עין תורעאן
| מיקום המעיין | |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| אזור |
הגליל התחתון |
| קואורדינטות | 32°47′10″N 35°21′46″E / 32.7862°N 35.36267°E |
| גישה למעיין | |
|
(למפת הגליל העליון רגילה)   עין תורעאן | |
  | |
עין תורעאן (נכתב לעיתים: תרען, תורען, טורען) הוא מעיין הסמוך לכפר טורעאן בגליל התחתון.
השם תרען נזכר במדרש שיר השירים רבה ('נשי תרען'). המעיין נקשר לסיפור הקרב בקרני חיטין כאחת הנקודות שדרכן עבר הצבא הצלבני בכיוון טבריה. בדומה למעיינות ומערות רבים בגליל, היווצרות המעין היא ככל הנראה תוצאה של השילוב בין מסלע גירני, מערכת שברים וסדקים וכמות משקעים רבה.
מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]
המעיין ממוקם כ-1.2 ק"מ צפונית-מערבית מקצהו הצפוני של המועצה המקומית טורעאן, במעלה הוואדי, שכיוונו בקטע הזה צפון-מערב. הדרך מסומנת בסימון שבילים אדום ממרכז הכפר ועד המעיין, מהמעיין מטפס שביל (מסומן אדום) לאורך הוואדי (הוא מתעקל לצפון-מזרח) לכיוון הר תורען.
מי המעיין יוצאים מנקבה חצובה בסלע גירני החסומה בקיר אבנים. בקיר החוסם הותקנו ברזים שאפשרו שימוש במי המעיין אך אלה אינם תקינים (נכון ל-2007). עד חיבור הכפר טורעאן לרשת המים בשנות החמישים של המאה ה-20 שימש המעיין כמקור המים של הכפר, ואנשיו היו מגיעים לקחת מים מהמעין בכלים מטלטלים. בשנת 1989 נמדדה במעין ספיקה של 180 ליטר בשעה. שיקום האתר בוצע על ידי התנועה האסלאמית.
היסטוריה ומסורת[עריכת קוד מקור | עריכה]
מעין טורען מוזכר במאמר של פרופסור בנימין זאב קדר אשר עוסק בניתוח מהלכי קרב קרני חיטין, אחת הסברות המוזכרות במאמר היא כי צבא הפרנקים בפיקודו של המלך גיי אשר היה במסע מציפורי לכיוון טבריה (כדי לסייע בהסרת המצור המוסלמי על העיר) השתלט על מעין טרען אך עזב אותו ופנה לכיוון העיר הנצורה.[1]
המחבר מציע הסבר לצעדם של הפרנקים, על ידי מדידת השפיעות של המעין היום (במעין טורען נמדדה שפיעה של 180 ליטר לשעה בלבד בשנת 1989) והשוואה למעיינות לאורך הציר (בעין ציפורי נמדדו ביולי 1950 86,000 ליטר בשעה, במעיינות ליד כפר חיטין נמדדו ביולי 1950 כ-17,000 ליטר בשעה) מגיע המחבר למסקנה כי ספיקות המעין גם בשנת 1187 היו נמוכות מידי כדי לספק את צרכיו של הצבא ולכן לא ניתן למנות את עזיבת המעין כחלק מהטעויות של המלך בניהול הקרב.
גאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המסלע ברכס תורען כולל בעיקר סלעי דולומיט מחבורת יהודה, השייכים לתקופת הקנומן (לפני 97 מיליון שנה). הגליל מתאפיין בריבוי של מעיינות בגלל תופעת הקרסט, הנובעת מכמויות משקעים גדולות, מסלע גירני ומערכות שבירה וסידוק.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
מדריך ישראל החדש כרך 3 - הגליל העליון וחופו בעריכת מושון גבאי, מבואות : גאולוגיה, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ב"ז קדר, קרב קרני-חטין: מבט אחר, קתדרה 61, 1991.