פול לווסק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פול מייקל לווסק
Triple H Pointing Melbourne 10.11.2007.jpg
שם במה האנטר הרסט הלמסלי, טריפל אייץ'
כינוי המשחק, מלך המלכים,
גובה 1.93 מטר
מקום לידה נשואה שבניו המפשייר
מתגורר ב גריניץ', קונטיקט
לאום אמריקאי
תאריך לידה 27 ביולי 1969 (בן 45)
קריירה מקצוענית מרץ 1992 – הווה
אומן על ידי קילר קובלסקי
ריק פלייר
ליגות בהן התאבק IWF
WCW
WWF
WWE
תרגילי סיום הפדיגרי
ספיין בסטר

פול מייקל לווסקאנגלית: Paul Michael Levesque; נולד ב-27 ביולי 1969 בנשואה, ניו המפשייר), הידוע גם בשם הבמה שלו טריפל H (האנטר הרסט הלמסלי), הוא מתאבק מקצועני ושחקן סרטים אמריקאי, המופיע במסגרת ארגון ה-WWE. בשנת 2010 מונה לתפקיד מנהלי במטה החברה בקונטיקט, ארצות הברית, במקביל להיותו מתאבק פעיל.

תחילת קריירת ההיאבקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלמסלי למד בבית הספר להאבקות של קילר קוולסקי ברידינג מסצ'וסטס והוא אחד מהתלמידים המצליחים והידועים ביותר של בית ספר זה. לווסק ערך את הופעת הבכורה שלו ב-מרץ 1992 בארגון ה-IWF, הקשור לבית הספר של קוולסקי. שם הזירה הראשון שלו היה Terra Ryzin (נשמע כמו המילה האנגלית terrorizing - מטיל אימה). דמותו זכתה אף ב"אליפות העולם של ה-IWF".

תקופת ה-WCW[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 1994 לווסק חתם על חוזה לשנה אחת ב-WCW. הוא ערך את הופעת הבכורה שלו ב-WCW כטרה רייזינג, בקרב מול חברו לקבוצה לעתיד, בריאן ארמסטרונג. הוא המשיך להשתמש בשם זה עד לאמצע השנה, שם הוא שינה את שמו לז'אן פול לווסק. הגימיק התייחס לשם משפחתו הצרפתי. לווסק התבקש לדבר במבטא צרפתי כיוון שהוא לא ידע צרפתית. באותו הזמן, הוא התחיל להשתמש בפדיגרי כמהלך המסיים שלו.

ללווסק הייתה יריבות קצרה עם אלכס רייט, יריבות שבה הוא הפסיד לבסוף. לקראת תחילת 1995, תסריטאֵי WCW קבעו שלווסק יצטרף לזוג יחד עם ויליאם ריגל (שהיה ידוע באותה תקופה כסטיבן ריגל), בגלל הדמיון בין הדמויות ה"סנוביות" של שניהם, אבל לווסק רצה לקבל קידום כמתאבק יחידים, ולכן הוא עזב לאחר שנה אחת את WCW וחתם ב-WWF.

תקופת ה-WWE[עריכת קוד מקור | עריכה]

כהמשך לגימיק שלו ב-WCW, לווסק התחיל את קריירת ה-WWF שלו בתור "האציל מקונטיקט", האנטר הרסט הלמסלי. שם הדמות נגזר משמותיהם של איל העיתונות ויליאם רנדולף הרסט וענקית הנדל"ן לאונה הלמסלי. שם זה הוא שנתן לו את כינויו "טריפל H", שמשמעו שילוש האות האנגלית H - ראשי התיבות האנגליים של שם הבמה החדש. לווסק הופיע בקטעים מוקלטים מראש שם הוא דיבר על העליונות שלו, עד לבכורה שלו ב-30 באפריל.

במהלך החודשים הראשונים שלו בארגון, לווסק קודם באופן כבד. הוא היה ביריבות עם הנרי גודווין, ששיחק דמות של חוואי מלוכלך, יריבות שהסתיימה ב"קרב דיר חזירים". במופע הרויאל ראמבל בשנת 1996, לווסק נכנס מספר 1 בקרב הרויאל ראמבל ושרד 48 דקות. עד לאותו אירוע, לווסק הופיע בכל שבוע עם בחורה אחרת כמלווה. ברסלמניה 12, לווסק הפסיד לאולטימייט ווריור שחזר להתאבק. לאחר הקרב, לווסק צעק על המלווה שלו באותו הערב, סייבל, ואז בעלה של סייבל, מארק מרו, הופיע ותקף אותו כדי להתחיל יריבות בין שניהם.

