דוקטרינה צבאית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דוקטרינה צבאית היא רמת תכנון צבאית הנמצאת בין אסטרטגיה לטקטיקה. הדוקטרינה הצבאית מספקת צורת מחשבה כללית לפתרון בעיות צבאיות, אך אינה מסבירה כיצד לפתור בעיות צבאיות. היא אינה נותנת שלבים פרטניים המובילים לפתרון בעיה ואינה מורה למפקד לנקוט בפעולה מסוימת. מהמפקד המשתמש בדוקטרינה נדרש תמיד השימוש בשיקול דעתו האישי להתמודדות עם המשימה שהוטלה עליו.

דוקטרינה יכולה להיות ייחודית לענף מסוים בצבא, אך גם יכולה להיות שייכת למספר ענפים ואף צבאות שונים.

באופן כללי, מסמך דוקטרינה מציין את הדברים הבאים:

  • היעדים המדיניים של אומה מסוימת.
  • המשימה הכללית של הצבא או הענף בצבא.
  • עקרונות כלליים בדרך להשגת היעדים על ידי אותו גוף צבאי.
  • סיכונים ואיומים בביצוע המשימה.
  • דוגמאות היסטוריות.

דוקטרינה צבאית יכולה וצריכה להשתנות, יחד עם שינויים במאפייני שדה הקרב והאיומים העומדים מול אותה מדינה.

דוקטרינה לעומת אסטרטגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחסים בין הדוקטרינה לאסטרטגיית הביטחון הלאומי הם מורכבים ביותר. כעקרון, הדוקטרינה הצבאית צריכה להשלים את אסטרטגיית הביטחון הלאומי. בפועל, שינוי ויישום של דוקטרינה צבאית הוא תהליך ארוך ומורכב ביותר שיכול לקחת שנים או אף עשורים. דבר זה יכול להוביל לכך שצבאות ישתמשו באותה דוקטרינה צבאית על מנת לתמוך במספר תפיסות אסטרטגיות שונות בתכלית.

תופעה נוספת, היא קביעת המדיניות האסטרטגית על פי הדוקטרינה הצבאית הקיימת, מתוך תפיסת מדינות של לעשות את מה שבכוחן וביכולתן לעשות.

דוקטרינת צה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדוקטרינה הצבאית של ישראל, שמנסחה היה דוד בן-גוריון, מבוססת על שלושה יסודות: הכרעה, הרתעה והתרעה.

  • הכרעה - בכל עימות יש להכריע את האויב באופן מהיר וחד משמעי, תוך העברה מהירה של העימות לצד התוקף, גם כדי להכריע אותו, וגם כדי לצמצם נזק לאוכלוסייה המקומית. יש לבנות צבא גדול יחסית לגודל האוכלוסייה, שמשתמש באמצעים הטכנולוגיים החדישים ביותר, כדי ליצור צבא שיכול להתעמת באופן מוצלח עם אויבי ישראל. לצבא חייב להיות יתרון איכותי באנשים וציוד על הצבאות הסובבים, וחלקו הגדול צריך להיות בנוי כ"כוח מחץ", שאפשר להטילו לקרב במהירות.
  • הרתעה - כדי שישראל לא תותש במלחמות, יש לגרום לאויביה להרתע מלצאת למלחמות נגדה. שילוב של מספר יסודות, כמו צבא גדול ואיכותי שמנצח שוב ושוב, שיכול להשתמש בנשק גרעיני כאשר קיומה של המדינה מוטל בספק, וביסוס קשר יציב ואיתן עם מעצמת-על, יתנו לישראל את הדימוי של מדינה בלתי מנוצחת, ויבססו את יכולת ה"התרעה המצטברת", ויגרמו למדינות האויבות לצאת ממעגל המלחמה ולהגיע להסכמי שלום עם ישראל.
  • התרעה - ביסוס הצבא על כוחות מילואים, כדי להחזיק צבא גדול, שיוכל לתת מענה לאיומים דורש התרעה מהיימנה בזמן, שבשבילה יש צורך בבניית כוחות מודיעין איכותיים.

דוקטרינת צבא ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוקטרינת צבא ארצות הברית מסתמכת על דוקטרינת ההלם ומורא (Shock & Awe). עקרונותיה הם הפעלת כוח הכרעה והלם, מודעות לשליטה בשדה-הקרב, שליטה תמרונית וגילויי עוצמה מרהיבים במטרה להרוס את רצונו של היריב להילחם או להתנגד בדרכים שהן פסיכולוגיות בעיקרן. הדוקטרינה נוסחה על ידי הארלן אולמן (Ullman) וג'יימס וייד (Wade), כתוצאה ממחקר שנערך באוניברסיטה לביטחון לאומי של ארצות הברית.

דוקטרינת הצבא הסובייטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפירוש הסובייטי של מושג הדוקטרינה צבאית שונה מאוד מהפירוש בארצות הברית של המושג. אנדריי גרצ'קו, שר ההגנה הסובייטי בשנת 1975, הגדיר את המושג דוקטרינה צבאית כ"מערכת של השקפות על טבעה של המלחמה והשיטות לניהולה, וכן על הכנת מדינה וצבאה למלחמה, אשר אומצו באופן רשמי על ידי מדינה וכוחותיה המזוינים".
בתקופה הסובייטית, תאורטיקנים הדגישו גם את ההיבט הפוליטי וגם את ההיבט ה"צבאי-טכני" של דוקטרינה צבאית, כאשר הם סברו שהמערב הזניח את ההיבט הפוליטי.

דוקטרינת הצבא הבריטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוקטרינת הצבא הבריטי היא באחריות ראש המטה הכללי הבריטי. הדוקטרינה הנוכחית של הצבא הבריטי מבוססת על הספר Design for Military Operations: The British Military Doctrine אשר יצא בשנת 1996.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]