סניאטין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סניאטין
Śniatyń
Sniatyn coa IIRP.png
סמל העיר
Sniatyn, Rathaus.JPG
בית העירייה
מדינה / טריטוריה Flag of Ukraine.svg  אוקראינה
אובלסט Flag of Ivano-Frankivsk Oblast.svg איוונו-פרנקיבסק
אוכלוסייה
 ‑ בעיר

10,500‏
קואורדינטות 48°27′00″N 25°34′00″E / 48.45°N 25.566667°E / 48.45; 25.566667קואורדינטות: 48°27′00″N 25°34′00″E / 48.45°N 25.566667°E / 48.45; 25.566667
אזור זמן UTC +2

סניאטיןאוקראינית: Снятин; בפולנית Śniatyń, שְׁניאטין) היא עיר במחוז איוונו-פרנקיבסק שבמערב אוקראינה. אוכלוסייתה מונה כ-10,500 נפש (נכון ל-2001).

העיר היא חלק מחבל הארץ ההיסטורי גליציה, שבמהלך המאות האחרונות עבר מיד ליד, וכיום היא המרכז המִנהלתי של הראיון סניאטין.

העיר מוזכרת בכתובים לראשונה ב-1158. היא נקראה Ksniatyn על שמו של קוסניאטין שטרוסלביץ', שלו הוענקה במאה ה-12 כתמורה על שירותיו כמפקד בצבא הנסיך ירוסלאב אושמיומישל (Jarosław Ośmiomysł), שליט גליציה-ווהלין. במהלך השנים נשמטה ה-k שבראש השם.

ב-1448 הוענקו לעיר זכויות מגדבורג. בעקבות חלוקת פולין הראשונה ב-1772 עברה לשליטת האימפריה האוסטרו-הונגרית. ב-1918 נכבשה על ידי פולין, ולפי הסכם ריגה צורפה לפולין סופית. בתקופה שבין שתי מלחמות העולם הייתה העיר שייכת לחבל סטניסלב (Województwo stanisławowskie), ושימשה תחנת גבול על מסילת הרכבת מפולין לרומניה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה השתלטו הרומנים על חבל הארץ, עד שנכבשה על ידי הגרמנים, שהשמידו את רוב היהודים. אחרי המלחמה חזרה לברית המועצות עד התפרקותה, ומ-1991 היא שייכת לאוקראינה העצמאית.

קהילה יהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר, שהייתה עיר מסחר על גבול בין מדינות ושימשה תחנת מעבר בדרך המסחר בין האימפריה העות'מאנית לבין האימפריה הרומית הקדושה, התקיימה קהילה יהודית גדולה עוד לפני המאה ה-16. קהילה זו הייתה קשורה ארגונית ותרבותית לקהילות בוצ'אץ' וקולומיאה, ובבחירות לפרלמנט האוסטרי ייצג את שלוש הקהילות נציג אחד.

הכוחות הרומנים הגיעו לעיר ביולי 1941, ומיד, בסיוע התושבים האוקראינים, החלו בפרעות ביהודים ובביזת רכושם. עיקר ההרג התבצע בקרב פליטים יהודים שהגיעו לעיר מבוקובינה ובסרביה. באוגוסט הגיעו למקום כוחות צבא הונגריים, שלקחו יהודים לעבודות כפיה. בספטמבר 1941 הגיע הצבא הגרמני.

השלטון הגרמני ערך מפקד תושבים ורכוש והקים יודנראט שבין תפקידיו היה צריך ליצור גטו ליהודי העיר והסביבה. כל בעלי החיים, אמצעי התחבורה ומכשירי הרדיו שהיו ברשות יהודים הוחרמו. בספטמבר 1941 לקחו הגרמנים 30 מנכבדי העיר ודרשו מהיודנראט כופר גבוה עבורם. יהודי העיר התגייסו למצוות "פדיון שבויים" ומסרו את רכושם – אולם הגרמנים לא שיחררו את בני הערובה, לקחו אותם ליער הסמוך, הכריחו אותם לחפור בור והרגו את כולם. מאז לא פסק ההרג.

במהלך השואה הושמדה הקהילה על ידי האוקראינים בפיקוח הגרמנים, במחלות רעב וצמא, בבורות ירי, בבלזץ ודרך גירוש שארית אנשי הקהילה (בספטמבר 1942) לסטניסלב (איוונו-פרנקיבסק) והריגתם שם או שליחתם למחנות השמדה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]