לווסק היה אחד מהחברים של קבוצת "הקליק", חבורה של מתאבקים מאחורי הקלעים, שכללה את שון מייקלס, קווין נאש, סקוט הול ושון וולטמן. הקבוצה נודעה בגלל ההשפעה שלה על וינס מקמהן ועל תסריטאי ה-WWF. לווסק היה אמור לזכות בטורניר מלך הזירה לשנת 1996, אבל זכייה זו בוטלה לאחר שבמופע לא מצולם, שכלל את הקרבות האחרונים בארגון של נאש והול שעזבו ל-WCW, לווסק הופיע ביחד עם מייקלס, הול ונאש והתחבק איתם כדי להגיד שלום לחבריו.

לאחר העונש, לווסק זכה בתואר הביניבשתי באוקטובר לאחר שניצח את מרו. הוא החזיק בתואר כארבעה חודשים לפני שהפסיד אותו ליריבו לעתיד, רוקי מאיבייה. לאחר מכן הוא התחיל פיוד עם גולדאסט, ובמהלך אותו הפיוד, הוא הציג את צ'יינה בתור שומרת הראש שלו.

DX[עריכת קוד מקור | עריכה]

לווסק זכה בטורניר מלך הזירה ב-1997, לאחר שניצח את מנקיינד בגמר הטורניר. מאוחר יותר באותה השנה דמויתויהם של לווסק וצ'יינה אוחדו עם דמותו של שון מייקלס, כדי להקים את קבוצת המתאבקים D-Generation X.הקבוצה הייתה קבוצה וולגארית בעלת בדיחות שחורות. במהלך אותו הזמן, לווסק התחיל להשתמש בשם "טריפל אייץ'" יותר ויותר, עד ששם זה נהיה השם הרשמי שלו. הוא עזב את הגימיק הקודם והתחיל להתלבש בחולצות עור וטי שרטים. הוא נכנס לפיוד מול אואן הארט על אליפות אירופה. הוא ניצח אותו בקרב ברסלמניה 14 לאחר עזרה מצ'יינה.

לאחר רסלמניה 14, מייקלס נאלץ לפרוש באופן זמני לאחר פציעת גב. לווסק נהיה המנהיג של DX. הוא צירף לקבוצה את שון וולטמן (אקס פאק) וגם את הניו אייג' אאוטלוז. לאחר שהוא נהיה המנהיג, DX נהייתה פופולארית והפכה מקבוצה "רעה" לקבוצה "טובה". הם התחילו יריבות עם קבוצה בשם "הניישן אוף דומיניישן", כשלווסק נכנס ליריבות עם הרוק. הוא זכה בתואר הביניבשתי של הרוק בקרב סולם בסאמרסלאם, אך ספג פציעת ברך בקרב.

נישא על גלי אהדת הקהל, לווסק עזב את הקבוצה לאחר "רסלמניה 15" ודמותו עוצבה מחדש כדמות סאדיסטית ומרושעת בשם The Game שמימשה את הפופולריות הרבה שלו והקנתה ללווסק זכייה באליפות ה-WWE בתסריט. לווסק סיגל לדמותו גם נשק חדש בדמות פטיש אותו הוא מכנה Sledgehammer או The Great Equalizer.

במהלך שנת 2000, ניצלה העלילה את נישואיו של לווסק לסטפני מקמהן, בתו של המנהל וינס מקמהן. סטפני הצטרפה אל דמותו של לווסק, וביחד הם שלטו ב-WWF. התסריט קבע באופן חסר תקדים שדמותו ה"רעה" של לווסק תגן על תארה ברסלמניה (לפני כן הדמויות ה"טובות" תמיד ניצחו). העלילה נועדה לגרום לקהל להאמין שלווסק מקבל ממקמהן יחס מועדף ודמותו של לווסק זכתה ב-4 תוארי אליפות בתקופה זו. כמו כן דמותו של לווסק זכתה באליפות הבין-יבשתית אחרי עימות עם הקברן ולאחר מכן הצטוותה לאלוף ה-WWE באותו זמן, סטיב אוסטין, והצמד זכה באליפות הזוגות.

