מלחמת מנע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מלחמת מנע היא, תוצאה של החלטה מדינית על פעולה צבאית שנועדה למנוע ממדינת אויב לתקוף ראשונה במלחמה מתוכננת מצדה. היוזמה למלחמת מנע נובעת מן האמונה שההתנגשות עם האויב היא בלתי נמנעת והסיכון הכרוך בדחיית ההתנגשות גדול מהסיכון הכרוך במלחמה מיידית.

קצינים מחיל האוויר הישראלי ליד מטוס מצרי שהושמד בסיני, 1967

על מדינה היוצאת למלחמת מנע להביא בחשבון את הקושי להצדיק את המלחמה בפני הקהילה הבינלאומית ואף בפני אזרחיה, שכן הסכנה שהניעה אותה לצאת למלחמה אינה מיידית ועל כן היא עלולה להצטייר כצד שתקף ללא עילה למלחמה.

מלחמת ששת הימים ביוני 1967 נחשבת דוגמה מובהקת למלחמת מנע. גיוס ותמרוני הצבא המצרי היוו איום מתמיד על מדינת ישראל. מדינת ישראל נאלצה לגייס בפעם השנייה באותה שנה את צבא המילואים ולגרום נזק אדיר למשק הישראלי על מנת להיות מוכנים למתקפה מצרית אם תבוא. ביוני 1967 בחרו קברניטיה של מדינת ישראל במלחמת מנע על מנת לסיים מצב איום מתמיד זה.

הצד הטקטי של ההחלטה הפוליטית על מלחמת מנע היא מכה מקדימה - כלומר מהלומה צבאית המעבירה את הלחימה לשטח האויב.

תקיפת הכור הגרעיני בעיראק על ידי ישראל הייתה אף היא בגדר מתקפת מנע (שלא התפתחה לכלל מלחמה), משום שהכור יצר איום חמור אך לא מיידי על ביטחון מדינת ישראל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]