרט הפעולה של מנחם גולן "מחץ הדלתא" בדמותו של הנוסע החטוף הראשי בן קפלן. לצד הקריירה העניפה והמשגשגת שלו בקולנוע ובטלוויזיה נודע גם כשחקן תיאטרון מוערך ואהוד.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלסם נישא ב-1952 לשחקנית פרל סומר, הזוג התגרש כעבור שנתיים של זוגיות. אשתו השנייה הייתה השחקנית ג'וייס ואן פאטן לה היה נשוי במשך שלוש שנים. לבלסם ולפאטן נולדה בת אחת, השחקנית טליה בלסם אשתו לשעבר של ג'ורג' קלוני. התחתן עם אשתו השלישית השחקנית איירין מילר ב-1963, מערכת היחסים החזיקה מעמד 24 שנים והזוג נפרד ב-1987. לזוג נולדו שני ילדים זואי ואדם בלסם.

בלסם נפטר בגיל 76 מהתקף לב בשנת 1996 בעת שהייתו ברומא, נקבר ב"בית הקברות סידר פארק" שבניו ג'רזי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]