ב-27 במאי 2001 לווסק קרע את השריר הארבע ראשי ברגלו בתאונה שאיננה חלק מהתסריט. הפציעה נגרמה במהלך קרב זוגות עם סטיב אוסטין נגד כריס בנואה וכריס ג´ריקו. למרות הפציעה הקשה, הוא המשיך בקרב ואף נתן לג'ריקו להפעיל עליו את תרגיל ההכנעה שלו The Walls of Jericho, במהלכו מופעל לחץ רב על רגלי היריב. לאחר 8 חודשים של שיקום לווסק חזר לפעילות מלאה, ניצח את ג'ריקו וזכה ממנו בתואר "האלוף הבלתי מעורער".

טריפל אייץ' כאלוף הבלתי- מעורער

"אבולוציה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב2003 התסריט הפך את לווסק למנהיגה של קבוצה חדשה בשם Evolution. הקבוצה כללה את ריק פלייר הוותיק, רנדי אורטון הצעיר והמבטיח ודייב בטיסטה. במהלך עונת 2004 התסריט זימן לקבוצה שליטה מלאה על התוכנית RAW, וחבריה החזיקו במשך תקופה מסוימת בכל התארים בתוכנית - תואר האלוף במשקל כבד, תוארי הזוגות, ותואר האלוף הבין-יבשתי. הקבוצה נוצרה שהעניקו ללווסק את התואר החדש,"אליפות העולם במשקל כבד". דמותו של לווסק זכתה בתואר זה 5 פעמים (וכך זכה ב-10 אליפויות עולם).סכסוכים פנימיים מתסורטים בין לווסק לחברי הקבוצה סיפקו לליגה פיתולי עלילה רבים. כך, לאחר שדמותו הפסידה את תואר אלוף העולם במשקל כבד ולא הצליחה לזכות בו שוב בקרבות חוזרים, בן קבוצתו של לווסק, רנדי אורטון, זכה בו. מיד לאחר הזכייה לווסק ניסה "לגנוב" את התואר מאורטון, כמתוך קנאה. כתוצאה מכך עזב אורטון את הקבוצה והקים קבוצה משלו. דרמה נוספת נתגלתה בהמשך, כאשר דמותו של לווסק עלבה בדמותו של בטיסטה ובכך התסריט סיפק לו עילה לפרוש גם כן מהקבוצה. לאחר שהתואר עבר ללווסק, בטיסטה היה זה שזכה בו ממנו לאחר קרב מבוים נוסף.

התסריט המשיך ליצור דרמה כאשר בסוף שנת 2005,בה דמותו ה"רעה" של לווסק נהייתה פופולרית מאוד בעיני הקהל, לווסק ניהל ריב ממושך עם ריק פלייר, במהלכו הוא הפסיד לפלייר פעם אחת בקרב כלוב ב-Taboo Tuesday אך זכה לאחר מכן בניצחון בקרב "האיש האחרון שנשאר לעמוד" ב-Survivor Series, קרב ארוך בו שני המתאבקים דיממו במכוון כדי לתת רושם של קרב קשה ואמיתי. פיתולי העלילה לא הרפו מהזדמנויות נוספות ליצור סכסוכים בין המתאבקים ומיד לאחר הריב עם פלייר דמותו של לווסק "שברה" (באופן מדומה) את זרועו של המתאבק ביג שואו.

דמותו הפופולרית של לווסק עלתה ל"רסלמניה 22" להתמודד על תואר אליפות ה-WWE מול דמותו של ג'ון סינה. בסיום המופע סינה הוכרז כמנצח אך נוצר פיתול עלילה חדש כאשר לווסק ואדג' דרשו קרב משולש מול סינה. בסיום הקרב המבוים הוכרז ג'ון סינה כמנצח ולווסק תקף אותו ואת אדג' עם הפטיש שלו.

