תורת לחימה

תורת לחימה (בראשי תיבות: תו"ל) היא תורה מוסדרת של ארגון צבאי (לרוב צבא), העוסקת בהפעלת הכוח הצבאי שלו, חלקו או פריטים ממנו, במצב נתון.

תורת הלחימה מורכבת מכמה עקרונות המכתיבים את אופיה הכללי. עקרונות אלו מושפעים מהמצב המדיני והתרבותי של המדינה או הארגון. בין השאר, תורת לחימה של מדינות חסות מושפעת רבות מהתורה של בוני צבא מדינת החסות (לרוב - המדינה נותנת החסות).

לדוגמה, לסוריה הייתה במשך שנים רבות תורת לחימה שהתמקדה בהגנה לעומק, שעל פיה מוקמו כוחות גדולים בעלי הכשרה נמוכה על קו הגבול עם ישראל, וברצועות ההגנה הפנימיות יותר הוצבו כוחות בעלי הכשרה גבוהה יותר. במרכז ההגנה עמדה עיר הבירה דמשק, שעליה הגנה דיוויזית כוחות מיוחדים. תורה זו שאבה רבות מתורת הלחימה של הברית המועצות. עם השנים (ובמיוחד, לאחר התמוטטות ברית המועצות ב-1989) הוברר לסורים שתורת לחימה זו זה הינה שגויה בנסיבות הגיאופוליטיות, ומתעלמת מההתפתחות הצבאית של מדינת ישראל, ולכן ערכה שינויים רבים בתורת הלחימה שלה.

את תורת הלחימה משלימה תורת הפעלה של כוחות או אמצעים מיוחדים.

פירושים נוספים

בהשאלה - הביטוי "תורת לחימה" נמצא בשימוש גם באמנויות הלחימה המזרחיות (אייקידו, קראטה וכדומה) וכן בקפוארה.

ראו גם

• אסטרטגיה צבאית
• לוחמה זעירה
• דוקטרינה צבאית

‏

ערך זה הוא קצרמר בנושא צבא. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.