גיג יאנג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גיג יאנג, 1943

גיג יאנגאנגלית: Gig Young ; ‏4 בנובמבר 1913 - 19 באוקטובר 1978) היה שחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון אמריקני. זכה בפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר ובפרס גלובוס הזהב לשנת 1969 על הופעתו בסרט "הם יורים גם בסוסים".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יאנג נולד בשם ביירון אלסוורת' באר בעיר סט' קלאוד שבמינסוטה וגדל בוושינגטון. היה בנם של אמה בר וג'ון אלסוורת'. יאנג אימץ חיבה לתיאטרון כאשר הופיע בתור ילד במחזות בית ספר. התגלה לראשונה על ידי צייד כישרונות בזמן שלמד משחק בתיאטרון בית הבובות שבפסדינה. שינה את שמו ל"גיג יאנג" לפי בקשת האולפנים מאחר שבתעשייה באותה תקופה עבד שחקן נוסף בשם ביירון באר.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרץ לתודעה כשחקן מקצועני בשנת 1942 בסרט המלחמה הקצר "הטנקים באים" ובדרמה "האחיות גיי". ב-1943 שיחק בסרט המלחמה התעופתי של הווארד הוקס "חיל האוויר" בתפקיד טייס המשנה ולצידה של כוכבת הקולנוע בטי דייוויס בדרמה "מכר ותיק". יאנג נאלץ לקטוע את הקריירה הקולנועית שלו במלחמת העולם השנייה לאחר שהתגייס לצבא ארצות הברית ושירת במשמר החופים האמריקני בגזרת האוקיינוס השקט. לאחר שהשתחרר מהשירות שיחק לצידו של ג'ון ויין בדרמה "תחייתה של המכשפה האדומה" (1948) ובתפקיד המוסקטר פורתוס בעיבוד שביים ג'ורג' סידני לרומן ההרפתקאות "שלושת המוסקטרים" .

ב-1951 זכה יאנג להכרת הקהל והמבקרים לאחר מועמדותו לפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר ולפרס גלובוס הזהב על ההופעה הדרמתית שעשה בסרט "בוא למלא את הגביע" בתור בוייד קופלנד האלכוהוליסט. יאנג הועמד בפעם השנייה לאותו פרס אוסקר בשנת 1958 על תפקידו בתור הפסיכולוג ד"ר הוגו פיין בקומדיה "חיית המחמד של המורה". יאנג זכור משנות ה-50 גם בזכותו הופעותיו בקומדיות "מנהרת האהבה" בתור עורך המגזין דיק פייפר, "תשאלו כל בחורה" בתפקיד הפלייבוי איוון דוטון ובדרמות המוזיקליות "צעירים בליבם" בתפקיד המלחין אלכס ברוק ו"שיר בוער" .

ב-1962 שיחק יאנג בקומדיות המצליחות "המגע של מינק" בתפקיד רוג'ר עוזרו של איש העסקים פיליפ שיין (קרי גרנט) ו"רומן רגיש" ולצידו של אלביס פרסלי בדרמה המוזיקלית "קיד גלאהד". יאנג זכה בפרס האוסקר ובפרס גלובוס הזהב לשחקן המשנה הטוב ביותר בשנת 1969 על הופעתו בתפקיד רוקי "מאסטר הטקסים" בעיבוד הקולנועי של סידני פולק לספר "הם יורים גם בסוסים", ע"פי הרומן הנודע של הוראס מקקוי.

בשנותיו המאוחרות השתתף יאנג בקומדיה "מאהבים וזרים אחרים" בתור האל אביה של סוזן (בוני בדליה) , בסרט הקאלט "הביאו לי את ראשו של אלפרדו גרסיה" בתור הרוצח השכיר ג'וני קוויל ובסרט האסונות "ההידנבורג" בתפקיד החשוד הגרמני אמריקאי אדוארד דאגלס. את הופעתו האחרונה ערך יאנג בשנת 1978 בסרטו האחרון של ברוס לי "משחק המוות".

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יאנג נישא חמש פעמים במהלך חייו: נישואיו הראשונים שנמשכו שבע שנים היו לשליה סטפלר. נישואיו השניים היו למורה לדרמה סופיה רוזנשטיין שנפטרה מסרטן כשנתיים לאחר שנישאו. לאחר מכן התארס עם השחקנית איליין סטריץ' והתחתן עם השחקנית אליזבת' מונטגומרי אותה הכיר בסדרת הטלוויזיה שהנחה "Warner Brothers Presents", השניים נפרדו לאחר שבע שנות נישואים בשל בעיית האלכוהוליזם שהייתה ליאנג. יאנג התחתן בפעם הרביעית לסוכנת המקרקעין איליין ויליאמס כתשעה חודשים לאחר שהתגרש ממונטגומרי. יאנג ויליאמס התגרשו לאחר שלוש שנים ביחד, מנישואין אלו נולדה בתו היחידה של יאנג ג'ניפר. בגיל 64 התחתן יאנג בפעם החמישית עם שחקנית גרמנייה בשם קים שמידט שהייתה צעירה ממנו ב30 שנה.

מוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-19 באוקטובר 1978 נמצאו יאנג ואשתו שמידט מתים בדירתם שבמנהטן לאחר שיאנג ירה למוות באשתו והתאבד לאחר מכן. המניע לרצח ולהתאבדות נשאר בגדר תעלומה עד היום. יאנג נקבר בבית הקברות גרין היל שבעיירה וויינסוויל, צפון קרוליינה.

פילמוגרפיה נבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גיג יאנג בוויקישיתוף
פרסי גיג יאנג