איחוד D-Generation X ופציעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

DX ב-2006

בשנת 2006 החליטה הנהלת הליגה לנסות ולאחד את קבוצתו הישנה של לווסק, D-Generation X. לשם כך נקבע תסריט סבוך בו חבר הקבוצה שון מייקלס נחלץ לעזרתו של לווסק במהלך קרב מבוים מול חמשת חברי ה"ספיריט סקוואד". בסיום הקרב, עת שמייקלס ולווסק הוכרזו כמנצחים, הם הודיעו על האיחוד.

לווסק הופיע במסגרת עלילות הקבוצה במהלך השנה וזכה למספר קרבות מבוימים ומופעים פופולריים. תחילת 2007, במהלך קרב זוגות מבוים בו נטל חלק מול זוג המתאבקים רנדי אורטון ואדג', סובב לווסק את ברכו ונפצע באופן לא מתוכנן. הקרב עצמו לא נפסק עקב הפציעה, על אף שברור שזו הייתה קשה יחסית כבר עם התרחשותה, אלא המשיך. עם זאת, ניכר בפעולות המופיעים כי הפציעה והכאב האמיתי שחש לווסק שינו את מהלך התסריט. כך, לדוגמה, בעוד שאורטון היה אמור להכות את לווסק עם כיסא, הוא היסס לפני המכה המבוימת כדי לוודא שעמיתו לא יפגע ממנה. היסוס זה, אשר מנוגד לאופי דמותו של אורטון, וכן תרגילים רבים אחרים אשר נעשו ביתר זהירות והיסוס כדי לא לפגוע בלווסק הפצוע, נמשכו עד אשר הוזעקו שחקני חבריו של לווסק ל-D-Generation X לזירה. לפי התסריט המאולתר שנקבע להם בחופזה, חברי הקבוצה השתלטו על הזירה, הכו את השופט ואת המתאבקים האחרים שנכחו במופע ובכך סייעו לסיום המופע ולהוצאתו של לווסק מהזירה כשהוא נתמך על ידי הצוות הרפואי.

לווסק היה מושבת כמעט 9 חודשים,עד שחזר להופיע באירוע סאמרסלאם באוגוסט 2007 נגד קינג בוקר (בוקר טי).

בספיישל ה-PPV (שלם וצפה) "ללא רחמים" לווסק ניצח את רנדי אורטון ובכך זכה באליפות ה-WWE אך הפסיד את התואר עוד באותו לילה בקרב החוזר. בספיישל "באקלאש" 2008 הוא זכה בתואר אליפות ה-WWE.

לאחר חזרתו של שון מייקלס בסאמרסלאם 2009 חזרו השניים לעבוד יחד. השניים נלחמו בעיקר נגד הלאגסי (חבורתו של רנדי אורטון) וניצחו אותם פעמיים והפסידו פעם אחת בכניעה. לאחר מכן נקבע קרב בינים לבין הג'רישואו (אלופי הזוגות) בקרב TLC שבו DX ניצחו וזכו באליפות הזוגות לאחר כמעט שנה שג'ריקו וביג שואו לא הפסידו. לאחר פרישתו של מייקלס ברסלמניה 26 השניים הפסיקו לעבוד יחד.

המעבר לסמאקדאון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2008 נערך הדראפט השנתי של ה-WWE ובו נקבע שלווסק עובר מ-Raw לתוכנית סמאקדאון. לווסק הגיע לתוכנית יחד עם אליפות ה-WWE שלו והגן עליה בהצלחה מול שלל כוכבי סמאקדאון ובראשם המתאבק ג'ף הארדי.

באירוע "סדרת ההישרדות" 2008 הפסיד לווסק את תוארו למתאבק אדג', אך כעבור 3 חודשים החזיר לעצמו את האליפות עם ניצחון בקרב הדחות מרובה משתתפים.

טריפל אייץ' לאחר הניצחון על רנדי אורטון ברסלמניה 25

לקראת מופע רסלמניה 25, שב לווסק להתעמת עם יריבו המיתולוגי רנדי אורטון שזכה באותה עת בקרב הרויאל ראמבל שהעניק לו את הזכות להתמודד נגד לווסק בקרב המרכזי על אליפות ה-WWE ברסלמניה. היריבות בין השניים החלה כאשר אורטון תקף את סטפני מקמהן שהיא אשתו של לווסק במציאות. הסכסוך המשיך והחריף וכלל קטטות בזירה, בחדרי ההלבשה, ואף בביתו של אורטון. לבסוף התמודדו אורטון ולווסק ברסלמניה בקרב על התואר שם לווסק ניצח את יריבו.

החזרה ל-Raw[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-13 באפריל 2009 חזר טריפל אייץ' לתוכנית Raw במסגרת הדראפט של ה-WWE.

ב-26 באפריל 2009 באירוע באקלאש, התקיים קרב צמדים בין רנדי אורטון, קודי רודס וטד דיביאסי נגד טריפל אייץ', בטיסטה ושיין מקמהן. לפני הקרב נקבע כי אם קבוצתו של אורטון תנצח את הקרב, רנדי אורטון יזכה באליפות ה-WWE. אורטון הביס את טריפל אייץ', שפונה מהזירה באלונקה.

לאחר חופשה קצרה מהזירה, חזר טריפל אייץ' לנקום ברנדי אורטון. השניים המשיכו את הסכסוך ביניהם שהיה לאורך כל 2009. באירוע "הבאש" הפסיד טריפל אייץ' לאורטון 2-1 במסגרת קרב 3 במות של גיהנום. חודש אחר כך באירוע "לילה של אלופים" התמודדו השניים בקרב משולש שבו השתתף גם ג'ון סינה, הקרב הסתיים בניצחון נוסף של רנדי אורטון, שסיים זמנית את היריבות בין שתי הדמויות.

לאחר האירוע "לילה של אלופים" התאחדו טריפל אייץ' ושון מייקלס ושבו לעבוד כצמד. השניים נכנסו לעימות עם קודי רודס וטד דיביאסי. עימות זה התרחש כמספר חודשים במהלכם ניצחו טריפל אייץ' ומייקלס את יריביהם פעמיים, אך הפסידו פעם אחת בהכנעה.

בחודש דצמבר החלו מייקלס ואייץ' להתעמת עם אלופי הזוגות של ה-WWE כריס ג'ריקו וביג שואו. באירוע TLC הצליחו השניים לזכות בפעם הראשונה כצמד באליפות הזוגות של הארגון לאחר ניצחון על ג'ריקו וביג שואו.

לאחר שהפסידו את התואר ל"המיז" וביג שואו (ShoMiz), טריפל אייץ' הסתכסך עם המתאבק שיימוס. ברסלמניה 26 הביס טריפל אייץ' את שיימוס לאחר קרב קשה. חודש לאחר מכן הפסיד לווסק לשיימוס בקרב רחוב ונעדר לכמעט שנה מה-WWE.

ב-21 בפברואר 2011 בתוכנית Raw חזר לווסק יחד עם האנדרטייקר לה-WWE. ומאיים אליו שברסלמניה הוא ינצח אותו אבל הקברן ניצח אותו אחרי שביצע עליו את תרגיל הסיום הידוע שלו, Last Ride.

החזרה לתוכנית וההפיכה ליו"ר והפיטור ממשרת היו"ר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-17 ביולי 2011, התקיים אירוע ה"כסף בבנק" - שבו לקח CM פאנק את חגורת האליפות והביס את ג'ון סינה. היו"ר מקמהן הבטיח לפני אירוע ה"כסף בבנק", שאם סינה יפסיד את האליפות לפאנק וייתן לו ללכת עם החגורה, סינה יפוטר.

ב-18 ביולי 2011, התקיימה תחרות הדחה שמטרתה להכתיר אלוף חדש. לאחר כמה סיבובים, נשארו המתמודדים ריי מיסטיריו והמיז לגמר על האליפות. הגמר עמד להתחיל, אבל היו"ר וינס מקמוהן נכנס אל הזירה ודחה את הקרב על האליפות בטענה שעליו לעשות משהו חשוב יותר. הוא זימן את סינה לזירה ועמד לפטר אותו, אך לפתע נשמעה מוזיקת הכניסה של טריפל אייץ'. המתאבק נכנס לזירה בחליפת עסקים לאחר חצי שנה שלא הופיע ב-WWE, הודיע למקמוהן שהוא משוחרר לאלתר מחובותיו כיו"ר ה-WWE ואף שהוא עצמו יחליף אותו בתפקיד. בנוסף, הודיע שסינה לא יפוטר ויישאר בתוכנית.

בליל האלופים 2011 נלחם אייץ' נגד CM פאנק וניצח אותו. בחודש אוקטובר 2011 בRaw כל סגל ה-WWE באו ועמדו סביב טריפל H. כולם הצביעו אי אמון בטריפל H וטענו שמקום עבודתם לא בטוח כי הוא לא מצליח להשתלט עליו (זאת בגלל תקיפות חוזרות של R-טרות ומיז הצמד שפוטר על ידי טריפל H). לאחר ההצבעה כולם התחילו לעזוב את האולם, בהתחלה כל המתאבקים אחר כך השופטים לאחר מכן השדרים לבסוף גם הצלמים. ב-Raw שלאחר מכן וינס מקמהן חזר והודיע שטריפל H משוחרר מתפקידו כמנכ"ל ובמקומו יהיה ג'ון לאורנייטיס, המנכ"ל לענייני כוכבים, המנכ"ל הזמני. ב-Vengeance יתמודדו טריפל H ו-CM פאנק נגד מיז ו-R-טרות.

בסמאקדאון שלאחר Raw, בה פוטר טריפל H מתפקידו כמנכ"ל, הצמד DX שכלל את טריפל H ושון מייקלס, התאחדו לערב אחד וביצעו קטע שבו צחקו על רסלמניה.

רסלמניה 28 ופיוד עם ברוק לסנר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-Raw שאחרי האירוע Elimination Chamber, אנדרטייקר הופיע כאשר טריפל אייץ' היה בזירה ודרש ממנו קרב חוזר ברסלמניה. טריפל אייץ' סירב לבקשה אך לבסוף הסכים בזכות מסע שכנועים מצדו של חברו הטוב שון מייקלס. בקרב ביניהם ניצח אנדרטייקר את אייץ' כאשר שון מייקלס היה שופט מיוחד. טריפל H שימש כסגן מנהל לצדו של וינס ולא התאבק, עד אשר נקבע בינו לבין ברוק לסנר קרב בסאמרסלאם. ברוק לסנר ניצח את טריפל אייץ' כאשר הוא פצע אותו בזרוע, ושמועות רבות אמרו שטריפל אייץ' מתכנן לפרוש מהאבקות. ב-27 באוגוסט טריפל נאם נאום פרידה ובזאת אמר שהוא עוד יחזור.

2013[עריכת קוד מקור | עריכה]

חזרה ל-WWE ויריבות נוספת נגד ברוק לסנר[עריכת קוד מקור | עריכה]

וינס מקמהן ופול היימן נלחמו ובאמצע הקרב התפרץ ברוק לסנר, שארבעה שבועות קודם לכן שבר את האגן של מקמהן. לסנר הביט לעבר מקמהן במבט מאיים ופתאום הגיע טריפל אייץ'. אייץ' פצע קשות את לסנר ופתח את ראשו. ב-Old School Raw שבוע לאחר מכן, טריפל אייץ' קרא תיגר על לסנר לקרב. לסנר ופול היימן אמרו שהם יסכימו לכך רק עם אייץ' יתן להם לבחור את התנאים. לאחר מכן ב-Raw פול היימן ושלושה מאבטחים באו אל אייץ' עם החוזה ואייץ' תקף את היימן בפראות והכניע בקלות את המאבטחים שלו. לאחר מכן חתם על החוזה ותקע את העט בבטנו של היימן.לאחר מכן בא לסנר עם כיסא ואייץ' הביא את הפטיש המפורסם שלו,ואז לסנר והיימן חשפו את התנאים, קרב ללא חוקים והקריירה של טריפל אייץ' על הכף. ברסלמניה 29 ניצח טריפל אייץ' את ברוק לסנר. ב-Extreme Rules, טריפל אייץ' וברוק לסנר לחמו בקרב כלוב, אך הפעם לסנר ניצח את טריפל אייץ' וסיים את היריבות בין השניים כמנצח.

הפיכתו לדמות רעה (היל)[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך סאמרסלאם 2013, שפט טריפל אייץ' בקרב המרכזי בין ג׳ון סינה ודניאל בריאן על אליפות ה-WWE שבו ניצח דניאל בריאן. אחרי הניצחון בא רנדי אורטון עם מזוודת ה"כסף בבנק" שלו ורצה לפדות אותה בקרב על אליפות ה-WWE מתי ואיפה שהוא רוצה, אורטון היסס לפדות את המזוודה כנגד בריאן אך פתאום אייץ' תקף את בריאן וביצע עליו את תרגיל הסיום שלו, הפדיגרי, ולבסוף אורטון פדה את המזוודה על בריאן, ניצח בקרב, וזכה באליפות ה-WWE. מאז, גיבה אייץ׳ את רנדי אורטון בתור ״הפנים של ה-WWE״.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לווסק נשוי לסטפני מקמהן, בתו של וינס מקמהן, הבעלים והיושב ראש של ה-WWE. לווסק וסטפני מקמהן נישאו ב-25 באוקטובר 2003 ולהם 3 בנות, אורורה רוז לווסק (נולדה ב-24 ביולי 2006), מרפי קלייר לווסק (נולדה ב-28 ביולי 2008) ו-ווהן אוולין לווסק (נולדה ב-24 באוגוסט 2010).

דמות שנויה במחלוקת[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמותו של לווסק הוכתמה במהלך עלילותיו בטענות כי הוא משתמש בתככים ובפוליטיקה "מאחורי הקלעים". במהלך עלילה זה נוצלו נישואיו האמיתיים של לווסק לבתו של מנהל הארגון וינס מקמהן, שאף ילדה לו בת ב-2006. על פי הטענות, לווסק "מקורב מדי לצלחת" ועל כן משפיע על העלילה מאחורי הקלעים.אך כיום דמותו משחקת בתפקיד ההנהלה וכמות ולא מתאבקת.

הישגים במגזיני/ארגוני האבקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טריפל אייץ' כאלוף ה-WWE ב-2007
טריפל אייץ' כאלוף העולם במשקל כבד
  • הישגים בארגון ההאבקות "Independent Wrestling Federation - IWF" :
    • אליפות ה-IWF למשקל כבד (פעם אחת)
  • הישגים במגזין ההאבקות "PWI" :
    • יריבות השנה (2000) - נגד קורט אנגל
    • יריבות השנה (2004) - נגד כריס ג'ריקו
    • יריבות השנה (2009) - נגד רנדי אורטון
    • קרב השנה (2004) - נגד שון מייקלס וכריס בנואה ברסלמניה 20
    • המתאבק השנוא של השנה (2003-2005)
    • מתאבק השנה (2008)
    • מתאבק העשור (2000-2009)
    • PWI דירגה אותו מקום ראשון בין 500 המתאבקים הטובים של השנה (2000,2009)
    • PWI דירגה אותו מקום 139 בין 500 המתאבקים הטובים של השנה (2003)
  • הישגים בארגון ההאבקות "World Wrestling Entertainment/Federation - WWE/WWF" :
  • הישגים במגזין ההאבקות WON :
    • יריבות השנה (2000) - נגד מיק פולי
    • יריבות השנה (2004) - נגד שון מייקלס וכריס בנואה
    • יריבות השנה (2005) - נגד בטיסטה
    • המתאבק המוערך ביותר (2002-2004, 2009)
    • המתאבק השנוא על הצופים (2002-2003)
    • היריבות הגרועה של השנה (2002) - נגד קיין
    • היריבות הגרועה של השנה (2006) - ביחד עם שון מייקלס (צמד DX) נגד שיין מקמהן ו-וינס מקמהן
    • היריבות הגרועה של השנה (2011) - נגד קווין נאש
    • הקרב הגרוע של השנה (2003) - נגד סקוט סטיינר ב-No Way Out 2003
    • הקרב הגרוע של השנה (2008) - נגד ולדימיר קוזלוב ואדג' באירוע סדרת ההישרדות 2008
    • מתאבק השנה (2000)
    • היכל התהילה של WON (שנת 2005)

קריירה קולנועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בשנת 2011 שיחק בסרט "הורה מלווה".
  • בשנת 2004 שיחק בסרט "בלייד טריניטי".

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כשטריפל אייץ' כיהן בפעם החמישית כאלוף ה-WWF כאלוף הבלתי מעורער של ה-WWF

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]